בוקובינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בוקובינה
Voronet Intrare.JPG

מנזר וורונץ מהתקופה של נסיכות מולדובה
Flag of Bukowina.svg Wappen Herzogtum Bukowina.png
אירועי הקמה אמנת קונסטנטינופול
הוקמה 1775
אירועי פירוק פירוקה של האימפריה האוסטרו-הונגרית
התפרקה 1918
ישות קודמת Flag of Austria-Hungary (1869-1918).svg האימפריה האוסטרו-הונגרית
ישות יורשת Flag of Romania.svg רומניה
Flag of Ukraine.svg אוקראינה
שפה גרמנית (שפה רשמית), רומנית, אוקראינית, פולנית
יבשת אירופה
עיר בירה צ'רנוביץ
קואורדינטות הבירה 48°18′0″N 25°56′0″E / 48.30000°N 25.93333°E / 48.30000; 25.93333קואורדינטות: 48°18′0″N 25°56′0″E / 48.30000°N 25.93333°E / 48.30000; 25.93333
העיר הגדולה ביותר צ'רנוביץ
שטח נכון ל-1918 10,422 קמ"ר קמ"ר
אוכלוסייה נכון ל-1910 794,929 נפש
מטבע כתר אוסטרי
Bucovina division.svg


הקו האדום הוא הגבול הנוכחי בין רומניה לאוקראינה. צפון בוקובינה בצהוב (חלק מאוקראינה) ודרומה בירוק (חלק מרומניה)

בוקובינה (רומנית: Bucovina; רומנית "ישנה": Ţara de Sus; אוקראינית, רוסית: Буковина; גרמנית, פולנית: Bukowina) הוא אזור היסטורי המחולק כיום בין רומניה ו-מולדובה, מצפון-מזרח ו-אוקראינה, ממערב. האזור מכסה שטח של 10,422 קמ"ר, הוא מיוער מאוד ומייצא עץ, טקסטיל, מלח, מנגן, ברזל ונחושת. בעבר הייתה בוקובינה דוכסות באימפריה האוסטרו-הונגרית.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1775 מנתה אוכלוסיית בוקובינה כ-60,000 נפש, וזו תפחה בעידוד האוסטרים ל-800,000 בשנת 1910.
בבוקובינה התיישבו בני קבוצות אתניות שונות: בראש ובראשונה גרמנים, רומנים ואוקראינים {שנקראו עד תחילת המאה ה-20 רוּתֶנים); מלבדם גם יהודים, הונגרים, צוענים, וכמו כן מיעוט קטן של רוסים ופולנים. קבוצת הגרמנים האתנית מביניהם, הייתה קבוצת המיעוט (כ-21% מן האוכלוסייה הכללית המקומית-עפ"י מפקד-תושבים משנת 1910, אשר שיקף אוכלוסייה יהודית גדולה יותר מזו הנוצרית) עד לתקופת-השואה ולהתיישבות המחודשת של האוכלוסייה הנוצרית ברחבי אימפרית-הרייך, על פי הסכם אי-התוקפנות הגרמני-סובייטי, משנת 1940.

המצב הדמוגרפי 1786-1910[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מפקדי שלטונות אוסטרו-הונגריה, אוכלוסיית בוקובינה מונה בעיקר אוקראינים ורומנים.


שנה רומנים אוקראינים אחרים
1786 91,823 67.8% 31,671 23.4% 12,000 8.8%
1848 209,293 55.4% 108,907 28.8% 59,381 15.8%
1869 207,000 40.5% 186,000 36.4% 118,364 23.1%
1880 190,005 33.4% 239,960 42.2% 138,758 24.4%
1890 208,301 32.4% 268,367 41.8% 165,827 25.8%
1900 229,018 31.4% 297,798 40.8% 203,379 27.8%
1910 273,254 34.1% 305,101 38.4% 216,574 27.2%

המצב הדמוגרפי כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלוקה האתנית של בוקובינה כיום. אוקראינים - צהוב בהיר, רומנים - ירוק, רוסים - וורוד, יהודים - תכלת, פולנים - צהוב, צוענים - סגול.

כיום שונה מאוד המצב הדמוגרפי משהיה בתקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית. צפון בוקובינה שוכנת בתחומי אוקראינה של היום ומאוכלסת בעיקר באוקראינים. בדרום בוקובינה, שבתחומי רומניה, רוב התושבים רומנים. כמעט כל התושבים היהודים, הגרמנים והפולנים, נטשו את האזור. לפי המפקד האוקראיני משנת 2001, מנתה האוכלוסייה במחוז צ'רנוביץ (צפון בוקובינה): 75% אוקראינים (689,100), 12.5% רומנים (114,600), 7.3% (67,200) מולדובנים (רומנים מולדובנים), ו-4.1% תושבים רוסיים. היתר הוא מיעוט של פולנים, ביילורוסים ויהודים. בדרום בוקובינה 98.5% מהאוכלוסייה רומנים ו-1.5% אוקראינים (לפי המפקד הרומני מ-2005).

היהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לזכר יהודי בוקובינה, בבית הקברות בקריית שאול

היהודים חיו בבוקובינה עוד בטרם שחרר הנסיך בוגדאן הראשון את חבל מולדובה משלטון ההונגרים ב-1365. לאחר התייצבות המשטר והפסקת פשיטות השכנים על האזור, החלה נהירת היהודים לבוקובינה מגליציה שבפולין. עם עצמאות בוקובינה ב-1848 וחקיקת חוקים נאורים אשר נתנו ליהודים שוויון זכויות מלא, גדלה האוכלוסייה היהודית בבוקובינה באופן משמעותי, לכדי 11.79% מכלל האוכלוסייה בשנת 1880. במלחמת העולם השנייה גורשו רוב יהודי בוקובינה לטרנסניסטריה, ורבים לא שבו משם.
כיום חיים בבוקובינה מעט יהודים, רובם בחלק האוקראיני של צפון בוקובינה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני המאה ה-14[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז התקופה הרומית אוכלס אזור בוקובינה של ימינו בדאקים. במאה ה-5 לספירה ישבו במקום האווארים, עם שהיגר לאזורים הללו ממזרח אסיה. גם שבטים סלאבים אכלסו את המקום והשפיעו על האוכלוסייה הטרום רומנית. מהמאה ה-9 ועד ראשית המאה ה-14 חלקים מהאזור היו בשליטת נסיכות קייב.

בוקובינה - נסיכות מולדבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנזר סוצ'ביצה מסוף המאה ה-16

בוקובינה שבמורדות המזרחיים של הרי הקרפטים, שכנה בעבר בלב נסיכות מולדובה. העיר סוצ'אבה הייתה בירת המדינה ב-1388. שם החבל בוקובינה כחלק מנסיכות מולדובה מוזכר בתעודה מימי השליט פטרו מושאט משנת 1392. בוקובינה, שהייתה ידועה בעיקר כ"ארץ העליונה" Ţara de Sus נשארה חלק מנסיכות מולדובה עד שנת 1769. הנסיכות כולה הייתה עד סוף המאה ה-15 ביחסי חסות עם פולין והחל משנת 1512 מדינה בחסות האימפריה העות'מאנית. בשנת 1769,נכבשה על ידי רוסיה לשש שנים וב-1775 הועברה השליטה לאוסטרים.

האימפריות האוסטרית והאוסטרו-הונגרית (1775-1918)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש השם בוקובינה הוא "ארץ עצי בוק (אשור)". שם זה נפוץ בהדרגה בתקופה האוסטרו-הונגרית. לפני כן נקרא החבל "הארץ העליונה", "ארץ מולדובה", "פלונינה" (Plonina), "קורדון" (Cordon) ו"ארבורואסה" (Arboroasa).

ב-אוקטובר 1774 נכבשה בוקובינה בידי אוסטריה, בטענה שהיא נחוצה למעבר בין טרנסילבניה לגליציה, שעברה לשליטה אוסטרית במסגרת חלוקת פולין ב-1772. ב-2 ביולי 1776 נקבע בהסכם פאלמוטקה כי באזור זה יעבור הגבול הרשמי בין האימפריה האוסטרית לבין האימפריה העות'מאנית. עד לשנת 1918 הייתה בוקובינה ארץ הכתר המזרחית ביותר באימפריה האוסטרית (אחר כך: האוסטרו הונגרית), ובירתה צ'רנוביץ.

ב-1849 זכתה בוקובינה במעמד של ארץ כתר ודוכסות.

סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העולם הראשונה שימשה אדמת בוקובינה שדה קרב בין הצבאות הרוסים והאוסטרים. עם קריסת האימפריה האוסטרו-הונגרית, בחורף 1918 ביקש ינקו פלונדור מהצבא הרומני להיכנס לאזור. ב-28 בנובמבר 1918 אוחדה בוקובינה עם רומניה במסגרת "רומניה הגדולה". הדבר הוסדר רשמית בחוזה סן-ז'רמן בשנת 1919.

באזור נחל סוצ'אבה התקיימו קהילות הונגריות. מאחר שההתבוללות שלהם הייתה גדולה החליט השלטון ההונגרי ליישב אותם בתוך הממלכה ההונגרית והם הועברו בחלקם לוויוודינה Voivodina (היום בסרביה) וחלקם למחוז טולנה Tolna בהונגריה עצמה.

ממלכת רומניה (1919 - 1944)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 ביוני 1940 נכבשה צפון בוקובינה בידי הכוחות הסובייטים. לזמן קצר חזרה השליטה לידי הרומנים, אך ברית המועצות שבה לשלוט בחבל הארץ הצפוני של בוקובינה.

תקופת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב יהודי בוקובינה הוגלו במלחמת העולם השנייה לטרנסניסטריה. רבים לא שבו משם. כיום נמצאת דרום בוקובינה בשליטה רומנית ומורכבת בעיקר ממחוזות סוצ'אבה ובוטושאן. צפון בוקובינה היא חלק מאוקראינה כמחוז צ'רנוביץ.

מושלי בוקובינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטרים

רומנים

ערים ועיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפון בוקובינה (כיום בתחום אוקראינה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיר הבירה צ'רנוביץ (אוקראינית: Чернівці , רומנית: Cernăuţi , גרמנית: Czernowitz)
  • גליבוקה (אוקראינית: Глибока , רומנית: Adâncata)
  • צ'ורניבקה (אוקראינית: Чорнівка , רומנית: Cernăuca)
  • בויאן (אוקראינית: Бояни , רומנית: Boian)
  • ויז'ניץ (רומנית: Vijniţa , גרמנית: Wiznitz)
  • ואשקאוץ (רומנית: Văşcăuţi , גרמנית: Waschkautz)
  • נובוסליצה (אוקראינית: Новоселиця , רומנית: Suliţa Nouă)
  • סדיגורא (אוקראינית: Садгора , פולנית: Sadagóra , רומנית: Sădăgura) היום פרבר של צ'רנוביץ.
  • סטורוז'ינץ (אוקראינית: Сторожинець , רומנית: Storojineţ)
  • קוצמן (רומנית: Cozmeni)
  • זאסטוונה (אוקראינית: Заставна)

דרום בוקובינה (כיום בתחום רומניה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אזורים היסטוריים ברומניה
דוברוג'ה (צפון דוברוג'ה) - מולדביה (בסרביהבודג'אקבוקובינההרצה) - טרנסילבניה (באנאטקרישאנהמרמורש) - ולאכיה (מונטניהאולטניה) מפת האזורים