פלינדרס פיטרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרופסור סר ויליאם מתיו פלינדרס פיטריאנגלית: Sir William Matthew Flinders Petrie; ‏3 ביוני 1853 - 28 ביולי 1942) היה אגיפטולוג אנגלי, חבר בחברה המלכותית וחלוץ המתודולוגיה של הארכאולוגיה השיטתית המודרנית. הוא היה הראשון שהחזיק בתואר "אגיפטולוג" בממלכה המאוחדת, וחפר ברוב האתרים החשובים במצרים, לרבות נאוקרטיס, טאניס, תבאי ואתרים רבים במחוז אל-פיום. הוא חפר גם באתרים בארץ ישראל. פיטרי היה הראשון שניסח את עקרונות הארכאולוגיה המודרנית: עקרון ההשתכבות היחסית - סטרטיגרפיה, ועקרון הכרונולוגיה הקרמית - טיפולוגיה. אחד הגילויים החשובים ביותר שלו הוא אסטלת ישראל, כתובת מצרית המזכירה את השם "ישראל". זהו האזכור החוץ-מקראי הקדום ביותר שנמצא לשם זה. פיטרי ראה גילוי זה כחשוב ביותר בכל שנות עבודתו.‏[1]

תוכן עניינים

פלינדרס פיטרי
Flinders Petrie
1853 –‏ 1942
Flinders Petrie painted by Ludwig Bloom.jpg
פלינדרס פיטרי בגיל 84 בירושלים, ציורו של הצייר לודוויג בלום שצויר בשנת 1937. הציור הושאל לטווח ארוך על ידי המשפחה לספריית החוג לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בהר הצופים
תרומות עיקריות
חפירות במצרים, ארץ ישראל, תל חסי, תל ג'מה, אבי הארכאולוגיה המדעית המודרנית

שיר שכתב פיטרי בערוב ימיו,

אשר מסכם את מפעל חייו[2]

"Let there be no regrets, now that this life is past,
For earth, and friends and work have all been sweet to me-
And labour garnered safe has laid the ages clear
That all may plainly see what none had thought before."

תרגום חופשי לעברית:

"שלא תהיינה חרטות, עתה כשחיים אלה חלפו עברו,
כי האדמה, החברים והעבודה מתקו לי כולם –
ומלאכה שנאספה בשלמות הציגה את ההיסטוריה בבירור
כך שהכול יוכלו לראות בפשטות מה שאיש לא חשב קודם."

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ילדותו ונעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטרי בגיל 12, שנת 1865

פיטרי נולד בשנת 1853 בעיר צ'רלטון שבמחוז קנט (כיום בדרום-מזרח לונדון רבתי) באנגליה. הוא היה נכדו של קפטן מתיו פלינדרס, שסקר, חקר ומיפה את חופי אוסטרליה. פיטרי גדל בבית אנגליקני דתי, קיבל את השכלתו בלימודים בבית, ולא קיבל כל חינוך פורמלי. אביו לימד אותו כיצד לסקור ולחקור באופן שיטתי שטחים גאוגרפיים ובכך הניח בו את היסודות לקריירת המחקר הארכאולוגי שבה עסק משך כל חייו הבוגרים.

פיטרי התעניין עוד בילדותו בארכאולוגיה וזכה לעידוד לכך ממשפחתו. אמו ידעה שש שפות וניסתה להנחיל לו ידע זה. בהיותו בן שמונה למד דקדוק אנגלי, צרפתי, לטיני ויווני. כתוצאה מעומס הלימוד סבל פיטרי הצעיר מהתמוטטות בריאותית חריפה, ולימים אמר שלאחר מכן לא יכול היה ללמוד דקדוק של שום שפה בעולם. לאמו היו אוספים קטנים של מטבעות, מינרלים ומאובנים, ומהם התעוררה בו תשוקת האיסוף. אביו היה מודד מוסמך ומהנדס חשמל שגדל במושבת כף התקווה הטובה (כיום בדרום אפריקה). מאביו ירש פיטרי את החיבה למדעים מדויקים ולמדידות, וכן את יחס הבוז למנהגיה המקובלים של אנגליה. כבר בגיל שמונה הביע את דעתו בנושא ארכאולוגיה כששמע שאת הווילה הרומאית שהתגלתה באי וייט חופרים בצורה בלתי מקצועית. את האדמה, טען פיטרי הילד, יש להסיר לאט לאט כדי לגלות את הממצאים שבה וכיצד הם מרובדים.‏‏‏[3] בעקבות התמוטטות בריאותו, אסרו עליו הרופאים את הלימוד במשך שנתיים, אך גם בהגיעו לגיל עשר לא חודשו לימודיו. פיטרי היה אוטודידקט, וניצל את זמנו הפנוי לקרוא מכל הבא ליד. הוא הרבה לבקר בחנויות באזור מגוריו אשר מכרו מטבעות שיובאו מכל קצווי העולם בידי מלחים מצי הסוחר הבריטי. (בגיל שבעים אמר שכבר מגיל שמונה הוא "חי את הארכאולוגיה"). לאחר שבגר למד פיטרי מתמטיקה בקורס לשומעים חופשיים שנערך באוניברסיטת אוקספורד.

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטרי עשה את צעדיו הראשונים בעבודה מדעית ארכאולוגית בתחילת בגרותו. הוא מדד וסקר אתר רומי בריטי שנמצא בקרבת ביתו, ולאחר מכן יצא לטיולים ארוכים ברגל ברחבי אנגליה. הוא מדד, רשם ומיפה כ-150 בניינים היסטוריים שמצא בטיוליו בניסיון להבין את הגאומטריה שלהם. בשנת 1872, בגיל 19, מדד את השרידים של סטונהנג', והציע את תוכניתו לחברת חובבי עתיקות, אך אלה סירבו לקבלה. לאחר שנים פגש אותו אחד ממנהלי החברה, שאמר לו: "איני רואה כל סיבה לכך שלא תהיה לאחד מאיתנו". תשובת פיטרי הייתה: "איני רואה כל סיבה לכך שאהיה לאחד מכם‏‏".‏[4]

עיצוב דמותו כארכאולוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של פיטרי עוצבה עוד בילדותו ואופיינה בתשוקה לתגליות ולדעת, בדרך מחשבה חופשית ומקורית ובנטייה לפעול באופן מעשי במקום לדון בדברים באופן תאורטי. בהשכלתו היה פיטרי בעל שפע ידיעות מקוטעות ומגוונות ללא גיבוש דיסיציפלינרי-מדעי. בספרו האוטוביוגרפי כתב: "תשוקה לתגליות ירשתי מסבי, אף כי הוא עסק בתגליות במרחב ואילו אני בתגליות בזמן". בשנות השבעים לחייו כתב: "כל אשר עשיתי היה שם מלכתחילה, זה כל כך נכון, אנו יכולים לפתח רק מה שנולד במוחנו. מטבעי הייתי כבר בארכאולוגיה".‏‏‏[3]

בגרותו: משנת 1880 ועד מותו בשנת 1942[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבת קברו של פיטרי בהר ציון בירושלים, עליה מונחים חרסים ולא אבנים. מעל השם מופיע סמל החיים בכתב הירוגליפי מצרי

בדצמבר 1880 נסע פיטרי למצרים למדוד את הפירמידה הגדולה של גיזה ואת שתי הפירמידות הצמודות לה. בהיותו שם הזדעזע מרמת ההרס של האתרים הארכאולוגיים. הוא תיאר את מצרים כ"בית שנשרף, כה מהיר הוא ההרס". הוא הרגיש שזו חובתו לחפור ולהציל כל שהוא יכול במהירות האפשרית. פיטרי המשיך לחפור במצרים ולבצע סקרים ארכאולוגיים במשך 46 שנים עד 1926 (למעט גיחה קצרה אחת לארץ ישראל בשנת 1890), הוא חפר וסקר למעלה מ-60 אתרים. הוא חפר בחודשי החורף הקרירים יותר, ובסיום החפירה נסע לאנגליה לכתוב את דוחות החפירה.‏‏‏[5] הסטודנטים של פיטרי היו שותפים לכל חפירותיו והיו ממשיכי דרכו המדעית. ב-1926, בתקופת שלטון המנדט הבריטי, עבר לארץ ישראל, גר בירושלים עד יום מותו וחפר אתרים בדרום הארץ.

בשנת 1892 נקרא לכהן בקתדרה לארכאולוגיה מצרית בקולג' האוניברסיטאי של לונדון השייך לאוניברסיטת לונדון. הקתדרה נוסדה עם מותה של אמליה אדוארדס, ונקראה: "אדוארדס, פרופסור לארכאולוגיה מצרית ובלשנות". פיטרי היה הראשון בתפקיד זה. הוא כיהן בקתדרה עד צאתו לגמלאות בשנת 1933.‏‏‏[6]

בשנת 1892, במקביל לייסוד הקתדרה, נוסד מוזיאון פיטרי לארכאולוגיה מצרית, השייך לקולג' אוניברסיטת לונדון, במטרה לקדם את לימוד הארכאולוגיה של מצרים. בשנת 1913 מכר פיטרי לקולג' את האוסף הגדול שלו של עתיקות ממצרים. האוסף מוצג כיום במוזיאון הכולל למעלה מ-80,000 מוצגים.

פיטרי התחתן בשנת 1897 עם הילדה אורלין, שהייתה צעירה ממנו ב-15 שנים. לזוג נולדו שני ילדים. אשתו, שהייתה אף היא אגיפטולוגית, ליוותה אותו בחפירותיו, ציירה את הממצאים ופיקחה על הפועלים באתרי החפירות.

בשנת 1905 ייסד פיטרי חברה בשם "בית הספר הבריטי לארכאולוגיה במצרים". פיטרי היה מנהלה ומטעמה עבד וחפר עד יומו האחרון.‏‏‏[7]

בשנת 1923, בגיל 70, קיבל מג'ורג' החמישי, מלך אנגליה תואר סר כאות הוקרה להישגיו המדעיים הרבים. חבריו הקימו קרן לשם מתן מדליה אחת לשנתיים על שם סיר פלינדרס פיטרי לחוקר ארכאולוג מצטיין. הראשון שזכה בה היה פיטרי עצמו.

בשנת 1934, לאחר עזיבתו את הקתדרה בקולג' אוניברסיטת לונדון, יצא פיטרי בגיל 81 ביחד עם אשתו למסע דרך ירושלים לצפון סוריה, במטרה לחקור שרידי תרבויות מלפני חמשת אלפים שנה. הוא הודיע שהוא עוזב את אנגליה לתמיד, ואמר: "פעולתי באנגליה נגמרה. אני מרגיש כי בשבילי עבודה רבה שם, ולזה אמסור את שארית ימיי ולילותי".‏‏‏[8]

באוקטובר 1940 אושפז פיטרי בבית החולים הממשלתי בירושלים בעקבות התקף קשה של מלריה. הוא החלים, אבל נשאר חלש והושאר בבית החולים להשגחה רפואית. ההבנה שחייו המקצועיים הסתיימו תסכלה אותו. הוא הביע את תסכולו בחריזה הבאה:‏‏‏[9]

תרגום חופשי לעברית מקור

לא עוד הנער הרץ ביערות אנגליים,
לא עוד התהלכות בכרי המרעה ובגבעות הטרשים,
לא עוד התעמקות בפירמידות ובערים,
לא עוד מעקב אחר מחשבות האדם מתקופות קדומות,
לא עוד, לא עוד.

No more the running boy in English woods,
No more to roam the ewe-leaze and the tor,
No more to delve in pyramids and towns,
No more to trace the thoughts of man of yore,
No More, no more.

במשך הזמן השלים פיטרי עם מצבו. הוא נשאר בבית החולים במשך 21 חודשים עד מותו. הוא היה מוגבל פיזית, אך לא הפסיק לרגע את כתיבתו המדעית. הוא כתב פרקים נוספים לספרו האוטוביוגרפי, שיצא לאור בשנת 1933 (הפרקים תיארו את קורותיו ועבודתו המדעית ממועד פרסום הספר), התעניין במצב החזית של מלחמת העולם השנייה, ודיבר רבות על ילדיו, מאושר מהיכולות והאפשרויות העומדות בפניהם. אנשים רבים באו לבקרו, והוא אהב לשוחח אתם על נושאים הקשורים לעת העתיקה. לקראת מותו נחלש פיטרי מאוד, ונפטר ב-28 ביולי 1942, בן 89 במותו. פיטרי נקבר בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון, ליד חברו הטוב הארכאולוג קלרנס פישר. המצבה שעל הקבר, העשויה גוש אבן שחם, פונה לכיוון זריחת השמש. על מצבתו נרשם רק "פלינדרס פיטרי", ומעל שמו נרשם הירוגליף מצרי - ענח' שמשמעותו היא חיי נצח. אותו סמל מופיע גם על מצבתה של חברתו והתומכת שלו, אמליה אדוארדס.‏‏‏[10]

בהלווייתו השתתפו נציגים של הממשלה, האוניברסיטה העברית, מוזיאוני עתיקות ובתי ספר שונים. בעת שפיטרי אושפז בפעם הראשונה בגלל התקף המלריה, ביקש שאם לא ישרוד את המחלה ייתרם ראשו לקולג' המנתחים המלכותי בלונדון, כדי שישמש כגולגולת אופיינית של בריטי. בנוסף, הוא קיווה שאפשר יהיה לשמר את מוחו לשם מחקר מדעי.‏‏‏[11] אי לכך, הוסר ראשו לאחר מותו, ובקבר נקבר גופו ללא הראש. זו הייתה תקופת מלחמה, ואי אפשר היה לשלוח את הגולגולת לאנגליה. היא נשמרה בספריית בית החולים. הגולגולת עברה תלאות רבות עד שהגיעה לאנגליה. אבל הייתה זו תקופת ההפצצות על לונדון, והגולגולת נשכחה. בשנת 1948 הובטח להילדה פיטרי שהגולגולת נחקרת, אך בפועל לא נעשה בה דבר עד היום (2009). בשנת 1989 התבקש הארכאולוג שמעון גבסון לזהות את ראשו שנמצא בקולג' המנתחים, הוא זיהה אותו על פי צלקת על הראש.‏[12] הילדה, אשתו של פיטרי, המשיכה לחיות בירושלים, שם גרה בבית הספר האמריקאי. בהיותה בת 80, בחודש פברואר 1947, נאלצה לעזוב את ארץ ישראל יחד עם כל האזרחים הבריטים במסגרת החלטתם לצמצם את הפקידות בכל מושבות האימפריה הבריטית.‏‏‏[13]

עבודתו כארכאולוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסיעתו הראשונה למצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטרי מחוץ לחדר הקבר בו חי בתקופת הסקר בגיזה - 1880

בדצמבר 1880 נסע פיטרי למצרים במטרה למדוד את הפירמידה הגדולה של גיזה שנבנתה על יד פרעה ח'ופו והייתה אחד משבעת פלאי תבל של העולם העתיק, וכן את שתי הפירמידות הצמודות לה. החלטתו של פיטרי למדוד את הפירמידות נבעה מההתנגדות שלו ושל אביו לתאוריות של פיאצי סמית (Charles Piazzi Smyth - אסטרונום סקוטי) על מהות הפירמידות. פיאצי, שמדד את הפירמידות בשנות ה-60 של המאה ה-19, טען שהפירמידה הגדולה של גיזה נבנתה ביחידת אינץ' מיוחדת שניתנה על ידי אלוהים לישראל, וכי אדריכלי הפירמידות הונחו על ידי אלוהים. פיטרי ואביו היו ידידיו של סמית ובתחילה שיתפו אתו פעולה, אך במשך הזמן החלו להתנגד לתאוריות שלו. כהכנה לנסיעה למצרים בנו פיטרי ואביו כלי מדידה מתאימים, פיטרי ניסה אותם על מבנים בכיכר טרפלגר ובקורנוול.‏‏‏[14] הנסיעה, שמומנה מכספי המשפחה, תוכננה לדצמבר 1879 ואביו היה אמור להצטרף אליו, אבל לאחר דחיות נסע פיטרי לבדו. הוא הקים מחנה בקבר עתיק בקרבת מקום לפירמידות וחי בצמצום רב, אכל מזון משומר ובישל על פתילייה. היה לו הרגל לשוטט בחדרים הלוהטים של פירמידת ח'ופו רק עם גופייה ותחתונים ורודים, ובכך עורר את חמתם של התיירים.‏‏‏[5]

עד למדידות שנעשו על ידי פיטרי רווחו תורות מסתוריות, שראו בפירמידה רמזים לחזון אחרית הימים (פיטרי קרא את כל התאוריות כהכנה למדידות).‏[15] מדידותיו, שנמשכו שנתיים, שמו קץ לכל התאוריות האלה. פיטרי פרסם דין וחשבון הכולל את כל תוצאות המדידות שערך. הדוח הוכן בצורה מתודולוגית ומדויקת, ועד היום משמש כמקור מידע לפירמידה. בנוסף מצא פיטרי ליד הפירמידה של חאפרו מחנה פועלים גדול ובו מבני מגורים לכ-4,000 פועלים.‏‏‏[16]

מדידותיו של פיטרי היו המדידות המדעיות הראשונות של פירמידה זו. עבודתו נחשבת עד היום למדויקת מאוד. כעבור עשרות שנים בוצעה מדידה חוזרת על ידי מחלקת המדידות המצרית. מדידה זו נעשתה בעזרת המכשירים המשוכללים של המאה ה-20, התוצאות היו דומות לתוצאות המדידות שנעשו על ידי פיטרי.

בתקופת הסקר שעשה בגיזה, ניצל פיטרי את העובדה שהפירמידה באבו ראוואש נמצאת רק 8 ק"מ צפונית לגיזה והלך לסקור את האתר. מהפירמידה הגדולה נשאר רק התא בלב הפירמידה, ובעקבות סקירתו הוא הגיע למסקנה שהפירמידה הושלמה בעבר, ולאחר מכן נהרסה. בשנת 1882 סייר במצרים העליונה בתבאי שם ביקר ב"מדינת האבו".

בזמן עבודתו החל פיטרי להתעניין בעתיקות מצרים, במיוחד בכלים הפשוטים היומיומיים שנמצאו באתרים ואשר עד זמנו איש לא התעניין בהם. באחד ממכתביו כתב: "אני משער כי סוגי הכלים במצרים השתנו מדי פעם, ואם נאסוף מספיק דוגמאות, נוכל לקבוע מהם השינויים, ונביא לכך שבעזרת מראה של כלי (הנמצא באתר) נוכל לקבוע את תיארוכו בשנות מלכותם של מספר מלכים"‏.‏‏[17] רעיון זה פותח לאחר מכן על ידי פיטרי והיה חלק מהשיטות הארכאולוגיות המודרניות בחפירת אתרים.

חפירותיו הראשונות באזור דלתת הנילוס - טאניס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Petrie Sites-Egypt-he.png
אסטלת הרעב - מצבת סלע שנמצאה על ידי פיטרי על אי מדרום לאסואן
פרט מתוך דיוקן שלא הושלם שהתגלה על ידי פיטרי בקבר בחווארה ב-1911, מוזיאון המטרופוליטן

בשנת 1883, לאחר סיום המדידות בפירמידה הגדולה של גיזה, חזר פיטרי לאנגליה ופרסם דוח המתעד את מדידותיו‏‏.‏[18] הוא פגש את אמליה אדוארדס, שהייתה עיתונאית ופטרונית החברה לחקירת מצרים, הראה לה את הדוחות שלו, והיא הפכה לאחת התומכות הנלהבות שלו. באותה תקופה הייתה התעניינות רבה באנגליה באתר של טאניס, והתחושה הייתה שחפירה בו תניב ממצאים רבים.‏[19] בחברה לחקירת מצרים נערכה מגבית מיוחדת למימון החפירה. בחברה התרשמו מאוד מגישתו המדעית של פיטרי והחליטו לשלוח אותו למצרים כדי לבצע בה חפירות ארכאולוגיות בטאניס ובאתרים נוספים.

פיטרי הגיע למצרים בנובמבר 1884, והחפירה הראשונה שניהל הייתה באתר העיר טאניס. הוא זיהה אותה עם העיר צֹעַן המוזכרת במקרא. האתר הוא מתקופת הממלכה החדשה, ונמצא בצפון מזרח הדלתה של הנילוס באזור ביצתי נידח, שהגישה אליו בחלק מחודשי השנה הייתה רק דרך הביצות. באתר טאניס טבעת תלים גדולה אשר מקיפה מישור נרחב. בתחילת החפירות הייתה האדמה בוצית מאוד ומזג האוויר היה סוער. באתר נמצאו שרידי מקדש ענק ששכן במישור ונחפר כבר קודם לכן. פיטרי הניח שהמקדש כבר נחפר במלואו, אך חש מחויבות למממני החפירה, שתלו בה תקוות רבות, והרגיש צורך להוכיח את צדקת הנחתו על ידי ביצוע חפירות-שווא בכיוונים שונים.‏‏‏‏‏[19] בסופו של דבר מצא מחוץ למקדש מצבת אבן דקה מצופה זהב, של תלמי השני ושל אשתו ארסינואה. בנקיק סמוך גילה מצבת אבן גדולה שמשני צדדיה ספינקסים. בתוך המקדש מצא שתי מצבות חשובות שנחשפו על ידי קודמו, אוגוסט מארייט, שלא זיהה את חשיבותן. מצבה אחת הייתה חלק מאובליסק מהשושלת ה-13 ועליה כתובת בן המלך בשם "נהזי", ומצבת אבן של המלך תהרקה. בעקבות גילויים אלה הבין פיטרי שעליו לבחון שוב את כל השרידים בשטח שלא זכו קודם לכן לתשומת לב ראויה. הוא בחן את גושי השחם של השער, ומכיוון שלא היה מצויד בציוד מתאים להרמת הגושים, חפר תעלה בצדו של גל גושי השחם וגילגל אותם לתוך התעלה. בדרך זו הפך אותם לצדם השני. הוא בחן כל גוש בקפידה וגילה שרידי פסל ענק של רעמסס השני עשוי שחם אדום. להערכת פיטרי היה גובה הפסל כ-25 מטר והוא התרומם מעל גג המקדש בין האובליסקים הרבים (פיטרי בסגנונו הפיוטי קרא לכך "יער אובליסקים") שהקיפו את העיר. פסל הדמות היה גדול כל כך, שבוהן כף רגלו הייתה כגודל גופו של אדם בוגר. בהמשך, החליט פיטרי לבחון את כל מאות הגושים שהיו פזורים בשטח. כל גוש נבדק מכל צדדיו, הכתובות שעל כל הגוש הועתקו, ושורטטה מפה המתעדת את מקומו של כל גוש אבן.‏‏‏[20]

בנוסף, חפר פיטרי שרידי עיר מהתקופה הרומית. הוא גילה שני בתים שרופים שבעליהם נמלטו כנראה בעת השריפה והשאירו אחריהם את כל חפציהם. בבית הראשון מצא פסל אל עשוי שיש ושברי גלגל מזלות מצויר על זכוכית בגודל 30 סמ"ר, שבו כל חודש יוצג על ידי סמל אחר. בעת חשיפת גלגל המזלות הוא נשבר לרסיסים. כן נחשפו פפירוסים מהמאה השנייה שהתפוררו בעת נגיעה. בבית השני מצא פסלון מאבן גיר שעליו נכתב שם בעל הבית. נמצאו גם כדים רבים, ובהם כד שלם מצופה בזיגוג כחול. במרתף הבית נמצאו חמישה סלים שהכילו פפירוסים שרובם היו שרופים לחלוטין, אך באחד מהם נמצאו פפירוסים שנחרכו בלבד. פיטרי עבד כעשר שעות כדי להפריד בין הפפירוסים מבלי לפגוע בהם. הוא הצליח להפריד 150 פפירוסים, וביניהם נמצא פפירוס גאוגרפי ופפירוס עם סימנים הירוגליפים המסודרים בטורים.‏[21]

פיטרי קיבל תקציב של 250 ליש"ט לחודש. הוא שכר 170 פועלים, וארגן מחדש את כל שיטות העבודה באתרי החפירות. הוא לא העסיק מנהלי העבודה, פיקח על החפירה בעצמו, וקבע בכך את העיקרון שלפיו מנהל החפירה חייב להיות במקום כדי להשגיח ולדעת היכן ומתי נמצא כל פריט. פיטרי קבע שיש לרשום יומן מדויק של התנהלות העבודה, כולל הפרטים הקטנים ביותר. הוא שילם אישית לפועלים את שכרם, ולא על פי נפח העפר שפינו, אלא על פי מחיר השוק של כל פריט שמצאו. בכך עודד את הפועלים למסור לו ישירות את הממצאים ולא להעבירם לסוחרי העתיקות שארבו ליד כל חפירה ארכאולוגית.

פיטרי ניהל את החפירות בתקציב מצומצם, והוא עצמו אף ישן באחד הקברים באתר החפירה על גבי מיטה מתקפלת. כל שהיה לו כלל מספר ספרים ושני אוהלים, שאחד מהם שימש כמטבח מצויד בפרימוס. לעתים התקיים מצנימים שנשלחו אליו מלונדון. גם מאנשיו דרש אורח חיים דומה. הוא הנהיג שעות חפירה החל מ-05:30 בבוקר ועד ל-18:30, עם הפסקת צהריים‏.‏‏[5]

כדי לממן את חפירותיו מכר פיטרי חלק מהממצאים למוזיאונים באירופה.‏‏‏[22]

המשך חפירותיו באזור הדלתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום החפירה בטאניס, עבר פיטרי לחפירות של אתרים אחרים באזור הדלתה. בין השנים 1884 - 1886, חפר פיטרי בנאוקרטיס, תל נֱבֱּ‏שֶה, ודָפַנֶה. נאוקראטיס הייתה מושבה יוונית קדומה, שרבים חיפשו את מקומה ללא הצלחה. פיטרי הצליח לאתר את מקומה, וחפר בה בשנת 1885 ביחד עם שני תלמידיו שהפכו לאחר מכן לארכאולוגים ידועים בעצמם: פרנסיס ל' גריפית וארנסט גרדנר. ממצאיו בנאוקרטיס כללו פסלי גברים מהתקופה הארכאית והיוונית הקלאסית, וכתובות על חרס ביוונית מהמאה ה-7 לפנה"ס.‏[23] הוא מצא את דפנה וחפר בה בשנת 1886. דפנה היא שם האתר של העיר תַּחְפַּנְחֵס הנזכרת בספר ירמיהו מג, אליה ברחו הגולים היהודים לאחר הריגת גדליה בן אחיקם במצפה. פיטרי גילה שם שרידי מבצר עתיק שיועד לסוחרים יוונים.‏‏‏[24] כל החפירות האלה מומנו על ידי החברה לחקירת מצרים.

סיורים דרומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1886 עזב פיטרי את החברה לחקירת מצרים, ובכך אזלו מקורות המימון שלו. את זמן ההמתנה למימון חדש החליט לנצל בסיורים במצרים העליונה. פיטרי נסע למצרים ב-1887 במטרה לערוך סיורים לאורך הנילוס ולסקור את האתרים שבדרך. הוא תכנן גם לצלם את האתרים ובכך למלא את ההבטחה שנתן לחברה המלכותית בלונדון. הוא יצא למצרים ביחד עם חברו פרנסיס גריפית, שם הם שכרו סירה קטנה ושטו בה לאורך הנילוס כשהם לנים באוהלים. בהגיעו לדחשור, הנמצאת מדרום לקהיר, סקר את הפירמידה הנטויה, משם עבר לתבאי והגיע עד אזור אסואן. בדרכו לאסואן עבר בשט אר-ריגל, שם תיעד כתובות סלע שנכתבו על ידי עוברי אורח מתקופות הממלכה הקדומה והממלכה החדשה. ‏[25] דרומה לאסואן, על האי סהל באזור מצוקי האשדות הראשונים מצא פיטרי כתובות סלע מצריות נוספות, ובעזרת סולם חבלים טיפס לראותן אחת הכתובות הייתה אסטלת הרעב. פיטרי וגריפית תיעדו במסעם כ-200 כתובות. אחת הכתובות שתועדה הייתה כתובת באי יב שלא נתגלתה קודם לכן למרות היותה במקום מרכזי ביותר. הכתובת תיעדה שישה מלכים שונים מהשושלות ה-5 וה-6 וכן מלכים מהשושלות ה-11 וה-12.‏‏‏[26] כאשר חזר לאסואן קיבל מברק המבשר לו ששניים מידידיו הסכימו לספק לו סכום כסף כדי לאפשר לו להמשיך לחפור. בעקבות כך הוא עזב את אזור אסואן ונסע למחוז אל-פיום.

החפירות בפיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 18881890, חפר פיטרי במחוז אל-פיום. המחוז נמצא בתחום נווה המדבר של פיום במזרח המדבר המערבי. הוא חפר שם באתרים הבאים: חווארה, אָ‏רְסינוֹ‏אֶ‏ה – היא קרוקודילופוליס, בִּ‏יָ‏אהמוּ‏, קאהוּ‏ן, גוּרוֹ‏בּ ואל לַחוּ‏ן. פיטרי חזר לאזור למספר עונות חפירה נוספות, חפר שוב בחלק מהאתרים שחפר בהם בעבר וכן באתרים נוספים: הרקליאופוליס מגנה, סָדְמָנְט, הַראגָה וריקה.

חווארה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר בחווארה חפר פיטרי בין השנים 1888–1889, ושוב בין השנים 19101911. באתר נחפרו מתחם הפירמידה של אמנמחת השלישי, ובתי קברות מתקופות הממלכה התיכונה, התקופה המאוחרת והתקופה הרומית. נמצאו קברים עם מומיות של תנינים ובתוכם פפירוסים יווניים.‏[27] אחד הממצאים המיוחדים שנמצאו בקברים מהתקופה הרומית הם 81 לוחות שעליהם מצוירים דיוקנאות בצבעי שעווה המחוממת ומותכת על משטח. ציורים אלה נקראים דיוקנאות המומיות מפיום. על המומיות היו הקדשות שסיפרו שדיוקנאות אלה נשמרו במשפחות הנקברים במשך דורות עד שהוכנסו לקבר (בעונת החפירות של 1910 מצא פיטרי עוד 70 דיוקנאות). פיטרי שלח שישים דיוקנאות למוזיאון המצרי בקהיר. לאחר מכן גילה שאוצר המוזיאון, הצרפתי גסטון מַסְפַּ‏רוֹ,‏ לא העריך את חשיבותם והשאיר אותם בחצר המוזיאון מוזנחים ונתונים לפגעי מזג האוויר. כאשר נודע הדבר לפיטרי הוא כעס מאוד ודרש אותם בחזרה, והכריח את מספרו לבחור 12 דיוקנאות להצגה במוזיאון ואת יתרת 48 הדיוקנאות להחזיר לו. דיוקנאות אלה מוצגים עתה במוזיאון הבריטי בלונדון.

ארסינואה - קרוקודילופוליס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארסינואה שכנה בשטח בו שוכנת היום העיר המצרית המודרנית פיום (בירת המחוז אל-פיום). באתר נמצאו שרידים מהתקופות התלמאית והרומית. העיר נקראה על שמה של ארסינואה השנייה אשתו של תלמי השני. פיטרי חפר מקדש מהתקופה התלמאית שהוקדש לאלים הורוס וסובק. הממצאים באתר כללו פסל מהתקופה הרומית, ומתקן להטבעת מטבעות מהמאה ה-4.‏[28]

בִּ‏יָ‏אהמוּ‏[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטרי חפר וגילה במה מוקפת קיר ששימשה כבמה לשני פסלים מונוליתיים גדולים עשויים חלמיש של המלך אמנמחאת השלישי מהשושלת ה-12. באתר נמצאו שברים של הפסלים.‏[29]

אל-לחון וקאהון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע מפפירוס קאהון, מתוארך ל-1825 לפנה"ס. התגלה בידי פיטרי ב-1889 (בקולג' אוניברסיטת לונדון)
תוכנית העיר שליד הפירמידה של שנסורת השני באל-לחון, צוירה על ידי פיטרי (1890)

באל-לַחוּ‏ן נמצאת הפירמידה של המלך סנוסר השני מהשושלת ה-12. אתרים אלה נחפרו על ידי פיטרי בשלוש עונות חפירה נפרדות. האתרים נחפרו בעונה של 1889–1890, חפירה שנייה 19131914, ושוב בעונה של 19191920. באתרים של אל-לחון וקאהון נמצאו כפרי הפועלים אשר בנו את הפירמידה. פיטרי חפר את הכפרים ומצא בהם חפצי בית רבים. הממצאים כוללים כמות גדולה של פפירוסים מתקופת הממלכה התיכונה. הטקסטים של הפפירוסים עוסקים בגינקולוגיה ובמתמטיקה, כולל הפפירוס היחיד שנמצא במצרים העוסק בווטרינריה. כן נמצאה מסכה של מרפא מתקופה הממלכה התיכונה, וכן קברה השלם של בת המלך סַטַטורִיונֶט.‏[30]

בעת חפירת קברי המשפחה המלכותית של המלך שנוסרת השני מצא פיטרי, בתוך גומחה באחד הקברים שנבזזו על ידי השודדים, כתר זהב. כאשר שטף את העפר מהגומחה מצא את ראש הקוברה שקישט את הכתר. פיטרי תיאר זאת כך: "עין אחת הייתה חסרה, שטפתי את העפר ושמרתי כל רסיס זעיר של אבן חן. במהרה הופיע כדור אבן אדום קטנטן, לא יותר מראש סיכה - הייתה זו העין החסרה. אבל תושבת הזהב הייתה חסרה, זכרתי ששטפתי קודם חרוז של זהב, מצאתיו שוב, וכך הייתה לפני עין שלמה."‏‏‏[5] תיאור זה מדגיש עד כמה היה פיטרי יסודי והתעניין בפרטי פרטים.

גוּרוֹ‏בּ[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר נחפר על ידי פיטרי במספר עונות חפירה. עונה ראשונה בין השנים 19031904 ושנייה בין השנים 19191921. האתר כולל בית קברות שהיה בשימוש מהתקופה הקדם שושלתית ועד תקופת הביניים הראשונה, ארמון, מקדש ועיר מתקופת הממלכה החדשה, ובית קברות מתקופת הממלכה החדשה והתקופה התלמאית. הממצאים באתר כללו כלי בית וכלי קבורה באיכות משובחת מתקופת הממלכה החדשה, כגון: גביש בדולח, וקמע בצורת לב עשוי משרף. שני עותקים ממכתב שנשלח למלך אמנחותפ הרביעי לפני ששינה את שמו לאחנתון.‏[31]

החפירות בארץ ישראל - שנת 1890[עריכת קוד מקור | עריכה]

Petrie Sites-Israel-he.jpg
רישום הטקסט המקורי של אסטלת ישראל נעשה על ידי משלחתו של פיטרי בשנת 1897

פיטרי שהה בארץ ישראל בשתי תקופות נפרדות. בפעם הראשונה הגיע לארץ ישראל בשנת 1890, בתקופת שלטון האימפריה העות'מאנית. הוא הוזמן על ידי הקרן לחקר ארץ ישראל (שנקראה אז הקרן לחקר פלשתינה) במטרה לחפש ולמצוא את לכיש.

החפירות בתל חסי ובעית זיהויה של לכיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטרי הגיע לארץ ישראל במטרה לחפור את לכיש המופיעה במקרא, לא תל ספציפי. הבעיה הראשונה שבה נתקל הייתה בעיית זיהויה של לכיש. הראשון שניסה לזהות את לכיש היה אדוארד רובינסון, שב-1839 סקר את תלי השפלה וזיהה את לכיש בגבעה הסמוכה לחורבת אום ליקיס, וזאת בגלל צליל שמה ומיקומה על הדרך לעזה. זיהוי זה נתמך על ידי חוקרים מאוחרים יותר. בין השנים 18721877 נעשה סקר ארכאולוגי ראשון בארץ ישראל במסגרת סקר ארץ ישראל המערבית בראשות קלוד קונדר והורשיו קיצ'נר. הם התלבטו בזיהוי לכיש בין אום ליקיס, תל חסי ותל אֶ דֻוֵיר (היום תל לכיש). כאשר פיטרי הגיע לארץ לחפור את לכיש, הוא התלבט בין ח'רבת אום ליקיס וח'רבת עג'לון. פיטרי סייר באזור והגיע לתל חסי. בתל הוא מצא חרסים, ובעקבות ניסיונו הרב במצרים זיהה את קדמוניותם. בעקבות כך החליט לקבל את הזיהוי של קונדר שהעיר הקדומה לכיש נמצאת בתל חסי.‏‏‏[32] באפריל 1890 החלה החפירה, שנמשכה שישה שבועות. פיטרי הנהיג חידושים מתודולוגים בתחום הארכאולוגיה של השדה, הוא יצר חתך ארכאולוגי וצייר אותו, הנהיג רישום שיטתי של ממצאים. פיטרי הבחין לראשונה בתופעת התל, והבין שהתל אינו גבעה טבעית אלא הצטברות שרידים מעשה ידי אדם. הוא ניסה להפיק לקחים מכל ממצא שעלה בידו לגלות. הבנת מהותו של התל סייעה בידו לבנות שיטות של עבודת שדה ושל הסקת מסקנות. בעקבות שיטותיו אלה נחשבת חפירה זו כחפירה המדעית המודרנית הראשונה בארץ ישראל.‏‏‏[33]

החפירה התנהלה בתקופת השלטון העות'מאני, שהיה לרוב עוין וחשדן כלפי כל עבודה מדעית הקשורה לחפירה באדמה, והקשה מאוד על הארכאולוגים בקבלת הפירמן המאשר להם לחפור. בגלל ריחוק תל חסי מירושלים, נהנה פיטרי מחופש פעולה יחסי בחפירה‏‏.‏[34] בחפירות נחשפה חומת לבני בוץ עבה מאוד. הוא חפר 79 בורות בדיקה, ותיארך את הממצאים ל-1700 לפנה"ס. פיטרי קרא לתקופה: "התקופה האמורית". הזיהוי של פיטרי נשאר תקף עד מציאת מכתבי לכיש בשנת 1935 (על ידי ג'יימס לסלי סטרקי, תלמידו של פיטרי), אשר זיהו את לכיש בתל אֶ דֻוֵיר‏.‏‏[35]

החפירות במערב תבאי וגילוי אסטלת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטרי הגיע בשנת 1895 לאזור לוקסור שבמרכז מצרים לשתי עונות חפירה. הוא חפר באתרים בשנים 1895–1896. החפירות שלו כללו סדרת מקדשים של מלכים מתקופת הממלכה החדשה שנקברו בעמק המלכים. המקדשים ניצבו בחלקם מעל בית קברות מתקופת הממלכה התיכונה. נמצאו באתר גם קברים ואתרי תפילה מתקופת הביניים השלישית, שנבנו מסביב ומעל השרידים של המקדשים מתקופת הממלכה החדשה. באתר נמצאו גם שרידי הרעמסאום שהוא מקדש של המלך רעמסס השני ושרידי מקדשו של מרנפתח.‏[36]

מתחת לחדר האחסון ברעמסאום נמצאו קברים מצוירים וארגז של פפירוסים מתקופת הממלכה התיכונה. הממצאים כוללים פסל של אישה מבית המלכות מתקופת שלטונו של רעמסס השני, כלים עשויים ברזל, קערה מארד וקסדה שתוארכה על ידי פיטרי לפלישה האשורית במאה ה-7 לפנה"ס וכן הממצא החשוב ביותר - אסטלת ישראל.

גילוי אסטלת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1896 היו פיטרי וצוותו עסוקים בחפירות במקדש באזור זיכיון החפירה שלהם בלוקסור.‏‏‏[37] המקדש שכן מצפון למקדש הקבורה של אמנחותפ השלישי. על גבי לבני המקדש שהם חפרו הופיע רק שמו של אמנחותפ השלישי,‏‏‏[1] עובדה שהפתיעה את החוקרים. לא נראה לארכאולוגים שלמלך אחד יש שני מקדשי קבורה. פיטרי המשיך בחפירה והתעלומה נפתרה. התברר שהמקדש נבנה על ידי פרעה מרנפתח, בנו ויורשו של רעמסס השני. התברר שכמעט כל המקדש שבנה מרנפתח נבנה מאבני בניין בשימוש משני שנלקחו ממקדשו של אמנחותפ השלישי. בתוך המקדש נמצא פסל של מרנפתח. זה היה הדיוקן הראשון של מרנפתח שנמצא. בנוסף נמצאו ליד פסלו של מרנפתח שתי אסטלות מפוארות שהיו מופנות לכיוון הקיר.‏‏‏[38] אחת מהן מגולפת בצורה יפה, מראה את אמנחותפ השלישי בעת קרב עם נוביה ואשור. האסטלה השנייה עשויה מאבן שחם שחורה בגובה של יותר משלושה מטרים, הגדולה ביותר שנמצאה עד אותו מועד. הטקסט שעל האסטלה מפאר את הישגי הבנייה של אמנחותפ השלישי ומפאר את המקדש שבו הוצבו האסטלות בעבר. כאשר הצליחו להפוך את האסטלה לצדה השני, התגלתה כתובת המפארת את ניצחונו של מרנפתח על הלובים וגויי הים. צוותו של פיטרי כלל בלשן גרמני בשם וילהלם שפיגלברג, שניגש מיד לתרגם את הכתובת. הוא הופתע למצוא תבנית של שם עם או שבט שנוצח על ידי מרנפתח אשר הופיע בצורה הבאה :"I.si.ri.ar". היה זה פיטרי אשר קלט מיידית את משמעות השם ותרגמו לישראל. תגובתו של שפיגלברג הייתה : "האם לא יהיה הכומר מרוצה?". בעת ארוחת הערב של המשלחת אמר פיטרי כי לדעתו גילוי זה יהיה הגילוי הידוע ביותר מכל תגליותיו עד כה. זה היה הציון הראשון של השם "ישראל" בטקסט מצרי. כאשר הגיע המידע לעיתונות האנגלית הוא קיבל מיד פרסום בכותרות העיתונים.‏‏‏[1]

תל אל-יהודיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1905 החל פיטרי לחפור באתר בדרום הדלתה, הנקרא תל אל-יהודיה. מקור שמו של התל הוא במקדש יהודי שנמצא באתר ונקרא "מקדש חוניו". האתר ידוע היום גם בשם "לאונטופוליס", שם יווני לעיר מאוחרת ששכנה על התל. הממצאים העיקריים באתר כוללים: סוללה גדולה הנקראת "חלקלקה", ששימשה למטרות צבאיות או דתיות, שתוארכה על ידי פיטרי לתקופת הביניים השנייה; בית קברות גדול ששימש לקבורה בתקופת הביניים השנייה, הממלכה החדשה, ותקופת הביניים השלישית; ארמון של רעמסס השלישי הידוע במיוחד בריצוף הצבעוני העשוי פיאנס. מקדש יהודי לאל, שנוסד על ידי הכוהן הגדול חוניו בתקופת תלמי הרביעי במאה ה-3 לפנה"ס; מגוון כלי קרמיקה חרוטים בעיטור מיוחד הכולל דגמים גאומטריים שונים.‏[39] כלים אלה נמצאו לראשונה באתר זה. משפחת כלים אלו קיבלו את השם כלי תל אל-יהודיה ומתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה II. הכלים נמצאו בקברים. מקור הכלים בכנען.‏‏‏[40]

המשך החפירות בארץ ישראל - שנים 1938-1926[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי מבנים מלבני בוץ בתל ג'מה בעת שנחפר על ידי פלינדרס פיטרי

בשנת 1926 עזב פיטרי את מצרים ועבר לעבוד בארץ ישראל. הוא לא חזר למצרים, אלא חפר בדרום ארץ ישראל ובצפון סיני וערך סקרים ארכאולוגיים בעבר הירדן. פיטרי בחר באתרים בדרום ארץ ישראל בגלל קרבתם למצרים, ושליטת המצרים באזורים אלה עד לפלישת הפלשתים במאה ה-12 לפנה"ס.

בין השנים 19261938, בתקופת המנדט הבריטי, חפר פיטרי בארבעה אתרים. בבואו היה כבר בן 73 והוא המשיך לעבוד עד גיל 85. בין השנים 1935-1937 חפר ב"תל אבו סלימה" שליד שיח' זוויד אשר נמצאת בצפון סיני ליד רצועת עזה. פיטרי חשף שרידי יישוב קדום ומצודה עשויה לבני טיט מיובשות בשמש. שהתקיים בין המאה ה-14 לפנה"ס - למאה ה-1 לפנה"ס, וזיהה את היישוב כ"אנתדון". זיהוי זה לא היה מקובל על הארכאולוגים יוחנן אהרוני ורוני רייך (הועלתה טענה שפיטרי אהב להדביק שם מצלצל לכל מקום בו ננעצה אתו).‏[41]

בשנת 1938 ערך פיטרי סקר ארכאולוגי של יישובים פרהיסטוריים בעבר הירדן. לאחר שחלה העביר את המשך עריכת הסקר לד"ר מ' שטקליס.

תל ג'מה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 19261927 חפר פיטרי בתל ג'מה (תל גמה). החפירה החלה בחורף 1926. 36 שנים הפרידו בין חפירתו הראשונה של פיטרי בארץ ישראל לחפירתו השנייה. סביר להניח שפיטרי בחר בתל זה בגלל דמיונו לתל חסי.‏‏‏[42] דוח החפירה של התל היה הדוח המשוכלל ביותר שיצא לאור בחפירות פיטרי בארץ ישראל. מהדוח ניתן ללמוד על שיטות החפירה שלו, העדפותיו המקצועיות וגישתו המדעית המתודית‏‏.‏[42] פיטרי חפר במשך שישה חודשים בצדו המערבי של התל. הנחתו הייתה שזהו הצד הפונה לרוח הים הקרירה ולכן שם יימצאו המבנים החשובים. הנחה זו נתאמתה. פיטרי הבחין בשש שכבות, השכבה העליונה שכבת אסמים. שיטת החפירה של פיטרי והדרך בה ייחס את החומר לשכבות היו לקויים. בעקבות כך נדרשה חפירה חדשה מאוחר יותר.‏‏‏[43] תל ג'מה זוהה עם גרר המקראית, ופיטרי קיבל זיהוי זה. מאוחר יותר הציע בנימין מזר לזהות את האתר עם "יֻרזָה" המופיעה במכתבי אל-עמארנה. זיהוי זה מקובל היום על רוב החוקרים.‏‏‏[44]

תל אל-פארעה (תל שרוחן)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 19281930 חפר פיטרי בתל אל-פארעה. פיטרי זיהה את האתר כ"בית-פלט" (יהושע, טו, כז), לפי אטימולוגיה משובשת של שמו הערבי של התל‏.‏‏[45] אולברייט הציע את זיהוי התל עם העיר "שרוחן" (יהושע, יט, ו), שהייתה חלק מנחלתו של שבט שמעון. זיהוי זה מקובל כיום על רוב החוקרים. בקצה הצפוני של התל, על גבי הסוללה החיקסוסית, חשף פיטרי בניין מפואר שכינויו "בית המושל", בניין עם חצר מרוצפת מוקף חדרים, כולל כיריים. הבניין, שחרב בשריפה, מתוארך לתקופת הברונזה המאוחרת II‏‏.‏[46] סביב התל חשף פיטרי שמונה שדות קבורה הכוללים מאות קברים. חלק מהקברים כללו שחזור מלא בתוך הקבר של בית הנפטר על כל ציודו. הקברים נמצאו במישורי החול מסביב לתל. פיטרי הבחין בדמיון של מישור חולי זה למישורים של שדות הקבורה במצרים. הוא הביא את מנהלי העבודה שלו ממצרים. הם חבטו בחול במוטות ברזל כבדים, ועל פי צליל המהלומה זיהו את מקום הקברים.‏‏‏[47]

תל אל-עג'ול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1930-1934 ו-19371938 חפר פיטרי בתל אל-עג'ול הנמצא ליד עזה. החפירה נערכה במסגרת בית הספר הבריטי לארכאולוגיה במצרים. פיטרי הגיע לתל לעונת חפירות נוספת, לאחר הירצחו (במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט) של תלמידו וחברו ג'יימס לסלי סטרקי, שהיה עוזרו הראשי בחפירות בתל. ממזרח וממערב לתל נתגלו בתי קברות גדולים שפיטרי וסטרקי היו הראשונים שזיהו שם תרבות חדשה ובלתי ידועה. פיטרי קרא לה "תקופת הנחושת" בגלל ריבוי כלי הנשק העשויים נחושת שנמצאו באתר‏‏‏[48] (היום התקופה קרויה תקופת הברונזה הביניימית). אחת התופעות המעניינות שפיטרי גילה היא קבורת חמורים יחד עם בעליהם בקברים שנמצאו.‏‏‏‏‏[49] פיטרי זיהה את האתר כעזה מתקופת הברונזה התיכונה ותקופת הברונזה המאוחרת, זיהוי זה אינו מקובל היום על הארכאולוגים.‏‏‏[50]

משנתו הארכאולוגית של פיטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטרי היה הראשון שניסח את העקרונות של הארכאולוגיה המדעית המודרנית. הוא ניסח שני עקרונות:

  1. עקרון ההשתכבות והכרונולוגיה היחסית - סטרטיגרפיה.
  2. עקרון הכרונולוגיה הקרמית - טיפולוגיה.

ב-1894 חפר פיטרי בית קברות ליד נקדה במרכז מצרים. באזור מדברי זה נמצאו כ-3,000 קברים מהתקופה הקדם שושלתית במצרים (התקופה השושלתית התחילה ב-3000 לפנה"ס). פועליו עבדו במהירות רבה, ופיטרי תיעד את הקברים. הוא צילם את צורת שכיבת הגופה בקבר ואת הכלים שנקברו עם הגופה (צורת השכיבה וסוג הכלים מצביעים על מעמד הנקבר). הוא צילם וסימן כל קבר, הכניס קנה מידה וסימן את הצפון, רשם בצורה מדויקת את הכלים שהיו בכל קבר וקבר. בעת החפירות הבחין פיטרי בקברים מורכבים שכללו קבר מעל קבר כאשר הכלים של הקבר העליון היו שונים מהכלים שנמצאו בקבר שמתחתיו. קברים אלה נקראים "קבר קדם שושלתי מורכב". פיטרי שם לב שבדרך זו נוצרות שכבות של קבורה שניתן להבדיל ביניהן, הוא נתן מספר לכל שכבה‏.‏‏[51] להשתכבות נתן שם "סטרטיגרפיה", שם שמקורו בלטינית: סְטרַטוּם - שכבה, גרַפוֹס - לרשום.

פיטרי הבחין בשינויים הדרגתיים שחלו בכלים במיוחד בידיות הכדים, כאשר בתחילה הידיות היו גליות ופונקציונליות ובהמשך התפתחו לרכסים (בליטות) מסוגננים שנעלמו עם הזמן והחליפו אותם פסים מצוירים. הוא הבין שכלי החרס הוא אמצעי התיארוך הטוב ביותר. הוא מיין את הכלים לחמישים שלבים וזאת בהתבסס על שינויי עיטור וצורה, צייר וצילם כל כלי חרס, וציין באיזו שכבה בקברים היה כל כלי.‏‏‏[22] הוא חילק את הכלים לתקופות ויצר לוח כלי חרס, כאשר קבע שלכל שכבה ותקופה יש כלים משלה. פיטרי ידע שהקבר של המלך המצרי הראשון נערמר נבנה ב-3100 לפנה"ס לערך. הוא עיגן את לוח הכלים שיצר בתאריך זה, ויצר שרשרת רציפה שראשיתה בכדים הקדומים ביותר וסופה בתקופה ההיסטורית במצרים שהחלה עם המצאת הכתב, ב-3000 לפנה"ס לערך. פיטרי בחר בכלי החרס ליצירת כרונולוגיה, כי כלי החרס הם כלים שבירים שהיו בשימוש רב ויומיומי ויש מהם כמות גדולה, וכאשר כלים אלה נשברים נוצר הצורך ליצור חדשים, ובתהליך של יצירת כלים חדשים האומן משנה את צורתם. שברי הכלים נשמרים לנצח, ולכן ניתן להשתמש בהם לתיארוך. פיטרי הבין ששבר של כלי יכול לשמש לתיארוך בדיוק כמו כלי שלם, כי ניתן מתוך שבר אופייני להבין את הצורה והעיצוב של כלי שלם. ומכאן נוצר הכלל בטיפולוגיה של כלי חרס: "השבר מייצג את השלם".

ניסוח העקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל חסי - חתך בתל. שרטט פיטרי 1890. הניסיון הראשון לסטרטיגרפיה בתל במזרח הקרוב. חתך של קיר מבנה בשכבות שונות, שכבות של אפר מעידות על שריפה
  • עקרון ההשתכבות והכרונולוגיה היחסית - סטרטיגרפיה
שרידים מעשי ידי אדם מצטברים בתל לפי סדר מסוים, כאשר השרידים המאוחרים הם מעל השרידים הקדומים. כל שרידי תקופה של התיישבות מסוימת נותרת בתל כ"שכבה". החפירה נעשית מהשכבה העליונה המאוחרת - שכבה מספר I - כלפי מטה, שכבות II, ‏III וכן הלאה. התיארוך של השכבות הוא יחסי, הסדר בתל נותן לנו את סדר ההשתכבות (תיארוך יחסי) ולא את התיארוך המוחלט של השכבות.
  • עיקרון הכרונולוגיה הקרמית
לכל שכבה בתל יש מכלול שונה של כלי חרס. מיון כלי החרס וחלוקתם לפי תקופות יוצרת טיפולוגיה של כלי חרס, המאפשרת את זיהוי השכבה ותיארוכה על פי מכלול כלי החרס שלה.

תרומות נוספות למדע הארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרטיס לוקוס של קבר, חפירה בתל אל-עג'ול, הכרטיס נרשם על ידי תלמידיו של פיטרי, הוא הוסיף לכרטיס פרטים. דוגמה לתעוד המפורט שהונהג על ידי פיטרי‏‏‏[52]
  • תיעוד מפורט ומדויק של כל שלב בחפירה, אדריכלות וממצא קטן תוך תיעוד מיקום הממצא הקטן בשכבה.
  • חפירה בשיטת החתך - שהוא תיאור גרפי של שכבות העפר השונות וכיצד הן מתייחסות אל אלמנטים של אדריכלות בסמוך לשכבות אלה.
  • פיתוח הקשר בין הממצאים לשכבות.
  • שימוש באסטרונומיה לתיארוך מוחלט ושילובו בתיארוך היחסי במצרים.
  • שימוש במכלולים קרמיים מארץ אחת לתיארוך מכלולים זהים בארץ אחרת, קביעת סינכרוניזציה בין מצרים לעולם המיקני‏.‏‏[53]

השלב שאנו יכולים להגדיר כשלב המדעי הראשון בהתפתחות הארכאולוגיה בארץ ישראל הוא חפירתו של פיטרי בתל חסי (שנת 1890). כבר בחפירה זו נקט פיטרי ופיתח שיטות אשר נכנסות להגדרה של מדע והביאו להתפתחות הארכאולוגיה בארץ ישראל. שיטותיו נהוגות עד היום. פיטרי חפר בתל בשיטת החתך, הקפיד לתעד ולשרטט כל שלב בחפירתו, לא רק אלמנטים ארכיטקטוניים אלא גם שכבות אפר ועפר, והנהיג את רישומם השיטתי של כל הממצאים כולל ציון מדויק של המפלס בו נמצא כל כלי חרס.

הישגיו של פיטרי - רשימה חלקית‏‏[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת השגיו כוללת את:‏[54]

פיטרי העמיד אחריו תלמידים רבים שהמשיכו בעבודתו המדעית. אבל לא בכל השערותיו ותורותיו הצליח. תחילה הוא פעל בשיטת הכרונולוגיה הארוכה במצרים. על פי שיטה זו ראשית המלוכה החלה באלף השישי לפנה"ס. בסוף ימיו התנער משיטה זו. השערה אחרת שלו לגבי מקורם של המהגרים הראשונים שהגיעו למצרים התחתונה, נדחתה אף היא‏[6]. בכל האתרים שחפר בארץ ישראל לא התקבלה השערתו לגבי זיהוי התל.

פיטרי ושאלת ההתיישבות היהודית וההתיישבות הערבית בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטרי התרשם מאוד מהמפעל החלוצי היהודי בארץ ישראל. בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט עמד לצד היישוב העברי. הוא גם כתב מספר מאמרים בשבחה של ההתיישבות‏‏‏[55]. התעמקותו בשאלות העבר, פקחה את עיניו לבעיות ההווה. הוא הגיע להבנת ואהדת מפעל ההתיישבות הציוני מתוך חקירת הארץ שהייתה פעם כה פורייה והפכה עם השנים לשוממה‏‏.‏[56] במכתב למערכת שהתפרסם בחודש יולי שנת 1936 ב"פלסטיין פוסט"‏‏‏‏‏[57] כתב פיטרי על ההרס האיום של הקרקע על ידי החקלאי הערבי שאינו יודע לשמר אותה, ונותן למים לזרום בתעלות במקום לדאוג שהמים ייספגו בקרקע. פיטרי התלונן על חיבתו של הערבי למדבר המביאה אותו לידי עקירת עצים, וטען שטענות הערבים ל-1,300 שנות ישיבה בארץ ישראל אינן רלוונטיות כאשר הישיבה הביאה להרס החקלאות והאדמות. לדבריו חייב הערבי העשיר להלוות כסף לערבי העני על ידי יצירת קרן ערבית לפיתוח, כמו שהיהודי העשיר בחוץ לארץ עזר ליהודי העני שהגיע להתיישב בארץ ישראל. פיטרי פרסם מאמר דומה גם בעיתון הטיימס הלונדוני באוגוסט 1936‏‏,‏[58] שבו סיפר בהערצה על מפעל היהודים בארץ, שהוא גם בעל חשיבות בשביל הערבים.

אתרים ארכאולוגיים שנחקרו או נסקרו על ידי פיטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטרי חפר וביצע סקרים ארכאולוגיים בלמעלה משישים אתרים במצרים, בארץ ישראל ובעבר הירדן:‏‏‏‏‏[59]

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטרי פרסם בימי חייו 104 ספרים, ובעת מותו היו מוכנים לדפוס חמישה ספרים נוספים. בנוסף השאיר אחריו פרקי השלמה לספרו האוטוביוגרפי, העוסקים בתקופה שלאחר צאתו לאור של הספר, מ-1933 ואילך. בנוסף לספרים כתב פיטרי מאות מאמרים ורשימות שהתפרסמו בכתבי עת מדעיים ובכתבי עת פופולריים. חלק גדול מהמאמרים שכתב התפרסמו ברבעון שייסד וערך Ancient Egypt. בנוסף כתב שירים קצרים.

פיטרי הצטיין בפרסום זריז של דוחות החפירה והמחקר שכתב. הוא הקפיד שהם יתפרסמו לא יותר משנתיים ממועד החפירה.‏‏‏[55]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוני רייך, הזמנה לארכיאולוגיה, דביר הוצאה לאור, 1995
  • ד"ר בריאן מ' פאגן, ארכיאולוגיה כהרפתקה, ספריית מעריב, 1990
  • אהרון קמפינסקי, "פלינדרס פיטרי והארכיאולוגיה הישראלית", ארכיאולוגיה, בטאון אגודת הארכיאולוגים בישראל, 3, 1992
  • רוני רייך, ציוני דרך בהתפתחות המתודה הארכיאולוגית בארץ ישראל בשנים 1920-1890", ארכיאולוגיה, בטאון אגודת הארכיאולוגים בישראל, 3, 1992
  • יהודה דגן, "פיטרי, תל חסי וזיהויה של לכיש: לתולדותיה של סוגיה גאוגרפית היסטורית", ארכיאולוגיה, בטאון אגודת הארכיאולוגים בישראל, 3, 1992
  • דן גזית, "פיטרי בתל גמה - שיטות חפירה וגישה מדעית", ארכיאולוגיה בטאון אגודת הארכיאולוגים בישראל, 3, 1992
  • שמואל ייבין, "לזכרו של סיר פלינדרס פיטרי", ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ט (ד), תש"ב, עמ' 111-108. סריקה במאגר DLIR קובץ PDF
  • משה כוכבי, "ברונזה תיכונה I (ברונזה ביניימית) בארץ ישראל", קדמוניות, ב' [2] (תשכ"ט)
  • רבקה גונן, "תל ע'גול בתקופת הברונזה המאוחרת - עיר או אתר קבורה", ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, ט"ו, תשמ"א
  • אליעזר ארן, "האדריכלות של "בתי מושל" מצריים מתקופת הממלכה החדשה בארץ-ישראל", ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, י"ח, תשמ"ה.
  • יעל ישראלי, "פארעה, תל (דרום)", האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, כרך ד' עמ' 1296-1293, בעריכת אפרים שטרן, איילת לוינזון-גלבוע, יוסף אבירם, אפריים שטרן, כרטא, ירושלים, 1992
  • ג"ו ון ביק, "ג'מה, תל", האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, כרך א' עמ' 342-335, בעריכת אפרים שטרן, איילת לוינזון-גלבוע, יוסף אבירם, אפריים שטרן, כרטא, ירושלים, 1992
  • ולרי מ' פרגו, "חסי, תל", האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, כרך ב' עמ' 523-519 בעריכת אפרים שטרן, איילת לוינזון-גלבוע, יוסף אבירם, אפריים שטרן, כרטא, ירושלים, 1992
  • אולגה טפנל, "עג'ול, תל אל-", האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, כרך ג' עמ' 1155-1150, בעריכת אפרים שטרן, איילת לוינזון-גלבוע, יוסף אבירם, אפריים שטרן, כרטא, ירושלים, 1992
  • פלינדרס פיטרי, "כל ימי חפרתי", הרפתקאות גדולות בארכיאולוגיה, בעריכת רוברט סילברברג, הוצאת אחיאסף, 1967
  • Margaret S. Drower, Flinders Petrie: a life in archaeology, Madison, Wis. University of Wisconsin Press, 1995
  • William Matthew Flinders Petrie, Seventy Years in Archaeology, H. Holt and Company 1932

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Margaret S. Drower, Flinders Petrie: a life in archaeology Madison, Wis. University of Wisconsin Press, 1995 p. 221
  2. ^ ‏‏Margaret S. Drower, Flinders Petrie: A Life in Archaeology ,Madison, Wis. University of Wisconsin Press, 1995, p.435‏
  3. ^ 3.0 3.1 William Matthew Flinders Petrie, Seventy Years in Archaeology, H. Holt and Company, 1932. pg. 10‏
  4. ^ שמואל ייבין, "לזכרו של סיר פלינדרס פיטרי", ידיעות החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ט, תש"ב, עמ' 108
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 ד"ר בריאן מ' פאגן, ארכיאולוגיה כהרפתקה, ספרית מעריב, 1990, עמ' 169
  6. ^ 6.0 6.1 שמואל ייבין, "לזכרו של סיר פלינדרס פיטרי", החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ט, תש"ב, עמ' 110
  7. ^ ‏‏‏Margaret S. Drower, Flinders Petrie: A Life in Archaeology ,Madison, Wis. University of Wisconsin Press, 1995, pg. 296‏ ‏
  8. ^ בן 81 למסע חקירה, דבר, 30 באוגוסט 1934
  9. ^ ‏‏Margaret S. Drower, Flinders Petrie: A Life in Archaeology,Madison, Wis. University of Wisconsin Press, 1995, p.420‏ ‏
  10. ^ ‏‏Margaret S. Drower, Flinders Petrie: A Life in Archaeology,Madison, Wis. University of Wisconsin Press, 1995, pg. 423‏
  11. ^ ‏‏‏Margaret S. Drower, Flinders Petrie: A Life in Archaeology,Madison, Wis. University of Wisconsin Press, 1995, pg. 424‏ ‏
  12. ^ ניר חסוןהסיפור המוזר על ראשו האבוד של הארכיאולוג הגאון, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2012
  13. ^ ‏המשפחות הבריטיות יוצאות‏, דבר, 5 בפברואר 1947
  14. ^ ‏פלינדרס פיטרי, "כל ימי חפרתי", הרפתקאות גדולות בארכיאולוגיה, בעריכת רוברט סילברברג, הוצאת אחיאסף, 1967, עמ' 35‏
  15. ^ Sir William M. Flinders Petrie, 1853-1942, באתר הקרן לחקר ארץ ישראל
  16. ^ ‏פלינדרס פיטרי, "כל ימי חפרתי", הרפתקאות גדולות בארכיאולוגיה, בעריכת רוברט סילברברג, הוצאת אחיאסף, 1967, עמ' 40‏
  17. ^ ‏ שמואל ייבין, "לזכרו של סיר פלינדרס פיטרי", ידיעות החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ט, תש"ב, עמ' 109
  18. ^ W.M. Flinders Petrie, The Pyramids and Temples of Gizeh, Petrie 1883, London‏
  19. ^ 19.0 19.1 ‏פלינדרס פיטרי, "כל ימי חפרתי", הרפתקאות גדולות בארכיאולוגיה, בעריכת רוברט סילברברג, הוצאת אחיאסף, 1967, עמ' 41‏
  20. ^ ‏פלינדרס פיטרי, "כל ימי חפרתי", הרפתקאות גדולות בארכיאולוגיה, בעריכת רוברט סילברברג, הוצאת אחיאסף, 1967 , עמ' 42-41
  21. ^ טאניס באתר קולג' אוניברסיטת לונדון.
  22. ^ 22.0 22.1 ד"ר בריאן מ' פאגן, ארכיאולוגיה כהרפתקה, ספרית מעריב, 1990, עמ' 170
  23. ^ נאוקרטיס באתר קולג' אוניברסיטת לונדון
  24. ^ דפנה באתר קולג' אוניברסיטת לונדון
  25. ^ שט אר-ריגל ואסואן באתר קולג' אוניברסיטת לונדון
  26. ^ ‏פלינדרס פיטרי, "כל ימי חפרתי", הרפתקאות גדולות בארכיאולוגיה, בעריכת רוברט סילברברג, הוצאת אחיאסף, 1967, עמ' 45‏‏
  27. ^ חווארה באתר קולג' אוניברסיטת לונדון
  28. ^ ארסינואה - קרוקודילופוליס באתר קולג' אוניברסיטת לונדון
  29. ^ ביאהמו באתר קולג' אוניברסיטת לונדון.
  30. ^ אל-לחון באתר קולג' אוניברסיטת לונדון
  31. ^ גורוב באתר קולג' אוניברסיטת לונדון
  32. ^ יהודה דגן, "פיטרי, תל חסי וזיהויה של לכיש: לתולדותיה של סוגיה גאוגרפית היסטורית", ארכיאולוגיה, בטאון אגודת הארכיאולוגים בישראל, 3, 1992 עמ' 19-17‏
  33. ^ רוני רייך, הזמנה לארכיאולוגיה, דביר הוצאה לאור, 1995, עמ' 16-19‏
  34. ^ רוני רייך, ציוני דרך בהתפתחות המתודה הארכיאולוגית בארץ ישראל בשנים 1920-1890", ארכיאולוגיה, בטאון אגודת הארכיאולוגים בישראל, 3, 1992 עמ' 9‏
  35. ^ ולרי מ' פרגו, "חסי, תל", בתוך: אפריים שטרן (עורך), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, 1992, עמ' 519
  36. ^ מערב תבאי, קורנה, רעמסאום, ולוקסור באתר קולג' אוניברסיטת לונדון
  37. ^ ‏Margaret S. Drower, Flinders Petrie: A Life in Archaeology, Madison, Wis. University of Wisconsin Press, 1995, p.220-221‏
  38. ^ F. Petrie, Temples of Thebes 1896, London, 1897. pls X-XIV ‏
  39. ^ תל אל-יהודיה באתר קולג' אוניברסיטת לונדון
  40. ^ רות עמירן, הקיראמיקה הקדומה של ארץ ישראל, מוסד ביאליק, ירושלים, 1971. עמ' 147-144‏
  41. ^ בנו רותנברגחמש ערים בחולות, דבר, 8 בפברואר 1957
  42. ^ 42.0 42.1 דן גזית, "פיטרי בתל גמה - שיטות חפירה וגישה מדעית", ארכיאולוגיה בטאון אגודת הארכיאולוגים בישראל, 3, 1992 עמ' 34
  43. ^ ג"ו ון ביק, "ג'מה, תל", בתוך: אפריים שטרן (עורך), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, 1992, עמ' 336
  44. ^ ג"ו ון ביק, "ג'מה, תל", בתוך: אפריים שטרן (עורך), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, 1992, עמ' 335
  45. ^ יעל ישראלי, "פארעה, תל (דרום)", בתוך: אפרים שטרן (עורך), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, 1992, עמ' 1293
  46. ^ אליעזר ארן, "האדריכלות של "בתי מושל" מצריים מתקופת הממלכה החדשה בארץ-ישראל", ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, י"ח, תשמ"ה. עמ' 191‏
  47. ^ דן גזית, קבורה וקברים עתיקים בחבל הבשור, ככה זה, ביטאון מועצה אזורית אשכול, גיליון 69, עמ' 12‏
  48. ^ *משה כוכבי, "ברונזה תיכונה I (ברונזה ביניימית) בארץ ישראל", קדמוניות, ב' [2] (תשכ"ט) עמ' 38‏
  49. ^ פראם, יישובים שפרחו בתלה של אזור, דבר, 28 באפריל 1959
  50. ^ אולגה טפנל, "עג'ול, תל אל-", בתוך: אפרים שטרן (עורך), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, 1992, כרך ג' עמ' 1150
  51. ^ ד"ר בריאן מ' פאגן, ארכיאולוגיה כהרפתקה, ספרית מעריב, 1990, עמ' 171-170‏
  52. ^ ‏‏‏Margaret S. Drower, Flinders Petrie: A Life in Archaeology ,Madison, Wis. University of Wisconsin Press, 1995, p.399‏ ‏
  53. ^ אהרון קמפינסקי, "פלינדרס פיטרי והארכיאולוגיה הישראלית", ארכיאולוגיה, בטאון אגודת הארכיאולוגים בישראל, 3, 1992, עמ' 27‏
  54. ^ שמואל ייבין, "לזכרו של סיר פלינדרס פיטרי", ידיעות החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ט, תש"ב, עמ' 110-109
  55. ^ 55.0 55.1 שמואל ייבין, "לזכרו של סיר פלינדרס פיטרי", ידיעות החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ט, תש"ב, עמ' 111
  56. ^ סיר פלינדרס פטרי, דבר, 21 באוגוסט 1942
  57. ^ Flinders Petrie, Heal the Land, פלסטיין פוסט, ‏, 19 ביולי 1936, continued, פלסטיין פוסט, 19 ביולי 1936
    ‏דברים כדורבנות בפי סיר פלינדרס פיטרי, דבר, 21 ביולי 1936
  58. ^ דברי פטרי אל ארץ ישראל, דבר, 12 באוגוסט 1936
  59. ^ ‏Margaret S. Drower, Flinders Petrie: A Life in Archaeology, Madison, Wis. University of Wisconsin Press, 1995, p.472 – List of Sites‏‏
ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg