איסלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרפובליקה של איסלנד
Lýðveldið Ísland
Flag of Iceland.svg Coat of arms of Iceland.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: האל של ארצנו
מיקום איסלנד
יבשת אירופה
שפה רשמית איסלנדית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
רייקיאוויק
64°08′N 21°56′W / 64.133°N 21.933°W / 64.133; -21.933
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא

- ראש ממשלה
נשיא
אולפור רגנר גרימסון
Sigmundur Davíð Gunnlaugsson
הקמה
- עצמאות
- רפובליקה

1 בדצמבר 1918
17 ביוני 1944
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
103,000 קמ"ר 
108 בעולם
2.7%
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
317,351 נפש 
178 בעולם
3.08 נפש לקמ"ר
229 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
13,110 מיליון $ 
149 בעולם
41,311 $
23 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.906 
13 בעולם
מטבע קרונה איסלנדית ‏ (ISK)
אזור זמן UTC
סיומת אינטרנט .is
קידומת בינלאומית 354+

הרפובליקה של איסלנדאיסלנדית: Lýðveldið Ísland מבוטא כ-לִידְ'ובֶלְדִיד') היא מדינת אי בצפון האוקיינוס האטלנטי (אי מרכזי ומספר איים סמוכים), הממוקמת בין גרינלנד, נורבגיה וסקוטלנד, צפונית-מערבית לאיי פארו. למרות שטחה הגדול, 103,000 קמ"ר, אוכלוסייתה מונה כ-320,000 נפש בלבד, מחציתם חיים בעיר הבירה רייקיאוויק.

בשנים האחרונות נהנית איסלנד מגידול האוכלוסין הגבוה ביותר באירופה, בעיקר בשל כניסת מהגרים המהווים כ-6% מאוכלוסייתה (2006). האי איסלנד הוא חלק מהרכס המרכז-אטלנטי שנקודתו הגבוהה ביותר היא הר Hvannadalshnjúkur שגובהו 2,111 מטר מעל פני הים. 11% משטח האי מכוסה בקרחונים ובהם קרחון Vatnajökull, הקרחון הגדול באירופה. באי פעילות געשית וגאותרמית רבה המספקת אנרגיה זולה ונקיה.

איסלנד חברה בנאט"ו על אף שלה עצמה אין צבא קבע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של איסלנד

איסלנד יושבה לראשונה על ידי נורבגים ומתיישבים קלטיים (סקוטים ואירים) במהלך המאה ה-9 וה-10. על פי המסורת המקומית, כפי שהיא כתובה בלנדנאמבוק, ספר ההתיישבות, המתיישב הקבוע הראשון באיסלנד היה הויקינג Ingólfur Arnarson שהתיישב ברייקיאוויק בסביבות 870 לספירה. על פי אותה מסורת, קבוצת ויקינגים בראשות איריק טורבלדסון, המכונה "אריק האדום", יצאה מאיסלנד, גילתה ויישבה את גרינלנד, וכעבור דור יצא בנו של איריק לייף איריקסון מגרינלנד והגיע לאמריקה הצפונית.

במהלך התקופה שחלפה מאז התיישבות הוויקינגים הגיעה הנצרות לאי. איסלנד נשארה עצמאית למשך 300 שנה, אבל לאחר מכן עברה לשליטת נורבגיה ודנמרק, רשמית כמושבת כתר נורבגית. בשנת 1814, שנה בה נפרדו הממלכות המאוחדות של דנמרק ונורבגיה בהתאם לחוזה קיל, הפכה איסלנד למדינת חסות של דנמרק. שלטון פנימי מוגבל הוענק לאיסלנד על ידי הממשלה הדנית ב-1874, וב-1918 הפכה לארץ חסות עצמאית וריבונית בנושאים הפנימים, אך יחסי החוץ וההגנה נותרו בשליטת הדנים, והמלך הדני נשאר ריבון של האומה עד 1944, כאשר הוקמה הרפובליקה הנוכחית.

לאחר מלחמת העולם השנייה נמנתה איסלנד עם המדינות המייסדות של האו"ם ונאט"ו.

בשנות ה-70 הרחיבה איסלנד את תחומי המים הטריטוריאליים שלה, מה שהוביל לסדרה של עימותים עם בריטניה ("מלחמת הבקלה"). בשנת 1980 נבחרה ויגדיס פינבוגדוטיר לנשיאה, בהיותה האישה הראשונה באירופה הנבחרת לעמוד בראש מדינה.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסלנד מתפארת בפרלמנט הוותיק ביותר בעולם, האלת'ינגי (Alþingi), אשר הוקם בשנת 930. יש בו 63 חברים, כל אחד מהם נבחר על ידי האוכלוסייה כל ארבע שנים. ראש הממשלה יחד עם הקבינט דואג לחלק הביצועי של הממשלה. ראש הממשלה נבחר על ידי הממשלה לאחר הבחירות, באופן מסורתי הוא או היא הם ראש המפלגה הגדולה בפרלמנט. נשיא איסלנד (בדומה לנשיא ישראל) משרת בתפקיד ייצוגי, שליט ללא סמכויות וראש המדינה, אך חסר כוח פוליטי אמיתי, להוציא יכולתו להטיל וטו על חוקים העוברים באלתינג. הנשיא נבחר פעם בארבע שנים. הנשיא הנוכחי הוא אולפור רגנר גרימסון.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערה: הנתונים המספריים נכונים לשנת 2005.

איסלנד היא אחת מהמדינות בעלות רמת חיים מהגבוהות בעולם, היא השלישית בעולם בתמ"ג לנפש. כשכנותיה הסקנדינביות גם איסלנד היא מדינת רווחה, עובדה התורמת לחלוקה שוויונית של העושר הלאומי.

התחום המרכזי בכלכלת איסלנד הוא ענף הדיג הימי. מעל 50% מהיצוא האיסלנדי נובע מדיג ימי וממוצרים תעשייתיים נלווים. כמות הדיג השנתית עומדת על 1.7 מיליון טון בממוצע. פחות מ- 10% מכוח העבודה מעורב בתעשיית הדייג. תופעות הטבע הייחודיות של המדינה מעודדות תיירות, המהווה מקור חשוב למטבע זר.

רק 1.3% משטח האי מעובד לחקלאות והיבולים העיקריים הם תפוחי אדמה ולפת. במשק החי מייצרים חלב, חמאה, גבינה ובשר.

בתעשייה, הענפים העיקריים הם: עיבוד דגים, אלומיניום, צורן, אנרגיה גאותרמית, תיירות, דשן ומלט.

ענפי היבוא העיקריים הם: מכונות וציוד, מוצרי נפט, מוצרי מזון וטקסטיל מגרמניה, ארצות הברית, בריטניה, דנמרק ושבדיה. ענפי היצוא העיקריים הם: דגים ומאכלי ים (כ-2/3 מכלל היצוא), אלומיניום וצורן לבריטניה, גרמניה, ארצות הברית, צרפת, דנמרק, ויפן.

ב-22 באוקטובר 2006 חזרה איסלנד לצוד לווייתנים, ובכך הצטרפה ליפן ולנורבגיה המפרות אף הן את האיסור הבינלאומי על ציד לווייתנים.

איסלנד אינה חברה באיחוד האירופי כי אם באיגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA), מסגרת מקבילה לאיחוד שהוקמה בשנת 1960. רוב מדינות האיגוד, ואיסלנד ביניהן, מסדירות את קשרי הסחר שלהן עם האיחוד האירופי במסגרת הקרויה "האזור הכלכלי האירופי" (EEA), המבטיחה למדינות החברות בה חופש של תנועה לאנשים, סחורות, שירותים והון, אך אינה מטילה על מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי את החובות המוטלות על חברות האיחוד.

לאיסלנד אין מקורות אנרגיה פוסילית הראויים לציון. אחת הדרכים לחסוך ביבוא מקורות אנרגיה היא חימום באמצעות מים חמים הנובעים מהרצועה הגעשית.

נכון לנובמבר 2007, לפי הדירוג השנתי של האו"ם שכולל 175 מדינות ונתונים כגון תוחלת חיים, רמת השכלה, והכנסה לנפש - איסלנד היא המדינה שהכי כדאי לחיות בה.

המשבר הכלכלי בשנת 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המשבר הכלכלי באיסלנד בשנת 2008

בשנים האחרונות חווה איסלנד משבר כלכלי חריף, שהחריף עוד יותר כתוצאה ממשבר הסאב פריים. שיעורי הריבית שקבע הבנק המרכזי של איסלנד עלו משיעור של 4% המקובל באירופה לשיעורים העולים על 10%. עם אינפלציה גואה, קשיי נזילות בנקאיים ומטבע בלתי יציב, דירוג האשראי של איסלנד קרס ורבים צופים קריסה כלכלית של הבנקים במדינה הקטנה אלא אם יבוצעו שינויים דרמטיים במדיניותה הכלכלית. רבים תולים את הסיבה למשבר בפעילות ספקולטיבית מאסיבית שהופעלה באמצעות הקרונה האיסלנדית.

גאוגרפיה וגאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת לוויין של האי

איסלנד היא אי געשי צעיר מבחינה גאולוגית, שנוצר כתוצאה מגעשיות שגרמה גם לכך שברוב שטחו של האי יש קלדרות המכוסות בשכבות עבות של קרח. מרכז האי מכוסה בקרחונים שטחו של הגדול שבהם קצת למעלה מ-9,000 קמ"ר. פני הקרקע של איסלנד הרריים ומקשים על קיום חקלאות באי. על אף קרבתה לחוג הקוטב, האקלים באיסלנד ממוזג הודות לזרם הגולף.

איסלנד היא המקום היחיד בעולם שבו עולה הרכס המרכז-אטלנטי מעל פני הים וחוצה יבשה.

אחת התופעות הייחודיות לאיסלנד היא הגייזרים - סילון מים וקיטור המתפרץ מהאדמה כתוצאה מפעילות געשית בבטן האדמה. הגייזר המתויר ביותר מתפרץ לגובה של כ-60 מטר. הסיבה לריבוי הגייזרים באיסלנד היא עובדת היותו אי צעיר מבחינה גאולוגית והעובדה שהוא עדיין פעיל מבחינה געשית.

האגמים הגדולים באיסלנד הם אגם ת'וריסוואטן (Þórisvatn; ‏83–88 קמ"ר) ות'ינגוואלאוואטן (Þingvallavatn; ‏82 קמ"ר). אגמים חשובים נוספים הם לאגארפליוט (Lagarfljót) ומיוואטן (Mývatn). אגם יוקולסרלון (Jökulsárlón) הוא העמוק ביותר (248 מטר).

היווצרות האי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני כ-200 מיליון שנים התפצלה יבשת פנגיאה לשני חלקים - גונדוונה בדרום, ולאוראסיה בצפון. כתוצאה מהתפצלות גונדוונה נוצרה תזוזה גם בחלק הצפוני ונוצר מרווח בין אירופה לאמריקה הצפונית. בין היבשות, באוקיינוסים, נוצרו רכסים מרכז אוקייניים, מהם יוצאת לבה הנקרשת לבזלת. גילו הצעיר של האי והעובדה שהרכס עדיין פעיל ונמצא במרכז האי - הם אלו היוצרים את התופעות הגעשיות שבאי.

מידות האי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציר האורך של האי הוא ממערב למזרח.

  • אורך: כ-480 ק"מ
  • רוחב: כ-360 ק"מ
  • שטח כולל כ-103 אלף קמ"ר, מתוך זה:
    • 2,757 קמ"ר של אגמים
    • 11,922 קמ"ר של קרחונים
    • 23,805 קמ"ר של שפלה שבה גדלה צמחיה (ברובה יער)
    • 64,538 קמ"ר של שטח הררי בלתי מנוצל, הפסגות הגבוהות ביותר הן בגובה של כ-2000 מ'.

פעילות געשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפרצות געשית באיסלנד, 2010

באיסלנד יש הרי געש פעילים, ביניהם: הקלה, אלדגזה, אייאפיאלאייקול, גרימסווטן, ברדרבונגה ואלדפל. התפרצות הר הגעש לאקי בדרום האי – שהחלה ב-8 ביוני 1783 והשפעתה נמשכה עד 1793 – גרמה לגשם חומצי, לתמותת בעלי חיים ולרעב המוני שגרם למותם של כ-9,000 נפש שהיו כרבע מאוכלוסיית איסלנד באותה עת. להתפרצות זו נודעה השפעה לא רק באיסלנד אלא גם ברחבי אירופה: רעב מתמשך, מותם של עשרות אלפי בני-אדם, מחלות בדרכי הנשימה ואף השפעה משוערת על פריצתה של המהפכה הצרפתית בסופו של אותו עשור.‏[5]

כמות הבזלת שפרצה מתוך סדק באורך של כ-2.5 ק"מ מוערכת ב-8,600 מ"ק לשנייה ובסך הכול כ-15,000 ק"מ מעוקבים שכיסו שטח המתקרב ל-600 קמ"ר.

אפר געשי נסחף עם הרוחות עד מרכז אירופה, הן בהתפרצות של 1783 והן של 2010.


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אייאפיאטלאייקוטל#התפרצות ב-2010

ערים עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרכים עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מפקד אוכלוסין מיולי 2012 יש באיסלנד 313,183 אזרחים, הנחלקים באופנים הבאים:

  • חלוקה אתנית: 94% איסלנדים ו-6% דנים, שבדים, נורבגים, אמריקנים ואחרים
  • התפלגות דתית: 96% לותרנים אוונגליסטים, 2% בני ארגונים אחרים ו-2% בלי השתייכות דתית.

איסלנד יוצאת דופן בין מדינות העולם בהומוגניות הכמעט מוחלטת של אוכלוסייתה. לעובדה זו ערך מחקרי גדול בתחום הגנטיקה ולכן נעשים בה מחקרי DNA רבים.

צפיפות האוכלוסין היא 2.8 קמ"ר לנפש, עובדה המציבה את צפיפות האוכלוסייה באיסלנד במקום ה-222 מתוך 230 מדינות העולם.

  • תוחלת החיים: לגברים 78.23 שנה, לנשים 82.48 שנה
  • פיזור אוכלוסייה: 93% מהתושבים חיים ביישובים עירוניים, (60% מכלל האוכלוסייה חיים בעיר הבירה רייקיאוויק).

שיעור גידול האוכלוסייה הוא כ-0.9%.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפה הרשמית של המדינה היא האיסלנדית, אשר התפתחה משפת הוויקינגים עם שינויים הן באוצר המילים והן באופן ההגייה. באיסלנד נהוגות שמונה שנות לימוד חובה. במדינה יש שתי אוניברסיטאות, בית ספר להכשרת מורים, וקולג' למקצועות טכניים.

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרות העתיקה ביותר של איסלנד היא שירי האדה שנכתבו בין 900 לבין 1050 והם עוסקים בחיי הגיבורים והאלים הנורדים, ומעשיות הסאגה העוסקות בתולדות מלכי איסלנד ונכבדיה בימי הביניים.

סנורי סטורלוסון מילא תפקיד חשוב בספרות זאת. כאשר הנצרות הגיעה לאיסלנד החלה הכתיבה הכנסייתית. בשנת 1773 החלו להתפתח מספר חברות ספרותיות וברוב שלט הסגנון הניאוקלאסיציסטי.

התחייה הרומנטית בראשית המאה ה-19 הביאה לידי פריחה עצומה של הספרות האיסלנדית. עם הסופרים החשובים באותה תקופה נמנים י. הלגרימוסן, ב. גרונדאל ומ. יוקומסון. הסופרים החשובים של איסלנד במאה ה-20 הם: ה. האפשטיין, א. בנדיקטסון, ג. קמבאן, ג. גונארסון והלדור לכסנס.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעיין מים חמים באיסלנד. מעיינות כאלו נפוצים מאוד במדינה ומשמשים גם להפקת אנרגיה.

עונת התיירות הקצרה מתחילה באופן רשמי ב-31 במאי ומסתיימת ב-1 בספטמבר. בראשית חודש יוני, אזורים רבים עדיין מכוסים בשלג והמעברים חסומים. בקיץ הימים ארוכים וניתן לטייל באור גם לאחר חצות. החל מסוף חודש יוני, דרך יולי ומרבית אוגוסט, מגיעים מרבית המטיילים. בחודש אוגוסט מרבית הציפורים יוצאות לנדוד. הפאפין, הציפור הלאומית, הולך ונעלם ככל שמתקרבים לסופו של החודש. 20 באוגוסט הוא סיומה הרשמי של עונת התיירות. הימים מתקצרים והפסגות מתכסות בשלג חדש. בשלושת החודשים הללו מבקרים באיסלנד קרוב למיליון תיירים המגיעים לחזות בטבע הפראי של האי: קרחונים, מפלים (כמו מפלי דטיפוס), הרי געש וגייזרים. בשנים האחרונות מתפתחת באיסלנד תיירות גם בעונת החורף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
  5. ^ השפעת התפרצותו של לאקי


מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן 1 · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה 2 · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה 1 · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה 1 · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן 1 · קפריסין 2 · קרואטיה · רומניה · רוסיה 1 · שבדיה · שווייץ


חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיה · דרום אוסטיה · טרנסניסטריה · נגורנו קרבאך · צפון קפריסין 2


שטחים תלויים: אולנד · אקרוטירי ודקליה 2 · איי פארו · גיברלטר · גגאוזיה · גרנזי · יאן מאיין · ג'רזי · האי מאן · סבאלברד · חצי האי קרים


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.
אירופה