ארגנטומטריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כיסוי לקוי, תרגמת קשה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ארגנטומטריה היא שם כללי בכימיה אנליטית, למשפחת תגובות, בהם נעשה שימוש לקביעת ריכוזו של אנליט על ידי שיקוע מלא עם מגיב. בשיטה זו מתרחשת תגובת שיקוע בין קטיוני המלח כסף ניטרט (AgNO3), לאניוני ההליד.

(Cl (aq) + Ag+ (aq) → AgCl (s) (Ksp = 1.70 × 10−10

המשקע שנוצר הוא לבן.

שיטת מור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיטת מור (באנגלית Mohr) האינדיקטור הוא יון הכרומט, היוצר משקע של כסף כרומטי אדום-חום אחרי שכל יוני ההליד הגיבו עם יוני הכסף:

Ag+ (aq) + CrO42- (aq) → Ag2CrO4 (s) (Ksp = 9 × 10−12)

המשקע שנוצר הוא אדום.

התמיסה צריכה להיות נייטרלית (7 = pH) כי בתמיסה בסיסית (pH > 7 ) נוצר כסף הידרוקסידי (AgOH) ובתמיסה חומצית הכרומט יוצר חומצה כרומטית(H2CrO4).

שיטת פיאנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

(באנגלית fajans) בשיטה זו משתמשים באינדיקטור ספיחה, האינדיקטור במקרה זה הוא צבע הפלואורסצאין כשמטענו שלילי, לפני הנקודה האקוויוולנטית יש עודף של יוני כלוריד בתמיסה וחלקם מצטברים על פני המשקע ומקנים לו מטען שלילי, לאחר הנקודה עודף המטען על המשקע הוא חיובי בגלל עודף יוני הכסף בתמיסה. סיפוח הפלואורסצאין משנה את צבע המשקע.

שיטת וולהרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת וולהרד (volhard) היא דוגמה לטיטרציית חזרה, הכסף ניטרט מוסף מלכתחילה בעודף ידוע לתמיסה כך שכל ההליד שקע בצורת כסף כלורי ויתר הכסף ניטרט מטוטר עם תיאוציאנט (Thiocyanate) כשבתמיסה יון ברזל (3+) כאינדיקטור הנותן צבע אדום Fe(OH2)5(SCN)]2+ בנקודת הסיום.

Ag+ (aq) + SCN (aq) → AgSCN (s) (Ksp = 1.16 × 10−12)
Fe(OH)(OH2)52+ (aq) + SCN (aq)→ [Fe(OH2)5(SCN)]2+ + OH

ניתן לחשב את כמות יוני ההליד מכיוון שמספר מולי הכסף ניטרט שהוסף ידוע וכמות המולים של תיוציאנט שהוספו גם היא ידוע, כמות מולי ההליד הם ההפרש בין מולי הכסף בסה"כ למספר המולים של התיוציאנט שהגיבו עם הכסף.