הרוב הדומם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרוב הדומם הוא ביטוי המשקף טענה בדבר קיומה של קבוצה שמהווה רוב באוכלוסייה מסוימת, אך אינה מבטאת את דעותיה בפומבי, ולכן נוצר רושם שדעת המיעוט הקולני יותר היא דעת הרוב. בשימוש הראשון הרשום למושג זה באנגלית, בשנת 1874, היה לו מובן אחר, כאשר הכוונה הייתה למתים.

הביטוי צבר פופולריות בשנות ה-60 של המאה העשרים, כאשר נשיא ארצות הברית, ריצ'רד ניקסון, טען כי מדיניותו נתמכת על ידי רוב האזרחים, אלא שהם אינם טורחים להביע את דעותיהם. ב-3 בנובמבר 1969 אמר: "ולכן, הרוב הדומם הגדול של חברי האמריקאים, אני מבקש הלילה את תמיכתכם". הביטוי הופיע גם בדבריו של סגנו של ניקסון, ספירו אגניו, ב-9 במאי 1969: "הגיע הזמן שהרוב הדומם של אמריקה יעמוד על זכויותיו. נזכור שהרוב האמריקאי כולל את כל המיעוטים. הרוב הדומם של אמריקה נבוך מהמחאה הבלתי רציונלית."

נגד "הרוב הדומם" נטען כי לא אכפת לו מעתיד הקהילה, לכן "המיעוט הרועש" מרגיש שיש לו צידוק לגרור את כלל הציבור אל שאיפותיו האידאולוגיות או הפוליטיות.

הרוב הדומם באינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרוב הדומם באינטרנט הוא תיאור לקבוצה של כ-80% ממשתמשי האינטרנט בעידן הווב 2.0 אשר מהווים קהל רקע פאסיבי ונמנעים מביצוע פעילות גלויה באינטרנט.‏[1] בקהילות מקוונות קיים כלל ה 90-9-1, לפיו 90% מהגולשים אינם תורמים כלל לרשת, 9% מהגולשים תורמים מעט ואילו רק 1% תורמים רבות, מעלים, יוצרים ועורכים תכנים ברשת. בבלוגים אחוז התרומה הוא קטן יותר ועומד על כ- 95-5-0.1 ובוויקיפדיה המספרים אף גרועים יותר 99.8-0.2-0.003. מצב זה גורם לתופעה הנקראת אי שוויון השתתפותי.‏[2].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעידן ה ווב 2.0 רוב תכני האינטרנט מועלים ונערכים על ידי הגולשים עצמם. הגולשים הפכו ליצרנים אקטיביים של תכנים ולא רק צרכנים פאסיביים של תכנים.‏[3]. הדעה הרווחת היא שבעידן בו האינטרנט הוא עולם חופשי ליצירת תכנים והבעת דעות, לגולש יש אינסוף אפשרויות וכולם תורמים לרשת. בפועל המצב שונה, וקיימת בעיית הנוסע החופשי מצב בו רוב הגולשים נהנים מיתרונות האינטרנט אך אינם תורמים ומסתמכים על אחוז קטן של גולשים שיוצרים ועורכים תכנים.

אי שוויון השתתפותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי שוויון השתתפותי הוא מושג שנטבע על ידי Jakob Nielsen במחקרו, על פיו בניגוד לדעה הרווחת שקיים שוויון השתתפותי בין גולשי הרשת, המצב למעשה אינו כך ואחוז הגולשים התורמים לרשת קטן מאוד. אי השוויון קיים בכל הרשת, דוגמה לכך הוא אתר אמאזון בו רק 1% מהלקוחות תורמים חוות דעת.‏[2]

לתופעה זו מספר חסרונות כגון: מידע חלקי ופחות אמין המפורסם ברשת, כחברה שעורכת משוב ללקוחותיה היא לא מקבלת מדגם מייצג כי רק אחוז קטן מאוד מהלקוחות יענה למשוב. צרכן שמחפש ביקורת למוצרים ימצא מספר קטן מאוד של ביקורות וחוות דעת. מחסור במגוון דעות ושיח ציבורי עשיר.

למרות שתופעת האי שוויון השתתפותי תמיד תתקיים ישנן דרכים שונות להקטין אותה: הפיכת ממשק ההשתתפות לקל ונוח לשימוש, תיגמול גולשים התורמים לרשת, עידוד לעריכת תכנים- פעולה קלה יותר מיצירת תוכן חדש לגמרי, קידום תורמים איכותיים ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אליאב אללוף, ‏מילה לא תשמעו ממני, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2011
  2. ^ 2.0 2.1 Nielsen, J. (October 9, 2006). Participation Inequality: Encouraging More Users to Contribute. Alertbox
  3. ^ אשורי, ת. (2011). מחשב. מהטלגרף עד המחשב – היסטוריה של אמצעי התקשורת. תל אביב: רסלינג. עמ' 169-115.
P parthenon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.