הטינה (סדרת סרטים)
סדרת סרטי "הטינה" היא סדרת סרטי אימה ועל טבעי שהופצו על ידי אולפני סוני ומהווים עיבוד אמריקאי לסדרת סרטי "ג'ו-און" היפניים שנוצרו על ידי טאקאשי שימיזו. הסרט הראשון בסדרה מהווה עיבוד אמריקאי לסרט "ג'ו-און: הטינה".[1] סרט ההמשך, "הטינה 2" הוא לא עיבוד לשום סרט, אלא מציג עלילה מקורית ששואלת אלמנטים מהסדרה. הסרט השלישי בסדרה, "הטינה 3" מתרחש זמן מה לאחר עלילת הסרט השני.
עלילת סדרת הסרטים עוסקת באנשים שקוללו בקללה השוררת בבית ברובע סוגינאמי. הקללה נוצרה על ידי גבר קנאי שרצח את אשתו ובנו לאחר שגילה שיש לה רגשות לגבר אחר. שם הקללה, "ג'ו-און" גורמת לקורבנות להירדף על ידי רוחות המשפחה ולהעביר את הקללה הלאה כמעין "נגיף" שלא ניתן לעצירה.
בשנת 2020 שוחרר סרט רביעי בסדרה. בעוד בתחילה האמינו שהסרט יהיה אתחול לסדרה,[2] עלילתו היוותה המשכון צד (כלומר, לא קשור באופן ישיר לסדרה המרכזית) המתרחש במקביל לסרט הראשון והשני. סם ריימי ורוברט טאפרט (אנ') הפיקו את הסרט הראשון, השני והרביעי דרך חברת ההפקות "Ghost House Pictures (אנ')" שבבעלותם, יחד עם טאקאשי איצ'ס שהפיק את ארבעת הסרטים.
סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם בעברית | שם באנגלית | סדר הוצאה | מיקום בכרונולוגיה | שנת יציאה | במאי | תסריטאים | מפיקים | תקציב | הכנסות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הטינה | The Grudge | 1 | 1 | 2004 | טאקאשי שימיזו | סטפן סוסקו | סם ריימי, רוברט טאפרט וטאקאשי איצ'ס | $10,000,000 | $187,281,115[3] |
| הטינה 2 | The Grudge 2 | 2 | 3 | 2006 | $20,000,000 | $70,711,175[4] | |||
| הטינה 3 | The Grudge 3 | 3 | 4 | 2009 | טובי וילקינס | בראד קיני | אנדרו פפר וטאקאשי איצ'ס | $5,000,000 | $1,869,127[5] |
| הטינה (2020) | The Grudge (2020) | 4 | 2 | 2020 | ניקולס פסקה | ג'ף ביולר וניקולס פסקה | סם ריימי, רוברט טאפרט וטאקאשי איצ'ס | $10,000,000 | $49,511,319[6][7] |
הטינה (2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הטינה
הסרט עלה לאקרנים ב-22 באוקטובר 2004. עלילת הסרט עוקבת אחר קרן דייוויס (שרה מישל גלר), תלמידה זרה אמריקאית שלומדת עבודה סוציאלית בטוקיו שביפן, בה היא מתגוררת ביחד עם בן זוגה, דאג (ג'ייסון בהר). קרן, שמתנדבת במרכז לטיפול בקשישים דרך לימודיה, מסכימה להחליף מטפלת בשם יוקו (יוקו מאקי (אנ')) בטיפול באישה קשישה אמריקאית בשם אמה (גרייס זבריצקי), השרויה במצב קטטוני. בעודה מטפלת באמה, קרן שומעת רעשים מהקומה העליונה וחוקרת אותה. קרן נאלצת להתמודד מול תופעות על טבעיות הנגרמות בגלל רוחותיהן של בני משפחת סא'אקי המנוחים. אותן רוחות אחראיות לשרשרת רציחות זוועתית שמקורה בטרגדיה משפחתית שהתרחשה שנים קודם לכן. כאשר אנשים ממשיכים למות, קרן נשאבת בעצמה אל מעגל האימה ולומדת על סודותיה של הקללה הרובצת בבית, ובמקביל מנסה למנוע מבן זוגה להפוך למקולל בעצמו.
הסרט היווה הצלחה קופתית מרשימה והרוויח מעל ל-180 מיליון דולר. סכום שעלה על כל הציפיות של יוצרי הסרט והאולפנים.[8]
הטינה 2 (2006)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הטינה 2
החלק השני בסדרה עלה לאקרנים ב-13 באוקטובר 2006. עלילת הסרט מתרחשת בחלקו מיד לאחר הסרט הראשון (2004) וכשנתיים לאחר מכן (2006) ובמקביל בארצות הברית וביפן. עלילת הסרט עוקבת אחר אוברי (אמבר טמבלין), אחותה הצעירה של קרן שנשלחת על ידי אמן החולה (ג'ואנה קסידי) ליפן במטרה להחזיר את קרן הביתה. בהגיעה ליפן, אוברי מגלה שקרן אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי לאחר אירועי הסרט הקודם. ביציאתה מבית החולים, אוברי חוזה בקרן מתה לנגד עיניה ומחליטה לחקור את מקור הקללה ביחד עם עיתונאי סיני בשם איסון (אדיסון צ'אן (אנ')).
עלילה שנייה בסרט עוקבת אחר אליסון פלמינג (אריאל קבל), תלמידת תיכון אמריקאית שלומדת בתיכון הבין-לאומי בטוקיו שנאלצת להתמודד עם תופעות על טבעיות בעקבות מתיחה אכזרית שגבתה את חייהן של תלמידות נוספות. בינתיים, בשיקגו, ג'ייק קימבל (מת'יו נייט (אנ')) נחשף בעצמו לקללה שהתפשטה בבניין בו הוא גר בעקבות הגעתה של דמות מסתורית לבניין.
בדומה לקודמו, הסרט היווה הצלחה קופתית והרוויח 70 מיליון דולר ברחבי העולם.
הטינה 3 (2009)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הטינה 3
בשיקגו, ג'ייק קימבל, היחיד ששרד את אירועי הסרט הקודם, מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי תחת השגחתה של ד"ר סאליבן (שוני סמית'). למרות תחנוניו, ד"ר סאליבן לא מאמינה לסיפוריו של ג'ייק אודות הקללה. כשג'ייק נהרג על ידי הרוחות, ד"ר סאליבן מחליטה לחקור בעצמה האם סיפוריו של ג'ייק היו אמת או בדיה. במקביל, ליסה (ג'ואנה בריידי (אנ')) אחותו של אב הבית בבניין, מקס (גיל מק'קיני) גונבת את המפתח לדירה 305 כדי לשכב שם עם בן זוגה, אנדי (בו מירצ'וף). כשהיא מבינה שהדירה בה הם נמצאים היא בעצם זירת פשע, ליסה חוזרת אל ביתה, בו היא גרה עם מקס ואחותם רוז (ג'יידי רוז הובסון). דמות חדשה מגיעה להתגורר בבניין ושמה נאוקו (אמי איקהאטה) ומתברר שהיא אחותה של קיאקו (טאקאקו פוג'י), הרוח שמאחורי הקללה. נאוקו טסה מיפן לארצות הברית במטרה לשים לקללה סוף ומבקשת את עזרתן של ליסה ורוז, אך הן מסרבות. אולם, כאשר מקס אחוז דיבוק על ידי אחת הרוחות, ליסה מחליטה לשקול מחדש את בקשתה של נאוקו.
בניגוד לשני הסרטים הקודמים, הסרט לא הופץ בבתי הקולנוע, אלא הופץ בהפצה ביתית (אנ').
הטינה (2020)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הטינה (סרט, 2020)
סרט המשך הוכרז באוגוסט 2011 ותאריך הפצה משוער נקבע לשנת 2013/2014.[9] בתחילה שוער כי הסרט יהווה אתחול לסדרת הסרטים ויציג עלילה מקורית.[9] בשנת 2014, הוכרז שסרט שיהווה אתחול לסדרה נמצא בתהליכי הפקה, ושהכותב ג'ף בוהלר צפוי לכתוב את התסריט.[2] בוהלר ציין בראיון שהסרט יכיל "דמויות ורוחות חדשות".[10] בנוסף, דווח שדמותה של קיאקו סא'אקי, שהייתה דמות מרכזית בכל סרטי הסדרה עד כה, לא תופיע בסרט החדש. ביולי 2017, הוכרז שניקולס פסקה (אנ') יכתוב תסריט חדש על סמך התסריט של בוהלר וגם יביים את הסרט.[11] פסקה ציין בראיון שהסרט יהיה "יותר אפל, מחלחל ומציאותי מקודמיו".[12] במרץ 2018, הוכרז שהשחקנים אנדראה רייסבורו, דמיאן ביצ'יר, ג'ון צ'ו,[13] ולין שיי (אנ') חתמו על השתתפותם בסרט. צילומי הסרט היו אמורים להתחיל בספטמבר 2018. לבסוף, התברר שהסרט הוא סרט המשך צדדי שעלילתו מתרחשת במקביל לעלילת הסרטים "הטינה" ו-"הטינה 2" בין השנים 2004 ל-2006. הסרט עלה לאקרנים בארצות הברית ב-3 בינואר 2020 בהפצת אולפני סוני.
עתיד הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספטמבר 2019, במאי הסרט הרביעי, ניקולס פסקה הצהיר שהוא מעוניין ליצור סרט שישלב בין דמויותיהן של קיאקו סא'אקי וסמארה מורגן (דמות האנטגוניסט מסרטי "הצלצול").[14]על סמך רעיון שכבר מומש ביפן עם יציאת הסרט "סאדאקו נגד קיאקו" בשנת 2016. בינואר 2020, פסקה הביע רצון בסרט המשך שיתרחש בעוד מדינות בעולם מלבד ארצות הברית או יפן, ובשנים מוקדמות יותר מאלו שבסרטים הקודמים.[15]
דמויות מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הטינה – דמויות
קרן דייוויס[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מגולמת על ידי שרה מישל גלר.
דמות הפרוטגוניסט בסרט "הטינה" (2004). במקור, קרן עברה להתגורר ביפן עם בן זוגה, דאג במסגרת תוכנית חילופי סטודנטים. במהלך לימודיה בטוקיו, קרן מתנדבת במרכז לטיפול בקשישים כמטפלת. במהרה, קרן לומדת על קללת משפחת סא'אקי ומנסה לעצור אותה לפני שהיא ודאג ימצאו את מותם. במהלך ניסיונה להציל את דאג, קרן מעלה את בית משפחת סא'אקי באש בתקווה שהקללה תיעצר, אך מעשיה גורמים לקללה להשתחרר מגבולות הבית. בסרט השני, קרן מאושפזת בבית חולים בטוקיו, ורוב הזמן היא קשורה למיטה ושוטרים שומרים על חדרה. קרן עדיין נרדפת על ידי רוחה של קיאקו, ובמטרה לברוח ממנה, היא מצליחה להשתחרר ולעלות לגג בית החולים. על הגג, קיאקו תוקפת את קרן והאחרונה נופלת למותה.
גלר קיבלה שבחים על משחקה ורוב המבקרים מקשרים אותה להצלחה הכלכלית של הסרט.[16]
אוברי דייוויס[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מגולמת על ידי אמבר טמבלין.
אחותה הצעירה של קרן ודמות הפרוטגוניסט בסרט "הטינה 2" (2006). אוברי מתגוררת בפסדינה שבקליפורניה ובאחד הימים, היא נשלחת על ידי אמה החולה לטוקיו על מנת להחזיר את קרן הביתה. בהגיעה לטוקיו, אוברי עדה למותה של קרן ומחליטה לחקור ביחד עם עיתונאי בשם איסון את מקור הקללה. אוברי מגיעה ביחד עם איסון לבית משפחת סא'אקי ומקוללת בקללה השוררת בבית. בסוף הסרט, אוברי מגיעה אל הבית בשנית ונמשכת על ידי קיאקו (שמתחזה לקרן) לקומה השנייה של הבית, שם טאקאו (אב המשפחה) משחזר על גופה את הרצח של אשתו. בעקבות הרצחה, אוברי הופכת לרוח נקמנית בעצמה ורודפת את בית משפחת סא'אקי עד עצם היום הזה.
ליסה מוריסון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מגולמת על ידי ג'ואנה בריידי (אנ').
דמות הפרוטגוניסט בסרט "הטינה 3". אחותו הקטנה של מקס ואחותה הגדולה של רוז. ליסה מתגוררת בבניין הדירות בשיקגו, ומכירה את המשפחות קימבל ופלמינג. בתחילת הסרט, מעוניינת לעזוב את שיקגו לניו יורק ביחד עם בן זוגה, אנדי במטרה להפוך למעצבת אופנה ולעזור לשלם את החשבונות הרפואיים של אחותה (הסובלת מאסתמה קשה). לומדת מאחותה שילד חדש עבר לבניין ומגלה לאימתה שאותו הילד הוא טושיו סא'אקי. לאחר שנאוקו, אחותה הקטנה של קיאקו עוברת להתגורר בבניין, היא מנסה לשכנע את ליסה ורוז להשתתף בטקס גירוש שדים במטרה לעצור את הקללה. ליסה מסרבת להשתתף, אך משנה את דעתה לאחר שאחיה אחוז דיבוק על ידי רוחו של טאקאו. במהלך הטקס, ליסה מותקפת על ידי קיאקו ונאוקו נהרגת על ידי מקס. על מנת להציל את אחותה, רוז שותה את דמה של קיאקו, בכך היא כולאת את הרוחות בגופה ומשלימה את הטקס. מיד לאחר מכן, נאוקו עצמה חוזרת בתור רוח נקמנית ורוצחת את מקס.
ליסה היא אחת משתי הניצולות היחידות ששרדו את הקללה בסרטים.
הבלשית מולדון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מגולמת על ידי אנדראה רייסבורו.
הבלשית מולדון (שמה הפרטי לא נחשף לאורך הסרט) היא דמות הפרוטגוניסט בסרט "הטינה" משנת 2020. מולדון היא בלשית משטרה שעוברת לפנסילבניה ביחד עם בנה, בורק לאחר שבעלה נפטר ממחלת הסרטן. עם הגיעה לעיר, היא מצוותת לבלש גודמן הוותיק והשניים חוקרים קריאה אודות רכב נטוש עם גופה בתוכו. אותה גופה מתבררת להיות לורנה מודי, יועצת המתות חסד שטרם מותה שהתה בבית משפחת לנדרס המקולל. מולדון מבקרת בבית (למרות אזהרותיו של גודמן) ומתחילה להירדף על ידי רוחות משפחת לנדרס. בסוף הסרט, היא מנסה לשרוף את הבית במטרה לעצור את הקללה, אך מותקפת על ידי הרוחות וגורלה נותר לא ידוע.
צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| דמות | סרט | סרט מונפש | סדרה קצרה | |||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קיאקו סא'אקי | ”הטינה”
|
”הטינה 2”
|
”הטינה 3”
|
|||
”2004”
|
”2006”
|
”2009”
|
”2020”
|
”2006”
|
”2006”
| |
| טאקאקו פוג'י (אנ') | טאקאקו פוג'י
קיוקה טאקיזאווה (קיאקו כילדה) |
אייקו הוריוצ'י (אנ')
טאקאקו פוג'י (ארכיון) קיוקה טאקיזאווה (קיאקו כילדה) |
יאנקו ביילי
טאקאקו פוג'י (ארכיון) |
לא ידוע מי דיבבה | אנה מון | |
| טושיו סא'אקי | יויה אוזקי | יויה אוזקי (ארכיון)
אוגה טאנאקה |
יויה אוזקי (ארכיון)
שימבה טסוצ'ייה (אנ') |
תפקיד ללא קרדיט
יויה אוזקי (ארכיון) |
||
| טאקאו סא'אקי | טאקאשי מאטסויאמה (אנ') | טאקאשי מאטסויאמה (ארכיון) | ||||
| קרן דייוויס | שרה מישל גלר | שרה מישל גלר | שרה מישל גלר (ארכיון) | |||
| הבלש נאקאגאווה | ריו אישיבשי (אנ') | ריו אישיבשי (אנ') (ארכיון) | ||||
| יוקו | יוקו מאקי (אנ') | יוקו מאקי (אנ') (ארכיון) | ||||
| דאג | ג'ייסון בהר | ג'ייסון בהר (ארכיון) | ||||
| אמה ויליאמס | גרייס זבריצקי | |||||
| פיונה לנדרס | טרה ווסטווד | |||||
| מת'יו ויליאמס | ויליאם מפות'ר (אנ') | |||||
| ג'ניפר ויליאמס | קליאה דובאל | |||||
| סוזן ויליאמס | קיידי סטריקלנד (אנ') | |||||
| אלכס | טד ריימי (אנ') | טד ריימי (אנ') | ||||
| פיטר קירק | ביל פולמן | |||||
| ג'ייק קימבל | מת'יו נייט (אנ') | |||||
| נאקאגאווה קוואמאטה | קים מיורי (אנ') | קים מיורי (אנ') (ארכיון) | ||||
| איסון | אדיסון צ'אן (אנ') | אדיסון צ'אן (אנ') | ||||
| אוברי דייוויס | אמבר טמבלין | |||||
| אליסון פלמינג | אריאל קבל | |||||
| ליסה מוריסון | ג'ואנה בריידי (אנ') | |||||
| מקס מוריסון | גיל מק'קיני (אנ') | |||||
| רוז מוריסון | ג'יידי רוז הובסון | |||||
| מריה קירק | רוזה בלסי (אנ') | |||||
| הבלש איגראשי | הירושי מאטסונאגה | |||||
| סוזוקי (מתווך נדל"ן) | האג'ימה אוקיאמה | |||||
| מר פלמינג | פול ג'ארט | |||||
| גברת פלמינג | גוון לורזנטי | |||||
| גברת דייוויס | ג'ואנה קסידי | |||||
| מייקל | שון סיפוס (אנ') | |||||
| מישימה (החבר של איסון) | זן קאג'יהרה | |||||
| ונסה קסידי | טרסה פאלמר | |||||
| מיאוקי נאזאווה | מיסאקו אונו (אנ') | |||||
| לייסי קמבל | שרה רומר | |||||
| ביל קימבל | כריסטופר קוויזינס (אנ') | |||||
| גברת דייל | איב גורדון (אנ') | |||||
| טריש קמבל | ג'ניפר בילס | |||||
| סאלי | ג'נה דוואן | |||||
| ד"ר סאליבן | שוני סמית' | |||||
| אנדי | בו מירצ'וף | |||||
| גרטשן | מרינה סירטיס | |||||
| נאוקו קוואמטה | אמי איקהאטה | |||||
| מר פרסקי | מייקל מק'קוי | |||||
| דאיסוק | טאקאטסומה מוקאי | |||||
| רנה | לורה גיוש | |||||
| ברנדה | מיכאלה ננקובה | |||||
| הבלשית מולדון | אנדראה רייסבורו | |||||
| הבלש גודמן | דמיאן ביצ'יר | |||||
| פיטר ספנסר | ג'ון צ'ו | |||||
| נינה ספנסר | בטי גילפין | |||||
| פיית' מאטיסון | לין שיי (אנ') | |||||
| לורנה מודי | ג'קי ויבר | |||||
| הבלש וילסון | ויליאם סדלר (אנ') | |||||
| ויליאם מאטיסון | פרנקי פייסון (אנ') | |||||
| אבי | סטפני באטלר | |||||
| רוס | דניאל סקייס | |||||
| ברוק | ג'יני ולריק | |||||
| ג'וש | אלכסנדר מורס | |||||
| אישה על ספסל | ג'נה מורגנלי | |||||
צוות הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| איש / אשת צוות | סרט | |||
|---|---|---|---|---|
| שם הסרט | ”הטינה”
|
”הטינה 2”
|
”הטינה 3”
|
|
| שנה הפצה | ”2004”
|
”2006”
|
”2009”
|
”2020”
|
| במאי | טאקאשי שימיזו (אנ') | טובי וילקינס (אנ') | ניקולס פסקה (אנ') | |
| מפיק | 'סם ריימי'רוברט טאפרט (אנ') טאקאשי איצ'ס | אנדרו פפרטאקאשי איצ'ס | 'סם ריימי'רוברט טאפרט (אנ') טאקאשי איצ'ס | |
| תסריטאי | תסריט מאת סטפן סוסקו (אנ')
מבוסס על הסרט "ג'ו-און: הטינה" מאת טאקאשי שימיזו (אנ') |
סטפן סוסקו (אנ') | בראד קיני | תסריט מאת ניקולס פסקה (אנ')
מבוסס על רעיון של ניקולס פסקה (אנ') וג'ף בוהלר |
| מלחין | כריסטופר יאנג (אנ') | שון מקמן | The Newton Brothers (אנ') | |
| צילום | הידאו יאמטו | קאטסומי יאנאגישימה (אנ') | אנטון בקרסקי | זאק גלר |
| עורך | ג'ף בטנקורט | ג'ון קווין | קן בלקוול וגרדנר גולד | |
| חברת הפקה | Ghost House Pictures (אנ') | Ghost House Pictures (אנ')Stage 6 Films (אנ') | Screen Gems (אנ')Ghost House Pictures (אנ')Stage 6 Films (אנ') | |
| חברת הפצה | סרטי קולומביה | Sony Pictures Home Entertainment (אנ') | סרטי סוני | |
| תאריך הפצה | 22 באוקטובר 2004 | 13 באוקטובר 2006 | 12 במאי 2009 | 3 בינואר 2020 |
| אורך הסרט | 92 דקות | 102 דקות | 90 דקות | 94 דקת |
הכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| סרט | תאריך הפצה | צפון אמריקה | טריטוריות אחרות | ברחבי העולם | תקציב | מקור |
|---|---|---|---|---|---|---|
| הטינה | 22 באוקטובר 2004 | $110,359,362 | $76,921,753 | $187,281,115 | $10,000,000 | [3] |
| הטינה 2 | 13 באוקטובר 2006 | $39,143,839 | $31,567,336 | $70,711,175 | $20,000,000 | [4] |
| הטינה 3 | 12 במאי 2009 | $1,869,127 | $1,869,127 | $5,000,000 | [5] | |
| הטינה (2020) | 3 בינואר 2020 | $21,000,000 | $49,500,000 | $10,000,000 | [6] | |
| סך הכל | $170,725,004 | $138,647,732 | $309,372,736 | $45 million | ||
ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| סרט | Rotten Tomatoes | Metacritic |
|---|---|---|
| הטינה | 40% (162 ביקורות)[17] | 49 (32 ביקורות)[18] |
| הטינה 2 | 11% (76 ביקורות)[19] | 33 (16 ביקורות)[20] |
| הטינה (2020) | 20% (123 ביקורות)[21] | 41 (27 ביקורות)[22] |
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The Grudge - An Interview with Sam Rami and Rob Tappert, www.dvdtalk.com
- ^ 1 2 Mike Fleming Jr, Horror Hit ‘The Grudge’ Going Reboot Route, Deadline, 2014-03-20 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 The Grudge, Box Office Mojo
- ^ 1 2 The Grudge 2, Box Office Mojo
- ^ 1 2 The Grudge 3, Box Office Mojo
- ^ 1 2 The Grudge, Box Office Mojo
- ^ The Grudge (2019) - Financial Information, The Numbers
- ^ Around the World Round Up: Will Smith Woos Germany with 'Hitch', Box Office Mojo
- ^ 1 2 Total Film | GamesRadar+, gamesradar, 2023-08-16 (באנגלית)
- ^ Sean Decker, Exclusive: Screenwriter Jeff Buhler Talks The Grudge Reboot, Dread Central, 2015-07-23 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Mike Fleming Jr, ‘The Grudge’ Reboot Gets Nicolas Pesce To Direct For Ghost House, Deadline, 2017-07-06 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Screen staff2018-02-02T15:11:00+00:00, Rotterdam Tiger directors: Nicolas Pesce on 'Piercing', Screen (באנגלית)
- ^ Justin Kroll, ‘Grudge’ Reimagining Taps John Cho (EXCLUSIVE), Variety, 2018-03-16 (באנגלית אמריקאית)
- ^ William Bibbiani, New Film ‘The Grudge’ Takes Place at Same Time as the 2004 Version [Exclusive], Bloody Disgusting!, 2019-09-20 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Brad Miska, Further ‘The Grudge’ Sequels Could Explore Other Time Periods [Exclusive], Bloody Disgusting!, 2019-12-31 (באנגלית אמריקאית)
- ^ The Grudge :: rogerebert.com :: Reviews, web.archive.org, 2013-03-11
- ^ The Grudge - Rotten Tomatoes, www.rottentomatoes.com, 2004-10-22 (באנגלית)
- ^ The Grudge, נבדק ב-2023-08-17
- ^ The Grudge 2 - Rotten Tomatoes, www.rottentomatoes.com, 2006-10-13 (באנגלית)
- ^ The Grudge 2, נבדק ב-2023-08-17
- ^ The Grudge - Rotten Tomatoes, www.rottentomatoes.com, 2020-01-03 (באנגלית)
- ^ The Grudge, נבדק ב-2023-08-17