מחבר מובלע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Math.svg יש לפשט ערך זה: הערך מנוסח באופן טכני מדי, וקשה להבנה לקהל הרחב.
יש להוסיף מבוא אינטואיטיבי שיסביר את הרעיונות והמושגים בצורה פשוטה יותר, רצוי בליווי דוגמאות. אם אתם סבורים כי הערך אינו ברור דיו או שיש נקודה שאינכם מבינים בו, ציינו זאת בדף השיחה שלו. יש לציין כי ערכים מדעיים רבים מצריכים רקע מוקדם.

מחבר מובלע הוא מונח או היפותזה פרשנית שמבטאת את טיב מערכת הערכים של היצירה בשדר מסוים, בין אם הוא דיבור, כתיבה, ציור או סרט. עם זאת, המחבר המובלע שונה מכוונת המוען בכך שהוא מוסק על ידי הנמען, ולעתים יכול להיות שונה מהכוונה המקורית של מוען השדר. המונח משמש כיום בעיקר בנרטולוגיה.

המונח הומצא לראשונה על ידי חוקר הספרות וויין בות' בספרו The Rhetoric Of Fiction, שמבדיל בינו לבין הדובר. הדובר, טוען בות', יכול להיות שונה לחלוטין מהמחבר המובלע, בדיוק כפי שהוא יכול להיות שונה מהמחבר. בשימוש באירוניה, למשל, משמעות המלים הנאמרות שונה ממשמעותו הכוללת של המבע. כלומר, המוען משתמש בדובר, השונה ממנו, כדי לומר דברים מנוגדים לכוונותיו.

ההבדל בין המחבר המובלע לכוונת המחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחבר המובלע, כאמור, שונה גם מהמחבר. יש לכך כמה סיבות. ראשית, במרבית המקרים אין באפשרותנו לדעת מהי כוונת המחבר. קורא של יצירת ספרות, למשל, לא מכיר בדרך כלל את מחבר היצירה, והוא שופט את כוונותיו בהתאם ליצירה ולהקשר בו היא נוצרה (זמן הכתיבה, ז'אנר וכדומה).

בנוסף, לא תמיד כוונת המחבר המובלע זהה לכוונת המחבר. טעויות פרשניות הן דוגמה מובהקת לכך. במקרים כאלה, הנמען מפרש את השדר באופן השונה מכוונתו של מוען השדר (אם כי לא תמיד באופן השונה מכוונת השדר עצמו), ומייחס את הכוונה הזו למחבר המובלע. העובדה שאנו מוכנים להודות כי לא הבנו את השדר נכון מצביעה על כך שאנו מכירים בהבדל בין המחבר המובלע לבין כוונתו של המוען.

לעתים הכוונה העולה מהשדר עצמו שונה מכוונת המחבר. מקרה מפורסם הוא הסיפור "סונטת קרויצר" של טולסטוי. אף שטולסטוי הוסיף הקדמה לסיפור (לאחר שקוראים רבים לא הבינו אותו כפי שביקש שיבינו אותו), הראתה ד"ר תמר יעקבי מאוניברסיטת תל אביב במאמר שפרסמה בנושא זה, כי כוונת השדר שונה ממה שטולסטוי התכוון לו. לטענתה, טולסטוי אמנם התכוון שנבין דבר מה אחד, אולם הסיפור אומר דבר מה אחר. מבלי להיכנס לפרשנות הסיפור עצמו, יש בפער בין הפרשנויות כדי להדגים את הפער שיכול להיות בין כוונתו של המוען לבין הכוונה העולה מהשדר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]