המאה ה-18

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאות:

המאה ה-17 • המאה ה-18 • המאה ה-19


עשורים:

1690-1699 • 1700-1709 • 1710-1719

שנים:
 • 1699 • 1700 • 1701 • 1702 • 1703 • 

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

היסטוריונים העוסקים בעולם המערבי נוטים לתחום את המאה ה־18 בין השנים 1715 ו־1789, החל ממותו של לואי הארבעה עשר מלך צרפת וכלה במהפכה הצרפתית; זאת בהתאם לניתוחים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים של התקופה.[דרוש מקור]

המאה ה־18 עמדה בסימן "האבסולוטיזם הנאור"[דרוש מקור], ובמהלכה התרחשו שינויים ותהליכים שהולידו את מדינת הלאום המודרנית. האבסולוטיזם הצרפתי הביא למרידות איכרים מרובות, אשר זעזעו באופן חסר תקדים את יסודותיה של המערכת הפיאודלית שעל פיה התנהלו החברה והכלכלה האירופית יותר מאלף שנים. עידן האורות (הנאורות) הגיע בתקופה זו לשיאו, ואיים על מקומה של ההגמוניה המסורתית של התאולוגיה[דרושה הבהרה]. המעצמות האירופיות הבולטות[א] באותה תקופה היו אוסטריה, האימפריה הבריטית, פרוסיה, צרפת והאימפריה הרוסית; כשעלייתן של מדינות כמו אוסטריה, פרוסיה ורוסיה ערערה את מאזן הכוחות המסורתי במערב אירופה, ויצרה תחרות חדשה מול צרפת, אנגליה וספרד.

לאורך המאה הוקמו מושבות קולוניאליסטיות אירופאיות, תהליך שנמשך גם אל תוך המאה ה־19. בצפון אמריקה, מרד של מספר מושבות היה התשתית לייסודה של ארצות הברית. ניצני המהפכה התעשייתית, שנשאה עימה שינוי מהותי בסדרי החיים החברתיים, הכלכליים וההגותיים באירופה, מתוארכים לאמצע המאה ה־18. זהו שינוי שהתפשט לשאר העולם ועיצב את עולמות התעשייה, הכלכלה והחברה המודרניים. ניצני המהפכה הלכו והתפתחו לצד התפתחותו (הראשונית בשלב זה) של סחר כלכלי בינלאומי חופשי, אותו מתחילות בהדרגה ליישם המעצמות המערב־אירופאיות בעשורים האחרונים של המאה[1]. מאה זו הייתה השיא של סחר העבדים האטלנטי, כאשר על פי ההערכות המקובלות כ־60% בסחר העבדים האטלנטי בהיסטוריה כולה התקיים לאורך מאה זו[2].

במהלך המאה, התרחשה עלייתם של מרכזים חילוניים תרבותיים חדשים בפריז ובווינה, שהקרינו על היבשת כולה[דרוש מקור]. מבחינה אסתטית ואמנותית, המאה ה־18 מסמלת את ראשית ההשפעתן של התרבות, האמנות, והמוזיקה האירופית על שאר העולם[דרוש מקור]. עידן מוזיקת הבארוק ועידן המוזיקה הקלאסית בולטים באותה העת, וזרמי האמנות המקובלים הם הבארוק, הרוקוקו והנאו־קלאסיציזם. לקראת סוף המאה עלה הרומנטיציזם כתנועה תרבותית מגובשת.

אירועים בולטים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבולות הפוליטיים בתחילת המאה ה-18
בשנים 1775 עד 1783 התרחשה מלחמת העצמאות האמריקאית אשר במסגרתה הצליח העם האמריקאי להשתחרר מהשלטון הבריטי הקולוניאלי.
בשנים 1789 עד 1799 התרחשה המהפכה הצרפתית אשר במסגרתה הופלה המונרכיה האבסולוטית והכנסייה הקתולית נושלה מכוחה.
פיתוח מנוע הקיטור של ג'יימס ואט בסוף המאה ה-18 היה מרכיב חשוב בהמהפכה התעשייתית בבריטניה.

קולוניאליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה זו הואץ תהליך הקולוניאליזם העולמי עם הצטרפותם המשמעותית של האימפריה הבריטית והאימפריה הצרפתית למגמה העולמית שהחלה במאות הקודמות עם הספרדים, הפורטוגזים וההולנדים[9]. הקולוניאליזם התחזק במיוחד בסוף המאה, בעקבות המהפכה התעשייתית שהגבירה מחד את החשיבות בסחר העולמי ומאידך אפשרה את זמינותן של טכנולוגיות המגבירות את יכולתן של אימפריות להילחם ולשלוט על גבי שטחים ממרחק רב[10].

המושבות האירופאיות באמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריקה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית המאה החזיקו האימפריה הבריטית, הצרפתית והספרדית בקולוניות באמריקה הצפונית. בשנת 1763, כאשר נחתם חוזה פריז שסיים את מלחמת שבע השנים, נאלצה צרפת לנטוש את הקולוניות שלה באמריקה הצפונית, ועל השטח השתלטו הבריטים והספרדים שהרחיבו את שטחן ושלטו כל אחת על כשליש מאמריקה הצפונית[5][11]. לאחר עזיבתם של הספרדים, המשיכו הבריטים להרחיב את שטחיהם ביבשת, אולם מגמה זו נקטעה עם פרוץ מלחמת העצמאות של ארצות הברית, שהתחוללה בשנים 1775–1783[5]. במהלך המאה, על רקע ראשיתה של המהפכה התעשייתית, התגברו הפרשי הכוחות בין העמים הילידים האמריקאים לבין המעצמות האירופאיות, ועד סוף המאה שלטו הבריטים, הספרדים, ארצות הברית, והאימפריה הרוסית, על מרבית אמריקה הצפונית[5][10].

אמריקה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך המאה השלימו הספרדים והפורטוגזים את חלוקת היבשת ביניהם ברוח מתווה חוזה סרגוסה.

במזרח הרחוק ובדרך אליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1720: משבר כלכלי באירופה הוביל לאובדן האמון במודל חברות הצ'ארטר (אנ'), שפעלו כמונופולים של סחר או קולוניזציה מטעם ממשלות, ומסמן את דעיכת החברות שמאבדות מכוחן הרב עד לסוף המאה[17].
  • התפתחות היקף הסחר הבינלאומי הביאה לפיתוח מנגנונים יעילים יותר לסחר זה, שבתורם הגבירו חזרה את היקף הסחר. אחד ממנגנונים אלו היה שימוש בשטרות חוב שהונפקו על ידי בנקים מקומיים והקלו על ביצוע קנייה בהיקף גדול יותר של סחורות בין מדינות[18].
  • במהלך מאה זו התגבש מודל כלכלי נפוץ בסין של שושלת צ'ינג, שהייתה בין הכלכלות הגדולות בעולם[19], בו יזמים קנו שטחים לגידול תוצרת, והעסיקו בהם עובדים בשכר. חקיקה המקנה זכויות רחבות על שטח פרטי הובילה לכך שבתקופה זו התפתח בסין סחר ענף בקרקעות לצד ייעול של הפקת התוצרת, ותופעה זו הגבירה את הניידות החברתית בסין. שאנגחאי של תקופה זו הופכת לאחד מהנמלים החשובים בכלכלה העולמית[18].
  • במהלך המאה מספר מדינות באירופה וארצות הברית מחוקקות חוקים חלוציים של זכויות יוצרים[20].

תגליות והמצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום הרפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה ה־18 הייתה נקודת מפנה ברפואה, מבחינת היכולת ליישם בקנה מידה רחב, ולו באופן ראשוני, תגליות חשובות שהתגלו קודם לכן.

לאורך המאה תחומים של רפואה מונעת, כמו בריאות הציבור והיגיינה, זכו לראשונה במאה זו לתשומת לב רצינית. לראשונה החלו להישמר נתונים סטטיסטיים שקשורים בבריאות הציבור, והחלה התייחסות בחקיקה לנושא של מניעת מחלות[21].

במאה זו נוסדו בתי חולים חלוציים למגוון מטרות. בפריז, פיליפ פינל שינה את התפיסה הרווחת לגבי פסיכיאטריה, והחליף את התפיסות הקודמות שמדובר באנשים רדופי שדים. חשיבה מדעית רציונלית מצאה עצמה משפיעה על תחומים רבים. עם זאת, לקראת סוף המאה היו אפנתיים גם הזרמים פסאודו-מדעיים חדשים, דוגמת פרנולוגיה ומסמריזם (אנ')[21].

המצאות שונות בתחום הרפואה, דוגמת המלקחיים הרפואיים שמתאימים ללידה, השתכללו בהדרגה לאורך המאה וסייעו להציל חיי אדם רבים[21].

נקודות ציון בולטות:

תחומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופה זו היא ראשיתה של נקודת מפנה בחשיבותה העולם של אמנות ותרבות מערבית, מבחינת השפעתה על תרבויות ואמנויות ברחבי העולם. בתקופה זו, למשל, כבר בלטה השפעת אמנות מערבית על הציור המוגולי, והשפעות שונות על אמנות ארצות האסלאם בעיקר בעקבות השפעה משמעותית שספגו בירות תרבות מרכזיות דוגמת איסטנבול. עם זאת, ההשפעה במאה זו עדיין התמקדה בעיקר בתחומים או באזורים ספציפיים[23].

יצירות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוזה והגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה זו הגיעה לשיאה הגות תקופת הנאורות, ונכתבו בתקופה זו כתבי הגות שהשפיעו על התפתחות החברה המערבית המודרנית. לדוגמה, ספרו של ז'אן ז'אק רוסו, "האמנה החברתית", סייע לעצב תפיסות שהפכו בהמשך לחלק ממבנה המערכת הדמוקרטית המודרנית[24].

יצירות בולטות נוספות:

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתקופה זו שגשגה באימפריה העות'מאנית תעשייה אומנותית סביב ייצור עבודות מתכת ומשנהב, שטיחי אוסאק (אנ') וטכניקות חדשות לייצור טקסטיל. התעשייה השפיעה על עיצובם של חפצי נוי ואמנות דקורטיבית באירופה ובמקומות נוספים[28].

ערים חדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדענים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינאים ומנהיגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגלי ארצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצביאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיסול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגות, ספרות ושירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישים בולטים ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המאה ה-18 בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במונחי יכולת תעשייתית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סחר בינלאומי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  2. ^ סחר העבדים הטרנס-אטלנטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  3. ^ U. S. Government Confiscated Gold and Other Gold Facts You Should Know, יאהו עסקים
  4. ^ דעיכת האימפריה המוגולית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  5. ^ 1 2 3 4 Interactive World History Atlas since 3000 BC, Geacron
  6. ^ השושלת הקאג'ארית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  7. ^ התפשטות ההינואיזם בדרום מזרח אסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  8. ^ קונפדרציית פנטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  9. ^ קציעה אביאלי-טביביאן, קולוניאליזם, באתר מטח
  10. ^ 1 2 מאירה שגב, איריס שילוני, התפתחות הקולוניאליזם ומאפייניו (עמ' 106)
  11. ^ American-Indian Wars, ערוץ ההיסטוריה, ‏AUG 24, 2022
  12. ^ המלחמות הקרנטקות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  13. ^ M.B. Hooker, THE EAST INDIA COMPANY AND THE CROWN 1773-1858
  14. ^ מלחמות מייסור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  15. ^ Treaty of Masulipatam, אנציקלופדיה בריטניקה
  16. ^ מלחמות מראטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  17. ^ חברת צ'ארטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  18. ^ 1 2 סין: התפתחות כלכלית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  19. ^ פרופ' יצחק שיחור-מקיסרות על למעצמת על, דקות 12:30-9:00
  20. ^ זכויות יוצרים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  21. ^ 1 2 3 4 היסטוריה של הרפואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  22. ^ Telegraph, אנציקלופדיה בריטניקה
  23. ^ אמנות אסלאמית - אמנות אסלאמית תחת השפעה מערבית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  24. ^ ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט, אמנה חברתית, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
  25. ^ Neoclassical architecture, אנציקלופדיה בריטניקה
  26. ^ Gothic Revival, אנציקלופדיה בריטניקה
  27. ^ אמנות אסלאמית - אמנות עות'מאנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  28. ^ אמנות עות'מאנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
שנים במאה ה-18
___ 1701 1702 1703 1704 1705 1706 1707 1708 1709
1710 1711 1712 1713 1714 1715 1716 1717 1718 1719
1720 1721 1722 1723 1724 1725 1726 1727 1728 1729
1730 1731 1732 1733 1734 1735 1736 1737 1738 1739
1740 1741 1742 1743 1744 1745 1746 1747 1748 1749
1750 1751 1752 1753 1754 1755 1756 1757 1758 1759
1760 1761 1762 1763 1764 1765 1766 1767 1768 1769
1770 1771 1772 1773 1774 1775 1776 1777 1778 1779
1780 1781 1782 1783 1784 1785 1786 1787 1788 1789
1790 1791 1792 1793 1794 1795 1796 1797 1798 1799
1800