ויקיפדיה:ויקישטעטל/מדי ויעקב וג
מֵדִי (שפרה) וֵג הייתה אישה נדיבה, שאהבתה ודאגתה לסובבים אותה ולצאצאיה לא ידעה גבול. תמיד ידעה לשאול באכפתיות מיוחדת לשלומו של כל אחד מבני משפחתה, ולא שכחה מעולם להתייחס לכל אחד באופן מיוחד בימי ההולדת. הבית של סבתא מדי היה לכל הנכדים מקום להגיע אליו להירגע ולהרגיש בחיבוק אוהב. כניצולת שואה שידעה רעב, דאגה שבני משפחתה יאכלו תמיד לשובע ובשפע רב - ואת זאת עשתה בחריצות המיוחדת שאפיינה אותה.
מֵדי נולדה בסוצ'אבה שבחבל בוקובינה שברומניה. בשנות השואה משפחתה גורשה למחנות טרנסניסטריה, ושם בני המשפחה שרדו בדרך־לא־דרך, תוך דאגה הדדית ומחויבות עמוקה לשלומם של כל בני המשפחה המורחבת.
אביה של מֵדי, משה מיכל יחיאל צויבל (1898–1942), היה יהודי בעל שאר רוח, שמצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם. הוא נשלח למחנה העבודה נמירוב (Nemirov) וממנו למחנות עבודה נוספים באוקראינה. משה מיכל יחיאל נרצח במחנה העבודה צ'אקוב (Chukov), לאחר שניסה במסירות נפש לארגן תפילה ביום הכיפורים. הוא נרצח בעיצומו של היום הקדוש, ובמילותיו האחרונות ביקש מהסובבים אותו לשים לב ולהיות עדים למותו, כדי שלא יותיר את אשתו עגונה. רגעיו האחרונים מעידים יותר מכל על גבהות רוחו ומסירותו לעקרונותיו ולסובבים אותו.
יעקב אריה וֵג היה אדם שקט וישר דרך, מאיר פנים לכל סביבותיו. הוא אהב את החיים ובעיקר את הבילוי עם צאצאיו. נכדיו זוכרים אותו תמיד מגיע בעליזות, רכוב על אופניו, לאסוף אותם לבילוי של אחר הצהרים. שמחתו והרוגע התמידי שלו היוו מקור של כוח ויציבות למשפחה כולה. ליעקב היו ידי זהב, והוא אהב לבנות משחקים בעץ לילדי המשפחה, ובגיל מבוגר התחיל לצייר ולא פסק.
יעקב נולד בסֶצֶ'ל בטרנסילבניה שברומניה. כבחור צעיר גורש בשנות השואה האיומה למחנות עבודה. בשואה הוא איבד את אמו, פייגה וֵג־פיינטוך (1894–1944), את אביו, מאיר פיינטוך (1892–1944), ואת אחיו, משה נתנאל וֵג־פיינטוך (1914–1943). הוריו נרצחו באושוויץ. משה נתנאל, צעיר רווק שעוד לא מלאו לו שלושים, עסק לפני המלחמה באריגה. הוא הצטרף לקבוצת מורדים הונגרים, ונהרג כחלק ממאבקו בגרמנים. יעקב לא הרבה לדבר על השואה או על אבדתו הגדולה.
מֵדִי ויעקב וֵג נפטרו בשיבה טובה בישראל, אליה עלו לאחר שנים ארוכות כמסורבי עלייה, בעיכוב ממשלת רומניה. הם הותירו אחריהם שתי בנות, ציפורה דרוקר ואֵטי הרץ, שבעה נכדים, ושלושה־עשר נינים.
יהי מיזם זה, לתיעוד סיפורן של הקהילות היהודיות שנכחדו, לזכרם.
