יהודה צבי ברנדויין (הראשון) – הבדלי גרסאות

**יהודה צבי ברנדויין**
לידה	1780; ה'תק"ם
פטירה	1844 (בגיל 64 בערך); ה'תר"ד

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־00:31, 25 באפריל 2021

ערך זה עוסק במייסד חסידות סטרטין. אם התכוונתם למקובל מממשיכי דרכו של בעל הסולם, ראו יהודה צבי ברנדויין (מקובל).

רבי יהודה צבי ברנדויין (תק"ם, 1780 – תר"ד, 1844) היה מייסד חסידות סטרטין.

תולדותיו

נולד בזוואלוב לרב שמואל זנוויל ברנדויין. אביו למד אצל המגיד ממזריץ' ואחר כך התקרב לרבי אורי מסטרליסק ("השרף"). לימים גם הוא עצמו דבק בו ונעשה תלמידו המובהק.

לאחר פטירת רבי אורי מסטרליסק, בכ"ג באלול תקפ"ו, עברה ההנהגה לבנו רבי שלמה, אולם כעבור מספר חודשים נפטר הבן והנהגת החסידות עברה לרבי יהודה צבי ברנדויין. הוא התיישב בעיירה סטרטין שבגליציה ונודע כבעל מופת ופועל ישועות. שמונה עשרה שנה הנהיג עדה גדולה שמנתה אלפי חסידים. נחשב על ידי גדולי האדמו"רים בדורו כאחד מצדיקי הדור ורבי חיים מצאנז כותב^[1] עליו ועל בנו רבי אברהם

" הלא ידוע שהקדוש רבי אברהם (מסטרטין) ואביו הקדוש (רבי יהודה צבי) זכרונם לחיי העולם הבא לא היו רבנים ורק מחמת גודל קדושתם ויראתם נשמעו דבריהם לכל הגליל וינהו אחריהם ללמוד תורה ויראה מהם גם נתנו להם נדבות לכבד יראי השם כמותם ירבו בישראל ושאלו עצות כאשר ישאל איש בדבר אלקים כי היו בעלי רוח הקודש ותפילתם ודיבורם בקדושה עשו פרי..".

היה בקי ברפואה טבעית ועל טבעית ואף חיבר "קונטרס רפואות וסגולות" שהודפס על ידי צאצאיו.

יורשו בהנהגת האדמו"רות של שושלת סטרטין הוא בנו רבי אברהם ברנדויין. בניו האחרים היו רבי חיים שנפטר בצעירותו בחיי אביו, רבי אליעזר מאזיפולי ורבי שמואל זנוויל. בתו הייתה רייזל, אשת רבי חיים קרייטנר.

ספריו

שארית יהודה
דגל מחנה יהודה - שני הספרים יצאו לאור על ידי נכדו הרב אליעזר ברנדויין בלמברג לפני מלחמת העולם הראשונה.
קונטרס רפואות וסגולות

^ שו"ת דברי חיים חושן משפט חלק ב'.

[1] שו"ת דברי חיים חושן משפט חלק ב'.

[1]

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 לאחר פטירת רבי אורי מסטרליסק, ב[[כ"ג באלול]] [[תקפ"ו]], עברה ההנהגה לבנו רבי שלמה, אולם כעבור מספר חודשים נפטר הבן והנהגת החסידות עברה לרבי יהודה צבי ברנדויין. הוא התיישב בעיירה [[סטרטין]] שב[[גליציה]] ונודע כבעל מופת ופועל ישועות. שמונה עשרה שנה הנהיג עדה גדולה שמנתה אלפי חסידים. נחשב על ידי גדולי האדמו"רים בדורו כאחד מצדיקי הדור ורבי [[חיים הלברשטאם|חיים מצאנז]] כותב{{הערה| שו"ת דברי חיים חושן משפט חלק ב'.}} עליו ועל בנו רבי אברהם {{ציטוט|תוכן=" הלא ידוע שהקדוש רבי אברהם (מסטרטין) ואביו הקדוש (רבי יהודה צבי) זכרונם לחיי העולם הבא לא היו רבנים ורק מחמת גודל קדושתם ויראתם נשמעו דבריהם לכל הגליל וינהו אחריהם ללמוד תורה ויראה מהם גם נתנו להם נדבות לכבד יראי השם כמותם ירבו בישראל ושאלו עצות כאשר ישאל איש בדבר אלקים כי היו בעלי רוח הקודש ותפילתם ודיבורם בקדושה עשו פרי..".}}
-היה בקי ב[[רפואה]] טבעית ועל טבעית ואף חיבר "קונטרס רפואות וסגולות" שהודפס על ידי צאצאיו. בסוף ימיו סבל יסורים גדולים מחוליו ונפטר ב[[י"א באייר]] [[תר"ד]].
+היה בקי ב[[רפואה]] טבעית ועל טבעית ואף חיבר "קונטרס רפואות וסגולות" שהודפס על ידי צאצאיו.
 יורשו בהנהגת האדמו"רות של שושלת סטרטין הוא בנו רבי [[אברהם ברנדויין]]. בניו האחרים היו רבי חיים שנפטר בצעירותו בחיי אביו, רבי [[אליעזר מאזיפולי]] ורבי שמואל זנוויל. בתו הייתה רייזל, אשת רבי חיים קרייטנר.