טיעון רטרודוקטיבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

טיעון רטרודוקטיבי (Retroductive Argument) הוא טיעון שבו מוצע הסבר שיבאר עובדה או ערכת עובדות נצפית. ההסבר נובע מהתרחשות בו זמנית או הקבלה: "הדם על חולצת הנרצח תואם את סוג דמה של שטרנהולצר -- ייתכן שהיא הרוצחת". מאחר שהטיעונים מבוססים על הקבלות או הצלבה, טיעונים רטרודוקטיביים עשויים להיות שגויים במקרים רבים, מה שהופך אותם לסוג הטיעון החלש ביותר. למרות זאת, רטרודוקציה היא הסוג היחיד של טיעון המצביע על קשרים אפשריים חדשים שבאמצעותם ניתן להרחיב את ידיעותינו על העולם.

בטיעון רטרודוקטיבי, ההנחה הראשית היא כלל, כמו בהיסק -- הצהרה כללית ביחס למבנה העולם. בניגוד להיסק, ההנחה המשנית היא התוצאה של תצפית -- עובדה, לעיתים מפתיעה, שאנו מנסים להסביר. מקרה, המניח את התוצאה לפי כלל ידוע, מציע הסבר אפשרי. רטרודוקציה עוברת מהכלל והתוצאה אל המקרה.

דוגמה:

  1. כל הסוסים אוכלים עשב (כלל -- סדירות ידועה כלשהי)
  2. סוקרטס אוכל עשב (תוצאה -- סוקרטס נתפש מלחך להנאתו)
  3. לכן, ייתכן שסוקרטס הוא סוס (מקרה -- העובדה שסוקרטס הוא אחד מן הסוסים יכולה להסביר את לחיכת העשב שלו).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]