אריחי יחזקאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אריחי יחזקאל הם עשרות אריחים בעלי חזות עתיקה, הנושאים עליהם בכתב בולט את כל ספר יחזקאל. מרבית האריחים (מעל ל-60 מתוך כ-95 לפחות שנוצרו), ואיתם גם כתבי-יד, הוברחו לארץ מסוריה דרך לבנון בשנת 1954 ביוזמת איש סולל-בונה, ולימים חבר הכנסת, דוד הכהן.

מרביתם הכמעט מוחלט של האריחים עשוי שיש וצורתם מרובעת, ובודדים מהם הידועים, עשויים אבן ביטומנית שחורה, וצורתם מלבנית. האריחים הוצגו ביד יצחק בן-צבי ב-3 תצוגות קבע שונות. בשנת 1958, הוצגו האריחים לראשונה בתצוגה שהוכנה במיוחד עבורם במבואת צריף נשיאי ישראל לצד העתק האריות מפסיפס מעון שיצרה האמנית נעמי הנריק, ובשנת 1985 הוקמה להם ביד בן-צבי תצוגה שנייה. ההשערה הרווחת, שאף צוטטה בשתי התצוגות שהוקדשו לאריחים, הייתה שהאריחים העתיקים הגיעו מקבר יחזקאל בעיראק, ואולם סימן שאלה ריחף מעל סברה זו, ועם השנים, אף החלו להתעורר ספקות באשר לעתיקותם.

לאורך השנים תהו דמויות שונות וחוקרים על מהותם ומקורם של האריחים (העמיקו בכך – ארכיונאי יד בן-צבי שמעון רובינשטיין, אזרח בשם יהושע רבינוביץ, ד"ר נירית שלו-כליפא וד"ר אדולפו רויטמן), ובשנת 2022, נכתב, לראשונה, מחקר מדעי שריכז את המידע והדו"חות שנאספו על האריחים, ובדקו אותם בכלים מעולם המדע המדויק, וזאת במטרה לעמוד על טיבם, גילם ומוצאם. מחקר זה, נכתב על ידי יולי שוורץ, במסגרת עבודת גמר לתואר מוסמך במסלול אוצרות בחוג לאמנות חזותית באוניברסיטת בן-גוריון, בהנחיית ד"ר נירית שלו-כליפא ופרופ'יובל גורן.

מהמחקר עולה, כי מקור האריחים וכתבי היד שהגיעו עמם, אינו בקבר יחזקאל בעיראק, וכן נראה, בסבירות גבוהה, שהאריחים אינם עתיקים. תיארוך יצירת האריחים הוא לסוף המאה ה-19- תחילת המאה ה-20, והבלטת האותיות נעשתה באמצעות חומר חומצי שצרב את האבן. המחקר מראה, כי האריחים הנושאים עליהם את ספר יחזקאל אינם יצירה יחידה אשר ניתנת לפרשנות לבדה, אלא הם חלק ממכלול של אריחים שנראה כי נצרבו עליהם נושאים נוספים (לא רק ספר יחזקאל), וכתבי-יד, שנוצרו בידי מספר יוצרים שעבדו יחד. בהמשך לכך, במחקר נדונה אפשרות לקשר בין יצירת האריחים לתופעת חיפוש אוצרות בית המקדש, המוכרת מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

המחקר טוען, כי גם אם האריחים מודרניים, הרי שה"פטינה ההיסטורית" שהם צברו מאז גילויים, מקנה להם חשיבות וערך.[דרושה הבהרה] על-סמך תוצאות המחקר, צפוי יד בן-צבי לחדש את תצוגת האריחים.