אקווטינטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"המלחמה" (1812-1815), מאת גויה, תצריב ואקווטינטה, 158 על 208 מ"מ.

אקווטינטה או אקווטינט (Aquatint) היא טכניקה של דפוס שקע, מעין וריאציה של טכניקת התצריב, המדגישה את משטחי הגוונים שבהדפס.

הטכניקה פותחה לראשונה במהלך המאה ה-17 ושוכללה במאה ה-18 על ידי מדפיסים כגון ז'אן-בטיסט לה פרנס (Jean Baptiste Le Prince). האמן הראשון שהשתמש בטכניקה בצורה עקבית היה הצייר הספרדי פרנסיסקו דה גויה, שעשה שימוש באווירה הדרמאטית הנוצרת על ידי השימוש בטכניקה זו.

בתהליך יצירת התצריב נצרבים חלקים מלוח ההדפסה, העשוי מתכת, בחומצה. צריבה זו יוצרת משטחים שקועים המשמשים כמשטחים "נגטיבים" בתהליך הצריבה. טכניקת האקווטינטה מגוונת משטחים אלו ויוצרת בהם גוונים בדרגות כהות שונות. לשם יצירת הגוונים הללו מפזר האמן גרגירים של אבקת שרף עצים על לוח ההדפסה. לוח זה עובר תהליך של חימום הממיס את השרף ומדביק את הגרגירים אל הלוח. בתהליך הצריבה של הלוח משמשות נקודות השרף כמגן אשר מונע מן החומצה לצרוב את המשטח בשלמותו ובמקומו נוצר משטח מגורען. שיטה מודרנית נוספת ליצירת נקודות אלו היא בעזרת מכל צבע בתרסיס (ספריי), במקום אבקת השרף, היוצר את הנקודות ללא צורך בתהליך חימום.

אקווטינטת סוכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

וריאציה על טכניקת האקווטינטה נקראת "אקווטינטת סוכר" שהיא שיטה הפוכה לאקווטינטה המסורתית כיוון והיא יוצרת את הדימוי בצורה פוזיטיבית - מן הכהה אל הבהיר. האמן יוצר את הדימוי בעזרת כיסוי משטח ההדפסה המיועד לגיוון בצבע או בדיו מהולים בסוכר. לאחר מכן נמרח המשטח בוורנית והמשטח כולו נטבל בתוך מכל מים. הסוכר "מתנפח" וחושף ומסיר את משטח הוורנית שנמצא מעליו. כעת האמן יכול לגוון את המשטח שבו יופיע הדימוי (ולא הרקע) בעזרת טכניקת האקווטינטה המסורתית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליק מישורי, תולדות האמנות: מבוא כללי, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 2000, עמ' 333-336