כללי טיסת ראייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טיסה לפי כללי טיסת ראייהראשי תיבות: כט"ר; באנגלית: Visual flight rules; בראשי תיבות: VFR) היא טיסה שבה הניווט מתבצע לפי הראייה. הטייס מנווט את המטוס על ידי התייחסות לנקודות קרקעיות שאותן הוא מכיר. לרוב מדובר בתוואי קרקע בולט כגון נחל הר או כל גוף בולט.

קטע ממפת נתיבי תובלה נמוכים (לפי כללי טיסת ראיה מבוקרת CVFR) - פירוט נתיבים ומעברי קשר באזור המרכז‏‏‏[1]. גובה הטיסה בכל כיוון בנתיב מסומן בתוך חץ צהוב. נקודות דיווח חובה מסומנות במשולשים צהובים, שדות תעופה בעיגולים צהובים, ומעברי הקשר מצוינים בסגול

כדי לטוס טיסת ראייה חוקית ישנם מספר תנאים החייבים להתקיים כגון ראות אופקית מספקת ומרחק מעננים ומגורמים אחרים החוסמים את הראייה. טיסה שבמהלכה המטוס טס בנתיבים מסוימים,בגובה מסוים,ונקודות שאותן מזהים ע"פ מראה בלבד,הנקודות האלה הן "צומת אווירי" שבהן בדרך כלל עוברים מנתיב לנתיב. נקראת כטר"מ,כללי טיסת ראייה מבוקרת (CVFR)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏פרסום מידע תעופתי פנים ארצי (פמ"ת) המפורסם על ידי מנהל התעופה האזרחית מכח הוראות תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981. מפות נתיבי טיסה (נתיבי התובלה הנמוכים ו- ATS) מהוות חלק בלתי נפרד מהפמ"ת‏