ולדימיר בולאווין
.jpg) | |
| בולאווין, 2013 | |
| לידה |
11 בפברואר 1953 (בן 71) Stanovoye, רוסיה  |
|---|---|
| מדינה |
ברית המועצות, רוסיה |
| השכלה |
|
| מפלגה | המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (1977–1991) |
| פרסים והוקרה | |
| |
  | |
ולדימיר איוואנוביץ' בולאווין (ברוסית: Влади́мир Ива́нович Була́вин; נולד ב-11 בפברואר 1953, סטנובויה, מחוז ליפצק, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות[1]) הוא מדינאי רוסי, שכיהן כראש שירות המכס הפדרלי מ-28 ביולי 2016 עד פברואר 2023.
שימש כנציג בכיר של נשיא הפדרציה הרוסית במחוז הפדרלי הצפון מערבי (11 במרץ 2013 עד 28 ביולי 2016). סגן המזכיר הראשון של מועצת הביטחון של הפדרציה הרוסית (2 ביוני 2008 עד 11 במרץ 2013). עובד לשעבר בגופי הביטחון, קצין שירות הביטחון הפדרלי של הפדרציה הרוסית.[2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נולד ב-11 בפברואר 1953 בכפר סטנובויה, שבליפצק. בשנת 1975 סיים לימודי הנדסת תחבורה במוסקבה בעל תואר באוטומציה ומכניקה, ולאחר מכן עבד עד 1977 כמהנדס תכנון במפעל לבניית מכונות בפאבלובסק בשם "ווסחוד".[3] מאז 1977 עבד בסוכנויות הביטחון הממלכתיות. לאחר שסיים בשנת 1979 השתלמות דו-שנתית לאנשי מבצעים עם ידע בשפה זרה של בית הספר העליון של הק.ג.ב של ברית המועצות, הוא נשלח לעבודה מבצעית במנהל הק.ג.ב. באזור גורקי (כיום ניז'ני נובגורוד).
בשנת 1992 מונה לראש שירות הביטחון של ניז'ני נובגורוד ובשנים 2001–2006 שימש כקצין בכיר של שירות הביטחון במחוז הפדרלי של הוולגה. בשנת 2006 הוא מונה לסגן מנהל שירות הביטחון הפדרלי ולראש מנגנון הוועדה הלאומית למלחמה בטרור, שנוסדה ב-6 במרץ 2006.[4] ב-2 ביוני 2008 על פי צו של נשיא הפדרציה הרוסית מונה לסגן המזכיר הראשון של מועצת הביטחון של הפדרציה הרוסית.[5]
מ-11 במרץ 2013 עד 28 ביולי 2016 כיהן כנציגו המיוחד של נשיא הפדרציה הרוסית במחוז הפדרלי הצפון-מערבי.[6][7]
ב-28 ביולי 2016 ראש ממשלת רוסיה דמיטרי מדבדב מינה אותו לראש שירות המכס הפדרלי של רוסיה.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ולדימיר בולאווין נשוי ויש לו שני ילדים - בת ובן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "אפשר לנצח או לשכנע מחבלים" - ריאיון עם ולדימיר בולאווין לעיתון איזווסטיה
- ולדימיר בולאווין באתר Agentura.ru
- ולדימיר בולאווין: "החלפת יבוא חייבת להתחיל בתיעוש" // ריאיון לאתר Nevskoe Vremya
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ © 2019 Сетевое издание "Вести.Ру".
- ^ Путин наградил 39 силовиков — Национальная безопасность
- ^ Владимир Иванович Булавин — ассоциация выпускников МИИТ (ארכיון)
- ^ Назначен первый заместитель секретаря Совета безопасности России — NEWS.ru
- ^ Указ Президента РФ от 30.05.2008 № 864 «О первом заместителе Секретаря Совета Безопасности Российской Федерации»תבנית:Недоступная ссылка
- ^ Указ Президента Российской Федерации от 11.03.2013 г. № 189 «О полномочном представителе Президента Российской Федерации в Северо-Западном федеральном округе»
- ^ Указ Президента Российской Федерации от 28.07.2016 г. № 362 «О Булавине В. И.»