ארז'בט קרטס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארז'בט קרטס
Kertész Erzsébet
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 29 בספטמבר 1909
סולנוק, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 במרץ 2005 (בגיל 95)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארז'בט קרטס (שמותיה הבדויים: Ingrid Holsen, Elbert S. Payne, Marjorie Wyne; בהונגרית: Kertész Erzsébet; סולנוק, 29 בספטמבר 1909[1]בודפשט, 25 במרץ 2005) הייתה סופרת יהודייה-הונגרייה זוכת פרס אטילה יוז'ף (2000) שהוא הפרס הספרותי הגבוה בהונגריה.

לוח זיכרון על ביתה ברובע 13 בבודפשט

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארז'בט קרטס נולדה במשפחה יהודית כבתם של מיקלוש (מור) קרטס (18771933)[2] מהנדס מכונות, מנהל מפעל ושל אירן רייזר.[3] סבה וסבתה מצד אביה היו יונאס (יונה) קרטס וינקה שוורץ, סבה וסבתה מצד אמה היו אדה רייזר (18491890),[4] סוחר, ואדל קוהן (כהן) (18501915).[5] בין 1927 לבין 1933, היא השיגה תואר מורה בכימיה ובגאוגרפיה מאוניברסיטת יוז'ף נאדור לטכנולוגיה וכלכלה (שמה היום אוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה). בתחילה עבדה כספרנית (ב"העיתון" - Az Újság), לאחר מכן בין 1936 לבין 1940 הייתה סגנית העורכת הראשית של כתב העת "עיתון הנשים העובדות" (Dolgozó Asszonyok Lapja), ומ-1940 הייתה סופרת עצמאית, ככל הנראה בשל החוקים היהודיים שלא איפשרו לה לעבוד כשכירה.

כמה דורות של קוראים צמחו על הרומנים שלה, שנכתבו בעיקר לצעירים, במיוחד לבנות, שהופיעו ב"ספרי פסים" הבלתי נשכחים. יצירותיה הביוגרפיות היו על דמויות גדולות בהיסטוריה העולמית וההונגרית, אבל היא כתבה רק על נשים. בין השמות ניתן למנות את הספרים על בלנקה טלקי, יוליה סנדראי, חנות התחרה בבריסל (ביוגרפיה של יוליה פודמניצקי, אשתו של מיקלוש יושיקה), ז'וז'אנה קושוט והרופאה ד"ר וילמה (על וילמה הוגונאי, הרופאה ההונגרייה הראשונה).

הכרך האחרון שלה היה הרומן האוטוביוגרפי שלה, שראה אור רק כמה שנים לפני מותה בשם "חיכו לבן, נולדה בת".

ארז'בט קרטס הייתה מחברם גם של מספר סיפורים קצרים ואגדות. היא תרגמו גם מבולגרית ומרוסית כאחד.

כתביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפת המקור:

  • Úrilányok (elbeszélések, 1929)
  • Gyönyörű nyár! (regény, 1935)
  • A családi panzió (regény, 1937)
  • Júliusi szerelem (regény, 1938)
  • Kislányok a nagyvárosban (ifjúsági regény, 1938)
  • Nagylányok (ifjúsági regény, 1938)
  • A ligeti nagytanács (gyermekregény, 1939)
  • Szonja (ifjúsági regény, 1939)
  • Kandi és Bandi az állatkertben (mese, 1939, 1950)
  • A szabadság angyala (regény, 1940)
  • Testvérke (ifjúsági regény, 1941)
  • Afrikai éjszakák (regény, 1941)
  • Cowboy csapda (regény, 1941)
  • Visszahív a préri (regény, 1941)
  • Zsuzsi vakációja (ifjúsági regény, 1941)
  • Négylevelű lóhere (ifjúsági regény, 1942)
  • Utazás Játékországban (meseregény, 1942)
  • Zsuzsi az intézetben (ifjúsági regény, 1942)
  • Nincs hozománya! (regény, 1942)
  • Zsuzsi Virágospusztán (ifjúsági regény, 1942)
  • Riport és szerelem (regény, 1942)
  • Zsuzsi a Vadrózsa Szövetségben (ifjúsági regény, 1943)
  • Zsuzsi menyasszony lesz (ifjúsági regény, 1947)
  • Zsuzsi férjhez megy (ifjúsági regény, 1947)
  • Zsuzsi pénzt keres (ifjúsági regény, 1947)
  • Csévi utca 11/d (ifjúsági regény, 1947)
  • Elizabeth (regény, 1948)
  • Mint fűszál a réten… (ifjúsági regény, 1950)
  • Kaland a Szamócában (ifjúsági regény, 1957)
  • Szonya professzor (ifjúsági regény, 1962)
  • Vilma doktorasszony (regény, 1965)
  • Teleki Blanka (regény, 1966)
  • Harriet regénye (regény, 1967)
  • Szendrey Júlia (ifjúsági regény, 1969)
  • Az első Gertrudis (regény, 1970)
  • Szamóca-lányok (ifjúsági regény, 1973)
  • Csipkebolt Brüsszelben (ifjúsági regény, 1974)
  • A lámpás hölgy (ifjúsági regény, 1976)
  • A tábornok lánya (ifjúsági regény, 1978)
  • Úttörő asszonyok (ismeretterjesztő, elbeszélés, 1979)
  • Bettina három élete (ifjúsági regény, 1981)
  • Kossuth Zsuzsanna (életrajz, 1983)
  • Jenny, Laura, Tussy (ifjúsági regény, 1984)
  • Titkos házasság (ifjúsági regény, 1985)
  • A fejedelemasszony (életrajz, 1986)
  • Zöldfa utcza 38 (regény, 1987)
  • A három Róza (regény, 1995)
  • Fiút vártak, lány született (regény, 2000)

בתרגום:

  • נערות ליידיס (סיפורים קצרים, 1929)
  • קיץ יפהפה! (רומן, 1935)
  • הפנסיון המשפחתי (רומן, 1937)
  • אהבת יולי (רומן, 1938)
  • נערות קטנות בעיר הגדולה (רומן נוער, 1938)
  • נערות גדולות (רומן נוער, 1938)
  • המועצה הגדולה של הפארק (רומן ילדים, 1939)
  • סוניה (רומן נוער, 1939)
  • קאנדי ובאנדי בגן החיות (אגדה, 1939, 1950)
  • מלאך החופש (רומן, 1940)
  • אח (רומן נוער, 1941)
  • לילות אפריקאים (רומן, 1941)
  • מלכודת הבוקרים (רומן, 1941)
  • הערבה קוראת בחזרה (רומן, 1941)
  • החופשה של ז'וז'י (רומן נוער, 1941)
  • תלתן ארבעת העלים (רומן נוער, 1942)
  • מסע בארץ המשחקים (אגדה, 1942)
  • ז'וז'י במכון (רומן נוער, 1942)
  • אין לך נדוניה! (רומן, 1942)
  • ז'וז'י בערבת הפרחים (רומן נוער, 1942)
  • דיווח ואהבה (רומן, 1942)
  • ז'וז'י באגודת ורדיי הבר (רומן נוער, 1943)
  • ז'וז'י הופכת לכלה (רומן נוער, 1947)
  • ז'וז'י מתחתנת (רומן נוער, 1947)
  • ז'וז'י מרוויחה כסף (רומן נוער, 1947)
  • רחוב צ'בי 11 / ד (רומן נוער, 1947)
  • אליזבת (רומן, 1948)
  • כמו עשב באחו... (רומן נוער, 1950)
  • הרפתקה בתותים (רומן נוער, 1957)
  • פרופסור סוניה (רומן נוער, 1962)
  • הרופאה ד"ר וילמה (רומן, 1965)
  • בלנקה טלקי (רומן, 1966)
  • הרומן של הרייט (רומן, 1967)
  • יוליה סנדראי (רומן נוער, 1969)
  • גרטרודיס הראשונה (רומן, 1970)
  • בנות תות (רומן נוער, 1973)
  • חנות תחרה בבריסל (רומן נוער, 1974)
  • הגברת של הפנס (רומן נוער, 1976)
  • בת הגנרל (רומן נוער, 1978)
  • נשים חלוצות (1979)
  • שלושת החיים של בטינה (רומן נוער, 1981)
  • ז'וז'אנה קושוט (ביוגרפיה, 1983)
  • ג'ני, לורה, טוסי (רומן נוער, 1984)
  • נישואים סודיים (רומן נוער, 1985)
  • הנסיכה (ביוגרפיה, 1986)
  • רחוב זלדפה 38 (רומן, 1987)
  • שלוש הוורדים (רומן, 1995)
  • חיכו לבן, נולדה בת (רומן, 2000)

תרגומיה הספרותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג. שמיט: שני לבבות מוצאים זה את זה (רומן, 1937)
  • ג'יימס אוליבר קורווד (James Oliver Curwood): הדמיון בר המזל (רומן, 1937)
  • ו.ג.לידין: הנהר הגדול (רומן, 1953)
  • נ. קלמה: ג'ים המעליות (סיפורים קצרים, 1954)
  • ס. מוגילבסקיה: הפָּרוּשׁ (סיפור נוער, 1954)
  • ל. קאסיל: המאהב של קרן השמש (רומן, 1956)
  • NN Noszov: הידד, הקיץ כבר כאן (רומן נוער, 1960)

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס הוצאת הספרים מורה (1967)
  • לתרבות סוציאליסטית (1984)
  • הפרס הספרותי של הקרן לאמנות (1985)
  • צלב הקצין של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (1995)
  • פרס ספר השנה לילדים - למפעל חיים (1999)
  • פרס אטילה יוז'ף (2000)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מי זה מי בספרות ההונגרית? ספרי מאגר מסת"ב 963-8607-10-6
  • מי זה מי בספרות ההונגרית? Könyvkuckó) Kiadó), בודפשט, 1999 ISBN 9-638157-91-7
  • הרמן פיטר: מי זה מי 2002 CD-ROM,הוצאת ביוגרפיה מסת"ב 963-8477-64-4

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארז'בט קרטס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Születési bejegyzése a szolnoki polgári születési akv. 840/1909. folyószáma alatt".
  2. ^ "Kertész Miklós halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 136/1933. folyószáma alatt".
  3. ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 232/1902. folyószáma alatt".
  4. ^ "Reiser Ede halotti bejegyzése a budai izr. hitközség halotti akv. 3/1890. folyószáma alatt".
  5. ^ "Reiser Edéné Kohn Adél halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 63/1915. folyószáma alatt".