טיוטה:ניצול לרעה של פסיכיאטריה בברית המועצות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"סכיזופרניה אטית"[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכיזופרניה אטית היא מחלה שפוברקה על ידי "בית הספר לפסיכיאטריה במוסקבה" וסנדז'ייבסקי, התאורטיקן הבולט ביותר של הפסיכיאטריה הסובייטית ומנהל המכון לפסיכיאטריה של האקדמיה למדעי הרפואה בברית המועצות. בעזרת קביעה של סימפטומים קלים ונפוצים מאד למחלה היה ניתן לאבחן את מתנגדי המשטר הבריאים בחולי נפשי וכך לכלואם במוסדות לחולי נפש.

"כליאתם של אנשים בריאים וחופשיים בדעתם בבתי-חרושת היא רצח רוחני,

היא וריאציה של תא הגזים,

אכזרית עוד יותר:

העינויים של ההרוגים הם זדוניים יותר וממושכים יותר.

כמו תאי הגזים, הפשעים האלה לעולם לא יישכחו,

והאנשים המעורבים בהם יידונו כל הזמן במהלך חייהם ואחרי מותם ".[1] 

(אלכסנדר סולז'ניצין)

אבחנות של "סכיזופרניה אטית" לשם מטרות פוליטיות בברית המועצות היו נפוצות באופן בולט ביותר במקרים של מתנגדי המשטר.[2] "סכיזופרניה אטית", כאחת מקטגוריות האבחון החדשות נוצרה כדי להקל על מחנקם של מתנגדי המשטר, והייתה שורש של הונאה עצמית בקרב הפסיכיאטרים כדי לפייס את מצפונם כאשר הם השתמשו בו לשם דיכוי בשם מערכות פוליטיות.[3] על פי המנהל הבכיר של ארגון היוזמה הגלובלית לפסיכיאטריה, רוברט ואן וורן, השימוש הפוליטי השלילי בפסיכיאטריה בברית המועצות נבע מהתפיסה שאנשים שהתנגדו למשטר הסובייטי היו חולים נפשית משום שהם התנגדו למערכת החברתית-פוליטית שנחשבה לטובה ביותר בעולם.[4] כאמור, האבחנה "סכיזופרניה אטית", סיפקה מסגרת נוחה מאוד להסבר התנהגות זו.[5]

שכבת ההשכלה בברית המועצות נוטה לחשוב שהפסיכיאטרים אשר מילאו את התפקיד הראשי בהתפתחותו של מושג אבחוני זה, פעלו לפי הנחיות המפלגה הקומוניסטית והשירות החשאי הסובייטי, או הק.ג.ב, והיו מודעים היטב לשימושים הפוליטיים שלשמם מפתחים מושגים אבחוניים כאלו. אף על פי כן, עבור פסיכיאטרים סובייטים רבים, "סכיזופרניה אטית" נתפש כהסבר הגיוני להתנהגותם של מבקרי המשטר, אשר, בעת התנגדותם, נראו מוכנים לסכן את אושרם, את משפחתם ואת הקריירה שלהם למען אידיאל קיצוני שסטה מהאורתודוקסיה החברתית והפוליטית השלטת.[6]

סנז'נייבסקי פיתח סיווג של הפרעות נפשיות המציע סט חדש של קריטריונים לאבחון.[7] תיאור קפדני של סכיזופרניה אטית קבע כי תסמינים פסיכוטיים אינם חיוניים לאבחון, אך סימפטומים של פסיכופאתיה, היפוכונדריה, דפרסונליזציה או חרדה היו מרכזיים בה.[8] הסימפטומים השליליים שהוזכרו כללו פסימיות, הסתגלות חברתית לקויה והיסטוריה של עימות עם הרשויות; והיו בעצמם מספיקים לאבחון רשמי של" סכיזופרניה אטית עם סימפטומים זעירים".[9]לדברי סנז'נייבסקי, חולים בסכיזופרניה אטית יכולים להיראות שפויים, בעת שהם מציגים סטיות או שינויים אישיותיים מינימליים. שינויים אלו רלוונטיים קלינית, אך יכולים להיוותר סמויים מעין לא מקצועית ולא מאומנת.[10] בכך ניתן היה לאבחן בקלות חולים עם הפרעות נפשיות לא פסיכוטיות, או אפילו אנשים שלא היו חולים נפשית, עם אבחנה של סכיזופרניה אטית.[11] יחד עם פרנויה, סכיזופרניה אטית הייתה האבחנה הנפוצה ביותר עבור הכליאה הפסיכיאטרית של המתנגדים.[12]לפי התאוריה של סנז'נייבסקי ועמיתיו, סכיזופרניה הייתה נפוצה הרבה יותר ממה שנחשב בעבר, כנראה מפני שהסימפטומים של סכיזופרניה אטית היו קלים ועל פי האבחון יכלו להתפתח מאוחר יותר לסימפטומים קשים יותר.[13]כתוצאה מכך, סכיזופרניה אובחנה במוסקבה בשיעור גבוה הרבה יותר מאשר בערי הבירה של מדינות אחרות, כפי שדווח על ידי ארגון הבריאות העולמי ב -1973.[14] העיר בעלת השכיחות הגבוהה ביותר של סכיזופרניה בעולם הייתה מוסקבה.[15]בנוסף, היקף האבחון התגמש כי על פי סנז'נייבסקי ועמיתיו, חולים בסכיזופרניה אטית היו מסוגלים בדרך כלל לתפקד במובן החברתי.[16] הסימפטומים של המחלה יכולים להיות כמו אלו של נוירוזה או אפילו אופי פרנואידי.[17]על פי הגדרת המחלה, לחולים עם התסמינים הפרנויים עלולים להתבטא רעיונות גרנדיוזיים של רפורמה בחברה.[18]כך, לסכיזופרניה אטית יכולים להיות סימפטומים כגון "דחף לרפורמה חברתית" ו"התמדה".[19]

בשנות השישים והשבעים, תאוריות שהכילו רעיונות על רפורמה בחברה, לא סווגו כהפרעות פרנואידיות מזויפות כמעט באף מדינה בעולם. עם זאת, הפסיכיאטריה הסובייטית המשיכה (מתפיסות אידאולוגיות) להתייחס לביקורת על המערכת הפוליטית ולהצעות לרפורמות חברתיות כסיווג של סימפטומים הזייתיים.[20]גישות אבחון של סכיזופרניה אטית, מצבים פרנויים ואשליה של רפורמיזם שימשו רק בברית המועצות ובמספר מדינות במזרח אירופה.[21]

על פי פקודותיו הנסתרות של הק.ג.ב, אלפי פעילים חברתיים ופוליטיים - "מתנגדים" סובייטים - נכלאו בבתי חולים לחולי נפש לאחר שתויגו כחולים ב"סכיזופרניה אטית".[22] הפסיכיאטר האמריקני, אלן א. סטון, הצהיר כי הביקורת המערבית על הפסיכיאטריה הסובייטית מכוונת לסניז'יבסקי באופן אישי, משום שהוא היה אחראי לתפיסה הסובייטית של סכיזופרניה. תפיסה אשר אבחנה חולים בעזרת ביטויים כגון "סכיזופרניה אטית" ו"רפורמיזם",[23]כך שאפשר ליישם את תוכנית האבחון הזו על המתנגדים.[24]פעולות סנז'ייבסקי עברו ביקורת קשה זמן רב במערב כמודל של התעללות פסיכיאטרית בברית המועצות.[25]המבקרים הראשיים רמזו כי הוא עיצב את המודל הסובייטי של סכיזופרניה ואבחנה זו כדי להפוך את המחלוקת הפוליטית למחלה נפשית.[26]הוא הואשם בפיתוח של מערכת אבחנה שיכולה להיות כפופה למטרות פוליטיות. בנוסף, הוא עצמו אבחן או היה מעורב בסדרה של מקרי אבחון מפורשים. לעיתים סנז'ייבסקי חתם אישית על החלטת הוועדה לאשפז מתנגדים בריאים נפשית. ביניהם היו ולדימיר בוקובסקי, נטליה גורבנבסקיה, ליאוניד פליושך, מיקול פלאכותניוק,[27]ופיוטר גריגורנקו.[28]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    [Sagan, Leonard; Jonsen, Albert. Medical Ethics and Torture. The New England Journal of Medicine. June 1976;294(26):1427–1430. doi:10.1056/NEJM197606242942605. PMID 944852. ]
  2. ^ Katona, C. L. E. (Cornelius L. E.), 1954-, Psychiatry at a glance, 3rd ed, Malden, Mass.: Blackwell Pub, 2005
  3. ^ J. P. Tobin, Editorial: political abuse of psychiatry in authoritarian systems, Irish Journal of Psychological Medicine 30, 2013-6, עמ' 97–102 doi: 10.1017/ipm.2013.23
  4. ^ Robert van Voren, Political abuse of psychiatry--an historical overview, Schizophrenia Bulletin 36, 2010-1, עמ' 33–35 doi: 10.1093/schbul/sbp119
  5. ^ Robert van Voren, Political abuse of psychiatry--an historical overview, Schizophrenia Bulletin 36, 2010-1, עמ' 33–35 doi: 10.1093/schbul/sbp119
  6. ^ Robert van Voren, Political abuse of psychiatry--an historical overview, Schizophrenia Bulletin 36, 2010-1, עמ' 33–35 doi: 10.1093/schbul/sbp119
  7. ^ Dennis Ougrin, Semyon Gluzman, Luiz Dratcu, Psychiatry in post-communist Ukraine: dismantling the past, paving the way for the future, Psychiatric Bulletin 30, 2006-12, עמ' 456–459 doi: 10.1192/pb.30.12.456
  8. ^ Dennis Ougrin, Semyon Gluzman, Luiz Dratcu, Psychiatry in post-communist Ukraine: dismantling the past, paving the way for the future, Psychiatric Bulletin 30, 2006-12, עמ' 456–459 doi: 10.1192/pb.30.12.456
  9. ^ Dennis Ougrin, Semyon Gluzman, Luiz Dratcu, Psychiatry in post-communist Ukraine: dismantling the past, paving the way for the future, Psychiatric Bulletin 30, 2006-12, עמ' 456–459 doi: 10.1192/pb.30.12.456
  10. ^ Dennis Ougrin, Semyon Gluzman, Luiz Dratcu, Psychiatry in post-communist Ukraine: dismantling the past, paving the way for the future, Psychiatric Bulletin 30, 2006-12, עמ' 456–459 doi: 10.1192/pb.30.12.456
  11. ^ Dennis Ougrin, Semyon Gluzman, Luiz Dratcu, Psychiatry in post-communist Ukraine: dismantling the past, paving the way for the future, Psychiatric Bulletin 30, 2006-12, עמ' 456–459 doi: 10.1192/pb.30.12.456
  12. ^ Dennis Ougrin, Semyon Gluzman, Luiz Dratcu, Psychiatry in post-communist Ukraine: dismantling the past, paving the way for the future, Psychiatric Bulletin 30, 2006-12, עמ' 456–459 doi: 10.1192/pb.30.12.456
  13. ^ Dennis Ougrin, Semyon Gluzman, Luiz Dratcu, Psychiatry in post-communist Ukraine: dismantling the past, paving the way for the future, Psychiatric Bulletin 30, 2006-12, עמ' 456–459 doi: 10.1192/pb.30.12.456
  14. ^ Dennis Ougrin, Semyon Gluzman, Luiz Dratcu, Psychiatry in post-communist Ukraine: dismantling the past, paving the way for the future, Psychiatric Bulletin 30, 2006-12, עמ' 456–459 doi: 10.1192/pb.30.12.456
  15. ^ Young Su Park, Sang Min Park, Jin Yong Jun, Seog Ju Kim, Psychiatry in former socialist countries: implications for north korean psychiatry, Psychiatry Investigation 11, 2014-10, עמ' 363–370 doi: 10.4306/pi.2014.11.4.363
  16. ^ Robert van Voren, Political abuse of psychiatry--an historical overview, Schizophrenia Bulletin 36, 2010-1, עמ' 33–35 doi: 10.1093/schbul/sbp119
  17. ^ Robert van Voren, Political abuse of psychiatry--an historical overview, Schizophrenia Bulletin 36, 2010-1, עמ' 33–35 doi: 10.1093/schbul/sbp119
  18. ^ Robert van Voren, Political abuse of psychiatry--an historical overview, Schizophrenia Bulletin 36, 2010-1, עמ' 33–35 doi: 10.1093/schbul/sbp119
  19. ^ Allies and adversaries : the impact of managed care on mental health services, Washington, DC: American Psychiatric Press, 1994
  20. ^ Korotenko, A., Sovetskai︠a︡ psikhiatrii︠a︡ : zabluzhdenii︠a︡ i umysel, Kiev: Sfera, 2002
  21. ^ Korotenko, A., Sovetskai︠a︡ psikhiatrii︠a︡ : zabluzhdenii︠a︡ i umysel, Kiev: Sfera, 2002
  22. ^ Dan Healey, Book Review: Robert van Voren, Cold War in Psychiatry: Human Factors, Secret Actors, Rodopi: Amsterdam & New York, 2010; xviii + 512 pp.: 9789042030480, 40, $56 (pbk), History of Psychiatry 22, 2011-6, עמ' 246–247 doi: 10.1177/0957154X110220020802
  23. ^ Stone Alan A., Law, psychiatry & morality : essays & analysis., [Place of publication not identified]: Amer Psychiatric, 1985
  24. ^ Stone Alan A., Law, psychiatry & morality : essays & analysis., [Place of publication not identified]: Amer Psychiatric, 1985
  25. ^ New York Times New York City Poll, January 2003, ICPSR Data Holdings, ‏2003-05-16
  26. ^ Alan A. Stone, Psychiatrists on the side of the angels: the Falun Gong and Soviet Jewry, The Journal of the American Academy of Psychiatry and the Law 30, 2002, עמ' 107–111
  27. ^ А.Л. Дружков, С.Е. Константинова, Что делать?, ТЕНДЕНЦИИ РАЗВИТИЯ НАУКИ И ОБРАЗОВАНИЯ, НИЦ «Л-Журнал», 2018 doi: 10.18411/lj-31-03-2018-44
  28. ^ Stone Alan A., Law, psychiatry & morality : essays & analysis., [Place of publication not identified]: Amer Psychiatric, 1985

קטגוריה:ברית המועצות: חוק ומשפט קטגוריה:ברית המועצות: פגיעה בזכויות האדם קטגוריה:רדיפות פוליטיות בברית המועצות