חלרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלט האצולה של חלרה עד שנת 1236
דוכסות חלרה בשנת 1477; השטח הצהוב הקטן יותר הוא רובע רורמונד, "הרובע העילי".

חֶלְרֶה או חלדרהולנדית Gelre או Gelder, באנגלית Guelders) הייתה ישות מדינית בארצות השפלה, באזור שבו ארבעה נהרות גדולים (הריין, המז, הוואל והאייסל) מתקרבים זה לזה. בתחילת דרכה הייתה חלרה רוזנות, ומאוחר יותר הפכה לדוכסות. שמה של העיר נגזר משמה של העיר חלרה (כיום גֶלְדֶרְן [Geldern] בגרמניה). רוב שטחה של הדוכסות ההיסטורית כלול במחוז המודרני חלדרלנד בהולנד; חלקים אחרים של הישות ההיסטורית נמצאים כיום במחוז לימבורג של הולנד ובמדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה.

הרוזנות הייתה מחולקת לארבעה רבעים (kwartieren):

  • רובע ארנהם, שנקרא גם ולווה (Veluwe)
  • רובע ניימכן, שנקרא גם בטווה (Betuwe)
  • רובע זוטפן, שנקרא גם אַכְטֶרהוּק
  • רובע רורמונד (כיום במחוז לימבורג ההולנדי), שנקרא גם "אוברקווארטיר", כלומר "הרובע העילי".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתה של הישות המדינית היא בשלושה מקומות יישוב מוקדמים מהתקופה הפרנקית, גלדרן, פונט (Pont) ודרומית משם העיר ואסנברג (Wassenberg, כיום בגרמניה) על הנחל רוּר. סביב שלושה יישובים אלה קיבל גרארד ון אנטואן איש אינו ב-1021 את שטחה של חלרה מן הקיסר היינריך השני. הרוזן הראשון היה גרארד השלישי מוואסנברג (1060 - 1129), שהפך להיות גרארד הראשון מחלרה. בנו, גרארד השני (1090 - 1131), נשא לאישה את אֶרְמְגָארְד, בתו של אוטו השני רוזן זוטפן, וכך צירף לשטחו את רוזנות זוטפן - בנו הנדריק הראשון היה הרוזן הראשון של חלרה וזוטפן. הרוזנות התרחבה בהדרגה, ובשנת 1248 זכה הרוזן אוטו השני בעיר החופשית ניימכן, בזכות עזרתו למלך היריב וילהלם השני.

הרוזן ריינאלד השני התחתן עם אחותו של אדוארד השלישי, מלך אנגליה, ובזכות השתדלותו של אדוארד הפך הקיסר לודוויג הרביעי את חלרה לדוכסות בשנת 1339.

חלרה הייתה לעתים קרובות במלחמה עם רוזנות הולנד ועם הבישופות-נסיכות של אוטרכט, עד שדוכסי בורגונדיה צירפו את כל האזור לנחלתם (ראו ארצות השפלה הבורגונדיות).

כשארצות השפלה הצפוניות מרדו כנגד פליפה השני, מלך ספרד, במאה ה-16, הפכו שלושת הרבעים הצפוניים לחלק מהרפובליקה ההולנדית ואילו "הרובע העילי" נותר חלק מארצות השפלה הספרדיות.

במסגרת חוזה אוטרכט, שסיים ב-1713 את מלחמת הירושה הספרדית, התחלק הרובע העילי הספרדי בין פרוסיה (שקיבלה, בין השאר, את העיירה גלדרן), הרפובליקה ההולנדית, אוסטריה ודוכסות ייליך (Jüllich).