ים המלח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.

ים המלח (להאזנה (מידע · עזרה)) הוא ימה מלוחה וסגורה, במרכזה של ארץ ישראל, מזרחית למדבר יהודה. חופיו הם המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם . בו קיים הלחץ אטמוספירי הגדול בעולם. מקווה המים הוא בעל שיעור המליחות השני בגודלו (אחרי אגם אסאל בג'יבוטי). לשם השוואה, ריכוז המלח בים המלח הוא 31.5%, לעומת ריכוז המלח בים התיכון שעומד על 3.5%.

ים המלח ממוקם בשולי מדבר יהודה, בין ישראל לירדן, כאשר חופו המערבי בשליטת ישראל וחופו המזרחי בשליטת ירדן. חופיו של ים המלח הם המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם (ישנן נקודות נמוכות יותר מתחת למים או מתחת לפני הקרח). גובה פני המים בסוף אפריל 2008 היה 421.11 מטר מתחת פני הים מקור ו-800 מטר מתחת לפני הים התיכון.

ריכוז המלחים הגבוה בימה , הכמויות הגדולות של המלחים המצויים בו, מרירות המים וצריבתם את עורם של בעלי חיים בבואם במגע עם מימיו, המשקל הסגולי המאפשר לימה לשאת עליה בנקל בעלי-חייםוהשמנויות שבה עושים אותו ליחודי לעומת ימות אחרות. יש בכך יתרונות כלכליים בהפקת המחצבים: אשלגן ומגנזיום בעיקר . סגולותיו הבריאותיות, הפכו את ים המלח לאתר תיירות מבוקש.

אורכו של ים המלח הוא 67 ק"מ (אורך האגן הצפוני - 51 ק"מ), רוחבו עד 18 ק"מ, ועומקו המרבי בערך 380 מטר (799 מטר מתחת פני הים). בשל התייבשות הימה, יורד מפלסו של ים המלח בעקביות.

ים המלח גם בשם ים המוות. בתנ"ך בספר דברים (פרק ג' י"ז) ובספר יהושע ים המלח מכונה גם בשם ים הערבה. כינוי נוסף שלו ופחות מוכר בספר בראשית הוא עֵמֶק הַשִּׂדִּים (פרק י"ד ג'), כנראה מלשון שדות, מכיוון שעל פי המתואר שם, היה עמק זה פורה מאוד מבחינה חקלאית. שם נוסף של ים המלח הינו הים הקדמוני, מלשון 'קדמה', מפני שהוא נמצא במזרחה של הארץ (זכריה יד', ח).

לחופו של ים המלח נמצאת חברת מפעלי ים המלח, המפיקה אשלגן, ברום ומגנזיום.

תוכן עניינים 1 נסיבות ההיווצרות 1.1 מהפכת סדום ועמורה 2 ייבוש ים המלח 3 גנים ושמורות לחופי ים המלח 4 נחלים המתנקזים אל ים המלח 5 הערות שוליים 6 ראו גם 7 לקריאה נוספת 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] נסיבות ההיווצרות

ים המלח הוא ימה מלוחה וסגורה, הנמצאת בבקע גאולוגי הקרוי בקעת הירדן, במרכז השבר הסורי אפריקני. הימה היא שריד קטן לימה גדולה בהרבה שהתקיימה במקום בעבר (ימת הלשון).

הגאולוג יהודה ליאו פיקרד חתן פרס ישראל למדעי החיים בשנת 1958 - התשי"ח, הציע כבר בשנת 1943 תאוריה לגבי התהוות הימה. עיקר התהווּ‏תה של בקעת הירדן היה בין השלישון לבין הרביעון בעידן הקנוזואיקון - מלפני 65 מיליוני שנים עד לפני 1.75 מיליוני שנים. בתחילה היה במקומה של בקעת הירדן עמק רחב ושטוח, שנוצר לאחר התרוממות הרי ארץ ישראל. העמק היה גבוהה ממפלס הים התיכון והיה מלא מים מתוקים. בתקופת המעבר בין "השלישון" וה"רביעון" - לפני כמיליון שנה היתה פעילות טקטונית גדולה על פני כדור הארץ וכך נוצרו שקעים מאורכים. בארץ אלו החלו בתקופת המיוקן, נמשכו בפליאוקן והסתיימו בפליסטוקן.

בקעת הירדן נוצרה בתקופות אלה והיא פרי סחיפה של זרמי מים כבדים ועצומים משך מאות אלפי שנים. הבקעה היתה במקור עמוקה יותר אך התמלאה בסחף. תקופת הפליסטוקן הצטיינה בגשמים מרובים אך האקלים לא היה יציב: מבינים בתקופות גשומות ובתקופות שחונות. בארץ ישראל אובחנו השלבים הבאים:

• בפליסטוקן התחתון יצרו המים שירדו משני עברי בקעת-הירדן ימה מתוקה מבקעת בית שאן עד הלשון של ים המלח ‏‏^[1]. כך נוצרו משקים בעובי 30 עד 40 מטר של אבן חול, קונגלומרטים של אבני גיר וטרה רוסה.

• במעבר בין הפליסטוקן התחתון לפליסטוקן התיכון התחדשו התנועות הטקטוניות : הרי ארץ ישראל המשיכו להתרומם ובקעת הירדן לשקוע. באותה תקופה הופיעו שפכי לבה בין ימת החולה לבין ים כנרת. כך נוצר בית הקיבול שהיה לחלק הצפוני של ים המלח. בתקופה זו, שהיתה בראשיתה גשומה, התהווה אקלים יבשתי וכמויות עצומות ממי השטפונות התאדו וכך הושקעו החומרים המלוחים שייצרו את מה שמכנים גבעות חוואר הלשון

• בסוף הפליסטוקן התיכון התפשטו "משקעי הלשון" עד לרגלי ההרים, במקביל להווצרות ימת הלשון מכנרת בצפון, ועד אזור חצבה בדרום (נחל גדרון שאורכו נאמד כ-230 ק"מ . עומק המשקעים הגיע בצפון ים המלח ל-150 מטר ובצפון בקעת הירדן רק 50 מטר. עובדה זו מקרה כי כבר בראשית התקופה דרום בקעת הירדן היתה נמוכה מצפונה. היום גובה המשקעים האלה הוא עד 200 מטר מעל פני ים המלח.

• בסוף הפליסטוקן התיכון או תחילת הפליסטוקן העליון נתמעטו הגשמים ונוצרו שלושת הימות: ימת החולה, ים כנרת וים המלח. נפח ים המלח, שהוא השריד העיקרי מימת הלשון, קטן פי ארבע בערך מנפח האגם הקדום. אם אגם הלשון הגיע לשיאו - כ-180 מטר מתחת למפלס האוקיאנוס - לפני 25,000 שנה, הוא הצטמק סופית לפני 15,000 - 17,000 שנה. עקבות הצטמצמות הימות ניכרות היטב במדרגות ההרים היורדים אל הימות המעידות על המפלסים השונים של פני ימת הלשון בתקופות השונות. יש סימנים לכך כי באחת מתקופות היובש, התנדף ים המלח כמעט עד לקרקעיתו ומפלסו היה לפחות 700 מטר מתחת למפלס האוקיאנוס.^[2].

יוסף ברסלבי בספרו הידעת את הארץ כרך שלישי "ים המלח סביב-סביב" מתאר את שלושת המדרגות העיקריות כםי שהטגדרו על ידי ליאו פיקרד:

1. מדרגה עליונה, בגובה 180 - 190 מטר מעל פני ים המלח ‏‏^[3]. אפשר להבחין בה מיריחו עד ים כנרת.
2. מדרגה בינונית, בגובה 60 - 80 מטר מעל פני ים המלח ^[3].
3. בין המדרגה הבינונית לתחתונה אפשר להבחין עוד 4-6 מדרגות ביניים מפותחות ^[3].

אם תנאי האקלים של הפליסטוקן התיכון היו עומדים בתוקפם היה ים המלח מתכווץ לחלקו הדרומי.ואכן היתה תקופה שבה ימת הלשון התקיימה רק באגן הדרומי של ים המלח והיה בה אגם עצמאי רדוד שניזון ממי שטפונות. עודפי המים זרמו דרך מיצר הלשון לאגן הצפוני ואילו בקיץ, מתוך המים שנוצרו באגן הדרומי שקע מלח בישול^[2]. במרוצת הזמן התמלא מים ים המלח, עד עומק של כ-400 מטר ושקע כולו הוא כ-800מטר מתחת לפני הים .היו גורמים טקטונית אשר מנעו את יבוש חלקו הצפוני של ים המלח בתקופות שבין התייבשות הימה הפליסטוקנית להתהוות הירדן . במקביל מסכם פיקרד:" הים התפשט רק עד שפתה הצפונית של הלשון, שהיתה עדין מחוברת אל החוף המערבי של ים המלח ואל אזור גבעות חאוור הלשון לרגלי הרי המצדה. האגן הדרומי התהווה רק בתקופה ההיסטורית של האדם במהפכת סדום ועמורה

[עריכה] מהפכת סדום ועמורה

[עריכה] ייבוש ים המלח

מקור המים העיקרי ממנו ניזון ים המלח הוא נהר הירדן. עקב בניית סכר דגניה, העוצר את מי הים כנרת מלזרום לירדן, ירדו כמויות המים הזורמות בנהר, וכיום כמות המים המגיעה לים המלח היא זניחה. מקור רוב המים שבכל-זאת מגיעים לים הוא ממי שטפונות בחורף הזורמים לירדן או ישירות אל ים המלח.

מדי כמה שנים נפתח סכר דגניה עקב עליית מפלס מי הכנרת, ואל ים המלח מגיעים יותר מים.

המים המגיעים כיום אל ים המלח אינם מספיקים כדי לאזן את כמות המים המתייבשת, ולכן יורד מפלס מי הים כל העת. מאז שנת 1930 נמצא מפלס המים של ים המלח במעקב, ועד שנת 1997 הוא ירד ביותר מ-21 מ', כשבשנים האחרונות יורד מפלס מי ים המלח במטר אחד בממוצע בכל שנה, מה שגורם לתופעת הבולענים. יש המסבירים את הסיפור המקראי במלחמת ארבעת המלכים (בבראשית פרק י"ד י'), בו ברחו נפלו מלך סדום ומלך עמורה לבארות חימר ומתו, כנפילתם לתוך בולענים.

תהליך ייבוש ים המלח גרם לכך שבשנת 1977 הימה נחצתה לשני חלקים באזור של חצי-האי "הלשון", שם נחשפה קרקעית מיצר לינץ' המפריד בין האגן הצפוני לאגן הדרומי, שהיה אזור רדוד יחסית. עקב כך נאלצה מדינת ישראל לחצוב תעלה באזור היבש של מיצר לינץ', להולכת מים מהאגן הצפוני לדרומי. האגן הדרומי הישראלי כולו הוסדר בבריכות סגורות על מנת לשמור על קיומו, בעוד האגן הדרומי הטבעי הירדני התייבש לגמרי. בשנת 1984 בנתה ירדן את מפעלי כריית המלח שלה, וסגרה אף היא את האגן הדרומי שבשטחה בבריכות, וחצבה תעלה לאורך החוף המערבי לשעבר של "הלשון".

על מנת לטפל בתופעת ייבוש הימה, תוכננה תוכנית בשיתוף ישראלי ירדני, לכרות תעלה מהים האדום לים המלח, תוכנית ששמה "תעלת הים האדום-ים המלח". תוכנית קודמת של כריית תעלה מים התיכון לים המלח הידועה בשם תעלת הימים נגנזה זה מכבר, בשל בעיות שונות שהיו במימושה, אך בשנת 2007 הוחלט לבחון אותה בשנית. בין יתר הבעיות הרבות בפרויקט תעלת הימים, עומדת סוגייה כימית - החשש ששפיכת מי ים תיכון או ים סוף למי ים המלח תתקבל תמיסת סיד בריכוז שעלול לסכן את האיזון האקולוגי של ים המלח.

[עריכה] גנים ושמורות לחופי ים המלח

• גן לאומי עין גדי
• גן לאומי קומראן
• גן לאומי מצדה
• שמורת טבע עינות צוקים (עין פשחה)

[עריכה] נחלים המתנקזים אל ים המלח

נהר הירדן נחל סמר נחל אוג נחל בוקק נחל דוד נחל דרגה נחל הערבה נחל זוהר נחל חבר נחל חמר נחל חצצון נחל יעלים נחל משמר

נחל צין נחל ערוגות נחל פרצים נחל צאלים נחל קדם נחל קומראן נחל קדרון נחל רחף נחל ארנון נחל זרד נחל חשבון ואדי עויון מוסא ואדי זרקא מעין ואדי אל מוג'יב

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ ‏מדרום ללשון היתה יבשה‏ ולא היה מכוסה מי ים
2. ^ ^{2.0 2.1} צבי אילן
3. ^ ^{3.0 3.1 3.2} בשנת כתיבת המחקר - 1943 . היום בגובה 25 מטר יותר - גובה פני ים המלח היה אז 392 מתחת לפני הים

[עריכה] ראו גם

• ים כנרת
• מגילות ים המלח
• כת ים המלח
• מפעלי ים המלח
• מעבדות ים המלח

[עריכה] לקריאה נוספת

• שאול סוקניק, ים המלח, אתר המרפא הטבעי הטוב בעולם למחלות עור, מפרקים, ריאות, לב ומחלות אחרות, הוצאת מאגנס, 2007.
• צבי אילן, ים המלח וחופיו, מפעלי תרבות וחינוך, תל אביב, 1972
• יוסף ברסלבסקי, הידעת את הארץ - כרך ג':ים המלח סביב-סביב, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל - הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשט"ז - מהורה שלישית - ספרית מעריב

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: מאמרים ומקורות הקשורים לים המלח
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ים המלח

• "להציל את ים המלח", פרויקט של מספר גופים ירוקים באתר מגזין "מסע אחר"
• איך הפך אחד מנכסי הטבע החשובים בעולם לאסון אקולוגי, כתבת תחקיר, הארץ
• טל איתן, מבט אחר על ים המלח, ב-ynet
• תמונת לוויין של ים המלח באתר Google Maps
• מפה טופוגרפית באתר "עמוד ענן"
• ים המלח, באתר מט"ח
• סיפורו של בנימין וולקני, מגלה החיים בים המוות
• אתר המכון לחקר הימים בישראל, נתוני טמפרטורת אוויר, מים, רוחות ולחות המתעדכנים כל 3 שעות