לואיזה אטקינסון
.jpg) | |
| לידה |
25 בפברואר 1834 Sutton Forest, אוסטרליה  |
|---|---|
| פטירה |
28 באפריל 1872 (בגיל 38) Sutton Forest, אוסטרליה |
| שם לידה |
Caroline Louisa Waring Atkinson |
| בן או בת זוג |
James Snowden Calvert (?–1872) |
  | |
לואיזה אטקינסון (באנגלית: Louisa Atkinson ; 25 בפברואר 1834 – 28 באפריל 1872) הייתה סופרת אוסטרלית מוקדמת, בוטנאית ומאיירת. אף שהייתה ידועה בסיפורת שלה במהלך חייה, חשיבותה ארוכת הטווח נשענת על עבודתה הבוטנית.[1] היא נחשבת לפורצת דרך עבור נשים אוסטרליות בעיתונות ובמדעי הטבע, והיא נודעה בזכות התייחסותיה האוהדות לאוסטרלים האבוריג'ינים בכתביה ועידודה לשימורם.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לואיזה, נולדה בניו סאות' ויילס, והייתה ילדתם הרביעית של הוריה. אביה, ג'יימס אטקינסון, היה מחברו של ספר אוסטרלי מוקדם, "תיאור החקלאות והמרעה בניו סאות' ויילס", שפורסם בשנת 1826. הוא נפטר בשנת 1834, כשלואיזה הייתה בת 8 שבועות בלבד. לואיזה הייתה ילדה מעט שברירית עם מום בלב, ולכן התחנכה על ידי אמה, שרלוט ברטון, בעצמה מחברת ספר הילדים הראשון באוסטרליה.
אמה התחתנה בשנית, אך בעלה השני, ג'ורג' ברטון שהיה חבר המשפחה, הפך לאלים זמן לא רב לאחר הנישואין[2] וכתוצאה מכך נזקקה המשפחה לעזוב את ביתם.
היא חיה את מרבית חייה בקוראג'ונג הייטס בבית שנבנה על ידי אמה. לפני כן היא התגוררה לזמן קצר בסידני. היא הפכה לחברה פעילה בקהילה, ופעלה כמתנדבת עבור אנשי המחוז בלימוד ילדים ועזרה לזקנים ולחולים. היא גם ארגנה ולימדה בבית הספר הראשון של המחוז. לואיזה ואמה חזרו לביתם הראשון בשנת 1865, ואמה מתה שם בשנת 1868.
ב־11 במרץ 1869, היא נישאה לג'יימס סנודן קלברט (1825–1884), ניצול משלחתו של החוקר הגרמני לודוויג לייכהרדט שהתעניין בבוטניקה.[3] היא נפטרה בסוואנטון, בשנת 1872, 18 יום לאחר לידתה של בתה, לואיזה סנודן אנני. היא נקברה בקבר משפחת אטקינסון בכנסיית אול סיינטס, יער סאטון.
בוטנאית ואמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לואיזה מוכרת כבוטנאית מובילה שגילתה מיני צמחים חדשים באזור ההרים הכחולים ודרום ההיילנדס שבניו סאות' ויילס, והיא דגלה בשימור נכון בזמן של עיבוד קרקע מהיר. העניין הבוטני שלה נזקף בחלקה ללימודיה הביתיים על ידי אמה, שהייתה בעצמה אמנית שהתעניינה בהיסטוריה של הטבע.
היא ערכה סיורים בוטניים באזורים מרוחקים ממקום מגוריה ואספה דגימות בהרחבה עבור הכומר ד"ר ויליאם וולס, מורה ידוע ובוטנאי חובב, ופרדיננד פון מולר. אליזבת לוסון כתבה כי עבודתו של פון מולר נעזרה בחובבי טבע רבים באוסטרליה, אך תרומתה של אטקינסון ראויה לציון מיוחד "בזכות איכות המידע שלה, המחויבות המלומדת שלה, ההתלהבות וההתמדה לאורך זמן, הטווח הגאוגרפי שעברה, והידע המקומי שלה, איכות התיאורים שלה תחושת החקירה הראשונית והגילויים הגדולים שלה ".[2] היא מונצחת במין Loranthaceous Atkinsonia, ובכמה מינים נוספים. האוסף שלה שכולל למעלה מ -800 דגימות בוטניות נמצא בהרבריום הלאומי של ויקטוריה.[4]
בשנות ה -60 של המאה ה-19 הייתה אטקינסון מודעת להשפעה של החקלאות האירופית על הצומח המקומי. היא כתבה על כך בכמה הזדמנויות, והצהירה הצהרות כמו " לא צריך שום דמיון פורה כדי לחזות שבעוד, למשל, חצי מאה, שטחים של מאות קילומטרים יהיו חסרי עצים".
היא נחשבת כאמנית בוטנית, התעניינה גם בזואולוגיה. האמנות שלה הייתה יוצאת דופן בשל המגוון שלה: היא כללה בעלי חיים, ציפורים, חרקים, זוחלים ונופים.
היא הייתה כתבת פופולרית לענייני מדע וכתבה עבור The Morning Herald של סידני ומגזין הגננות.
סופרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לואיזה נחשבת לאישה הראשונה ילידת אוסטרליה שפרסמה באוסטרליה רומן, "גרטרוד המהגרת" (1857) שזכה להצלחה, והיא הייתה אז בת 23. [14] היא הייתה גם הסופרת הראשונה שאיירה את יצירותיה שלה. היא הייתה אשה דתית מאוד והסיפורת שלה, שבדרך כלל ניתן לתאר אותה כ"רומנטיקה-מלודרמה ויקטוריאנית ", העבירה מסרים מוסריים פשוטים באמצעותם".[2]
למרות זאת, הרומנים שלה הם משמעותיים משום ש"הם הרומנים הראשונים שנכתבו על ידי אישה אוסטרלית ילידת הארץ; הם מציעים, תיאור מתמשך של חיים קולוניאליים באוסטרליה ומציעים נקודת מבט קולוניאלית, נשית מסוימת, המנסה באופן פעיל לנסות להיות שונה מהערכים האנגלים המיובאים ". למעשה,"ניתן לראות באטקינסון את ההומניסטית-דמוקרטית האמיתית הראשונה בסיפורת - תיאור וחמלה לדמויות לבנות ושחורות, לנשים כמו גם לגברים ".
בנוסף לסיפורת, אטקינסון גם כתבה מאמרים במדעי הטבע, והייתה בת 19 כאשר בשנת 1853 פרסם המגזין "חדשות מאוירות של סידני", את מאמריה המאוירים הראשונים, "הערות הטבע של החודש עם איורים". היא הייתה האישה הראשונה באוסטרליה שפרסמה סדרת מאמרים ארוכת שנים בעיתון גדול. מאמריה הופיעו ב- The Sydney Morning Herald וב- The Mail Mail מ־12 בדצמבר 1859 במשך למעלה מעשר שנים. הם היו "אינפורמטיביים ועממיים" עם "נימה וכוונה חינוכית פשוטה".[2]
רחוב אטקינסון, בפרבר קוק בקנברה, נקרא לכבודה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Atkinson, C. Louisa W., botanical collector, www.anbg.gov.au
- ^ 1 2 3 4 Lawson, Elizabeth (1988) "Louisa Atkinson, Naturalist and Novelist" in Adelaide, Debra (1988) A Bright and Fiery Troop: Australian Women Writers of the Nineteenth Century, Ringwood, Penguin p. 69, 73, 79, 74, 75, 76, 71, 81, 72
- ^ A. H. Chisholm, Australian Dictionary of Biography, Canberra: National Centre of Biography, Australian National University
- ^ jurisdiction:Australian Government Departmental Consortium;corporateName:Council of Heads of Australasian Herbaria, Partners, avh.ala.org.au (ב־Australian English)