חוזה סטולבובו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוזה סטולבובו - חוזה שלום שנחתם ב-9 במרץ 1617 בין רוסיה הצארית לבין שבדיה וסיים את הלחימה שהחלה בשנת 1613. נציגי ג'יימס הראשון, מלך אנגליה היו מתווכים בין הצדדים.

שטחים שהועברו לשבדיה בירוק בהיר ובירוק

שיחות השלום החלו עוד בינואר 1616, מיד לאחר סיומה המעשי של הלחימה. לאחר כחודשיים של משא ומתן, השיחות הסתיימו ללא הסכמה. יחד עם זאת, היה ברור שאין מקום להמשך הלחימה ולכן כעבור כמעט שנה, השיחות התחדשו בכפר סטולבובו. לאחר כחודשיים החוזה נחתם.

להלן סיכומי החוזה:

  • השבדים מפנים את הכוחות מהעיר נובגורוד וסביבותיה והשטח חוזר לשליטה רוסית.
  • השטחים לאורך החוף של הים הבלטי ושטחים באזור קרליה הועברו לשליטה שבדית.
  • הרוסים התחייבו לשלם לשבדיה כ-20,000 רובל (כ-1,000 ק"ג כסף).
  • הסוחרים מורשים לפתוח בתי מסחר במספר ערים.
  • סוכם על החלפת שבויים.
  • אנשי האצולה רוסית בשטחים שהועברו לשליטה שבדית היו יכולים לעבור לרוסיה עם כל רכושם.
  • הרוסים ויתרו על הניסיונות להחזיר לעצמם שליטה בליבוניה.

שבדיה ראתה בנוסח החוזה הצלחה גדולה - שטחים משמעותיים הועברו לשליטתה, היא הצליחה לנתק את רוסיה הצארית מהים הבלטי והגבול בין המדינות עבר בקו הטבעי של האגמים.

למרות התנאים הקשים, גם הממשל הרוסי היה מרוצה מנוסח ההסכם. העיר נובגורוד וסביבותיה חזרו לרוסיה הצארית. סיום הלחימה אפשר לצבא להתרכז בלחימה מול האיחוד הפולני ליטאי.

הגבולות שהוגדרו בחוזה היו בתוקף עד למלחמת הצפון הגדולה שהחלה בשנת 1700.