גז חממה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מדעי הטבע.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

גז חממה הוא מולקולה גזית באטמוספירה הקולטת קרינה תת-אדומה הנפלטת מכדור הארץ ומחזירה אותה חזרה לכדור הארץ, ובכך תורמת לאפקט החממה. בעיקרון כל גז הוא במידה מסוימת גז חממה, אבל הגזים שונים זה מזה בקיבולת החום שלהם. לרוב קיבולת החום של גז תלויה במסה שלו ובמספר האטומים המרכיבים כל מולקולה. אדי המים הם גז חממה חזק במיוחד (ר' להלן) בשל קשרי מימן, המאפשרים להם לאגור יותר אנרגיה.

גזי החממה, שהמדינות המתועשות אשר חתומות על אמנת קיוטו התחייבו להפחית את פליטתם לאטמוספירה הם:

גז החממה העיקרי הוא הפחמן הדו-חמצני. הוא אמנם לא גז החממה החזק ביותר אבל ריכוזו באטמוספירה גורם לכך שהוא אחראי על הכמות הגדולה ביותר של אגירת אנרגיית שמש.

אפקט החממה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אפקט החממה
Atmospheric Transmission.png

כאשר קרני השמש מגיעות לפני כדור הארץ, חלקן נקלטות ומחממות את הכדור. כיוון שכדור הארץ קר יותר מהשמש, הוא מקרין חום בגלים ארוכים יותר מאורך הגל של קרני השמש. האטמוספירה סופגת את גלי החום הללו בצורה יעילה יותר מאשר את קרני השמש. ספיגת קרני החום מחממת את האטמוספירה אשר מתחממת גם מחום כמוס הנפלט משטח כדור הארץ.

גזי חממה גורמים לפליטה נוספת של קרינה ארוכת גל לכיוון כדור הארץ ולכיוון החלל. הפליטה לכיוון כדור הארץ מוכרת כאפקט החממה.

גזי החממה הנפוצים ביותר בכדור הארץ, לפי סדר שכיחות יחסית, הם:


גז חממה אחוזי השפעה על אפקט החממה
אדי מים 36-70%
פחמן דו-חמצני 9-26%
מתאן 4-9%
אוזון 3-7%
יש לשים לב כי טבלה זו מתייחסת לצירוף של שכיחות הגז ושל עוצמת השפעתו על אפקט החממה. לדוגמה - ליטר גז מתאן משפיע הרבה יותר על אפקט החממה מליטר גז פחמן דו-חמצני. אף על פי כן הוא נמצא בריכוזים קטנים יותר.

מקורות טבעיים ומקורות מתוצרת אנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

400,000 שנים של CO2

לרוב גזי החממה מקורות טבעיים ואנתרופגניים. במהלך ההולוקן הטרום-תעשייתי, ריכוזי גזי החממה היו קבועים יחסית. מאז המהפכה התעשייתית, ריכוזי גזי החממה עלו כתוצאה מפעילות אנושית.[1]


גז רמה טרום תעשייתית רמה נוכחית עלייה מאז 1750
פחמן דו-חמצני 280ppm 384 ppm 104 ppm
מתאן 700ppb 1,745 ppb 1,045 ppb
חמצן דו חנקני 270ppb 314 ppb 44 ppb
CFC12 0 533 ppt 533 ppt

ליבות הקרח מספקות עדות לשינויים בריכוזי גזי החממה ב- 800,000 השנים האחרונות. במדידת ריכוזי הגזים בקרחונים עולה כי יש קשר חזק בין עלי בריכוזי הגזים לעלייה בטמפרטורה. לא ניתן לבדוק בצורה מדעית ישירה את ריכוזי גזי החממה מעבר לתקופה זו אך קיימת הערכה לפיה לפני 500 מיליון שנים ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה היה גבוה פי עשרה. [2] מניחים כי שיעורי הפחמן הדו-חמצני נותרו גבוהים לאורך התקופה הפנרוזואית בסדר גודל של פי 4 עד פי 6 מהריכוזים הנוכחיים.[3][4][5] התפחותם של צמחי האדמה ככל הנראה הורידה את ריכוזי הפחמן הדו-חמצני במהלך התקופה הדבוניאנית ומאז היוו מוקד מייצב של ריכוזים אלו.[6]

תפקיד אדי המים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגברות אדי המים בבולדר, קולורדו.

אדי מים הם גז חממה טבעי אשר אחראי על 36%-66% מאפקט החממה.[7] ריכוזי אדי מים עולים ויורדים באזורים שונים אך פעילות אנושית אינה משפיעה ישירות על ריכוזיהם מלבד ברמה הלוקאלית, כגון שדות מושקים.

אוויר חם יותר מסוגל להכיל יותר אדי מים. מודלים עדכניים של מזג האוויר צופים שהתגברות ריכוזי אדי המים באוויר חם יעצימו משמעותית את אפקט החממה הנובע מפליטות גזים אנתרופוגניות. למעשה מייצרים אדי המים פידבק חיובי לפעולתם של גזים אחרים דוגמת הפחמן הדו-חמצני.‏[8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Chapter 1 Historical Overview of Climate Change Science (PDF). Climate Change 2007: The Physical Science Basis. Contribution of Working Group I to the Fourth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change. Intergovernmental Panel on Climate Change (2007-02-05). אוחזר ב־2008-04-25.
  2. ^ Image:Phanerozoic Carbon Dioxide.png
  3. ^ Berner, Robert A. (1994). "GEOCARB II: a revised model of atmospheric CO2 over Phanerozoic time". American Journal of Science 294: 56–91. ISSN 0002-9599. 
  4. ^ Royer, DL; RA Berner and DJ Beerling (2001). "Phanerozoic atmospheric CO2 change: evaluating geochemical and paleobiological approaches". Earth-Science Reviews 54: 349-392. 
  5. ^ Berner, Robert A.; Kothavala, Zavareth (2001). "GEOCARB III: a revised model of atmospheric CO2 over Phanerozoic time". American Journal of Science 301 (2): 182-204. ISSN 0002-9599. 
  6. ^ Beerling, DJ; Berner, RA (2005). "Feedbacks and the co-evolution of plants and atmospheric CO2". Proceedings of the National Academy of Science 102: 1302-1305. 
  7. ^ realclimate.org. Water vapour: feedback or forcing?.
  8. ^ Held, Isaac M. & Soden, Brian J. (2006), "Robust Responses of the Hydrological Cycle to Global Warming", Journal of Climate 19(21): 5686–5699