אירופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אירופה
מפת אירופה
שטח 10,180,000 קמ"ר
אוכלוסייה 739,165,030 (2011)
מדינות 50 (6 במחלוקת) (רשימה)
אזור זמן UTC עד UTC+6
תמונת לוויין של יבשת אירופה

אירופה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית. היא נמצאת בחלקה המערבי ביותר של יבשת העל אירואסיה, שבחצי הכדור הצפוני. בצפונה אירופה גובלת באוקיינוס הקרח הצפוני; במערבה - באוקיינוס האטלנטי; במזרחה - בהרי אורל ובים הכספי; ובדרומה - בים התיכון ובים השחור.

כ-50 מדינות מרכיבות את אירופה, כאשר רוסיה היא הגדולה ביותר, הן מבחינת השטח והן מבחינת האוכלוסייה, ואילו קריית הוותיקן היא הקטנה ביותר. אירופה משתרעת על כ-10,180,000 קמ"ר, והיא היבשת השישית בגודלה בעולם (מקדימה את אוקיאניה בלבד). עם זאת, היא אחת היבשות המאוכלסות בעולם (שלישית, אחרי אסיה ואפריקה). כ-11% מאוכלוסיית העולם מתגורר ביבשת זו, 731,000,000 נפשות (אומדן: רבעון שלישי 2009).

באירופה, ובמיוחד ביוון העתיקה נולדה תרבות המערב – ששיחקה תפקידים דומיננטים בעניינים גלובליים החל מהמאה ה-16, במיוחדת מראשית הקולוניאליזם. בין המאה ה-16 למאה ה-20, מדינות אירופאיות שלטו לסירוגין באמריקה, רוב אפריקה, אוקיאניה וכן בחלקים גדולים של אסיה. שתי מלחמות העולם התמקדו בעיקר באירופה, ותרמו רבות לירידת הדומיננטיות של מדינות אירופה המערבית בעניינים דיפלומטיים של אישון המאה ה-20. במהלך המלחמה הקרה, אירופה חולקה לאורך מסך הברזל של נאט"ו במערב וברית ורשה במזרח. האינטגרציה האירופית הובילה להיווצרותה של מועצת אירופה והאיחוד האירופי במערב אירופה, ששתיהן התרחבו בהדרגה מזרחה עם מהפכת סתיו העמים ונפילת ברית המועצות בתחילת שנות ה-90.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש השערות אחדות באשר למקור השם "אירופה". במיתולוגיה היוונית מוזכרת נסיכה פיניקית בשם אירופה, הנחטפת על ידי זאוס לאי כרתים. בעבר, כונה חלקה המרכזי-צפוני של יוון בשם "אירופה", אולם לאחר שנת 500 לפנה"ס התפשט כינוי זה וכלל גם חבלי ארץ צפוניים יותר ומערביים יותר.

יש הגוזרים את מקור השם מיוונית, שם פירושו המילולי הוא "פנים (ops) רחבות (eurys)". אפשרות אחרת היא שמקור השם בשפות שמיות (הנפוצות ברחבי המזרח התיכון). הטענה היא, כי "אירופה" היא שיבוש לשוני של המלה "ערב" או "מערב": אירופה שוכנת ממערב למזרח התיכון, והיא, מבחינת תושביו, ארץ שקיעת החמה. על יסוד זהה, המילה הלטינית Euros פירושה "רוח מזרחית" בלטינית רוחות מזרחיות (רוחות הנושבות אל המערב) נקראות "Eurus".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של אירופה

לאירופה היסטוריה ארוכה ועשירה, הרצופה בהישגים תרבותיים, כלכליים ואחרים, שראשיתה כבר בתקופת האבן. מקובל לתארך את ערש התרבות הדמוקרטית המערבית לעידן יוון העתיקה; האימפריה הרומית, בתורה, חילקה את היבשת לאורך נהרות הריין והדנובה למשך מאות שנים. לאחר נפילת האימפריה הרומית נפתח פרק חדש בהיסטוריה האירופית, המאופיין בחוסר יציבות ובהיעדר ביטחון. תקופה זו, "עידן החשיכה" בפיהם של הוגי הרנסאנס או "ימי הביניים" בתפיסתם של אנשי עידן הנאורות ושל חוקרים מודרניים, קהילות נזיריות מבודדות באירלנד ובמקומות אחרים באירופה העתיקו ידע שנצבר עוד בתקופה הקלאסית, שחזרו אותו ושמרו עליו. צמיחת המדינה הריכוזית במהלך המאות ה-15 וה-16, ובמקביל עליית הרנסאנס, שמו קץ לתקופה זו. במקומה נפתח עידן של תגליות, המצאות וצבירת ידע מדעי. במאה ה-15 החל הקולוניאליזם האירופי, כאשר פורטוגל ואחריה ספרד, צרפת, בלגיה, הולנד והממלכה המאוחדת, כוננו אימפריות קולוניאליות גדולות, שנשענו על מושבות עשירות באפריקה, באסיה ובאמריקה. בו זמנית התפתח באירופה גופא האימפריאליזם של האימפריה העות'מאנית בבלקנים ובמזרח אירופה.

המהפכה התעשייתית, שראשיתה בממלכה המאוחדת בסוף המאה ה-18, חוללה שינויים משמעותיים ביבשת, שהתבטאו בשגשוג גובר ובעלייה ניכרת בגודל האוכלוסייה, אך גם בזעזוע המבנה החברתי-כלכלי המסורתי. מדינות אירופיות רבות קמו לתחייה כתוצאה מהשלכותיה העמוקות של מלחמת העולם הראשונה (1914 - 1918). בתקופה שהחלה לאחר מלחמת העולם השנייה (1945) ותמה עם סוף המלחמה הקרה (1990/1991) הייתה אירופה מחולקת לשני גושים פוליטיים וכלכליים יריבים: מדינות קומוניסטיות במזרח אירופה ומדינות קפיטליסטיות במערב אירופה. הגוש המזרחי קרס בסביבות שנת 1990, והדבר תרם משמעותית להקמת האיחוד האירופי ב-7 בפברואר 1992. האיחוד כולל כיום את רוב מדינות אירופה. בעקבות קריסת הקומוניזם התפרקו ברית המועצות, צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה והמפה המדינית של מזרח אירופה השתנתה כליל.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלפים האיטלקיים
בחופי סקנדינביה מפרצים צרים וארוכים המכונים פיורדים. בתמונה פיורד בנורבגיה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גאוגרפיה של אירופה

גאוגרפית, אירופה היא חלק מיבשת העל הידועה בשם אירואסיה. הגבול בין אירופה ואסיה מוגדר על ידי שרשרת הרי אורל ברוסיה. הגבול הדרום-מזרחי בין היבשות איננו מוגדר מבחינה אוניברסלית. אפשר שנהרות האורל והאמבה מהווים גבול, הממשיך בים הכספי, נהרות קומה ומניץ' או הרי הקווקז, ועד הים השחור; מצרי הבוספורוס, ים מרמרה ומצרי הדרדנלים הם סוף קו הגבול האסייתי. הים התיכון בדרום מפריד בין אירופה ובין אסיה ואפריקה, אך למרות זאת, מלטה הסמוכה לאפריקה וקפריסין הסמוכה לאסיה נחשבות לחלק מאירופה. הגבול המערבי הוא האוקיינוס האטלנטי אולם איסלנד, השוכנת הרחק, בדרך לאמריקה, נחשבת לחלק מאירופה. ישנו דיון מתמשך באשר לשאלה היכן נמצאת נקודת המרכז הגאוגרפי של אירופה.

בשל ההפרדה של אירופה מאסיה, על אף הרצף הטריטוריאלי ביניהן, נוצרו מספר מדינות המתחלקות בין שתי היבשות: רוסיה, קזחסטן, אזרבייג'ן, טורקיה וגאורגיה. כמו כן נחשבות גם קפריסין וארמניה לטרנס-יבשתיות, אף על פי שמיקומן הגאוגרפי הוא באסיה, מסיבות היסטוריות ותרבותיות הן משויכות גם לאירופה.

בפועל, גבולותיה של אירופה משורטטים לעתים על פי שיקולים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים. בשל כך קיימות מספר "אירופות" שאינן תמיד זהות בגודלן, אשר כוללות או שומטות מדינות אחדות בהתאם לפירושים שונים של המונח "אירופה".

כמעט כל מדינות אירופה הן חברות במועצת אירופה, מלבד בלארוס, הכס הקדוש (קרית הוותיקן) וקזחסטן.

הרעיון של "יבשת אירופית" איננו אוניברסלי. גאוגרפים שאינם אירופים מזכירים יבשת אירואסיאתית, או "תת-יבשת" אירופית, בהינתן העובדה ש"אירופה" איננה מוקפת ים ושבכל מקרה קל יותר להגדירה כיחידה תרבותית ולא כאזור גאוגרפי. בעבר, רעיונות כגון "אדמות הנצרות" ("Christendom") נתפסו כחשובים הרבה יותר מתיחום גאוגרפי גרידא.

בשימוש אחר, המונח "אירופה" נעשה בהדרגה שם נרדף לאיחוד האירופי (EU) ול-25 המדינות הריבוניות החברות בו. מדינות אירופיות אחדות מנהלות כעת מגעים באשר להצטרפותן, ורבות אחרות צפויות לפתוח במגעים מעין אלה בעתיד.

מאפיינים פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירופה היא אוסף של חצאי איים מחוברים. הגדולים מביניהם הם אירופה "גופא" וסקנדינביה שמצפון לה, המופרדות זו מזו על ידי הים הבלטי. שלושה חצאי-איים אחרים - איבריה, איטליה והבלקן - "בוקעים" מחלקה הדרומי של היבשת אל הים התיכון, המפריד את אירופה מאפריקה. במזרח מתרחב שטח אירופה עד הרי אורל.

קיים שוני רב בפני הקרקע במקומות רבים ביבשת. האזורים הדרומיים הרריים יותר; צפונית להרי האלפים, הרי הפירנאים והרי הקרפטים, משתרעים המישורים הצפוניים, המתרחבים והולכים ככל שפונים מזרחה. סמוך לחוף הצפון-מערבי של היבשת' קיימת שרשרת רמות, החל מהאיים הבריטיים המערביים ועד חופה המפורץ ורווי הפיורדים של נורבגיה.

יחד עם זאת, זהו תיאור מפושט. תת-אזורים כדוגמת איבריה ואיטליה כוללים מאפיינים פיזיים מורכבים משלהם, וכך גם אירופה עצמה, הכוללת מישורים, גאיות ואגנים רבים. איסלנד והאיים הבריטיים הם מקרים ייחודיים. בעוד שאיסלנד מהווה מסת קרקע עצמאית בלב האוקיינוס הצפוני, האיים הבריטים הם אזורים הרריים שהשתייכו בעבר לאירופה היבשתית, אולם נפרדו ממנה כתוצאה מעליית פני הים.

הקושי לבצע הכללות אודות מאפייניה הפיזיים של אירופה מסביר במידה כלשהי מדוע אזוריה השונים של היבשת אוכלסו לאורך ההיסטוריה באומות ובתרבויות שונות זו מזו.

מערכת אקולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עידן הקרח האחרון השפיע על תפוצת ממלכת החי האירופית. הצמחים והחיות באירופה, שהתקיימו אלפי שנים לצד ציוויליזציות חקלאיות ותעשייתיות, הושפעו משמעותית מנוכחותו ומפעילותו של האדם. בירוא יערות באגן הים התיכון השפיע על רמת הסחופת ועל האקלים יותר מ-2,000 שנה. להוציא סקנדינביה וצפון רוסיה, מעטים הם האזורים באירופה שלא השפיע עליהם האדם.

רוב בעלי החיים הגדולים באירופה, כמו גם הטורפים העליונים, ניצודו ונכחדו. הממותות והביזונים האירופיים (Aurochs) נכחדו לפני תקופת האבן החדשה, ואילו דובים וזאבים נמצאים היום רק בצפון. עקירת היערות הטרום חקלאיים באירופה גרמה לנזק רב למערכת האקולוגית המקורית של היבשת.

התיעוש המוגבר של היבשת הביא איתו את התופעות הנלוות: זיהום אוויר, קרקע ומים. המדינות העשירות יותר, במערב אירופה, עושות מאמצים לתקן את המצב, אך בארצות הגוש הקומוניסטי לשעבר המצב גרוע ואין תקציבים לתיקונו.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב המדינות באירופה (כדוגמת בריטניה, פינלנד או יוון) הן מדינות דמוקרטיות וחלק גדול מהן חברות באיחוד האירופי. יחד עם זאת, באירופה ישנן גם מדינות רבות כמו נורבגיה או ספרד, בהן יש מלך או לוקסמבורג בה יש דוכס. ברוב המקרים תפקידו של המונרך סמלי בלבד אך במדינות כמו ליכטנשטיין יש לו גם תפקיד פוליטי חשוב. לכל המדינות החברות באיחוד האירופי יש פרלמנט משותף ושלטון משותף (הנציבות האירופית) אשר לו השפעה פחותה מאשר לשלטון בכל מדינה.

מדינות באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירוק: מדינות וטריטוריות שנמצאות ביבשת אירופה. תכלת: שטח מחוץ לאירופה של מדינה המתפרשת מעבר לגבולות הגאוגרפיים של אירופה. כחול: מדינה מחוץ לאירופה בעלת זיקה פוליטית או תרבותית לאירופה.

להלן רשימת המדינות הריבוניות באירופה:

1 אזרבייג'ן וגאורגיה נמצאות על גבול אסיה ואירופה.

2 קפריסין שוכנת באסיה, אולם יש מחשיבים אותה כאירופית, מסיבות תרבותיות והיסטוריות.

3 השטח האירופי של רוסיה נמצא ממערב להרי אורל ומצפון להרי הקווקז.

4 השטח האירופי של טורקיה נמצא ממערב ומצפון למיצרי הבוספורוס והדרדנלים ומהווה רק 3% משטחה הכולל.

5 השטח האירופי של קזחסטן נמצא ממערב לנהר אורל .

טריטוריות שאינן עצמאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטריטוריות הרשומות להלן מוגדרות מבחינה תרבותית וגאוגרפית. לרובן יש מידה כלשהי של אוטונומיה, אך הן אינן מדינות עצמאיות:

אין זו רשימה שלמה של כל מושבות החסות של מדינות אירופה; חלקן קיימות ביבשות אחרות.

אזורים באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזורים שונים באירופה

מערב אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מערב אירופה

מערב אירופה כוללת תמיד את האיים הבריטיים (בריטניה הגדולה ואירלנד), צרפת ואת מדינות הבנלוקס (בלגיה, הולנד ולוקסמבורג). בדרך כלל נכללת גם גרמניה, אף על פי שגאוגרפית מדינה זו משתייכת למרכז אירופה. בנסיבות שונות עשויה ההגדרה לכלול את כל חלקה המערבי של אירופה, כולל חצי האי האיברי (ספרד, פורטוגל, אנדורה), חצי האי האיטלקי (איטליה, סן מרינו, קרית הוותיקן), המדינות הנורדיות (נורבגיה, שבדיה, איסלנד, פינלנד, דנמרק) ואת מדינות האלפים (גרמניה, שווייץ, ליכטנשטיין, אוסטריה, סלובניה) ומונאקו. במובנו ההיסטורי או הפוליטי (בהתייחס לחלוקת המלחמה הקרה), המונח עשוי לכלול גם את יוון וטורקיה.

מרכז אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרכז אירופה

המונח 'מרכז אירופה' איננו נפוץ כמו "מערב" או "מזרח אירופה". רוב המדינות הכלולות בהגדרה זו משתייכות למערב או למזרח. הגדרה זו כוללת בדרך כלל את קבוצת וייסגראד (פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה) ולעתים גם את מדינות האלפים (גרמניה, שווייץ, ליכטנשטיין, אוסטריה, סלובניה). לאחרונה, יש שמשתמשים במונח זה בהתייחסם למדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004: ארבע חברות קבוצת וייסגראד" (פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה) ,המדינות הבלטיות אסטוניה, לטביה, ליטא.

מזרח אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירופה, על פי הגדרת האומות המאוחדות (האו"ם)
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מזרח אירופה

בדומה למערב אירופה, המונח "מזרח אירופה" יכול לשמש הן במובן הצר והן במובן הרחב. הוא כולל את חבר המדינות (בלארוס, קזחסטן, מולדובה, רוסיה, אוקראינה), ועל פי רוב גם את המדינות הבלטיות (אסטוניה, לטביה, ליטא) ופולין. לעתים קרובות נכללות גם מדינות אזור הקווקז (ארמניה, אזרבייג'ן, גאורגיה), אף על פי שאלה נתפסות בדרך כלל כחלק מאסיה. בהקשר חברתי\כלכלי רחב יותר, המונח עשוי לכלול גם את קבוצת וייסגראד (פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה) ואת מדינות חבל הבלקן (אלבניה, בוסניה הרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, יוון, מקדוניה, רומניה, סרביה ומונטנגרו). במהלך המלחמה הקרה, המדינות הקומוניסטיות של הגוש המזרחי (שהשתייכו לברית ורשה) זכו לכינוי "מזרח אירופה". המונח התייחס אז גם לאלבניה וליוגוסלביה, אף על פי שלא השתייכו לגוש הסובייטי.

צפון אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צפון אירופה

במפה מתוארת "צפון אירופה" כאזור המקיף רק את המדינות הנורדיות (נורבגיה, שבדיה, איסלנד, פינלנד, דנמרק). אחרים מחשיבים גם את אסטוניה כמדינה נורדית בגין קשריה התרבותיים החזקים עם פינלנד. אולם המונח "צפון אירופה" מכסה חלק נרחב ביותר מהיבשת, הנמצא מצפון להרי האלפים: האיים הבריטים, הבנלוקס צפון צרפת, גרמניה, המדינות הבלטיות, לעתים פולין ומדי פעם גם רוסיה.

דרום אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דרום אירופה

"דרום אירופה" הוא מונח הזוכה לשימוש מקביל ל"צפון אירופה". המונח כולל את חצי האי האיברי (ספרד, פורטוגל, אנדורה), חצי האי האיטלקי (איטליה, סן מרינו, קרית הוותיקן), מונאקו, חבל הבלקן (אלבניה, בוסניה הרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, יוון, מקדוניה, רומניה, סרביה, קוסובו ומונטנגרו). מדינות הים התיכון (קפריסין, מלטה) ואסיה הקטנה (טורקיה) אף הן כלולות. במובן תרבותי, ניתן להוסיף גם את דרום צרפת, לרבות קורסיקה ואת מדינות האי, מלטה וקפריסין.

אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחן של מדינות אחדות שוכן הן באירופה והן באסיה (רוסיה, קזחסטן, טורקיה, אזרבייג'ן, גאורגיה). שטחן האסייתי צבעו ורוד בהיר. מדינות אחדות השוכנות ביבשת האסייתית נתפסות כחלק מאירופה בשל סיבות היסטוריות ותרבותיות (ארמניה, קפריסין). הן צבועות בורוד כהה. ישראלים אחדים טוענים כי מדינת ישראל משתייכת אף היא לאירופה מבחינה תרבותית, כאישוש לטענה זו, הם מביאים את השתתפותה של ישראל במפעלי ספורט ותרבות אירופיים (שיתוף פעולה זה נוצר כמחווה של רצון טוב מצד מדינות אירופה). בפועל, עם זאת, שאלת הצטרפותה של מדינת ישראל לאיחוד האירופי איננה עומדת על הפרק, ויחסיה הפוליטיים עם מדינות אירופה עודם צוננים בחלקם הגדול. יחד עם זאת לכ-40% מאוכלוסיית ישראל יש אפשרות לקבל דרכון מאחת ממדינות האיחוד האירופי (בעיקר מרומניה, מפולין, מהונגריה, מגרמניה, מצרפת ומהמדינות הבאלטיות). מספר זה צפוי לגדול בעתיד לאור האפשרות שגם אוקראינה תצטרף לאיחוד בעשר השנים הקרובות.

חלוקה תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינת תרבותית קיימת חלוקה יותר אובייקטיבית מהחלוקה הגאוגרפית-מדינית-היסטורית, מאחר שהחלוקה התרבותית קשורה לקשרים התרבותיים בין האנשים. החלוקה מבוססת על 3 אזורים ראשיים:

אירופה הגרמאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "אירופה הגרמאנית" מתייחס לקבוצת המדינות והאזורים הגאוגרפיים בהם האוכלוסייה המקומית היא אוכלוסייה הדוברת שפות גרמאניות. השטחים האלה נמצאים בעיקר בצפון-מערב אירופה ובחלקים מסוימים של מרכז אירופה. הדת המרכזית של האזורים האלה היא נצרות פרוטסטנטית (מלבד לוקסמבורג ואירלנד), ואולם ככל שמרחיקים דרומה נפגשים עם יותר מדינות בעלות רוב נוצרי קתולי (בעיקר אוסטריה, בוואריה, מקומות רבים אחרים בדרום גרמניה וכמה קנטונים בשווייץ, ובנוסף, בלגיה שבצפון).

האזורים האלה מורכבים מהאיים הבריטיים (הממלכה המאוחדת, אירלנד), בנלוקס (פלנדריה שבבלגיה, הולנד, לוקסמבורג), המדינות הנורדיות (איסלנד, דנמרק, שבדיה, נורבגיה ופינלנד), מדינות האלפים (גרמניה, אוסטריה, אזורים דוברי גרמנית בשווייץ) וליכטנשטיין, איי פארו, והמחוז הצפוני טרנטינו-אלטו אדיג'ה של איטליה, שבו דוברי גרמנית רבים.

גרמנים ישבו גם בחבלי ארץ השייכים כיום לרוסיה, לפולין, לסלובקיה, לצ'כיה ולרומניה, אך במהלך השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, גורשו מרביתם מביתם ונאלצו לעקור אל גרמניה.

אירופה הלטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "אירופה הלטינית" מתייחס לקבוצת המדינות והאזורים הגאוגרפיים בהם האוכלוסייה המקומית היא אוכלוסייה הדוברת שפות רומאניות. השטחים האלה נמצאים בעיקר בדרום-מערב אירופה, ושני חריגים רומניה ומולדובה השוכנות במזרח אירופה. הדת המרכזית באזורים אלה היא נצרות קתולית, מלבד רומניה ומולדובה בהן מרבית האוכלוסייה מאמינה בכנסייה הנוצרית האורתודוקסית.

אזורים אלה מורכבים מחצי האי האיטלקי (איטליה, סן מרינו, קרית הוותיקן), חצי האי האיברי (ספרד, פורטוגל, אנדורה), מדינות מרכז ומערב אירופה (צרפת, אזורים דוברי צרפתית בבלגיה, ומאזורים בשווייץ בהם האוכלוסייה דוברת צרפתית, איטלקית ורומאנש). כמו כן, יש 3 יוצאות מהכלל במזרח אירופה (רומניה, מולדובה וחבלים בסרביה ומונטנגרו).

אירופה הסלאבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "אירופה הסלאבית" מתייחס לקבוצת המדינות והאזורים הגאוגרפיים בהם האוכלוסייה המקומית היא אוכלוסייה הדוברת שפות סלאביות. השטחים האלה נמצאים פחות או יותר במרכז ומזרח אירופה. הדת המרכזית של האזורים האלה היא הנצרות האורתודוקסית והנצרות הקתולית עם קבוצות קטנות יותר של אוכלוסייה מוסלמית באזורים שנשלטו בעבר על ידי האימפריה העות'מאנית (בעיקר בחבל הבלקן).

אזורים אלה מורכבים מהמדינות: בלארוס, רוסיה, אוקראינה, בוסניה והרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, מקדוניה, סרביה, מונטנגרו, פולין, צ'כיה, סלובקיה, קוסובו, סלובניה כמו גם אחוזים נכבדים מתושבי המדינות הבאלטיות ומולדובה.

אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד שלושת האזורים התרבותיים הראשיים האלה ניתן לזהות קבוצות תרבותיות נוספות:

דתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדת הנפוצה באירופה היא הנצרות בשלל כיתותיה השונות, עם 76.2% מהאירופים שמגדירים את עצמם נוצרים.‏[1] בארצות צפון אירופה נפוצה הנצרות הפרוטסטנטית, בארצות מערב אירופה נפוצה יותר הנצרות הקתולית, ובארצות מזרח אירופה נפוצה הנצרות האורתודוקסית. כמו כן, במזרח אירופה נפוץ גם האסלאם במדינות כגון בוסניה-הרצגובינה, אלבניה, רוסיה (מוסלמים מהווים ברוסיה למעלה ל-10%) וקזחסטן ששטחה האירופי קטן. בנוסף, בגלל גלי ההגירה לאירופה מפקיסטן, הודו, טורקיה ועוד האסלאם נפוץ במדינות בכל מדינות אירופה. היהדות נפוצה מאוד בכל ארצות אירופה, שמהווה דת מיעוטים. בעקבות גירוש ספרד, לא הורשו יהודים להתיישב בספרד במשך תקופה ארוכה. הבודהיזם נפוץ גם ברוסיה ברפובליקת קלמיקיה שתושביה ממוצא מונגולי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: מדינות וטריטוריות באירופה
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יבשות ואזורים בכדור הארץ
Asia (orthographic projection).svg
אסיה
Africa (orthographic projection).svg
אפריקה
Europe (orthographic projection).svg
אירופה
Location North America.svg
אמריקה הצפונית
South America (orthographic projection).svg
אמריקה הדרומית
Australia-New Guinea (orthographic projection).svg
אוסטרליה
Antarctica (orthographic projection).svg
אנטארקטיקה
Afro-Eurasia (orthographic projection).svg
אירואפרסיה
Eurasia (orthographic projection).svg
אירואסיה
Americas (orthographic projection).svg
אמריקה
Oceania (orthographic projection).svg
אוקיאניה
יבשות קדומות:
רודיניהפנגיאהלאוראסיהגונדוונהלאורנטיה