הבחירות הפרלמנטריות באיסלנד 2009
| |||||||||||
| הבחירות הפרלמנטריות באיסלנד 2009 | |||||||||||
| 25 באפריל 2009 | |||||||||||
.jpg)
|
| ||||||||||
| מועמד | יוהנה סיגורדרדוטיר | ביארני בנדיקטסון | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | הברית הסוציאל-דמוקרטית | העצמאות | |||||||||
| מספר הקולות | 55,758 | 44,371 | |||||||||
| מספר המושבים | 20 | 16 | |||||||||
| שינוי במושבים |  2
|
 9
| |||||||||
| אחוזים | 29.79 | 23.7% | |||||||||
| שינוי באחוזים | 3.03%
|
12.74%
| |||||||||
| יושב הראש הממונה: יוהנה סיגורדרדוטיר | |||||||||||
הבחירות הפרלמנטריות באיסלנד 2009 נערכו ב-25 באפריל 2009[1] אחרי לחץ ציבורי כבד להליכה לבחירות בגלל המשבר הכלכלי הכבד בו הייתה נתונה איסלנד. המנצחים הגדולים של הבחירות האלו היו המפלגה הסוציאל-דמוקרטית והמפלגה השמאלית-ירוקה, שהקימו יחד קואליציה לראשונה בראשות יוהנה סיגורדרדוטיר מהברית הסוציאל-דמוקרטית. המפסידה הגדולה הייתה מפלגת העצמאות, שלראשונה לא הרכיבה את הממשלה ואיבדה תשעה מושבים המהווים שליש מכוחה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז קריסת שלושת הבנקים המסחריים באיסלנד בשנת 2008, התחילו הפגנות שבועיות בחודש אוקטובר[2]. ב-23 בינואר ראש הממשלה מטעם מפלגת העצמאות, גייר הארדה הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים אחרי שאובחן כחולה בסרטן, והבטיח כי הבחירות יתקיימו ב-9 במאי. יחד עם זאת, מפלגת העצמאות רצתה למנות ראש ממשלה מטעמם במקום הארדה. הברית הסוציאל דמוקטית הודיעה כי היא מסרבת למנות ראש ממשלה מטעם מפלגת העצמאות. ב-26 בינואר 2009 הממשלה נפלה.
אחרי פירוק הממשלה, הטיל הנשיא את הרכבת הממשלה על יוהנה סיגורדרדוטיר, שהודיעה כי תקים ממשלת מיעוט יחד עם התנועה השמאלית-ירוקה כשהמפלגה הפוגרסיבית והליברלית תמכו בה מבחוץ[3]. מועד הבחירות היה אחד מנושאי הדיונים בשיחות הקואליציוניות. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית רצו לקיים בחירות ב-9 במאי, ואילו השמאל-הירוקים רצו בחירות בתחילת אפריל. עמדת הביניים של המפלגה הפרוגרסיבית, 25 באפריל, אומצה.
מחוזות הבחירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לכל אחד מששת המחוזות מוקצים תשעה מושבים שנבחרים על ידי הצבעת אישור. תשעה מושבים נוספים מחולקים בין המחוזות (בין 1 ל-2) בהתאם לגודל האוכלוסייה, על מנת לשמור על יחסיות ההצבעה ברמה הלאומית[4]. ב-2009 המחוזות חולקו כך[5]:
| מחוז בחירה | מושבים למחוז | מושבי 'הצבעת אישור' | סך הכל |
|---|---|---|---|
| ריקוואק-צפון | 9 | 2 | 11 |
| ריקוואק-דרום | 9 | 2 | 11 |
| דרום-מערב | 10 | 2 | 12 |
| צפון-מערב | 8 | 1 | 9 |
| צפון-מזרח | 9 | 1 | 10 |
| דרום | 9 | 1 | 10 |
| סך הכל | 54 | 9 | 63 |
תוצאות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מפלגה | יו"ר | הצבעות | % | +\- | מושבים | +\- | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הברית הסוציאל-דמוקרטית (S) | יוהנה סיגורדרדוטיר | 55,758 | 29.79 | +3.03 | 20 | +2 | |
| מפלגת העצמאות (D) | ביארני בנדיקטסון | 44,371 | 23.7 | -12.74 | 16 | -9 | |
| התנועה השמאלית-ירוקה (V) | Steingrímur J. Sigfússon | 40,581 | 21.68 | 7.33+ | 14 | +5 | |
| המפלגה הפוגרסיבית (B) | זיגמנדור דייוויד | 27,699 | 14.8 | +3.08 | 9 | +2 | |
| תנועת האזרחים (O) | אין יו"ר | 13,519 | 7.22 | חדש | 4 | חדש | |
| המפלגה הליברלית (F) | Guðjón Arnar Kristjánsson | 4,148 | 2.22 | 5.04- | 0 | -4 | |
| קולות כשרים | 187,183 | 96.50 | |||||
| קולות פסולים | 566 | 0.29 | |||||
| פתקים לבנים | 566 | 0.29 | |||||
| סך הכל | 193,975 | 100 | - | 63 | - | ||
| מקור- http://www.statice.is/Statistics/Elections/ | |||||||
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ איסלנד מודיעה על הקדמת הבחירות, באתר BBC, 23 בינואר 2009
- ^ המפגינים דורשים מהממשלה להתפטר, באתר רויטרס
- ^ מו"מ להקמת ממשלה חדשה, באתר איסלנד ניוז
- ^ חוק הבחירות האיסלנדי
- ^ חלוקת המחוזות באית'לנגי (הפרלמנט האיסלנדי) בשנים 2003, 2007 ו-2009
| הבחירות באיסלנד | ||
|---|---|---|
| בחירות באיסלנד | ||
| הבחירות לפרלמנט | 2017, 2016, 2013, 2009, 2007, 2003, 1999, 1995, 1991, 1987 | |