בית (מחשב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כפולות של היחידה "בית"
תחיליות במערכת היחידות הבינלאומית
שם סימון בינ"ל סימון עברי מכפלה
קילו-בית KB ק"ב 103
מגה-בית MB מ"ב 106
גיגה-בית GB ג"ב 109
טרה-בית TB ט"ב 1012
תחיליות בינאריות
(IEC 60027-2)
kibibit Kibit 210
mebibit Mibit 220
gibibit Gibit 230
tebibit Tibit 240
כרטיס זיכרון בגודל 64 מגה-בית

בַּיִתאנגלית: byte; מיוצג באנגלית באות B; נכתב גם בייט) הוא יחידה של זיכרון מחשב, המורכבת מ־8 סיביות. מעבר להגדרה השרירותית של בית בתור איגוד של מספר סיביות, ככלל (במחשבים מודרניים), הבית הוא היחידה הקטנה ביותר שניתן להתייחס אליה בחישובים אריתמטיים והוא הבסיס לכתובות גישה לזיכרון. לדוגמה, כדי לשנות את הסיבית ה־300 בזיכרון, המחשב יקרא את הבית מכתובת 38 בזיכרון, ישנה בו רק את הסיבית הרביעית (300 = 37×8 + 4) וישמור את הבית כולו חזרה לתוך הזיכרון.

כדי לייעל את מהירות הגישה לזיכרון, נקראים (או נכתבים) בדרך כלל שניים, ארבעה או אף שמונה בתים ביחד (16 32 ו-64 סיביות בהתאמה), אך עדיין הכתובת היא כתובת הבית הבודד. גם חישובים אריתמטיים מבוצעים בדרך כלל על מספרים המיוצגים על ידי כמה בתים, כיחידה אחת.

הגודל של שמונה סיביות נוח בין השאר משום שהוא מתאים לייצוג תו בודד ב-ASCII.

היסטוריית הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת עידן המחשב (שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20), יוצרו מחשבים בעלי מילה (Word) באורכים שונים. גודל מילה היה שונה ממחשב אחד למשנהו, 40 עד 75 סיביות בדרך כלל, וכתובות בזיכרון יוצגו ככתובת המילה. לייצוג מחרוזת היה נהוג אז לקבץ כמה תווים בתוך מילה אחת. תו יוצג אז באורך שש או שבע סיביות בדרך כלל.

את המושג "בית" טבע ורנר בוכהולץ בשנת 1956, בעת תכנונו של מחשב Stretch של חברת IBM. ראשית נחשב הבית כמייצג תו בודד גם אם אורכו אינו שמונה סיביות. אך מאחר שלבסוף הוחלט כי במחשב זה אורכו יהיה שמונה סיביות‏[1] הפך גודל זה לחלק בלתי נפרד מן ההגדרה של הבית. חיזוק נוסף להגדרה זו ניתן ב-1964 בה הוכרז אחד המחשבים המוצלחים ביותר בעידן ההוא, ה-IBM System/360 שבו שוב יוצגו תווים באמצעות בתים באורך שמונה סיביות.

במהלך שנות ה-70, עם התפתחות המיני-מחשבים, תפס הבית את מקומו כסטנדרט בתעשייה. הדור הבא של המחשבים, המיקרו-מחשבים, בראשיתם, היו בעלי רוחב אפיק נתונים של שמונה סיביות וכך תפסו הבית וכפולותיו (16 סיביות, 32 סיביות) את מקומם כגודל הסטנדרטי הכמעט בלעדי.

כפולותיו של הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לבטא נפחי זיכרון בכפולות של בתים: קילו-בית (KB), מגה-בית (MB), גיגה-בית (GB), טרה-בית (TB), פטה-בית (PB), אקסה-בית (EB), זטה-בית (ZB), יוטה-בית (YB), וכו'. מונחים אלו משמשים למדידת גודלם של זיכרון המחשב ושל אמצעי אחסון כגון דיסק קשיח.

קיימות שתי שיטות לייצוג כפולותיו של בית:

שיטה עשרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחיליות במערכת היחידות הבינלאומית

מערכת היחידות הבינלאומית דוגלת ביחידות לפי כפולות של אלף. שיטה זו מבוססת על המקובל גם במידות אורך ומשקלים, דהיינו- כל תחילית היא כפולה של אלף של התחילית הקודמת. על פי שיטה זו:

  • קילו-בית אחד שווה ל־1000 בתים.
  • מגה-בית אחד שווה ל־1000 קילו-בית.
  • גיגה-בית אחד שווה ל-1000 מגה-בית.
  • טרה-בית אחד שווה ל-1000 גיגה-בית.
  • פטה-בית אחד שווה ל-1000 טרה-בית.
  • אקסה-בית אחד שווה ל-1000 פטה-בית.
  • זטה-בית אחד שווה ל-1000 אקסה-בית.
  • יוטה-בית אחד שווה ל-1000 זטה-בית, וכן הלאה.

שיטה בינארית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה זו מושתתת על תקן IEC מספר 60027-2, והיא משתמשת בבסיס 2, ובמספר 1024 (השווה ל- 210) ככפולה בין התחיליות השונות. שיטה המנצלת את העובדה שכתובות של נתונים מיוצגות בעזרת מספר שלם של ביטים במחשב, ולכן טבעי יותר שהכפולות יהיו בבסיס 2 (210 = 1024) במקום על בסיס עשרוני. על פי שיטה זו:

  • קילו-בית אחד שווה ל-1024 בתים (210)
  • מגה-בית אחד שווה ל-1024 קילו-בית (220, שהם 1,048,576 בתים).
  • גיגה-בית אחד שווה ל-1024 מגה-בית (230, שהם 1,073,741,824 בתים).
  • טרה-בית אחד שווה ל-1024 גיגה-בית (240, שהם 1,099,511,627,776 בתים).
  • פטה-בית אחד שווה ל-1024 טרה-בית (250, שהם 1,125,899,906,842,624 בתים).
  • אקסה-בית אחד שווה ל-1024 פטה-בית (260, שהם 1,152,921,504,606,846,976 בתים).
  • זטה-בית אחד שווה ל-1024 אקסה-בית (270, שהם 1,180,591,620,717,411,303,424 בתים).
  • יוטה-בית אחד שווה ל-1024 זטה-בית (280, שהם 1,208,925,819,614,629,174,706,176 בתים), וכן הלאה.

בתחילה נעשה שימוש בשיטת הכפולות של 1024 בלבד, שכן מושגים אלה שימשו בעיקר אנשי מקצוע, ומבחינה מתודולוגית שיטה זו נכונה יותר. אלא שברבות הזמן, עקב התגברות השימוש במחשבים אישיים, מושגים אלה נעשו נפוצים בציבור הרחב אשר רגיל היה להשתמש בשיטה העשרונית (במידות ומשקלים), דבר אשר גרם לבלבול רב. כדי למנוע בלבול, הוחל להשתמש בכפולות של אלף גם כדי למנות יחידות של בתים. ישנה סברה שאת השימוש בשיטה העשרונית הנחילו יצרני הכוננים הקשיחים שהעדיפו לנקוב במספרים גדולים יותר לתיאור מוצריהם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ IBM, PLANNING A COMPUTER SYSTEM, Project Stretch, ‏1962 (באנגלית)