האימפריה האוסטרו-הונגרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האימפריה האוסטרו-הונגרית
Flag of Austria-Hungary (1869-1918).svg Austria-Hungaria transparency.png
אירועי הקמה הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867
הוקמה 1867
אירועי פירוק מלחמת העולם הראשונה
התפרקה 1920
ישות קודמת Flag of the Habsburg Monarchy.svg האימפריה האוסטרית
ישות יורשת Flag of Austria.svg הרפובליקה האוסטרית הראשונה
Flag of Hungary.svg הרפובליקה הדמוקרטית ההונגרית
Flag of the Czech Republic.svg הרפובליקה הראשונה של צ'כוסלובקיה
Flag of Poland.svg הרפובליקה הפולנית השנייה
Flag of the Lemko-Rusyn Republic.svg הרפובליקה הלמקו-רוסינית
Flag of Ukraine.svg הרפובליקה העממית של אוקראינה
Flag of Ukraine.svg הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה
Flag of Ukraine.svg הרפובליקה הקומנצית
Flag of the State of Slovenes, Croats and Serbs.svg מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים
State Flag of Serbia (1882-1918).svg ממלכת סרביה
הרפובליקה של באנאט
Reggenza Italiana del Carnaro.jpg ממלכת קרנארו האיטלקית.
משטר מונרכיה
שפה גרמנית, הונגרית, צ'כית, סלובקית, סרבית, קרואטית, בוסנית, סלובנית, פולנית, אוקראינית, רוסית, רותנית, רומנית, איטלקית.
יבשת אירופה
עיר בירה וינה
קואורדינטות הבירה 48°12′31″N 16°22′19″E / 48.20861°N 16.37194°E / 48.20861; 16.37194קואורדינטות: 48°12′31″N 16°22′19″E / 48.20861°N 16.37194°E / 48.20861; 16.37194
העיר הגדולה ביותר וינה
שטח נכון ל-1910 676,615 קמ"ר
אוכלוסייה נכון ל-1910 51,390,223 נפש
מטבע גולדן אוסטרו-הונגרי, כתר אוסטרי
Location Austria Hungary 1914.png

אוסטריה-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטרו-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית[1], היא אימפריה שהתקיימה באירופה בשנים 1867-‏1918. הקיסרות נוצרה מאיחוד פדרטיבי של ממלכת הונגריה ושל קיסרות אוסטריה, תחת שלטונו של בית הבסבורג.

הניצוץ או התירוץ, שהביא לפרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא הרצח הפוליטי ב-28 ביוני 1914 של היורש לכס המלוכה של אוסטרו-הונגריה, פרנץ פרדיננד הארכידוכס האוסטרי, בסרייבו. חודש לאחר מכן האימפריה האוסטרו הונגרית הכריזה מלחמה על סרביה ובכך פתחה רשמית במלחמת העולם. האימפריה קרסה כאחת מתוצאותיה של מלחמת העולם הראשונה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של האימפריה האוסטרו הונגרית התחילה בשנת 1867 עם כינון האימפריה והסתיימה ב-1918, כשהיא פורקה למספר מדינות בעקבות הפסדה במלחמת העולם הראשונה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אביב העמים
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של הונגריה: המהפכה והממלכה הדואלית

הקמת הקיסרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1867, אחרי מאות שנים שבהם שבטים ובתי מלוכה התחרו על שטחים ברחבי מרכז ומזרח אירופה, הושג הסכם בין בתי המלוכה של אוסטריה ושל הונגריה:

  • הממלכה תיקרא בשם אוסטריה-הונגריה.
  • לממלכה כולה ריבון אחד שיתפקד כקיסר אוסטריה ומלך הונגריה, בן למשפחת המלוכה האוסטרית.
  • יקומו שני בתי פרלמנט: אחד הונגרי ואחד אוסטרי. להונגריה יהיה ראש ממשלה נבחר בנפרד מראש ממשלת אוסטריה.
  • תקני סחר וכלכלה יחולו גם על הונגריה, אך תוכל לנהל מערכות בנקים משלה, וכן מערכות חינוך, בריאות, תחבורה ותקשורת עצמאיות.
  • החוק האוסטרו-הונגרי חל גם על ההונגרים, אך מותר להונגרים לחוקק חוקים משלהם בתחומים מסוימים שיחולו על ההונגרים בלבד.
  • להונגריה אין זכות למדיניות חוץ וביטחון עצמאיות, הן ייקבעו על ידי הקיסר.
  • המשטרה ההונגרית תעמוד מתחת למשטרת הקיסרות. להונגרים לא יהיה צבא משלהם, והם חלק מהצבא האוסטרו-הונגרי.

הצעדים שהובילו לכניסת אוסטרו-הונגריה למלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאגות האוסטרים באשר לביטחון אזורי גדלו עם כמעט הכפלתם של האזורים הגובלים בסרביה, כתוצאה של מלחמות הבלקן הראשונה והשנייה (1912 - 1913). רבים בהנהגה האוסטרית, ביניהם הקיסר פרנץ יוזף וקונרד פון הצנדורף, היו מודאגים מתסיסת הלאומנות הסרבית בחלקים הדרומיים של האימפריה. עודם רדופים על ידי זיכרונות אודות המערכות רבות ההשראה של הפיימונטים כנגד הפרובינציות האיטלקיות והאוסטריות ב-1859, הם חששו גם שרוסיה תגבה את סרביה אם זו תספח שטחים סלאביים מאוסטריה, בדיוק כפי שגיבתה צרפת את פיימונטה במערכה, שהגיעה לשיאה בקרב סולפרינו. תחושתם הייתה כי מוטב להרוס את סרביה, לפני שזו תקבל את ההזדמנות לפתוח מערכה מסוג זה.

כמה חברים בממשלה האוסטרית חשו כי מערכה בסרביה תהא המזור המושלם לבעיות הפנימיות של האימפריה. רבים מהם היו מתוסכלים מכוחה של הממשלה ההונגרית באימפריה. ב-1914 היה לממשלה האוסטרו-הונגרית מבנה כפול. לאוסטריה ולהונגריה היו למעשה ממשלות נפרדות תחת קיסר (קייזר בגרמנית) אחד. הממשלה האוסטרית החזיקה בשליטה על מדיניות החוץ, אך עדיין הייתה תלויה בהונגרים לשם הסכמה על התקציב. ולעתים קרובות הממשלה ההונגרית, תחת אישטוואן טיסה (István Tisza), סרבה לבקשות תקציב אוסטריות להגברת ההוצאות הצבאיות. בתקווה לסיים את הסטאטיות הפוליטית שיצר הדבר, קיוו רבים ליצירת פדרציה, או לכל הפחות מלוכה משולשת. הגברת מספר הסלאבים באימפריה נדמתה כפתרון לכך.

ההתנקשות בפרנץ פרדיננד ביולי 1914 הביאה עמה את ההזדמנות שאותה חיפשו כמה מנהיגים אוסטרים לבוא בחשבון עם הממלכה הסלאבית הקטנה. האוסטרו-הונגרים טענו כי הקושרים בסרייבו חומשו על ידי "היד השחורה" - ארגון טרור סרבי, עם קשרים במעגל מקבלי ההחלטות הסרבי.

עם גרמניה המגבה אותה, שלחה אוסטרו-הונגריה, בהשפעתו של שר החוץ לאופולד פון ברכטולד, לסרביה (23 ביולי 1914) אולטימטום בן 10 נקודות, שלמעשה לא ניתן היה למלא את דרישותיו. הסרבים התבקשו להסכים לאולטימטום תוך 48 שעות. הממשלה הסרבית הסכימה לכל הדרישות מלבד אחת. למרות זאת ניתקה אוסטרו-הונגריה את קשריה הדיפלומטיים עמה (25 ביולי).

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Flag of Austria.svg
ערך זה הוא חלק מסדרת
היסטוריה של אוסטריה

באבנברג

הבסבורג

האימפריה הרומית הקדושה

האימפריה האוסטרית

האימפריה האוסטרו-הונגרית

הרפובליקה האוסטרית הראשונה

אוסטרופשיזם

אנשלוס

אזורי הכיבוש באוסטריה

אוסטריה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה
מפת האימפריה האוסטרית במלחמת העולם הראשונה. גבולות 1920 מסומנים באדום

ב-28 ביולי 1914 הכריזה אוסטריה-הונגריה מלחמה על סרביה, באמצעות מברק שנשלח לממשלה הסרבית. הייתה זו תחילתה של מלחמת העולם הראשונה.

במלחמת העולם הראשונה הייתה הקיסרות האוסטרו-הונגרית מרכיב עיקרי של "מעצמות המרכז", יחד עם גרמניה, האימפריה העות'מאנית וממלכת בולגריה.

ב-3 בנובמבר 1918 שלחה אוסטרו-הונגריה בקשה להפסקת אש למפקד האיטלקי, כדי לדון בתנאי שלום. התנאים, שנידונו בטלגרף עם רשויות "מדינות ההסכמה" בפריז, נשלחו למפקד האוסטרי והתקבלו. הפסקת האש עם אוסטריה נכנסה לתוקף ב-4 בנובמבר. אוסטריה והונגריה חתמו בנפרד, מה שהוביל להפלת בית המלוכה של הבסבורג.

כ-2 מיליון מחיילי הקיסרות האוסטרו-הונגרית ו-300,000 מאזרחיה נהרגו במהלך מלחמת העולם הראשונה ומספר דומה לזה נפל בשבי.

לאחר התפרקות הקיסרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיסרות האוסטרו-הונגרית נחלקה למדינות אחדות. הרפובליקות החדשות של אוסטריה והונגריה שנוצרו כופרות בכל המשכיות עם האימפריה הישנה. חוזה סן-ז'רמן הגדיר את חלוקת שטחיה של אוסטריה, וחוזה טריאנון את זו של הונגריה. שתי המדינות כללו רק חלק קטן מן השטחים שעליהן שלטו במסגרת הקיסרות המשותפת, ויתר השטחים עברו לשכנותיה של הקיסרות ולמדינות חדשות שהוקמו. שינויי הגבול הותירו מיעוטים גדולים של הונגרים ושל דוברי גרמנית אזרחי אוסטריה לשעבר מחוץ לשטחי אוסטריה והונגריה.

צ'כוסלובקיה הוקמה מבוהמיה, מורביה, רוב שטחה של שלזיה הצ'כית, סלובקיה וקרפטיה הרוטנית.

גליציה הועברה לפולין, שזכתה מחדש בעצמאותה.

בוסניה-הרצגובינה, קרואטיה, סלובניה, וויוודינה (Vojvodina) ודאלמטיה צורפו לסרביה ומונטנגרו ליצירת מה שנודע לאחר מכן כיוגוסלביה. כמו כן אזור הבאנאט חולק ברובו הגדול בין רומניה ליוגוסלביה העתידית.

טרנסילבניה ובוקובינה הועברו לרומניה.

איטליה קיבלה את וולשטירול, דרום טירול, איסטריה וטריאסטה.

רשימת הארצות שנכללו בקיסרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הכתר האוסטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הונגריה וארצות הכתר ההונגרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקת האימפריה למחוזות

בוסניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה מתוך אטלס אמריקאי משנת 1911 המתארת את העמים השוכנים באוסטרו-הונגריה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (גרמנית: Österreich-Ungarn; הונגרית: Osztrák-Magyar Monarchia; צ'כית: Rakousko-Uhersko; פולנית: Austro-Węgry; אוקראינית: Австро-Угорщина; רומנית: Austro-Ungaria; איטלקית: Austria-Ungheria; סלובקית: Rakúsko-Uhorsko; קרואטית: Austro-Ugarska; סרבית: Аустро-Угарска/Austro-Ugarska; סלובנית: Avstro-Ogrska)