זכות קדימה (מקרקעין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זכות קדימה במקרקעין היא אחת הזכויות במקרקעין שיש לזוכה בנכס, המקנה לו קדימות במקרה של מכירת זכות בנכס. כלומר, כשברצונו של בעל זכות בנכס למכור את זכותו בו, הוא חייב להציע את אותה הזכות למכירה לבעל זכות הקדימה, קודם לכל אדם אחר. זכות קדימה במקרקעין היא אחת הזכויות במקרקעין, וזכות המוזכרת בחוק המקרקעין של מדינת ישראל. חוכר לדורות (שוכר הנכס לתקופה מעל עשרים וחמש שנה), כמוהו כבעל הנכס, ויכול הוא להעניק זכות קדימה, לפי החוק בישראל‏‏‏[1].

זכות קדימה רשומה בסעיף 99 לחוק המקרקעין:

בעל מקרקעין, או בעל חלק בלתי מסוים במקרקעין משותפים, רשאי לרשום זכות קדימה לגבי המקרקעין, או לגבי חלקו בהם, לטובת אדם פלוני, ומשעשה כן, לא יהיה זכאי להעבירם לאחר, אלא אם הציע אותם תחילה לבעל זכות הקדימה.

חוק המקרקעין

יצירת זכות קדימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכות קדימה יכולה שתיווצר על ידי הסכם חתום או מכוח הוראות חוק המקרקעין.

בהסכם: הסכם שבו מעביר בעל הזכות בנכס, את זכות הקדימה לאדם אחר. במקרה כזה זכות הקדימה תירשם בלשכה לרישום מקרקעין, באמצעות שטר מכר עליו חותמים הצדדים. לאחר שנרשמה זכות הקדימה בטאבו, מוכר בעל זכות הקדימה, כבעל עדיפות ראשונה למכירת זכויות בנכס עליהן חלה הקדימות.

חוק המקרקעין: לפי חוק המקרקעין ישנם שני מקרים בהם חלה זכות קדימה.

  • זכות קדימה בין יורשים: במקרקעין המוגדרים "משק חקלאי", שעבר בירושה לכמה יורשים שהתחלקו בנכס על פי דין או צוואה, אזי לא יכול יורש למכור את חלקו בנכס לאדם אחר לפני שיציע אותו למכירה ליורשים האחרים. בשנתיים הראשונות לאחר מתן צו הירושה או צו המאשר את הצוואה, מוּכר כל יורש כבעל זכות קדימה בחלק של היורש האחר; מעבר להן מוכר יורש כבעל זכות קדימה רק כאשר רשם את זכותו זו בתוך השנתיים הראשונות. הסיבה שהחוק אינו שומר על חופש המסחר, היא בגלל העדפת ההגנה על שלימות המשק החקלאי, שהכנסת רוכשים זרים יכולה להביא לפירוקו‏‏‏[2].
  • זכות קדימה בין בני-זוג: מקרקעין הנמצאים בבעלות משותפת של בני זוג ומוחזקים במשותף על ידיהם (בית עסק או משק חקלאי המתנהלים במשותף על ידם, או דירה המשמשת למגוריהם); בן הזוג מוכר כבעל זכות הקדימה לגבי חלקו של בן זוגו במקרקעין. החוק מעדיף את ההגנה על בן הזוג, מכניסת אדם זר לרשותו, על פני חופש המסחר‏‏‏[2].

מימוש זכות קדימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרטי הרכישה על פי זכות קדימה מפורטים בחוק המקרקעין:


(א) הצעה לבעל זכות קדימה תהיה בכתב, שיישלח בדואר רשום, ותציין את המחיר הנדרש בעד המקרקעין המוצעים; העתק מההצעה יישלח לרשם.
(ב) תוך שלושים יום מיום קבלת ההצעה רשאי בעל זכות הקדימה לשלם את המחיר הנדרש, בצירוף כל מס או תשלום חובה אחר המגיע ממנו בקשר לרכישה, או להפקידם בידי הרשם, ומשעשה כן, יראו את הצדדים כאילו נעשה ביניהם הסכם להעברת המקרקעין במחיר הנקוב בהצעה; הופקד המחיר, ישולם למציע עם גמר העסקה.
(ג) בעל זכות קדימה שלא שילם או הפקיד את הסכומים האמורים בסעיף-קטן (ב) תוך המועד הקבוע באותו סעיף-קטן, רואים אותו, בתום המועד האמור, כמי שסירב לרכוש את המקרקעין.
(ד) היו שני בעלי זכות קדימה או יותר, תישלח ההצעה לכולם; הסכימו כולם, או אחדים מהם, לרכוש את המקרקעין המוצעים, ינהגו כאמור בסעיף-קטן (ב) לפי חלקו של כל אחד מהם בזכות הקדימה; סירב אחד מהם לרכוש, יעמוד חלקו לזכותם של השאר.
חוק המקרקעין

אם בעל זכות הקדימה מסרב לממש את זכותו ולקנות את הנכס במחיר המוצע לו, רשאי המציע להעביר את הנכס, בתנאי שההעברה תתבצע תוך ששה חודשים מיום הסירוב, ושהמחיר המתקבל בתמורה אינו פוחת מהמחיר שהוצע לבעל זכות הקדימה. אם ההעברה מבוצעת, בטלה עמה זכות הקדימה, ואם היא רשומה בלשכה לרישום מקרקעין היא תימחק. עברו ששה חודשים, על בעל הנכס להציע שוב את הנכס לבעל זכות הקדימה לפני העברה.

זכות הקדימה אינה מונעת העברת הזכות בנכס מבעליה לאדם אחר ללא תמורה כלשהי, כי זכות הקדימה אינה חלה על מתנות. אולם, זכות הקדימה עוברת יחד עם הנכס, ומקבל הנכס אינו יכול למכור אותו ללא מתן זכות קדימה לבעל הזכות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.