הפוריטנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפוריטנים
I Puritani
מלחין וינצ'נצו בליני
ליברטיסט הרוזן קרלו פפולי
סוגה אופרה
מספר מערכות 3
זמן התרחשות העלילה תחילת 1658
שפה איטלקית
שנה 1835
מקום התרחשות העלילה סקוטלנד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
וינצ'נצו בליני
כותב הלברית הרוזן קרלו פפולי

הפוריטנים (בשמה המלא: הפוריטנים של סקוטלנד, באיטלקית: I Puritani) היא אופרה שנכתבה בשנת 1835 על ידי וינצ'נצו בליני. האופרה נכתה במקור בשתי מערכות ואחר כך שונתה לשלוש מערכות בעצתו של ג'ואקינו רוסיני, שהמלחין הצעיר בליני התיידד איתו. המוזיקה הולחנה על פי הלברית של הרוזן קרלו פפולי, משורר וגולה איטלקי אותו פגש בליני בטרקלין שניהלה הנסיכה בלג'ויוזו הגולה אף היא שהפך למקום מפגש של מהפכנים איטלקים רבים. הבכורה התקיימה בפריז. אופרה אחרונה זו של בליני (שנפטר בגיל 33, כ-9 חודשים אחרי הבכורה) מציבה בפני הזמרים משימה קשה. בקולו של גיבור הראשי הטנור, ישנם צלילים גבוהים דו, רה, ואפילו פה במקום אחד, שהופכים את האופרה לכמעט בלתי ניתן לשירה.

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמויות קול
לורד וולטון, מושל בַּס
סר ג'ורג', אחיו של וולטון בַּס
לורד ארתור טלבוט, אציל רם תומך הסטיוארטים טֶנוֹר
ריצ'רד פורת, קצין, חסיד הפוריטנים בָּרִיטוֹן
בראון, קצין, חסיד הפוריטנים טֶנוֹר
הנרייט מצרפת (גברת וילה פורטה), אלמנתו של צ'ארלס הראשון. מצו-סופרן
אלווירה, בתו של לורד וולטון סוֹפּרָן
מקהלה, חיילים, לוחמים, שליחים, גבירות אצילות, קדטים, אנשי העם

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום : ליד פלימות', בטירה.
זמן : 1658

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום :
תמונה 1: צריח הטירה

מתכוננים לחתונה בטירה של לורד וולטון. ריצ'רד מגיע מרחוק, עכשיו הוא כבר יודע שאת הנערה - שאת ידה הבטיח לו המושל - יוביל הלורד ארתור טלבוט למזבח.

תמונה 2: החדר של אלווירה

אלווירה לומדת מדודה - סר ג'ורג' - שאביה כבר לא מתעקש שתינשא לריצ'רד פורת. הוא מרשה שלורד טלבוט ישא אותה לאישה.

תמונה 3: אולם האבירים של הטירה

ארתור (לורד טאלבוט) שמגיע מתקבל בהתלהבות בטירה. המושל אינו יכול להשתתף בחתונת בתו מכיוון שהוא צריך ללוות את הגברת של וילה פורטה לפרלמנט. ארתור נשאר לבדו לכמה רגעים עם הגברת האלמונית, שבה הוא מזהה בתדהימה את המלכה. כתומך נאמן בסטיוארטים, הוא מחליט להציל את המלכה בנאמנותו, אם כי בלבו הוא יודע שהוא חייב להישאר עם אהובתו לחתונה. כשארתור והמלכה רוצים לצאת מהאולם ביחד, ריצ'רד היריב עומד בדרכם. הוא לא מזהה את המלכה, כל מה שהוא רואה שיריבו רוצה להימלט עם אישה אחרת ביום חתונתו. להפתעתם הגדולה ביותר, ריצ'רד אינו מסגיר אותם, ואף מבטיח לשמור על הבריחה בסוד לזמן מה. פעולתו לא מונעת מנדיבות, אלא ממודעות בטוחה שאלווירה תשנא את ארתור בדרך זו. לורד וולטון מתחיל לרדוף אחרי הנמלטים, ואלו שנותרו בבית רואים שההלם הגדול גרם לזעזוע במוחה של אלווירה.

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום : הלובי של הטירה

אלווירה שוקעת מדי פעם ביגון עמוק, ומדי פעם עליזה בצורה בלתי מובנת. היא זקוקה לזעזוע עז ופתאומי כדי להחזיר את שיווי משקלה הנפשי. ריצ'רד הצליח בינתיים לסווג את הלורד טלבוט כבוגד. אם ייתפס, המוות מחכה לו. סר ג'ורג' מתרגש מהסבל של אלווירה ומצליח לשכנע את ריצ'רד צמא הנקם להשלים.

מערכה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום : פארק הארמון באחוזת המושל

בפארק הארמון, לורד ארתור טלבוט שנמלט מרודפיו, פוגש את אהובתו ומספר מה גרם לו להיראות כבוגד. נפשה של אלווירה נרגעת שוב, אך כשהם שומעים את הרודפים וארתור רוצה להימלט, הטירוף שלה פורץ שוב. הפוריטנים מקיפים את מושיע המלכה כדי לשפוט אותו. זהו הלם נוסף לאלווירה, שמאשימה את עצמה בגורל אהובתה. שליחי הפרלמנט מגיעים ברגע האחרון עם החנינה. לורד טלבוט ניצל ואלווירה נרפאית כעת לצמיתות.

קטעים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אה! Per semper io ti perdei - האריה של ריצ'רד במערכה הראשונה.
  • Your, o cara, amor talora - רביעייה מהמערכה הראשונה.
  • Qui la voce sua soave - האריה של אלווירה מהמערכה השנייה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Kimbell, David (2001), "I puritani" in Holden, Amanda (Ed.), The New Penguin Opera Guide, pp. 46–55. New York: Penguin Putnam. ISBN 0-140-29312-4
  • Körner, Axel, "Pepoli, Carlo" in: Dizionario Biografico degli Italiani
  • Maguire, Simon; Forbes, Elizabeth; Budden, Julian (1998), "I puritani", in Stanley Sadie, (Ed.), The New Grove Dictionary of Opera, Vol. Three, pp. 1184–1185. London: Macmillan Publishers, Inc. ISBN 1-56159-228-5
  • Orrey, Leslie (1973), Bellini (The Master Musicians Series), London: J. M. Dent, Ltd. ISBN 0-460-02137-0
  • Rosselli, John (1996), The Life of Bellini, New York: Cambridge University Press. ISBN 0-521-46781-0
  • Thiellay, Jean; Thiellay, Jean-Philippe (2013), Bellini, Paris: Actes Sud. ISBN 978-2-330-02377-5 (in French)
  • Willier, Stephen Ace (2002), Vincenzo Bellini: A Guide to Research. New York: Routledge. ISBN 0-8153-3805-8 and on books.google.com.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפוריטנים בוויקישיתוף