ספר יחזקאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ספר יחזקאל, הנקרא על-שם גיבורו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה). הנביא יחזקאל התנבא לפני חורבן הבית הראשון (586 לפני הספירה) ובעיקר לאחריו, בגלות בבל.

תוכן עניינים

1 מעמדו של ספר יחזקאל
2 מחברו של ספר יחזקאל על פי ביקורת המקרא
3 החיזיון הראשון (פרק א' - פרק ג', פסוק ט"ו)
4 חזון העצמות היבשות (ל"ז, א'-י"ד)
5 חזון העצים (ל"ז ט"ו-כ"ח)
6 חזון גוג ומגוג (ל"ח, ל"ט)
7 חזון המקדש העתידי והעבודה בו (מ' - מ"ו)
8 מילים הנזכרות, לראשונה במקרא, בספר יחזקאל
9 לקריאה נוספת
10 קישורים חיצוניים

[עריכה] מעמדו של ספר יחזקאל

בשל תכניו (בעיקר החזון בספר הראשון) הספר היה שנוי במחלוקת והיו קיימות תקופות בהן תלמידים נצוטו לא ללמוד את החזון הראשון בספר יחזקאל עד שיגיעו לגיל שלושים. התלמוד אף מציין, שביקשו חז"ל לגנוז את הספר, מפני דברים שהיו בו שנראו לכאורה כסותרים את התורה, עד שישב על המדוכה אחד האמוראים ליישב את הסתירות. כיום לא קיימת מחלוקת בעניין ספר יחזקאל ביהדות.

[עריכה] מחברו של ספר יחזקאל על פי ביקורת המקרא

באופן מסורתי מאמינים כי הספר נכתב בידי אדם אחד, יחזקאל בן בוזי. חוקר המקרא גוסטאב הולשר טען ב-1924 כי לא כך היא, וכי 1,103 פסוקים בספר יחזקאל כתובים על ידי אדם אחר, בסגנון המצביע על תקופה מאוחרת יותר. טענתו של הולשר הכתה גלים בחוקרי ספר יחזקאל אשר נחלקים ביניהם, האם ספר יחזקאל נכתב כמקשה אחת, או שנוספו מאוחר יותר פסוקים על ידי קבוצה אשר ביקשה להבין יותר טוב את מהותן של הנבואות.

בספר יחזקאל קיימים בדרך כלל שלושה חלקים לכל חזון: חזון פותח, המשך וחזון ומשלים. שני הראשונים דומים בסגנון הכתיבה שלהם ומיוחסים ליחזקאל, בעוד שהשלישי נוטה להיות שונה ולפיכך מיוחס על ידי חלק מחוקרי המקרא לתוספות המאוחרות יותר לספר. בנוסף, בספר קיימות מספר דוגמאות לעריכת הכתוב (בעיקר מבחינת סדר החזונות), אם כי לא ברור אם יחזקאל עצמו ערך את הכתוב או כותבים מאוחרים יותר.

[עריכה] החיזיון הראשון (פרק א' - פרק ג', פסוק ט"ו)

פרק א': יחזקאל פותח בציון הזמן (ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש... היא השנה החמישית לגלות המלך יויכין) ומתאר בפרוטרוט יצורים מופלאים שנגלו לפניו.
פרק ב' - ג', פסוק י"א: יחזקאל מוקדש לנביא על בני ישראל ומוזהר מפניהם: "שולח אני אותך אל-בני ישראל אל-גוים המורדים אשר מרדו-בי... כי בית מרי המה... ואתה בן-אדם... אל תהי-מרי כבית המרי". אזהרה זו חוזרת על עצמה בהמשך. הוא מצטווה לאכול מגילה - מעשה סמלי קיצוני, ראשון מבין רבים - ומציית. כנביאים אחרים, מוזהר יחזקאל מראש כי העם ידחה את דבריו - ואף-על-פי-כן עליו להינבא.
פרק ג', י"ב-ט"ז: רוח נושאת את יחזקאל אל תל אביב, מקום ישוב של גולי בבל, על שפת נהר כבר. שבעה ימים ממתין הנביא עד לחיזיון הבא.

ראו גם: חזון המרכבה

[עריכה] חזון העצמות היבשות (ל"ז, א'-י"ד)

ערך מורחב – חזון העצמות היבשות

[עריכה] חזון העצים (ל"ז ט"ו-כ"ח)

אחד מהחזיונות המפורסמים ביותר של יחזקאל. במסגרת חזיון זה יחזקאל הולך ברחוב עם שתי חתיכות עץ מחוברות יחד כדי לסמל את שובם של גולי יהודה לארץ ואת שובם של 10 השבטים לארץ. וכן את איחוד עם ישראל מחדש והפעם לתמיד. כמו כן החיזיון מדבר על:

את בנית בית המקדש מחדש והפעם הוא לא יחרב.
המלכת מלך מזרע בית דוד על העם מאוחד לנצח.
הכרה של הגויים בכוחו של ה' לנצח.
הפסקת חטאי העם לנצח.

נבואה זו של יחזקאל נחשבת לנבואת אחרית הימים, מכיוון שהיא עדיין לא התקיימה (10 השבטים נעלמו, בהמ"ק אומנם נבנה אך נחרב שוב).

[עריכה] חזון גוג ומגוג (ל"ח, ל"ט)

ערך מורחב – גוג ומגוג

[עריכה] חזון המקדש העתידי והעבודה בו (מ' - מ"ו)

בסוף ספר יחזקאל, מתואר בפרוטרות כל מבנה בית המקדש בירושלים, הקמתו והעבודה בו. מכיוון שהמקדש שנבנה על ידי העולים בשיבת ציון לאחר מכן ("בית המקדש השני") לא נבנה במתכונתו (אלא כמו הבית הראשון), הרי שמתכונתו נותרה לגאולה השלמה המקוּוה, יחד עם התגשמות שאר חזונות הנביאים.