טיוטה:הפורום לאנרגיה נקיה
 | |
| פעילות | הגנת הסביבה, משבר האקלים, אנרגיה סולארית |
|---|---|
| חברים | שומרי הבית, גרינפיס ישראל, צלול, חיים וסביבה, מגמה ירוקה, מרכז השל, לובי 99, עמותת מרחב, הפורום הישראלי לעירוניות, הורים למען אקלים, נוער למען אקלים, XR ישראל המרד בהכחדה, מאבק 2020, מטה המאבק בתחנת הכוח קסם, מטה המאבק בתחנת הכוח הגלבוע, מטה המאבק בתחנת הכוח השלום, מטה המאבק בתחנת הכוח עמק המעיינות, אמנון פורטוגלי, פרופ' עדי וולפסון |
הפורום לאנרגיה נקיה הוא פורום המאגד שורת עמותות סביבתיות ארציות, מאבקים מקומיים בתחנת כוח פוסיליות, ומומחי אנרגיה וסביבה.
הפורום לאנרגיה נקיה שם לו למטרה לקדם מעבר מהיר ושלם של משק האנרגיה בישראל לשימוש באנרגיה מתחדשת. כצעד ביניים הכרחי למימוש חזון זה, הפורום מקדם שימוש באנרגיה מתחדשת בישראל ופתיחת חסמים עבורה וכן מסייע לבלום את המשך פיתוח משק הגז בישראל, בדגש על עצירת קידוחים נוספים וסיכול פרויקטי תחנות וצנרת גז, מתקני הנזלה וכיוצא בזה.
הפורום מאגד שורת עמותות סביבתיות ארציות, מאבקים מקומיים בתחנות כוח ומומחי אנרגיה וסביבה. בין השאר, חברים בפורום עמותת "שומרי הבית" (שיזמה את הקמת הפורום), "גרינפיס ישראל", עמותת "צלול", עמותת "חיים וסביבה", עמותת "מגמה ירוקה", "מרכז השל", "לובי 99", "עמותת מרחב", "הפורום הישראלי לעירוניות", "הורים למען אקלים", "נוער למען אקלים", XR ישראל, "מאבק 2020", מטות המאבק בתחנות הכוח "קסם", "השלום", "הגלבוע", עמק המעיינות וכן חוקר האנרגיה אמנון פורטוגלי ומומחה הסביבה הפרופסור עדי וולפסון.
"הפורום לאנרגיה נקיה" פועל במשותף אל מול גופי הממשל, התכנון, הרגולטורים, הפרלמנט, התנועה הסביבתית, מומחים, התקשורת ועוד, על מנת לקדם את ישראל למעבר לייצור מרבית החשמל שלה מאנרגיה מתחדשת, עד לשנת 2030.
משבר האקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנת 2020 צפויה להיות השנה החמה ביותר מאז החלו המדידות.
השפעת משבר האקלים ניכרת סביב מכל עבר- הצפות, גלי חום ומחלות. אין זמן להתמהמה. אסור להמשיך להתעלם מהעובדה ששימוש באנרגיות פוסיליות (פחם, דלקים וגז) הוא מסוכן לחיים על פני האדמה. כיום כבר ברור שגז הוא אנרגיה מזהמת לכל דבר ועניין, לכל אורך שרשרת ההפקה והאספקה שלו ובנוסף- הוא מסוכן מאשר פחם מבחינה אקלימית[1].
כמות המתאן שפולטת האנושות לאטמוספירה הגיעה לשיא של כל הזמנים, כך עולה ממחקר שבחן שינויים עולמיים בהיקף הפליטה של גז החממה[2]. במחקר נמצא כי במהלך שנת 2017 נפלטו לאטמוספירה 596 אלף טונות של מתאן – 50 אלף טונות יותר מממוצע הפליטה בשנים 2000–2006. על פי הממצאים, הגורמים האחראים לעלייה קשורים בפעילות האדם, בעיקר חקלאות, ייצור פסולת ושימוש בדלקים מאובנים, בעוד שהיקף הפליטה ממקורות טבעיים נותר ללא שינוי. ריכוז המתאן באטמוספירה כיום גדול פי 2.5 מריכוזו בראשית המהפכה התעשייתית, לפי מדידות מתוך בועיות אוויר שהשתמרו בקרחונים.
אף שריכוז גז המתאן באטמוספירה קטן פי 200 ויותר מריכוז הפחמן הדו-חמצני, השפעתו כגז חממה משמעותית לא פחות, הודות לספיגת הקרינה הגבוהה שלו. כגז חממה, טונה אחת של מתאן שוות ערך ל-86 טונות של פחמן דו-חמצני, כאשר בוחנים את השפעתן לאורך תקופה של 20 שנה. בעשרות השנים האחרונות חלה עלייה רציפה בקצב פליטת המתאן ובריכוזו באטמוספירה, וכיום הוא גז החממה השני בתרומתו להתחממות כדור הארץ, אחרי פחמן דו-חמצני.
מדינות רבות בעולם מבינות את המצב לאשורו ומקדמות מעבר מהיר לאנרגיות מתחדשות– 71 מדינות בעולם ועוד 14 מדינות בארצות הברית כבר הכריזו על מעבר מלא לשימוש באנרגיות מתחדשות[3]. 77 מדינות התחייבנו לאפס את פליטות הפחמן שלהן עד שנת 2050[4].
הפורום פועל מול ממשלת ישראל ועוד לקידום הסטת משק האנרגיה להתבססות עיקרית על אנרגיית שמש ואגירה בסוללות, וכן לעצירת קידומם של מאות פרויקטי גז בכל הארץ- תחנות כוח בגדלים שונים, צנרת גז (לרבות פרויקט "האיסטמד" וצנרת הגז והנפט לאילת), מיכלי קונדנסט- תוצר הלוואי הנוזלי שלו, מתקנים להנזלת גז ועוד.
מגפת זיהום האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרשרת הייצור של דלקים פוסיליים פולטת מזהמים רבים ורעילים לאוויר. הדבר נכון לכל סוגי הדלקים הפוסיליים: גז, נפט, פחם.
הזיהום מתרחש הן הרחק מריכוזי אוכלוסייה והן בקרבתם, מעל בארות הקידוח ובתחנות הכוח, וגורם לעליית התחלואה, הסבל והתמותה.
כיום, על פי נתוני ה- OECD, כ־2,600 ישראלים מתים מדי שנה מזיהום אוויר[5]. מחקרים עדכניים מראים את הקשר בין תחלואה עודפת בקורונה, ובין זיהום אוויר[6][7].
מדוע גז איננו התשובה?[עריכת קוד מקור | עריכה]
גז הוא דלק פוסילי מתכלה- דלק מאובנים, אשר פולט לאטמוספירה בעת הקידוח, הפקתו, הולכתו, אחסונו, זיקוקו ושריפתו גזי חממה חזקים, התורמים משמעותית למשבר האקלים ולהתחממות הגלובלית.
בהשוואה לפחם, עצם שריפת הגז בתחנות כח, אכן פחות מזהמת מקומית במונחים של זיהום אוויר וגזי חממה.
אולם, כדי להפיק את הגז, יש צורך בשאיבתו מבאר הקידוח, תוך פחת גדול של גזים לרבות מתאן לאוויר וכן בתהליך זיקוק של הגז הגולמי שנשאב מבארות הגז, קרי הפרדתו למרכיביו הגזיים והנוזליים.
תהליך הזיקוק של הגז הוא תהליך מזהם ביותר, לרבות בחומרים מסרטנים בוודאות וחשודים כמסרטנים, בין אם הוא מתרחש בים או ביבשה. הוא מזהם במיוחד, אם האסדה אינה ממוקמת מעל המאגר וצינור ארוך מקשר ביניהם, בשל הצורך בהוספת חומרים נוגדי קפיאה לצנרת, חומרים רעילים שתהליך הפרדתם מהגז הגולמי לצורך מיחזורם, הוא מזהם עד למאד. בהמשך התהליך, הובלת הגז בצינורות למרחקים ארוכים גורם לאיבוד חלק ממנו ולפליטות גז מתאן מהמחברים, המדחסים והנשבים, דבר הגורם לפליטת מזהמים וגזי חממה נוספים לאוויר[8]. פליטות אלו מייצרות נזק סביבתי ובריאותי רב ותורמות משמעותית להתחממות כדור הארץ.
את המרכיב הנוזלי המופרד מהגז, מרכיב הקרוי קונדנסט, מאחסנים במיכלים ומוליכים בצנרת (אשר גם לה פחת וגם בה נגרמות תקלות) אל בית הזיקוק. שם מבוצע תהליך הזיקוק של הנוזל, על מנת להפיק ממנו תזקיקים שונים, כגון דלק סילוני ועוד. במהלך האחסון והזיקוק, שוב נפלטים הן מזהמים מסוג BTEX (חלקם קרצינוגנים- מסרטנים בוודאות וחשודים כמסרטנים) ואחרים והן גזי חממה, המגבירים את אפקט החממה על כדור הארץ ובשל כך מחריפים את משבר האקלים.
גז המתאן, שהוא המרכיב העיקרי של הגז הטבעי, הוא גז חממה עוצמתי מאד- פי 86, על בסיס מדידות לאורך 20 שנה[9]. הגז אמנם נתפס בציבור הרחב כפתרון אנרגטי מצוין לבעיות סביבתיות, אך עשרות מחקרים מעידים על כך שמעבר לשימוש בגז דווקא יאיץ את שינוי האקלים, ולא ימנע אותו[10]. גז המתאן הוא השני בעוצמת השפעתו על משבר האקלים, לאחר הפחמן הדו-חמצני[11][12]. מחקרים עדכניים מראים כי הגז מזיק לא פחות מהפחם[13], וכי הוא אחראי כיום ליותר מרבע מההתחממות הגלובלית! מחקר מצא כי יש לשמור על הפסדי מתאן מתחת ל־3.2 אחוזים, בכדי שתחנות כוח מונעות בגז יהיו בעלות פליטות נמוכות יותר לאורך מחזור החיים שלהן, ממפעלי פחם חדשים בטווח זמן קצר של 20 שנה ומטה[14].
מחקר שנעשה על ידי אוניברסיטת קורנל בארצות הברית, בגיבוי נאס"א, גילה כי קידוחי ותעשיית הגז תורמים כיום לא פחות משני שלישים מהגידול בהיקף המתאן באטמוספירה.
מקורות ההשפעה על ההתחממות הגלובלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מחקר מצא דליפות מתאן גדולות לאטמוספירה בערים בחוף המזרחי- פי 2 מהערכות ה- EPA. פליטת המתאן המשולבת שנמדדה בשש ערים הייתה גבוהה יותר ממה שנפלט מחלק ממרכזי ייצור הגז הטבעי הגדול ביותר בארצות הברית[15].
- מחקר שבדק בארות גז נטושות בפנסילבניה מצא כי קיימות מעל חצי מיליון בארות כאלו והעריך כי הן אחראיות לפליטת כ־50,000 טון מתאן בשנה, שווב ערך ל־5-8% מפליטת גזי החממה השנתית של פנסילבניה[16].
- דליפות המתאן בשרשרת תעשיית הנפט והגז (הפקה, זיקוק, הובלה, אחסון וכו'), הם גבוהים בפועל ב-60% מההערכות שבוצעו על ידי הרשות האמריקאית להגנה על הסביבה[17].
- דיגום של הערים המרכזיות בארצות הברית, העלה נתונים מדאיגים של דליפת מתאן (שמקורה בעיקר משימושי הגז "הטבעי"), הגבוהים פי 2 מאלו המדווחים על ידי הרשות האמריקאית להגנת הסביבה[18].
הפתרון: מעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת מהווה חלק מהצעדים הנדרשים לפתרון משבר האקלים, וליצירת סביבה נקיה ובריאה יותר עבורנו ועבור הדורות הבאים. בישראל ברוכת השמש קיימים הידע וההון האנושי הדרושים על מנת להפוך אותנו למובילים עולמיים בתחום האנרגיה המתחדשת, תוך שימוש במלאי של שטחים מופרים, כך שגם אין צורך לנצל שטחים פתוחים קיימים.
כיום, אנרגיה סולארית ואגירה הן המקור הזול ביותר בישראל לייצור חשמל[19].
הפורום לאנרגיה נקיה פועל במשותף אל מול גופי הממשל, התכנון, הרגולטורים, הפרלמנט, התנועה הסביבתית, מומחים, התקשורת ועוד, על מנת לקדם את ישראל למעבר לייצור מרבית החשמל שלה מאנרגיה מתחדשת, עד לשנת 2030.
מאמרים הנוגעים לפעילויות הפורום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "הפורום לאנרגיה נקיה" בפניה לשר האנרגיה: מתנגדים לתוכנית ההרסנית להנחת צנרת גז ונפט לאילת.
- הפורום לאנרגיה נקיה בפניה לגופים המוסדיים: עצרו את הזרמת כספי הציבור לתעשייה מזהמת והמסוכנת.
- "הפורום לאנרגיה נקיה": יש להעלות את יעדי המתחדשות לשנת 2030 ל- 50% ויותר ולעצור את הקמת התחנות הגזיות והרחבתן.
- "הפורום לאנרגיה נקיה" מברך על עצירת הקמת ארבע תחנות כוח מונעות בגז.
- הפורום לאנרגיה נקייה: יש להקפיא תכנון הקמת תחנות כוח חדשות ולמנוע הגדלת הקיימות.
- "הפורום לאנרגיה נקיה" בפנייה אל שר האנרגיה: הקפא את כל התכניות המקודמות כיום להרחבת או לבניית תחנות כוח מונעות בגז.
- הפורום לאנרגיה נקיה מודה לשרה גילה גמליאל על פירסום דו"ח המשרד להגנת הסביבה.
- "הפורום לאנרגיה נקייה" בפניה לשרה להגנת הסביבה – כן לשמש, לא לגז.
אזכורים בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מעט מדי ומאוחר מדי, ישראל מתחילה להבין את חשיבות האנרגיה המתחדשת.
- צעד משמעותי במעבר לאנרגיה חלופית.
- שטייניץ עצר הקמה של תחנות כוח המופעלות בגז - בעקבות המעבר לאנרגיות מתחדשות.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- David Archer & Stefan Rahmstorf, The Climate Crisis : An Introductory Guide to Climate Change, Cambridge University Press, 22 Sep 2011
- ג'ונתן ספרן פויר, אנחנו האקלים, כנרת זמורה-דביר, דצמבר 2019
- Jeff Tollefson, Methane leaks erode green credentials of natural gas, Nature, 02 January 2013
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Preindustrial 14CH4 indicates greater anthropogenic fossil CH4 emissions, באתר Nature
- ?Methane emissions spike: Is there one main culprit
- Oil and Gas May Be a Far Bigger Climate Threat Than We Knew
- Environmental Impacts of Natural Gas
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Why natural gas makes global warming worse | Greenbiz, www.greenbiz.com (באנגלית)
- ^ שיא בפליטת המתאן העולמית, באתר שיא בפליטת המתאן העולמית, 2020-08-16
- ^ Mark Z. Jacobson, Countries, States, Districts, Counties, Cities, Towns, and International Businesses That Have Reached or Committed to 100 Percent Renewable Energy in One or More Energy Sectors Plus Eight Proposed U.S. Laws/Resolutions to go to 100 Percent In 100% Clean, Renewable Energy and Storage for Everything, Textbook in press, Cambridge University Press, 2020
- ^ IISD's SDG Knowledge Hub, 77 Countries, 100+ Cities Commit to Net Zero Carbon Emissions by 2050 at Climate Summit | News | SDG Knowledge Hub | IISD (באנגלית אמריקאית)
- ^ Air and climate - Air pollution effects - OECD Data, theOECD (באנגלית)
- ^ Edoardo Conticini, Bruno Frediani, Dario Caro, Can atmospheric pollution be considered a co-factor in extremely high level of SARS-CoV-2 lethality in Northern Italy?, PubMed, Jun 2020
- ^ Luigi Martelletti & Paolo Martelletti, Air Pollution and the Novel Covid-19 Disease: a Putative Disease Risk Factor, SpringerLink, 15 April 2020
- ^ Rebecca Elliott, The Leaks That Threaten the Clean Image of Natural Gas, The Wall Street Journal, 8 August 2019
- ^ Robert W. Howarth, A bridge to nowhere: methane emissions and the greenhouse gas footprint of natural gas, Energy Science & Engineering 2, 2014, עמ' 47–60 doi: 10.1002/ese3.35
- ^ הצד האפל של הגז | זווית
- ^ Global methane emissions from oil and gas – Analysis, IEA (באנגלית בריטית)
- ^ Robert W. Howarth, Ideas and perspectives: is shale gas a major driver of recent increase in global atmospheric methane?, Biogeosciences 16, 2019-08-14, עמ' 3033–3046 doi: 10.5194/bg-16-3033-2019
- ^ ניר חסון, מחקרים חדשים מגלים שהגז מזיק כמו הפחם, ומשנים את התמונה מקצה לקצה. מדינת ישראל חלמה להפוך לנסיכות גז משגשגת, וכעת מסרבת להתפכח מהפנטזיה. האם זה יעלה לנו ביוקר?, באתר הארץ, 26.02.2020
- ^ Ramón A. Alvarez, Stephen W. Pacala, James J. Winebrake, William L. Chameides, Greater focus needed on methane leakage from natural gas infrastructure, Proceedings of the National Academy of Sciences 109, 2012-04-24, עמ' 6435–6440 doi: 10.1073/pnas.1202407109
- ^ Chelsea Harvey,E&E News, U.S. Cities Might Release More Methane Than Previously Thought, Scientific American (באנגלית)
- ^ Stanford University, Study of abandoned oil and gas wells reveals new ways of fixing the worst methane emitters, Stanford News, 2016-11-14 (באנגלית)
- ^ Major studies reveal 60% more methane emissions, Environmental Defense Fund (באנגלית)
- ^ Sid PerkinsJul. 19, 2019, 2:30 Pm, Major U.S. cities are leaking methane at twice the rate previously believed, Science | AAAS, 2019-07-19 (באנגלית)
- ^ ספיר, יוני (2020-10-27). "לייצר חשמל מגז עולה לנו פי שלושה - אז למה לא להפסיק?". TheMarker. נבדק ב-2020-11-19.