אנרגיה סולארית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"עץ סולארי" באוסטריה שעליו מורכבים תאים פוטו-וולטאיים הממירים את אור השמש לחשמל
מכבסה בקליפורניה שעל גגה מורכבים קולטי שמש לחימום מים
מגדל שמש "סולאר טו". מתקן שמייצר 10 מגהוואט חשמל במדבר מוהבי בארצות הברית
צלחת פרבולית לניצול אנרגיית השמש במרכז מחקר בשדה בוקר. מתקני אנרגיה סולארית ממירים את קרינת השמש, שהיא מקור של אנרגיה חלופית ומתחדשת, לאנרגיה תרמית או לחשמל. צורתה הפרבולית של הצלחת מביאה להחזרת כל קרני השמש למוקד הפרבולה, ובכך יוצרת בו חום גבוה
פאנל סולרי המשמש כמקור החשמל העיקרי לחווה אקולוגית, סמוך למודיעין-מכבים-רעות
בתחנת החלל הבינלאומית ניתן לראות משטחים פוטו וולטאים לאספקת חשמל פנימית
מלון אורכידאה באילת הוא מלון שמפיק בעצמו את צריכת החשמל שלו על ידי לוחות סולריים (בתמונה, ניתן לראות חלק קטן מהם על גג המבנה המרכזי)
מגדל שמש והליוסטטים באתר SEDC בפארק התעשיות רותם

אנרגיה סולארית היא מקור של אנרגיה חלופית ומתחדשת שמקורה בקרינת השמש. מתקני אנרגיה סולארית ממירים את הקרינה האלקטרומגנטית שמגיעה מהשמש לאנרגיה תרמית או לחשמל. עקב ההספק הגבוה של קרינת השמש על פני כדור הארץ יש לשיטה זו פוטנציאל להפוך למרכיב משמעותי בשוק האנרגיה העולמי.

השימושים של אנרגיה שמקורה בשמש הם מגוונים. ניתן להשתמש באנרגיה זו באופן ישיר למטרות חימום, אידוי וייבוש מזון, כמו למשל בישול בעזרת תנור שמש, בריכות אידוי להפקת מלחים וייבוש כביסה. באופן דומה, דודי שמש משמשים לחימום מים לצריכה ביתית. ריכוז קרינת השמש באמצעות מראות או עדשות מאפשר לעתים לנצל אותה טוב יותר, במיוחד לצרכים שבהם נדרשת טמפרטורה גבוהה. הגדלת הנצילות מתאפשרת גם באמצעות מתקני עקיבה, שעוקבים אחר תנועת השמש בשמים בשעות היום.

שימוש נרחב של אנרגיית השמש לצרכים תעשייתיים או לצורך יצירת חשמל ייתכן באחת משתי דרכים:

את האנרגיה הסולארית ניתן לנצל ישירות, או לאגור באמצעים פוטוכימיים בחומרים שונים, ולהפיק את האנרגיה מאוחר יותר במידת הצורך. באופן עקיף, אנרגיית השמש אחראית למגוון תהליכים שמביאים ליצירת מקורות אנרגיה שונים שנמצאים כיום בשימוש, כמו אנרגיית רוח, אנרגיה הידרואלקטרית ועוד. באופן דומה, אור השמש אפשר את חייהם של יצורים קדומים, שבמשך הזמן הפכו לנפט. דלק מאובנים זה משמש כיום את האנושות כמקור אנרגיה עיקרי.

אנרגיה תרמו-סולארית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דודי שמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דוד שמש

דוד שמש הוא פיתוח ישראלי של פרופ' צבי תבור המבוסס על קולטי שמש ההופכים אנרגיית שמש לאנרגיית חום. בישראל נעשה באנרגיה סולרית שימוש רב באמצעות דודי השמש לחימום מים (כ-95% מבתי האב), שחוסכים כ-3%-4% מתצרוכת החשמל של ישראל. על פי החוק הישראלי כל בית חדש שנבנה (למעט מגדלים) חייב להיות מצויד בקולטי שמש. מאידך מפעלי תעשייה אינם מחויבים לחמם מים באמצעות קולטי שמש ומעדיפים את הפתרון הנוח יותר של שימוש במזוט. המערכת התרמוסיפונית הינה המערכת השכיחה במדינת ישראל. "עקרון התרמוסיפון" – הכוח הגורם למים שיתחממו בקולט, לזרום אל הדוד במערכת, הוא ההפרש במשקל הסגולי בין המים החמים והקרים, ללא צורך במשאבה או גורם מניע אחר.

תחנת כוח תרמו-סולארית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחנת כוח תרמו-סולארית

בשיטה הסולארית-תרמית ראשית הופכים בעזרת קולטי שמש את האנרגיה הנקלטת לחום, ואחר כך בעזרתו מייצרים קיטור אשר מניע טורבינה המייצרת חשמל. כיום רוב תחנות הכוח הסולאריות הגדולות עובדות בשיטה זו.

קיימות מספר טכנולוגיות סולאריות-תרמיות :

  1. שקתות פרבוליות (Parabolic Trough): נוזל תרמי (או לחלופין קיטור או מלח נוזלי) זורם בצינור הנמצא בפוקוס של מראה בצורת פרבולה העוקבת אחרי השמש בציר אחד. הנוזל נכנס למחליף חום או קיטור נכנס ישירות לטורבינת קיטור המניעה גנרטור.
  2. בצורה דומה משתמשים במראות שטוחות לפי עקרון פרנל (Fresnel), מתקן מסחרי מסוג זה הוקם באוסטרליה לחימום מוקדם של קיטור.
  3. מגדל שמש המכונה לעתים מתקן מסוג קולט מרכזי (Power Tower Systems): הליוסטטים העוקבים אחרי השמש בשני צירים ומרכזים את האור לקולט מטרה הנמצאה על מגדל. תחנות נבנו בשיטה זו בצרפת, ארצות הברית, ובמכון ויצמן בישראל. עוד בשנות השמונים השתמשו בקולט שמש שחימם מים או מלח מומס. תחנה מסחרית שהוקמה בספרד PS10 ליד סביליה משתמשת בקולט המחמם אויר, והאוויר מחמם קיטור לטמפרטורות של כ-460 מעלות צלזיוס. תחנה נוספת כזו PS20 נמצאת בהקמה והכוונה להקים תשע תחנות מסוג זה שיספקו את רוב צריכת החשמל של העיר סביליה. חברת ברייט סורס (לשעבר לוז 2) מבקשת להקים תחנות כוח בטכנולוגיה זו בקליפורניה. הטכנולוגיה החדישה בתחום היא שימוש בטורבינת גז וקולט המחמם אוויר דחוס, בשיטה זו ניתן להגיע לנצילויות גבוהות ביותר, מתקן הדגמה מסוג זה הוקם במכון ויצמן והודגמו בו טמפרטורות אוויר של כ-1,200 מעלות צלזיוס.
    באלמריה שבספרד הוקם בשנת 2003 מתקן שעבד כתחנת כוח לכל דבר כאשר חברת אורמת סיפקה את יחידת הכוח, ובשנת 2005 הושגו טמפרטורות של מעל 1,000 מעלות צלזיוס במערך קולטים בפעולה עם טורבינת הגז של אורמת OST3 שסיפקה כ-250KW חשמל. חברת אדיג מיבנה הקימה מתקן הדגמה דומה בהספק של 100KW בסין. טכנולוגיה זו מאפשרת ייצור חשמל בנצילות גבוהה ונראה כי ניתן להגיע לעלויות נמוכות משמעותית מבעבר.
  4. צלחת פרבולית (Parabolic Dish Systems) - צלחת העוקבת אחרי השמש בשני צירים באמצעות חיישנים. מהחום מופק חשמל בדרך כלל על ידי מנוע סטירלינג (Stirling) או טורבינת גז קטנה. ניתן לקבל נצילויות גבוהות בהקפי ייצור חשמל של עשרות ומאות קילוואט בלבד, או תחנת כוח מסחרית עם עשרות או מאות יחידות מודולריות.

אנרגיה פוטו-וולטאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תא פוטו-וולטאי

המרה ישירה של אנרגיית השמש לחשמל נעשית באמצעות תא פוטו-וולטאי (תא שמש), שעשוי לרוב מסיליקון בטכנולוגיה של עשיית שבבים, בנוי מסרט מוליך למחצה הנתון בין שתי אלקטרודות. בעת החשיפה לאור, ניתקים האלקטרונים ממקומם ויוצרים תנועה חשמלית. הניצולת של תא כזה היא נמוכה (כ-15 אחוז) ומחירו יקר, בשל טכנולוגיית הייצור המורכבת.

במרכז הלאומי לאנרגיית השמש באוניברסיטת בן-גוריון, נערכים מחקרים בתחום הסולרי-תרמי והפוטו-ולטאי, העוסקים בין השאר בתא פוטו-וולטאי מבוסס פחמן, ובייצור חשמל פוטו-וולטאי באמצעות שימוש במראה מרכזת גדולה. הציפיות הן שמחקרים אלו יבשילו בעשור הבא לכדי מערכות זולות והמוניות לייצור חשמל מאנרגיית השמש.

טכנולוגיה חדשנית הנמצאת בשלבי מחקר מנצלת שימוש בלוחות OLED המבוססים על חומרים אורגניים, לניצול אור שמש לשם הפקת אנרגיה חשמלית. כיום משתמשים בתהליך ההפוך של פליטת אור באמצעות זרם חשמלי לייצור צגים דקים לטלפונים סלולריים וטלויזיות העשויים להחליף בעתיד את מסכי ה-LCD. יתרונה של השיטה בייצור אנרגיה סולרית, היא בעלות ייצור נמוכה, נצילות אנרגטית גבוהה ושימוש בחומרים אורגניים מתכלים.

תחנת כוח פוטו-וולטאית גדולה קמה בהפארק הסולארי בסקסוניה, גרמניה.

יעילות הפקת חשמל מאנרגיית השמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטף האנרגיה הנקלט בכדור הארץ מן השמש הוא 1,366 ואט למ"ר בתנאים מיטביים, כלומר בקו המשווה, בצהרי היום, ללא עננות ובנקודת ההיפוך. היעילות של תא פוטו-וולטאי היא כ-10%. מקובל שלאורך היממה ועונות השנה ניתן להפיק 20 עד 30 ואט בממוצע לכל מ"ר‏[1]. לשם המחשה, שדה של 1 דונם יפיק כ-9 קילו ואט בממוצע לאורך היממה ועונות השנה המהווים 1/1,250,000 מתפוקת החשמל הכוללת בישראל.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שבישראל ישנו מחקר ופיתוח ער ומתקדם, היישום של שימוש במקורות אנרגיה סולארים, למעט השימוש בדודי שמש, הוא עדיין מועט, אם כי לאחרונה חל שינוי בתחום - בעיקר בנושא התקנות מערכות פוטו-וולטאיות.‏[2] מדינת ישראל הצהירה שהיא מעוניינת להגיע בשנת 2020 לייצור חשמל ירוק בהיקף של כ-10% מהצריכה הלאומית.‏[3]

סולארי תרמי לחימום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכות תרמוסיפוניות, המוכרות כדודי השמש, הנם פטנט ישראלי, שהצליח בקנה מידה גדול עם חקיקה מחייבת בישראל שחלה עם משבר האנרגיה של שנות ה-70. כיום חוסכים דודי השמש הפרטיים והמסחריים כארבעה אחוזים מצריכת החשמל של מדינת ישראל.

פרויקט לדוגמה בו נעשה שימוש באנרגיה סולארית לחימום מים בעזרת קולטים בשנת 2008 על ידי חברת 'כרומגן' הינו מלון PRIMA MUSIC בחוף אלמוג באילת, הכולל: 140 חדרים ומטבח מרכזי. הותקנו כ-105 מטר רבוע של קולטים החוסכים 95,000 קילוואט לשנה שהיו נדרשים לחימום המים בגז. בכך נחסכת פליטת כ-18 טון CO2 בשנה. בדומה לדוד שמש ביתי נצילות האנרגיה לחימום מים היא מיטבית. החזר ההשקעה הוא כ-4.5 שנים. בית מלון נוסף באילת העושה שימוש באנרגיה סולארית הוא מלון אורכידאה, אך הוא עושה שימוש בלוחות סולאריים‏[4].

סולארי תרמי להפקת חשמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר פעלה בסמוך לים המלח תחנת כוח סולארית קטנה מסוג בריכת שמש, שהקימה חברת סולמת (מקבוצת אורמת), אך הממשלה הפסיקה את מימון הפעלתה בשל חוסר כדאיות כלכלית.

חברת לוז מירושלים הקימה בשנות ה-80 של המאה ה-20 בקליפורניה תשעה מתקנים בטכנולוגיה התרמית של שקתות פרבוליות, בשלוש תחנות כוח ובהיקף כולל של 354MW (כולל התחנה הסולארית הגדולה בעולם בהספק נקוב של 160MW והשנייה בגודלה בעולם בהספק 150MW). אף שהחברה פשטה רגל, התחנות עדיין עובדות כיום ומופעלות על ידי חברת Florida Power & Light ואף מייצרות חשמל מעבר להספק הנקוב הודות לשיפורים טכנולוגיים הכוללים קולט חדש שפותח ומיוצר על ידי חברת סולל מבית שמש. לאחרונה הוקמה חברת הזנק בשם לוז 2 (נקראת כיום "ברייטסורס תעשיות ישראל"), אשר עובדת על פיתוחים נוספים בתחום. החברה מחזיקה בתחנת כוח ניסויית במישור רותם בהספק של 4MW.

חברות סולרג'ניקס ואורמת מיבנה הקימו תחנת כוח סולרית באריזונה עם טורבינה אורגנית (ORC) מתוצרת אורמת, כמו כן הוקמו בשנתיים האחרונות תחנות בנבאדה (64MW) ומספר תחנות בגודל 50MW בספרד. כיום יש תחנות נוספות בהליכי אישור והקמה בספרד וקליפורניה בהשתתפות חברת סולל (כיום סימנס).

בשנת 2001 הכריז שר התשתיות הלאומיות דאז, אביגדור ליברמן, על הקמת תחנת כוח סולארית באזור דימונה. תוכנית זו לא יצאה לפועל. בתחילת 2004 הכריזה המועצה הארצית לתכנון ובניה על תוכנית מתאר להקמת תחנה סולארית, במסגרתה נבחר מתחם אשלים, בסמוך ליישוב אשלים שבשטח המועצה האזורית רמת הנגב. במרץ 2008 פרסם משרד התשתיות את השלב המקדים של מכרז למיון מציעים להקמת שתי תחנות סולאריות במתחם, אשר יתפרסו על שטח של כ-4,000 דונם ויספקו יחד כ-250 מגה-וואט חשמל, בהשקעה של כ-650 מיליון דולר‏[5]

בנוסף לתחנת כוח סולרית, הוצע על ידי פרופ' דן זסלבסקי מהטכניון להקים ארובת שרב בערבה. מדינת ישראל החלה להקצות שטח לעניין. נכון לסוף שנת 2007 לא נמצאו מקורות מימון להקמת הפרויקט.

מערכות פוטו-וולטאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2008 אישרה רשות החשמל תקנות העוסקות בייצור חשמל על ידי מתקנים פוטו-וולטאים. התקנות מיועדות לעידוד התקנת מערכות סולאריות ביתיות וקובעות כי יינתן תעריף מיוחד לחשמל עודף שימכר לחברת החשמל בגובה של 2.04 שקל לקוט"ש‏[6]. מכיוון שהחשמל נמכר לצרכנים במחיר של כחצי ש"ח לקוט"ש, מדובר בסבסוד של כ-1.5 ש"ח לקוט"ש. בינתיים ירד התעריף ל-1.51 ש"ח לקוט"ש (סיבסוד של 1 ש"ח לקוט"ש). בקיץ 2011 הרשות לחשמל אישרה הקצאת 200MW לתחנות סולאריות תרמיות גדולות, ו-260MW עבור תחנות סולאריות פוטו-וולטאיות גדולות בתעריף 98 אג' לקוט"ש‏[7].

נכון לתחילת 2014 הותקנו בישראל יותר מ-9300 מערכות פוטו-וולטאיות פרטיות ומסחריות קטנות ולהן כושר ייצור של כ-243 מגה וואט בסה"כ‏[8]. החל מ-2011 חלה התקדמות בכיוון פריסת מערכות בינוניות על גגות גדולים וקרקעות, עבורן אושרה מכסה נפרדת של 350MW. סך כל ההסדרות מאפשרות שילוב של כ-1,020 מגהוואט של מתקנים סולאריים לרשת החשמל.

השדה הפוטו-וולטאי הראשון במדינת ישראל הוא "קטורה סאן" בקיבוץ קטורה של ערבה פאוור קומפני. "קטורה סאן" מורכב מכ-18,500 פאנלים פוטו-וולטאים על פני 80 דונם. תפוקת השדה הנומינאלית, בשיא תאורת השמש, הנה 4.95 מגהוואט. בממוצע לאורך השנה ההספק הוא כ-1 מגהוואט (הוא יפיק כתשעה מיליון קוט"ש חשמל בשנה ובשנה יש 8,760 שעות). השדה מחובר לרשת החשמל הארצית ואמור לספק כ-1/12,000 מתפוקת החשמל הכוללת בישראל. במהלך עשרים השנים הבאות, קטורה סאן תחסוך הפקה של כ-125,000 טון מטרי של פחמן דו-חמצני[9]. חברת החשמל תשלם 12 מיליון ש"ח בשנה‏[10] עבור החשמל שיופק ב "קטורה סאן", מהם 7.4 מיליון ש"ח מהווים סיבסוד של החשמל הסולרי לעומת החשמל הקונבנציואלי (חברת חשמל משלמת 1.3 ש"ח לכל קוט"ש ומוכרת לצרכנים בכ-0.5 ש"ח בלי לכלול עלויות הולכה, בקרה וגביה). ההתחייבות למחיר זה היא ל-20 שנה.

פרויקטים נוספים של ערבה פאוור קומפני נמצאים בבנייה בקיבוצים ומושבים ערבה, ביניהם המושב מסלול, קיבוץ שובל, קיבוץ גרופית, קיבוץ יטבתה וקיבוץ אליפז. השדות הסולאריים העתידים לקום יהיו בעלי כח ייצור כולל של 35.5 מגה-וואט. במשך 20 שנות פעילותם השדות יחסכו יחדיו 898,000 טון-מטרי של דו-תחמוצת הפחמן. בתחילת 2010 השקיעה קק"ל בחברת ערבה פאוור. מדובר בהשקעה הראשונה של קק"ל בחברה עסקית, הנשלטת על ידי תאגיד שאינו ישראלי.

מרכזי מחקר בתחום הסולארי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פועלים שני מרכזי חקר בתחום האנרגיה הסולארית, האחד הוא המרכז לחקר אנרגיית השמש בשדה בוקר, במרכז בלאונשטיין לחקר המדבר של אוניברסיטת בן-גוריון; והשני הינו מרכז אימות לבחינת התכנותן של טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת בקטורה שבערבה, אשר הוקם ב- 2010‏[11]

באוגוסט 2008 אישרה הממשלה את ההצעה בדבר מחקר, פיתוח טכנולוגיות וייצור חשמל בתחום אנרגיה סולארית בישראל. במסגרת התוכנית יקים משרד התמ"ת באמצעות לשכת המדען הראשי מרכז טכנולוגי לאנרגיה מתחדשת בנגב בהשקעה של 70 מיליון ₪ על פני 5 שנים‏[12].

יתרונות וחסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היתרונות העיקריים של האנרגיה הסולרית:

  • עצמאות בהפקת חשמל, חוסר תלות במקורות דלק מתכלים ובמדינות המפיקות אותם, כמו התלות בעליית מחירי הדלקים.
  • הפקת אנרגיה נקיה שאיננה פוגעת בסביבה.
  • בעיקר לגבי הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית, אפשרות להתקנה על גגות ובכך לחסוך משאבי קרקע.
  • אנרגיית השמש אינה מתכלה כמו מקורות אנרגיה המתבססים על דלק.
  • התאמה טובה לעקומת הביקוש לחשמל.
  • תחנה תרמית סולארית יכולה לכלול גם גיבוי בדלק אחר, ולא נדרשת הקמת תחנת כוח נוספת לגיבוי כבטורבינות רוח למשל.
  • בתחנה תרמית סולארית אין ירידה משמעותית בביצועי התחנה לאורך שנים (זאת בניגוד לתחנות פוטו-וולטאיות).

החסרונות העיקריים של האנרגיה הסולארית כיום:

  • השקעה ראשונית גבוהה המתבטאת בעלות גבוהה לקילוואט בהשוואה לתחנות כוח קונבנציונליות.
  • הפקת אנרגיה לא סדירה בימים מעוננים ובלילה בתחנות כוח ללא אגירה או מקור אנרגיה נוסף.
  • תפיסת שטח רב יחסית להפקת חשמל בשיטה הקונבנציונליות בפחם, דלק נוזלי או גז.

במטרה להתגבר על החסרונות ישנן הצעות להקים תחנות משולבות שתספקנה הן אנרגיה סולארית והן אנרגיית רוח, במטרה לנצל את השטח גם בלילה. שנית, במוסדות מחקר רבים, כדוגמת המרכז לננוטכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, מנסים לפתח קולטי שמש ששטח הפנים שלהם יהיה גדול יותר, באמצעות שימוש ברכיבים ננוטכנולוגיים, וכך להגדיל את יכולת הפקת האנרגיה מכל מ"ר.

עשרות גופי מחקר ברחבי העולם מנסים לשפר את יעילותם ולהוזיל את מחירם של התאים הפוטו-וולטאיים. בשנת 2007, לדוגמה, הושקעו 500 מיליון דולר במחקר ופיתוח זה רק מהשקעה ציבורית‏[13]. ההשקעה הולכת וגוברת מדי שנה וגם גופים מסחריים עוסקים בכך. למרות המחקר הנרחב וההשקעה העצומה, ולמרות תחזיות כאלה ואחרות בפועל עדיין לא הושגה פריצת דרך ביעילות תא פוטו-וולטאי. לצרכים מעשיים מקובל לחשב לפי עד 10% נצילות. יש גם להביא בחשבון שישנם חסמים תאורטיים ליעילות הפקת חשמל מאנרגיית השמש: 22% לתאים פוטו-וולטאיים‏[14] ו-40% למערכות תרמיות (בהתאם לחוק קרנו).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ודי ואריה מלמד-כץ, "המהפכה הסולארית", גליליאו 107, יולי 2007.
  • ג'ורג' ג'ונסון, הכוח העולה של השמש - הזינוק המאוחר במרוץ הלוהט אחר מקר האנרגיה הזול והזמין ביותר, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 136, ספטמבר 2009
  • הראלה סטוצ'י-באר, אם יש לנו שמש - האם ישראל תמצא שוב את היתרון שלה בתחום הסולרי, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 136, ספטמבר 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנרגיה סולארית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו אתר מחשבון מערכות סולאריות http://www.solar-israel.co.il/solar_systems_calculator
  2. ^ קרברסקי, ל. כדאיות כלכלית של מתקנים פוטו-וולטאים על פי תוכנית התמריצים 2011. פורטל הנדסה אזרחית וסביבה. ספטמבר 2011. [1]
  3. ^ איתן פרנס, גם אתם יכולים: כך תייצרו חשמל סולארי, באתר ynet‏, 4 בפברואר 2014
  4. ^ על פי http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/11016/92 תפוקת המערכת 25 קילו וואט השווה לדוגמה לצריכת שמונה מזגנים ביתיים גדולים (4 כ"ס כל אחד). יש גם לקחת בחשבון שהספק זה מתקבל רק בכשליש היממה ואילו המזגנים מופעלים לפעמים גם בלילה. בכל מקרה בעלי המלון מקבלים תמורה על ייצור החשמל פי 4 ממה שגובה חברת החשמל מן הצרכנים, על פי מדיניות הממשלה.
  5. ^ אבי בר-אלי ומוטי בסוק, שתי תחנות כוח סולאריות יוקמו בנגב ב-650 מיליון דולר, באתר הארץ, 6 במרץ 2008.
  6. ^ תקנות רשות החשמל הנוגעות להסדרת ייצור חשמל מבוזר לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת, באמצעות מיתקנים קטנים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, 2 ביוני 2008
  7. ^ ליאור גוטמן, אושר: יזמים שיתקינו מתקנים סולאריים גדולים יקבלו 98 אגורות לקוט"ש, באתר כלכליסט, 30 באוגוסט 2011
  8. ^ International Energy Agency - Photovoltaic Power Systems Programme - Annual Report 2013
  9. ^ אבי בר-אלי, באוקטובר רישיון ראשון לייצור חשמל סולארי הוענק לקיבוץ קטורה, באתר הארץ, http://www.themarker.com/news/1.1520467.
  10. ^ ליאור גוטמן, מתקן ייצור החשמל הסולארי בקטורה קיבל רישיון קבוע, באתר כלכליסט, 10 באוקטובר 2011
  11. ^ רונית מורגנשטרן, יש חשמל באוויר, באתר nrg‏, 6 במאי 2010.
  12. ^ הודעת דובר משרד התשתיות: לגבי אישור הצעת מחקר פיתוח טכנולוגיות וייצור חשמל בתחום האנרגיה המתחדשת, 4 באוגוסט 2008
  13. ^ ראה/י http://www.iea.org/papers/2010/pv_roadmap.pdf
  14. ^ ראה/י http://solarcellcentral.com/limits_page.html