טאזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טאזה מזכוכית ונציאנית (אנ'). המאה ה-16

טאזה היא קערה רחבה ונמוכה בעלת אותו קוטר לערך בבסיסה ובשפתה, בעלת צורת היפרבולואיד.

לטאזה חגורה בולטת לפחות בבסיס ובשפת הקערה, כשהקיר החיצוני קעור בין החגורות הבולטות. קירות הכלי יכולות להיות חלקות, ואז הכלי הוא בעל חגורה כפולה, או עם חגורה אחת או יותר באמצעה ואז הטאזה היא בעלת חגורה משולשת או חגורה מרובעת. החגורות יכולות להיות מעוגלות או חדות[1].

הטאזה מופיעה לראשונה בממצא האריכאולוגי ככלי אבן בתקופת הברונזה המאוחרת במצרים בימי השושלת השמונה עשר. לאחר כ-50 שנה מופיעה הטאזה גם בלבנט[1].

פלינדרס פיטרי שיער שמקור הטאזה בסוריה, מכיוון שלא מצא כלים דומים לה במצרים, שמהם הייתה הטאזה יכולה להתפתח[2]. הוא שיער שהטאזה נוצרה כחיקוי של כלי מתכת מרוקעים בפטיש[1]. עמנואל בן דור טען לעומת זאת שצורת הטאזה יכלה לנבוע מהצורה של תיבות עץ מצריות ששמשו למשחות[2]. קריסטה קלמר הציע שהטאזה התפתחה מכלי קרמיקה של צפון הלבנט[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טאזה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 Rachael Thyrza Sparks, Stone Vessels in the Levant, Routledge, 2017, page 22
  2. ^ 1 2 Carolyn R. Higginbotham, Egyptianization and Elite Emulation in Ramesside Palestine, Brill, 2000, page 187
ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.