הומופוניה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הומופוניה (מיוונית: הומו-אותו הדבר, פוניה-קול, צליל) הוא מונח שמתייחס למוזיקה רב-קולית. הומופוניה מאופיינת בקול ראשי אחד, וקולות נוספים ה"כפופים" לו, ומשתמשים בעיקר כליווי וכמעשירי המרקם.
ההומופוניה נבדלת מהפוליפוניה, בה לכל קול יש עצמאות מוחלטת, ומההטרופוניה, בה כל הקולות נעים יחד, באותו המקצב ובאותה מסגרת טונאלית.
ההומופוניה הייתה מקובלת בעיקר בתקופה הקלאסית. בתקופה זו הייתה המוזיקה מאופיינת בסימטריה ובפשטות.
[עריכה] ראו גם
