זכות קדימה (מקרקעין)
זכות קדימה במקרקעין היא אחת הזכויות במקרקעין שיש לזוכה בנכס, המקנה לו קדימות במקרה של מכירת זכות בנכס. כלומר, כשברצונו של בעל זכות בנכס למכור את זכותו בו, הוא חייב להציע את אותה הזכות למכירה לבעל זכות הקדימה, קודם לכל אדם אחר. זכות קדימה במקרקעין היא אחת הזכויות במקרקעין, וזכות המוזכרת בחוק המקרקעין של מדינת ישראל. חוכר לדורות (שוכר הנכס לתקופה מעל עשרים וחמש שנה), כמוהו כבעל הנכס, ויכול הוא להעניק זכות קדימה, לפי החוק בישראל[1].
זכות קדימה רשומה בסעיף 99 לחוק המקרקעין:
| בעל מקרקעין, או בעל חלק בלתי מסוים במקרקעין משותפים, רשאי לרשום זכות קדימה לגבי המקרקעין, או לגבי חלקו בהם, לטובת אדם פלוני, ומשעשה כן, לא יהיה זכאי להעבירם לאחר, אלא אם הציע אותם תחילה לבעל זכות הקדימה. | ||
| – חוק המקרקעין | ||
תוכן עניינים |
[עריכה] יצירת זכות קדימה
זכות קדימה יכולה שתיווצר על ידי הסכם חתום או מכוח הוראות חוק המקרקעין.
בהסכם: הסכם שבו מעביר בעל הזכות בנכס, את זכות הקדימה לאדם אחר. במקרה כזה זכות הקדימה תירשם בלשכה לרישום מקרקעין, באמצעות שטר מכר עליו חותמים הצדדים. לאחר שנרשמה זכות הקדימה בטאבו, מוכר בעל זכות הקדימה, כבעל עדיפות ראשונה למכירת זכויות בנכס עליהן חלה הקדימות.
חוק המקרקעין: לפי חוק המקרקעין ישנם שני מקרים בהם חלה זכות קדימה.
- זכות קדימה בין יורשים: במקרקעין המוגדרים "משק חקלאי", שעבר בירושה לכמה יורשים שהתחלקו בנכס על פי דין או צוואה, אזי לא יכול יורש למכור את חלקו בנכס לאדם אחר לפני שיציע אותו למכירה ליורשים האחרים. בשנתיים הראשונות לאחר מתן צו הירושה או צו המאשר את הצוואה, מוּכר כל יורש כבעל זכות קדימה בחלק של היורש האחר; מעבר להן מוכר יורש כבעל זכות קדימה רק כאשר רשם את זכותו זו בתוך השנתיים הראשונות. הסיבה שהחוק אינו שומר על חופש המסחר, היא בגלל העדפת ההגנה על שלימות המשק החקלאי, שהכנסת רוכשים זרים יכולה להביא לפירוקו[2].
- זכות קדימה בין בני-זוג: מקרקעין הנמצאים בבעלות משותפת של בני זוג ומוחזקים במשותף על ידיהם (בית עסק או משק חקלאי המתנהלים במשותף על ידם, או דירה המשמשת למגוריהם); בן הזוג מוכר כבעל זכות הקדימה לגבי חלקו של בן זוגו במקרקעין. החוק מעדיף את ההגנה על בן הזוג, מכניסת אדם זר לרשותו, על פני חופש המסחר[2].
[עריכה] מימוש זכות קדימה
פרטי הרכישה על פי זכות קדימה מפורטים בחוק המקרקעין:
|
||
| – חוק המקרקעין | ||
אם בעל זכות הקדימה מסרב לממש את זכותו ולקנות את הנכס במחיר המוצע לו, רשאי המציע להעביר את הנכס, בתנאי שההעברה תתבצע תוך ששה חודשים מיום הסירוב, ושהמחיר המתקבל בתמורה אינו פוחת מהמחיר שהוצע לבעל זכות הקדימה. אם ההעברה מבוצעת, בטלה עמה זכות הקדימה, ואם היא רשומה בלשכה לרישום מקרקעין היא תימחק. עברו ששה חודשים, על בעל הנכס להציע שוב את הנכס לבעל זכות הקדימה לפני העברה.
זכות הקדימה אינה מונעת העברת הזכות בנכס מבעליה לאדם אחר ללא תמורה כלשהי, כי זכות הקדימה אינה חלה על מתנות. אולם, זכות הקדימה עוברת יחד עם הנכס, ומקבל הנכס אינו יכול למכור אותו ללא מתן זכות קדימה לבעל הזכות.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ חוק המקרקעין, סעיף 106.
- ^ 2.0 2.1 מהי זכות קדימה במקרקעין
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
