כרטיס גרפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כרטיס גרפי משנת 2002[1] התואם חריץ AGP. לכרטיס יש מעבד פנימי עם גוף קירור ומאוורר
כרטיס גרפי חדיש משנת 2008 התומך בממשק PCI Express.
כרטיס גרפי
כרטיס גרפי התואם חריץ PCI בלוחות אם ישנים

כרטיס המסך במחשב אחראי לייצר את הפלט הוויזואלי מהמחשב על גבי המסך. למעשה, כמעט כל התוכניות מייצרות פלטים ויזואליים וכרטיס המסך הוא רכיב החומרה האחראי לקחת פלט זה ולהורות למסך אילו נקודות להאיר על הצג (ובאיזה צבע) כדי שנוכל לראות את הפלט. כרטיס המסך מקבל כקלט מהמעבד נתונים בינאריים והופך אותם לאות תצוגה (בעבר אנלוגי בלבד, כיום גם ספרתי).

כמו רוב חלקי המחשב האישי, לכרטיס המסך הייתה התחלה צנועה. בתחילה הוא היה אחראי רק להציג על המסך את מה שייצר המעבד המרכזי. בשלביו הראשונים, היה זה טקסט בלבד, ללא תמיכה בצבע.

כיום, כרטיסי המסך הם מעבדים בפני עצמם. יש להם מעבד גרפי משלהם והם עושים הרבה מעבודת העיבוד שבעבר נעשתה על ידי המעבד המרכזי של המחשב. הצורך נובע מכמות המידע שאנו שולחים כיום למסך ומהחישובים המסובכים שצריכים להיעשות כדי לקבוע מה נראה על המסך. צורך זה התעצם עם כניסת הגרפיקה התלת ממדית.

ממשקי ערוץ נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ISA (היסטורי)
  2. VLB (היסטורי)
  3. PCI (היסטורי)
  4. AGP
  5. PCI-X
  6. Nubus (היסטורי) (מחשבי מקינטוש)
  7. Zorro (היסטורי) (מחשבי אמיגה)
  8. MCA (היסטורי) (מחשבי RS/6000)
  9. Sbus (היסטורי) (מחשבי Sparc)
  10. PCI-Express

תקני תצוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. CGA (היסטורי)
  2. EGA (היסטורי)
  3. VGA
  4. DVI
  5. DisplayPort
  6. HDMI

מצבי פעולה של המסך[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסך יכול לעבוד במספר מצבי הפעלה. בכל מצב מוגדרים מספר שונה של צבעים ומספר שונה של פיקסלים לאורך ולרוחב המסך. לעומת זאת, קיים מצב טקסט, בו לא מוגדרים פיקסלים אלא מוגדר הטקסט שצריך להופיע על המסך, וכן השורה והעמודה של כל תו, והצבע שלו. במערכת ההפעלה דוס, כל מצב היה טהור, ולא ניתן היה לשלוט על פיקסלים בתצוגת טקסט, וטקסט לא היה נראה כראוי בתצוגה גרפית. עם התקדמות מערכות ההפעלה, ניתן לשלב על המסך מספר מצבי פעולה.

כרטיס המסך והזיכרון הפנימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר עובדים במצב טקסט, המידע שצריך להופיע על המסך נכתב בזיכרון הפנימי החל בתא B800:0000. כרטיס המסך קורא את התאים הללו עשרות פעמים בשנייה, ומציג את תוכנם על המסך. כל אות על המסך תופסת בזיכרון שני בייטים בזיכרון הפנימי. הבייט הראשון מכיל את התו שצריך להופיע (אחד מ-256 תווים), והבייט השני מחולק לשניים. חציו הראשון מכיל את הצבע של התו (0-15), וחציו השני מכיל את צבע הרקע של התו (0-15).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]