יו ויליאם ויליאמס
 | |
| לידה |
1773 דבון, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
3 ביוני 1829 (בגיל 56 בערך) אדינבורו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
  | |
יו ויליאם ויליאמס (באנגלית: Hugh William Williams; 1773 – 3 ביוני 1829) היה צייר נוף סקוטי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויליאמס נולד על סיפון ספינתו של אביו, קפטן ויליאמס, בזמן שהיה בדרכו לאיי הודו המערבית. אמו, "מיס לואיס", נפטרה ב-1782, ואביו, כיוון שלא היה מסוגל לטפל ביו בן התשע, הותיר אותו בטיפולו של לואי רופיני, יצרן טקסטיל בדלקית'.[1] רופיני עודד את יו להפוך לצייר.[2] במשך כמה שנים הוא התרכז בנופי ההיילנד.[3]
סיבוב לימודים באיטליה וביוון, ממנו חזר ב-1818, מומן על ידי חבר הפרלמנט ויליאם דאגלס, אמן חובב, שגם ליווה אותו. [4] הסיור העניק ליצירתו את האופי המסוים שלו, והקנה לו את הכינוי "ויליאם היווני". בשנת 1822 ערך ויליאמס תערוכה של צבעי מים, המבוססת על סיורו. התערוכה זכתה להצלחה גדולה, חורבותיו וסצינותיו המפורסמות של ההיסטוריה היוונית השתלבו בטעם התקופה.
ב־1808 ויליאמס היה חבר מייסד באגודת ציירי צבעי המים, עם אנדרו וילסון,[2] ומקורב של המוסד המלכותי, אדינבורו. לקראת סוף ימיו גילה עניין במיזוג האגודות המוצע של האקדמיה הסקוטית ומקורבי האמנים של המוסד, הסדר שהושלם חודש לאחר מותו.
הוא נבחר לעמית של החברה המלכותית של אדינבורו בשנת 1823.
הוא מת בביתו, ב-23 ביוני 1829. הוא קבור בקנונגייט, אשתו רובינה מילר נפטרה ב-1874.[5]
יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויליאמס היה פעיל מאז תחילת שנות ה-90 (המאה ה-18) עם היצירה המתועדת המוקדמת ביותר משנת 1792. בשנת 1802 פורסם תחריט לאחד הציורים שלו של טירת הרמיטאז', רוקסבורגשייר, כחזית לספרו של סר וולטר סקוט.[6] בשנים 1811–1812, ויליאמס פרסם שישה תחריטים גדולים של סצינות בצפון, בעוד שרבים מהרישומים הטופוגרפיים המוקדמים שלו הופיעו במגזין Scots. דיווח על מסעותיו בדרום אירופה, הופיעו בשני כרכים בשנת 1820. הדיווח נכתב בצורה של מכתבים, והוקדש לג'ון תומסון, כוונת היצירה הייתה תיאורית של נוף, ועמים כפי שנראו לו. האיורים נחרטו על ידי William Home Lizars מציורים של המחבר.
בין השנים 1827 ו-1829, ויליאמס פרסם "מראות נבחרים ביוון" מספר חוברות שכל אחת מהן הכילה שישה לוחות. בזמן שצייר הוא השתמש בעיקר בצבעי מים, במריחות רחבות של צבע שקוף על פני רישום עיפרון קפדני. עבודתו נרכשה על ידי הגלריה הלאומית של סקוטלנד ומוזיאון דרום קנזינגטון. ניתן למצוא יצירות נוספות באוספים ציבוריים רבים בבריטניה וברחבי אירופה.[7]
משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמן קצר לאחר שובו מהמזרח ב-1827, נישא ויליאמס למיס רובינה מילר העשירה מגארנוק. בני הזוג היו פעילים ופופולריים בחברה הגבוהה של אדינבורו. לא היו להם ילדים.
ב-1829 מת ויליאמס לאחר התקף מחלה קשה שפקדה אותו בשנה הקודמת.
הוא נקבר בחצר הכנסייה קאנונגייט, אדינבורו ב-22 ביוני.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מצודה בנוף -
מקדש הרקולס ברומא -
דלפי יוון, 1829 -
אקרופוליס ביוון, 1829 -
הרי אפירוס- מבט מהים, 1829 -
שרידי קורינוס, 1829
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Biographical Index of Former Fellows of the Royal Society of Edinburgh 1783–2002 (PDF). The Royal Society of Edinburgh. July 2006. ISBN 0-902-198-84-X. Archived from the original
- ^ 1 2 Campbell, Mungo. "Williams, Hugh William". Oxford Dictionary of National Biography (online ed.). Oxford University Press.
- ^ Lee, Sidney, ed. (1900). "Williams, Hugh William" . Dictionary of National Biography. Vol. 61. London: Smith, Elder & Co.
- ^ "The List". Abbott and Holder. Archived from the original
- ^ Biographical Index of Former Fellows of the Royal Society of Edinburgh 1783–2002 (PDF). The Royal Society of Edinburgh. July 2006.
- ^ The life and Works of Hugh William Williams, by J Rock 1996 Vol 1 p7 and Vol 2 catalogue of works after the artist P7. Accessed 1 Nov 2018
- ^ The life and Works of Hugh William Williams, by J Rock 1996 Vol 1 p10. Accessed 1 Nov 2018