תגובת שיקוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תגובת שיקוע (בלועזית: פרסיפיטציה; באנגלית: Precipitation) הינה תוצר ערבוב של שתי תמיסות. בתגובת שיקוע, נוצר מומס במצב מוצק שנקרא משקע, בתוך הממס שלרוב הוא מים. החומר החדש שמורכב משתי התמיסות ישקע לתחתית הנוזל, אלא אם כן הנוזל צפוף יותר ממנו, ובמקרה זה יצוף. משקע יכול להיווצר גם כאשר התמיסה רוויה, כמו במקרה של גשם, כאשר העננים אינם עומדים בעומס הנוזלים. בניגוד לערבוב מלאכותי שנעשה על ידי האדם, גשם הוא משקע טבעי.

תהליך שיקוע של תרכובות יוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת ערבוב שתי תרכובות יוניות, יון חיובי (מתכת) מתרכובת אחת ויון שלילי (אל-מתכת) מהתרכובת השנייה מתאחדים לתרכובת נפרדת. המשקע לרוב נוצר במצב צבירה מוצק.

דוגמה: עירבבו את התרכובת היונית נתרן כלורי (NaCl) אשר מורכבת מהיסודות נתרן וכלור, ואת התרכובת כסף חנקתי (AgNO3) אשר מורכבת מהיסוד כסף ומיון חנקתי. מערבוב שתי התרכובות נוצרה תרכובת חדשה: כסף כלורי (AgCl) במצב צבירה מוצק, זהו המשקע. שני היונים הנותרים, נתרן ויון חנקתי אינם מצטרפים לתרכובת ונשארים פרודים. יונים שאין לוקחים חלק בתגובת שיקוע נקראים יונים משקיפים, ונמצאים במצב aqua (כאשר הם מוקפים ביונים של מים).

התהליך לעיל מיוצג כימית כך:

AgNO3(s) + NaCl(s) ----> AgCl(s) + Na+(aq) + NO-3(aq)

ניסוח הנטו של תגובת השיקוע ייוצג כימית כך:

Ag+(aq) + Cl-(aq) ----> AgCl(s)

יונים משקיפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן תאורתי, תגובת שיקוע יכולה להתרחש גם על ידי זוג היונים השני (היונים המשקיפים, יון הנתרן (Na+) והיון החנקתי (-NO3), יגיבו, אך בפועל אין התגובה מתרחשת. יונים אשר ממוקמים בטור הראשון של הטבלה המחזורית – מתכות אלקליות[1] (כלומר, בעלי אלקטרון אחד ברמת האנרגיה האחרונה שבאטום) אינם יוצרים תרכובות יוניות קשות תמס היוצרות משקע. כמו כן, קטיון האמוניום (+NH4) גם הוא יוצר תרכובות יוניות קלות תמס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ היסודות מהטור הראשון הם: H (מימן), Li (ליתיום), Na (נתרן), K (אשלגן), Rb (רובידיום), Cs (צסיום) ו־Fr (פרנציום).