ספר יחזקאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סֵפֶר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על-שם גיבורו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה). הנביא יחזקאל התנבא לפני חורבן הבית הראשון (586 לפני הספירה) ובעיקר לאחריו, בגלות בבל.

בספר יחזקאל קיימים בדרך כלל שלושה חלקים לכל חזון: חזון פותח, המשך וחזון ומשלים. שני הראשונים דומים בסגנון הכתיבה שלהם ומיוחסים ליחזקאל, בעוד שהשלישי נוטה להיות שונה ולפיכך מיוחס על ידי חלק מחוקרי המקרא לתוספות המאוחרות יותר לספר. בנוסף, בספר קיימות מספר דוגמאות לעריכת הכתוב (בעיקר מבחינת סדר החזונות), אם כי לא ברור אם יחזקאל עצמו ערך את הכתוב או כותבים מאוחרים יותר.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיזיון הראשון (פרק א' - פרק ג', פסוק ט"ו)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרק א': יחזקאל פותח בציון הזמן (ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש... היא השנה החמישית לגלות המלך יהויכין) ומתאר בפרוטרוט יצורים מופלאים שנגלו לפניו.
  • פרק ב' - ג', פסוק י"א: יחזקאל מוקדש לנביא על בני ישראל ומוזהר מפניהם: "שולח אני אותך אל-בני ישראל אל-גוים המורדים אשר מרדו-בי... כי בית מרי המה... ואתה בן-אדם... אל תהי-מרי כבית המרי". אזהרה זו חוזרת על עצמה בהמשך. הוא מצטווה לאכול מגילה - מעשה סמלי קיצוני, ראשון מבין רבים - ומציית. כנביאים אחרים, מוזהר יחזקאל מראש כי העם ידחה את דבריו - ואף-על-פי-כן עליו להינבא.
  • פרק ג', י"ב-ט"ז: רוח נושאת את יחזקאל אל תל אביב, מקום ישוב של גולי בבל, על שפת נהר כבר. שבעה ימים ממתין הנביא עד לחיזיון הבא.

ראו גם: חזון המרכבה משל הלבנה

חזון העצמות היבשות (ל"ז, א'-י"ד)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חזון העצמות היבשות

הפרק מכיל חזון אשר נגלה לנביא, כעין חלום המתואר באופן מציאותי-נטורליסטי. בחזון רואה עצמו הנביא כניצב בבקעה מלאה בעצמות אדם יבשות. הוא מצווה לשאת נבואה. לנגד עיניו מתחברות העצמות לדמויות אדם, לאחר מכן עולות על העצמות רקמות של גידים, בשר ועור. לאחר מכן מגלה מלאך אלוהים לנביא שאלו הם בני ישראל בגלות ומצווה על הנביא לשאת נבואה נוספת כדי להפיח בדמויות רוח, להחיותם ולהעלותם לארץ ישראל.

חזון העצים (ל"ז, ט"ו-כ"ח)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חזון העצים

אחד מהחזיונות המפורסמים ביותר של יחזקאל[דרוש מקור]. במסגרת חזיון זה יחזקאל מצטווה לקחת שתי חתיכות עץ לכתוב עליהן "לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו" ו"לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו" ולחברן יחד, כדי לסמל את שובם של גולי יהודה ועשרת השבטים לארץ ואת איחודם לממלכה אחת לתמיד. כמו כן החיזיון מדבר על:

  1. על בניית בית המקדש מחדש והפעם הוא לא יחרב.
  2. המלכת מלך מזרע בית דוד על העם מאוחד לנצח.
  3. הכרה של הגויים בכוחו של אלוהים לנצח.
  4. הפסקת חטאי העם לנצח.

נבואה זו של יחזקאל נחשבת לנבואת אחרית הימים, כיוון שעדיין לא התקיימה (10 השבטים נעלמו, בית המקדש אמנם נבנה אך נחרב שוב).

חזון גוג ומגוג (ל"ח, ל"ט)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת גוג ומגוג

הנביא מתאר כי במלחמה זו, צפויה לקום קואליציה גדולה של הרבה מאומות העולם, בראשות גוג מלך מגוג, שתלחם בעם ישראל. מלחמה זו תהיה קשה ומסוכנת מאוד, אך בסופה ה' יכניע באותות ובמופתים את גוג ואת צבאו וכך יידעו כל העולם ויכירו במציאות ה', וגם עם ישראל יאמינו מכאן ואלך במציאות ה'.

חזון המקדש העתידי והעבודה בו (מ' - מ"ו)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מקדש יחזקאל
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גבולי יחזקאל

בסוף ספר יחזקאל, מתואר בפירוט כל מבנה בית המקדש בירושלים, הקמתו והעבודה בו. מכיוון שהמקדש שנבנה על ידי העולים בשיבת ציון לאחר מכן ("בית המקדש השני") לא נבנה במתכונתו (אלא כמו הבית הראשון), הרי שמתכונתו נותרה לגאולה השלמה המקוּוה, יחד עם התגשמות שאר חזונות הנביאים.

מעמדו של ספר יחזקאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל מספרים שבהתחלה היו פקפוקים לגבי מעמדו של הספר בשל תכניו (בעיקר החזון בספר הראשון והתיאורים המיניים הבוטים), והיו תקופות שבהן התלמידים נצטוו לא ללמוד את החזון הראשון בספר יחזקאל עד שיגיעו לגיל שלושים. התלמוד אף מציין, שחז"ל ביקשו לגנוז את הספר, מפני דברים מהספר שנראו כסותרים את דברי התורה, עד שישב על המדוכה חנניה בן חזקיה, אחד התנאים, ויישב את כל הסתירות‏[1].

Cquote2.svg

אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב, וחנניה בן חזקיה שמו, שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרין דברי תורה. מה עשה? העלו לו ג' מאות גרבי שמן וישב בעלייה ודרשן.

Cquote3.svg

מחברו של ספר יחזקאל על פי ביקורת המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית החוקרים[דרוש מקור] סוברים כי הספר נכתב בידי אדם אחד, יחזקאל בן בוזי. חוקר המקרא גוסטאב הולשר טען ב-1924 כי לא כך היא, וכי 1,103 פסוקים בספר יחזקאל כתובים על ידי אדם אחר, בסגנון המצביע על תקופה מאוחרת יותר.

מילים הנזכרות, לראשונה במקרא, בספר יחזקאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חשמל (א', ד'; ח', ב')
  • הראל (מ"ג, ט"ו)

בכל הספר מופיע השם "יחזקאל" פעמיים בלבד. בכל שאר המקרים, פונה אליו אלוהים בתואר "בן אדם".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי הברית הישנה

החומש (Pentateuch): בראשיתשמותויקראבמדברדברים
ספרות ההיסטוריה: יהושעשופטיםרותשמואל (א' וב')מלכים (א' וב')דברי הימים (א' וב')עזרא החיצוניעזרא - נחמיהטוביהיהודיתאסתרספר מקבים א'-ב-ג-ד
ספרות החכמה: איובתהיליםמשליקהלתשיר השיריםחכמת שלמהמשלי בן סירא
נביאים גדולים: ישעיהירמיהאיכהברוךאיגרת ירמיהויחזקאלדניאל נביאים קטנים: הושעיואלעמוסעובדיהיונהמיכהנחוםחבקוקחגיצפניהזכריהמלאכי


ספרים ברקע ירוק - חלק מכתבי הקודש לפי הקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אולם אינם חלק מכתבי הקודש בקאנון הפרוטסטנטי. ספרים ברקע סגול - מצויים רק בקאנון האורתודוקסי
Targum.jpg
הברית החדשה