שלט אצולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלט אצולה
ההתקנים בשלט האצולה

במסורת האירופית, שלט אצולה או שלט גיבורים הוא דוגמה פשוטה וצבעונית השייכת לאדם מסוים, אשר עשויה לשמשו במגוון רחב של דרכים. מקורם של שלטי האצולה בדוגמאות אשר עיטרו את השריונות והמגינים שבהם השתמשו אבירי ימי הביניים לזיהוי קל בקרבות ותחרויות. דוגמאות אלו עיטרו את הביגוד שנלבש מעל לשריונו של האביר, וכן את מדיו, קסדתו, דגליו ודוכן הפמליה שלו. שלא כמו החותם, לשלט האצולה יש תיאור רשמי – הבלאזון.

כיום נפוץ השימוש בשלט האצולה במגוון מוסדות, ארגונים, מדינות ויחידים.

אמנות העיצוב, ההצגה, התיאור והתיעוד של שלטי אצולה נקראת הרלדיקה.

מסורות ושימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מסורת ההרלדיקה האנגלית והסקוטית בעליהן של שלטי האצולה הינם יחידים ולא משפחות. במסורות אלו השלטים הינם רכוש חוקי המועבר מאב לבנו כאשר נשים ובנות יכולות אף הן להציג שלט אצולה אך מותאם בצורה אשר מציגה את קרבתן לנושא השלט הנוכחי. שלט האצולה נמצא בבעלותו של אדם יחיד (בניגוד למשפחה שלמה). בשלט לא נעשה שימוש בידי יותר מאדם אחד בכל זמן נתון. שאר בני המשפחה היו רשאים לשאת שלט דומה אשר בוצע בו שינוי בפרט או צבע כלשהו, בדרך כלל עם מטען כלשהו או תוספת אחרת לשלט. מטען אחד שכזה יכול להיות התגיות אשר בשימוש ההרלדיקה הבריטית והספרדית כחלק משיטת הקדנסיה.

בשל חשיבותם כרכוש חוקי השימוש בשלטים כסימן אפיון, בייחוד כחותמת על מסמכים חוקיים, הצריך רגולצייה קפדנית אשר נעשתה (ונעשית במדינות אחדות עד היום) באמצעות כרוזים - בעלי מקצוע אשר עסקו במדע של חקר השלטים. מסורות נוספות (כגון ההרלדיקה הפולנית) מחמירות פחות ומאפשרות לכל חברי שושלת אחת או משפחה אחת להציג את אותו שלט האצולה. אף על פי שאלמנט אחד או יותר מתוך השלט ישמר לשימושו של ראש הבית.

התקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתקנים הינם החלקים המרכיבים את שלט האצולה. חלק מההתקנים יכולים לעמוד ברשות עצמם כסיכה הרלדית.

המגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מגן (הרלדיקה)
המגן מתוך שלט האצולה של מלכת בריטניה

המגן הינו ההתקן העקרי בשלט האצולה. עליו מסודרים המטענים והצורות המתוארים בבלאסון. מגיניהם של גברים נושאי שלט אצולה עוצבו לרוב בצורת טיפוסית למגן אשר שימשו את האבירים. מאחר שצורה זו נתפסה כצורה "לוחמנית" המתאימה לגברים בלבד, הנשים השתמשו במגינים בצורת מעוין ואנשי הכמורה נשאו מגינים סגלגלים. עיצובים שונים כדוגמת הדיסקה נפוצים גם כן.

הקסדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסדה הרלדית של מרקיז
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קסדה (הרלדיקה)

היות שהמגן שימש את האביר לזיהוי קל בשדה הקרב ובטורנירים, אין זה מפתיע כי גם הקסדה נכללה בהתקנים ההרלדיים אשר שולבו בשלט האצולה לציונו של אביר או לוחם. יתרה מכך, השימוש בקסדה (או פריט לבוש ראש אחר ככתר או נזר) כחלק משלט האצולה מעל המגן, החל מאוחר מתחילתו של השימוש האמיתי בהם. בכמה מסורות הרלדיות (כגון הצרפתית) דרגתו של האציל השתקפה במספר הפסים אשר הופיעו על חזיתה של הקסדה או בסוג המתכת אשר הייתה בשימוש. לחלופין, דרגתו של האציל עשויה להיות מבוטאת בכתר אשר הולבש על הקסדה או במקומה על המגן.

הציצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריה כציצה בתוספת עטרה

הציצה הינה דמות (או קבוצת דמויות), בדרך כלל חיה גדולה כלשהי, הממוקמת מעל לקסדה. באופן מסורתי שימשה הציצה אך ורק גברים, למעט מלכות אנגליה, אשר השתמשו בסמלים הרלדיים של גברים.

בעבר היו אצילים אשר התמשו בציצה שלהם כסיכה הרלדית אישית. דבר זה הוביל לשימוש שגוי במילה, לתיאור מגן או שלט אצולה שלם.

בבלאסון תיאור הציצה מכיל בתוכו את תיאורה של העטרה ("על עטרה בצבעי X ו-Y..."), כדוגמת העטרה אשר מתוארת בשלט האצולה של קנדה: "על עטרה בצבעי ארז'ן וגולס, אריה צועד אור".

העטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העטרה הינה גליל בד מגולגל המלופף סביב הקסדה על מנת להחזיק את המעטה במקום. כמו המעטה, העטרה צבועה גם היא בשתי טינקטורות בדרך כלל אלו אשר בהם נצבע המעטה. את עטרה ייצרו משני סרטים אשר נצבעו בטינקטורות העיקריות של המגן ולופפו האחד סביב השני.

עטרה אזור ואור

לעתים העטרה שימשה לייצוג מזכרת אשר ניתנה לאביר מידי גבירתו כאשר יצא למלחמה. מעין מטפחת אשר כרך מעל קסדתו על מנת להסתיר את מקום חיבור הציצה.

העטרה משמשת לעתים גם כקישוט על חיה הרלדית ככתר או זר סביב הצוואר.

המעטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעטה (Mantling או lambrequin) הינו מעין צעיף בד אשר נתלה מהקסדה ומהווה מעין תפאורה למגן. המעטה מתאר את כיסוי הבד אותו תלו האבירים מקסדותיהם על מנת להגן על עצמם מפני השמש והרוחות.

בדרך כלל המעטה מתואר כמרופט או אף חתוך לגזרים, כביכול כתוצאה מפגיעות חרבות בקרב. לעתים רחוקות יותר - בדרך כלל במקרה בו איש כמורה משתמש בקסדה עם מעטה - יוצג המעטה שלם וללא רבב. דבר מעין זה הינו בחירתו של האמן ואינו בעל השלכות סמליות, אלא עיצוביות בלבד. למעטה שני צדדים - האחד צבוע בטינקטורת צבע והשני בטינקטורה מתכתית. המעטה בדרך כלל צבוע בטינקטורות אשר בהן צבוע המגן או של המדים אשר שייכים לישות המיוצגת. עם זאת, ישנם מקרים יוצאי דופן של התאמות צבעים חריגות, בעיקר בשלטי אצולה של שליטים או ישויות ריבוניות.

הנזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נזר של רוזן מהממלכה המאוחדת
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כתר (סמל)

סמל דמוי כתר נפוץ בשלטי אצולה רבים של אצילים בדרגות שונות (בעיקש של מונרכים ובני משפחותיהם) כמייצג של כתר המלוכה בהן. באופן דומה מופיע הכתר גם בשלטי אצולה למיניהם. בבתי מלוכה מסוימים, כגון בית המלוכה הבלגי, מעולם לא היה כתר ממשי, אלא רק סמל של כתר. לעתים משמש סמל הכתר לייצוג מעמד דתי.

התומכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט האצולה של ממלכה המאוחדת, התומכים הינם אריה דקסטרי וחד קרן סיניסטרי, על חלקה של כר דשא, בתוספת המוטו של מלכי בריטניה: "אלוהים וזכותי שלי"

התומכים הינן שתי דמויות אשר ממוקמות משני צדי המגן ומתוארות כמניפות אותו. התומכים עשויים להיות חיות, בני אדם, ובמקרים נדירים אף צמחים וחפצים - אמיתיים או דמיוניים. לעתים קרובות לדמויות אלו עשויה להיות חשיבות מקומית או קשר היסטורי.

אלא אם כן מצוין אחרת בבלאסון, התומכים יתוארו תמיד כעומדים זקופים על רגליהם האחוריות, וזרוע אחת שלהם גבוהה מהשנייה (תנוחה הנקראת Rampant) - עד כמה שטבע הדמויות המתוארות מאפשר זאת. חיות פראיות מיוצגות לעתים כשלשונן בחוץ - דבר המסמל שאגה. תומכים הוענקו כהטבה מיוחדת לאצילים והוענקו בפקודת השליט. התומכים הועברו בירושה רק במקרים מיוחדים של אצולה תורשתית או חברי משפחת המלוכה - באנגליה, ומנהיגי שבטים או בארונים פאודליים שתוארם קדם לשנת 1587 - בסקוטלנד. תומכים שלא הועברו בירושה הוענקו בעיקר לנושאי תואר אבירות.

החלקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חלקה (הרלדיקה)

החלקה הינה פרט הנוסף מתחת למגן - לרוב תל ירוק, או סלעים או כל סוג אחר של נוף - ושעליו התומכים נראים עומדים. יש הטוענים כי החלקה מסמלת את אדמתו של האדון. יש לנקוט זהירות בהבחנה בין חלקה אמיתית לבין פריטים אחרים עליהם מניחים התומכים אחת או יותר מרגליהם. השימוש בחלקה כפרט רשמי בבלאסון החל בתקופה מאוחרת יחסית בהיסטוריה של ההרלדיקה, והוחל ככל הנראה בשל הצורך בתומכים שונים עבור משפחות אצולה, או ישויות ריבוניות שונות. עם זאת, לעתים מופרד בבלאסון תיאור החלקה מתיאור התומכים. כאשר שלט אצולה זוכה לתוספת של תומכים, לרוב הוא מעוטר גם בחלקה. במקרים נדירים תוענק החלקה כתוספת.

המוטו והסלוגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוטו יכתב בדרך כלל על קלף מתחת לשלט (או מעל הציצה בהרלדיקה הסקוטית) וברוב המקרים יכתב בלטינית (אם כי שפות אחרות כצרפתית נפוצות גם כן). על פי מסורת ההרלדיקה האנגלית והסקוטית המוטו לא מוענק יחד עם שלט האצולה וניתן לאמצו או לשנותו על פי רצונו של נושא השלט.‏[1] אך למרות זאת ישנם מספר דוגמאות חריגות להופעתם של המגילה, המוטו או האותיות בבלאסון של שלטים אחדים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלטי אצולה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Innes-Smith, Robert (1990). An Outline of Heraldry in England and Scotland. Pilgrim Press, p. 14. ISBN 0-900594-82-9. “Mottoes are not necessarily heriditary and can be adopted and changed at will.”