בסיס סחיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בסיס סחיפה הוא מונח בהידרולוגיה ובגאומורפולוגיה שמשמעותו הגבול שמתחתיו זרם מים (נחל או נהר) אינו גורם לסחיפה.

נהר הירדן

בדרך כלל כשנחל נשפך לגוף של מים עומדים נבלמת זרימתו ובכך אובדת לזרם יכולת הסחיפה, והוא משקיע את הסחף שהוא נושא. במילים אחרות, בסיס סחיפה הוא הנקודה הנמוכה ביותר שאליה מסוגל הנחל לזרום, או "שפך הנהר". אם הנחל נשפך לאגם מהווה האגם בסיס סחיפה זמני לכל הפלגים היוצרים את הנחל. אם הנחל נשפך לים בסיס הסחיפה שלו הוא גובה פני הים הנחשב כבסיס הסחיפה המוחלט, אם כי קיימים גם דוגמאות לבסיס סחיפה נמוך יותר, כשהדוגמה הבולטת ביותר היא נהר הירדן שבסיס הסחיפה שלו, ים המלח, מצוי כ-400 מטר מתחת לגובה פני הים.

כשמקור הזרם מצוי בנקודה גבוהה יחסית לבסיס הסחיפה (שיפוע גבוה) מתקדמת הבליה במהירות עקב האנרגיה האצורה במים הזורמים במהירות. הטופוגרפיה היא טרשית ונוהגים לומר כי הנחל הוא צעיר (במונחים גאולוגיים). בליה המתרחשת לאורך זמן ארוך (במונחים גאולוגיים) שוחקת את האזורים הגבוהים ובסופו של דבר מקטינה ההפרש שבין המקור לבסיס הסחיפה של הזרם, ונוהגים לקרוא לנחל כזה "בוגר".לעמקים של נחלים בוגרים יש שיפועים מתונים, רכסים מעוגלים וצורתם מתפתלת.

שכבת סלע קשה מאוד יכולה ליצור בסיס סחיפה זמני, עד שהסלע נשחק. דוגמה לסלע כזה הוא הדולומיט הקרוי "לוקפורט", שיצר בסיס סחיפה זמני לנהר הניאגרה. בסופו של דבר נשחק סלע זה כשמפלי הניאגרה נסוגים, וימת אירי תנוקז בסמוך לבסיס הסחיפה הנמוך יותר של ימת אונטריו.

תזוזות של הקרקע משפיעות במידה ניכרת על בסיס הסחיפה. התרוממות רמת קולורדו בצירוף עם העובדה שמפרץ קליפורניה נפתח לים קבעו את פני הים כבסיס הסחיפה של נהר הקולורדו והובילו לסחיפה מהירה (במונחים גאולוגיים) שתוצאתה הגרנד קניון.

גובה פני הים יכול להשתנות (בעיקר בשל היווצרות והפשרה של קרחונים), ובשל כך להגביה או להנמיך את בסיס הסחיפה הסופי של הנהרות הנשפכים לים. לאורך חופה המזרחי של צפון אמריקה נמשכים עמקי הנהרות לתוך אדן היבשת, זכר לתקופה שהסחיפה הייתה אפשרית משום שבסיס הסחיפה היה יותר נמוך כשגובה פני הים היה נמוך יותר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרופסור משה ברור, "בסיס סחיפה", לקסיקון גאוגרפי, (עמ' 5), הוצאת יבנה, תשס"א