ברוך הגבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברוך הגבר
BAROCH.jpg
עטיפת הספר "ברוך הגבר". בתצלום: טקס הענקת תעודת הוקרה לצוותי הרפואה בקריית ארבע ובהם ברוך גולדשטיין מטעם חיל הרפואה (אל"מ אריה אלדד מימינו), על טיפולם בחיילים שנפצעו בהיתקלות עם מחבלים
שפת המקור עברית, מדור אחד באנגלית
הוצאה שלום על ישראל, גולן
שנת הוצאה 1995
סוגה ספר זיכרון
מספר עמודים ‫ 533, XIV עמודים

"ברוך הגבר - ספר זיכרון לקדוש ד"ר ברוך גולדשטיין הי"ד" הוא ספר לזכרו של ברוך גולדשטיין, מבצע טבח מערת המכפלה, שבו גם נהרג. שם הספר מבוסס על הפסוק בירמיהו: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ"[1]. הספר הופץ במהדורה אחת. עורכיו הועמדו לדין והורשעו בהסתה לגזענות.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הוא בעל מבנה דומה לספרי זיכרון המוצאים לאור על ידי אנשים מהציבור הדתי והוא מכיל ארבעה חלקים:

בין המאמרים בחלק זה נכללים:
במבוא לספר מתואר חלק זה כאוסף מאמרים "תורניים-הלכתיים ומחשבתיים, החושפים את המעיין היהודי השופע ממנו שאב אחינו המומת בימי הרעה, עוז כזה, תעצומות נפש".
  • עדויות על מצב מתוח בחברון בימים שלפני הטבח והטענה שהערבים התכוונו לבצע פיגוע גדול שנמנע בעקבות הטבח.

הוצאתו לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הספר ערך מיכאל בן חורין וסייעו לו נתנאל עוזרי, יואל לרנר ויוסף דיין (שהוגדרו בכריכת הספר "עורך משנה", "יועץ לשוני" ו"יועץ", בהתאמה). בית משפט השלום, שהרשיע‏[4] את הארבעה בפרסום הסתה לגזענות ובעידוד לאלימות, קבע כי בן חורין "הינו הרוח החיה מאחרי הספר, הוא טרח הרבה מעבר לשלושה אחרים באיסוף החומר, ריכוזו ועריכתו, הנאשמים האחרים סייעו בידו פה ושם וחלקם קטן בהרבה". לטענת בן חורין הוא בכוונה פרסם את שמו כעורך הספר כדי להראות שהוא אינו מפחד לכתוב ספר זיכרון לידידו. הספר יצא לאור בפורים ה'תשנ"ה, ביום השנה לטבח מערת המכפלה ולמותו של גולדשטיין.

שם הספר נלקח משמה של חוברת שנכתבה קודם לכן, על ידי הרב יצחק גינזבורג, והוא מהווה משחק מילים, המקובל במתן שמות לספרות תורנית, המתבסס על הפסוק "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו"‏[5], ויחד עם זאת כולל את השם הפרטי, "ברוך".

עם הוצאת הספר הושמעו גינויים כלפיו מרחבי הקשת הפוליטית בישראל, בטענה שהוא מסית כנגד ערבים.

אחת ממטרותיו המוצהרות של הספר הייתה לגרום לציבור החרדי והדתי לעסוק בפן ההלכתי של דיני "הבא להורגך השכם להורגו", מצוות נקמה בגויים, מצוות גאולת ארץ ישראל וכו'.

משפטם של עורכי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרסום הספר הועמדו ארבעת עורכיו לדין, בבית משפט השלום הורשעו בהסתה לגזענות ובעידוד לאלימות. בגזר הדין קבע השופט יעקב צבן:

Cquote2.svg

בפרסום הספר והפצתו על תוכנו עשו הנאשמים מעשה חמור, שכן הספר הופך מעשה טבח למעשה גבורה והצלה, ואת מבצעו לקדוש. אנשים הקוראים בספר יכולים ללמוד ולהבין כי מדובר במעשה ראוי ואף למעלה מכך, מעשה המקרב את המבצע טבח בערבים למעלות קדושים ולזכות להיות מונצח כאדם בדרגה גבוהה במיוחד. אין הבדל עקרוני בין מעשי הנאשמים ששיבחו טבח זה במערת המכפלה ובין קנאים מוסלמים המשבחים אנשי חמאס המתפוצצים ברחובותינו. גם אלה וגם אלה מעודדים לעשות מעשי רצח נוראיים על מנת שהמבצע יהפוך לקדוש. חברה תרבותית ומסודרת לא יכולה להרשות לעצמה כי מעשי טבח יזכו להנצחה וכי הטובח ייחשב כקדוש. לעמנו קמו במשך השנים צוררים רבים מספור אשר פגעו בו רק בגלל היותנו עם אחר, שונה ונפרד, ולא משום סיבה אחרת. עם שכה סבל אינו יכול להרשות לעצמו כי מתוכו יקומו משבחים כאלה ומעודדים כאלה בלא שייענשו.

Cquote3.svg

בית המשפט המחוזי, בפניו בא הערעור‏[6], דחה את הערעור, תוך שהוא מצטט דברים שכתב בית משפט השלום על אודות הספר:

Cquote2.svg

עיון בספר מעלה כי הכותבים מתייחסים לברוך גולדשטיין כטהור וקדוש, מעשיו הועלו על נס וזכו להנצחה כגיבור. מעשה הטבח זכה לגיבוי ופירוש מושכל במאמרים של רבנים המסתמכים, לדעתם, על ההלכה היהודית. טבח המתפללים בני עם אחר מתואר כהכרעה אישית ברגע של התגלות פנימית ופגישה עם יכולתו של המבצע לחוש אלוהות ולכוון לרצון ה' (ראה מאמרו של הרב יצחק גינזבורג בעמ' 46 לת/ 1).

וישאל השואל: האם אלוהים מכוון את ברוך גולדשטיין לירות באותם אנשים אשר אותה עת מתפללים אליו?

Cquote3.svg

בעסקת טיעון שנערכה בערעורם של חלק מהמורשעים לבית המשפט העליון, זוכו לרנר, דיין ועוזרי מההרשעה בעידוד לאלימות, אך ההרשעה בהסתה לגזענות נותרה על כנה.‏‏

המשטרה חקרה גם חלק מכותבי המאמרים לספר, אולם איש מהם לא הועמד לדין (הרב עידו אלבה אמנם הורשע ונדון למאסר בשל מאמרו הנכלל בספר, "בירור הלכות הריגת גוי", אך זאת בשל גרסה של המאמר שפורסמה עוד קודם לפרסום הספר).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר ירמיהו, פרק י"ז, פסוק ז'
  2. ^ מיכאל בן חורין, ברוך פודה ומציל, הערה 75.
  3. ^ ע"פ 2831/95 עידו אלבה נ. מדינת ישראל, פ"ד נ (5) 221
  4. ^ ת"פ 4456/96 מדינת ישראל נגד מיכאל בן חורין ואחרים, ניתן ביום 26.11.97
  5. ^ ספר ירמיהו, פרק י"ז, פסוק ז'
  6. ^ ע"פ 1517/98 יואל לרנר ואחרים נגד מדינת ישראל, ניתן ביום 21.10.98