בוקובינה
| בוקובינה | |||
|
|||
|
|||
| אירועי הקמה | אמנת קונסטנטינופול | ||
| הוקמה | 1775 | ||
| אירועי פירוק | פירוקה של האימפריה האוסטרו-הונגרית | ||
| התפרקה | 1918 | ||
| ישות קודמת |  האימפריה האוסטרו-הונגרית |
||
| ישות יורשת |  רומניה אוקראינה |
||
| שפה | גרמנית (שפה רשמית), רומנית, אוקראינית, פולנית | ||
| יבשת | אירופה | ||
| עיר בירה | צ'רנוביץ | ||
| קואורדינטות הבירה | |||
| העיר הגדולה ביותר | צ'רנוביץ | ||
| שטח נכון ל-1918 | 10,422 קמ"ר קמ"ר | ||
| אוכלוסייה נכון ל-1910 | 794,929 נפש | ||
| מטבע | כתר אוסטרי | ||
בוקובינה (רומנית: Bucovina; רומנית "ישנה": Ţara de Sus; אוקראינית, רוסית: Буковина; גרמנית, פולנית: Bukowina) אזור היסטורי המחולק כיום בין רומניה, מולדובה ואוקראינה. האזור מכסה שטח של 10,422 קמ"ר, הוא מיוער מאוד ומייצא עץ, טקסטיל, מלח, מנגן, ברזל ונחושת. בעבר הייתה בוקובינה דוכסות באימפריה האוסטרו-הונגרית.
תוכן עניינים |
[עריכה] דמוגרפיה
בשנת 1775 מנתה אוכלוסיית בוקובינה כ-60,000 נפש, וזו תפחה בעידוד האוסטרים ל-800,000 בשנת 1910.
בבוקובינה התיישבו בני קבוצות אתניות שונות: בראש ובראשונה גרמנים, רומנים ואוקראינים {שנקראו עד תחילת המאה ה-20 רוּתֶנים); מלבדם גם יהודים, הונגרים, צוענים, וכמו כן מיעוט קטן של רוסים ופולנים.
[עריכה] המצב הדמוגרפי 1786-1910
לפי מפקדי שלטונות אוסטרו-הונגריה, אוכלוסיית בוקובינה מונה בעיקר אוקראינים ורומנים.
| שנה | רומנים | אוקראינים | אחרים | |||
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1786 | 91,823 | 67.8% | 31,671 | 23.4% | 12,000 | 8.8% |
| 1848 | 209,293 | 55.4% | 108,907 | 28.8% | 59,381 | 15.8% |
| 1869 | 207,000 | 40.5% | 186,000 | 36.4% | 118,364 | 23.1% |
| 1880 | 190,005 | 33.4% | 239,960 | 42.2% | 138,758 | 24.4% |
| 1890 | 208,301 | 32.4% | 268,367 | 41.8% | 165,827 | 25.8% |
| 1900 | 229,018 | 31.4% | 297,798 | 40.8% | 203,379 | 27.8% |
| 1910 | 273,254 | 34.1% | 305,101 | 38.4% | 216,574 | 27.2% |
[עריכה] המצב הדמוגרפי כיום
כיום שונה מאוד המצב הדמוגרפי משהיה בתקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית. צפון בוקובינה שוכנת בתחומי אוקראינה של היום ומאוכלסת בעיקר באוקראינים. בדרום בוקובינה, שבתחומי רומניה, רוב התושבים רומנים. כמעט כל התושבים היהודים, הגרמנים והפולנים, נטשו את האזור. לפי המפקד האוקראיני משנת 2001, מנתה האוכלוסייה במחוז צ'רנוביץ (צפון בוקובינה): 75% אוקראינים (689,100), 12.5% רומנים (114,600), 7.3% (67,200) מולדובנים (רומנים מולדובנים), ו-4.1% תושבים רוסיים. היתר הוא מיעוט של פולנים, ביילורוסים ויהודים. בדרום בוקובינה 98.5% מהאוכלוסייה רומנים ו-1.5% אוקראינים (לפי המפקד הרומני מ-2005).
[עריכה] היהודים
היהודים חיו בבוקובינה עוד בטרם שחרר הנסיך בוגדאן הראשון את חבל מולדובה משלטון ההונגרים ב-1365. לאחר התייצבות המשטר והפסקת פשיטות השכנים על האזור, החלה נהירת היהודים לבוקובינה מגליציה שבפולין. עם עצמאות בוקובינה ב-1848 וחקיקת חוקים נאורים אשר נתנו ליהודים שוויון זכויות מלא, גדלה האוכלוסייה היהודית בבוקובינה באופן משמעותי, לכדי 11.79% מכלל האוכלוסייה בשנת 1880. במלחמת העולם השנייה גורשו רוב יהודי בוקובינה לטרנסניסטריה, ורבים לא שבו משם.
כיום חיים בבוקובינה מעט יהודים, רובם בחלק האוקראיני של צפון בוקובינה.
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] לפני המאה ה-14
מאז התקופה הרומית אוכלס אזור בוקובינה של ימינו בדאקים. במאה ה-5 לספירה ישבו במקום האווארים, עם שהיגר לאזורים הללו ממזרח אסיה. גם שבטים סלאבים אכלסו את המקום והשפיעו על האוכלוסייה הטרום רומנית. מהמאה ה-9 ועד ראשית המאה ה-14 חלקים מהאזור היו בשליטת נסיכות קייב.
[עריכה] בוקובינה - נסיכות מולדבית
בוקובינה שבמורדות המזרחיים של הרי הקרפטים, שכנה בעבר בלב נסיכות מולדובה. העיר סוצ'אבה הייתה בירת המדינה ב-1388. שם החבל בוקובינה כחלק מנסיכות מולדובה מוזכר בתעודה מימי השליט פטרו מושאט משנת 1392. בוקובינה, שהייתה ידועה בעיקר כ"ארץ העליונה" Ţara de Sus נשארה חלק מנסיכות מולדובה עד שנת 1769. הנסיכות כולה הייתה עד סוף המאה ה-15 ביחסי חסות עם פולין והחל משנת 1512 מדינה בחסות האימפריה העות'מאנית. בשנת 1769,נכבשה על ידי רוסיה לשש שנים וב-1775 הועברה השליטה לאוסטרים.
[עריכה] האימפריות האוסטרית והאוסטרו-הונגרית (1775-1918)
פירוש השם בוקובינה הוא "ארץ עצי בוק (אשור)". שם זה נפוץ בהדרגה בתקופה האוסטרו-הונגרית. לפני כן נקרא החבל "הארץ העליונה", "ארץ מולדובה", "פלונינה" (Plonina), "קורדון" (Cordon) ו"ארבורואסה" (Arboroasa).
ב-אוקטובר 1774 נכבשה בוקובינה בידי אוסטריה, בטענה שהיא נחוצה למעבר בין טרנסילבניה לגליציה, שעברה לשליטה אוסטרית במסגרת חלוקת פולין ב-1772. ב-2 ביולי 1776 נקבע בהסכם פאלמוטקה כי באזור זה יעבור הגבול הרשמי בין האימפריה האוסטרית לבין האימפריה העות'מאנית. עד לשנת 1918 הייתה בוקובינה ארץ הכתר המזרחית ביותר באימפריה האוסטרית (אחר כך: האוסטרו הונגרית), ובירתה צ'רנוביץ.
ב-1849 זכתה בוקובינה במעמד של ארץ כתר ודוכסות.
[עריכה] סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20
במלחמת העולם הראשונה שימשה אדמת בוקובינה שדה קרב בין הצבאות הרוסים והאוסטרים. עם קריסת האימפריה האוסטרו-הונגרית, בחורף 1918 ביקש ינקו פלונדור מהצבא הרומני להיכנס לאזור. ב-28 בנובמבר 1918 אוחדה בוקובינה עם רומניה במסגרת "רומניה הגדולה". הדבר הוסדר רשמית בחוזה סן-ז'רמן בשנת 1919.
באזור נחל סוצ'אבה התקיימו קהילות הונגריות. מאחר שההתבוללות שלהם הייתה גדולה החליט השלטון ההונגרי ליישב אותם בתוך הממלכה ההונגרית והם הועברו בחלקם לוויוודינה Voivodina (היום בסרביה) וחלקם למחוז טולנה Tolna בהונגריה עצמה.
[עריכה] ממלכת רומניה (1919 - 1944)
ב-28 ביוני 1940 נכבשה צפון בוקובינה בידי הכוחות הסובייטים. לזמן קצר חזרה השליטה לידי הרומנים, אך ברית המועצות שבה לשלוט בחבל הארץ הצפוני של בוקובינה.
[עריכה] תקופת מלחמת העולם השנייה
רוב יהודי בוקובינה הוגלו במלחמת העולם השנייה לטרנסניסטריה. רבים לא שבו משם. כיום נמצאת דרום בוקובינה בשליטה רומנית ומורכבת בעיקר ממחוזות סוצ'אבה ובוטושאן. צפון בוקובינה היא חלק מאוקראינה כמחוז צ'רנוביץ.
[עריכה] מושלי בוקובינה
אוסטרים
- מאיור גנרל גבריאל ספלני (1775-1778) (Gabriel Freiherr von Spleny)
- הגנרל קרל הברון מ-אנצנברג (1778) (Karl Baron von Enzenberg)
- הברון משמואק (Baron von Schmueck)
רומנים
- אלכסנדר ריאושנו (Alexander Riosanu)
- בריגדיר גנרל קורנליו קלוטסקו (Brigadier General Calotescu) (1941)
[עריכה] ערים ועיירות
[עריכה] צפון בוקובינה (כיום בתחום אוקראינה)
- עיר הבירה צ'רנוביץ (אוקראינית: Чернівці , רומנית: Cernăuţi , גרמנית: Czernowitz)
- גליבוקה (אוקראינית: Глибока , רומנית: Adâncata)
- צ'ורניבקה (אוקראינית: Чорнівка , רומנית: Cernăuca)
- בויאן (אוקראינית: Бояни , רומנית: Boian)
- ויז'ניץ (רומנית: Vijniţa , גרמנית: Wiznitz)
- וואשקואוץ (רומנית: Văşcăuţi , גרמנית: Waschkautz)
- נובוסליצה (אוקראינית: Новоселиця , רומנית: Suliţa Nouă)
- סדיגורא (אוקראינית: Садгора , פולנית: Sadagóra , רומנית: Sădăgura) היום פרבר של צ'רנוביץ.
- סטורוז'ינץ (אוקראינית: Сторожинець , רומנית: Storojineţ)
- קוצמן (רומנית: Cozmeni)
- זאסטוונה (אוקראינית: Заставна)
[עריכה] דרום בוקובינה (כיום בתחום רומניה)
- גורה הומורולוי (Gura Humorului)
- ברושטן (רומנית: Broşteni)
- דולחאסקה (רומנית: Dolhasca)
- וטרה דורנה (רומנית: Vatra Dornei , גרמנית ופולנית: Watra Dorna)
- סאלצ'ה (רומנית: Salcea)
- סולקה (רומנית: Solca)
- סוצ'אבה (רומנית: Suceava , פולנית: Suczawa , יידיש: שאָץ)
- סירט (רומנית: Siret)
- ליטני (רומנית: Liteni)
- מילישאוץ (רומנית: Milişăuţi)
- פראסין (רומנית: Frasin)
- קז'וואנה (רומנית: Cajvana)
- קמפולונג מולדובנסק (רומנית: Câmpulung Moldovenesc , הונגרית: Hosszúmező)
- רדאוץ (רומנית: Rădăuţi , גרמנית: Radautz , יידיש: ראַדעװיץ , אוקראינית: Радівці , פולנית: Radowce)
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- The Bukovina Society of the Americas
- Bukowina
- אתר ארגון יוצאי בוקובינה בישראל
- רשימת מושלי בוקובינה וכרונולוגיה היסטורית מלאה
- השואה ברומניה, בסרביה, בוקובינה וטרנסניסטריה - ביה"ס המרכזי להוראת השואה, יד ושם
- תולדות חבל בוקובינה מתוך הגרסה המקוונת של הספר "יהודי סוצ'בה (שוץ) וקהילות הסביבה"
| אזורים היסטוריים ברומניה | |||
|---|---|---|---|
|
