חיים הלברשטאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי חיים הלברשטאם מצאנז

רבי חיים הלברשטאם מצאנז (תקנ"ז 1797 - תרל"ו 19 באפריל 1876) (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו), רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז, ומגדולי ומנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תקנ"ז בעיר טארנוגרוד שבגליציה למרים, בתו של משולם זלמן אשכנזי ולרבי אריה ליבוש. כבר בצעירותו נודע כעילוי, ובגיל 13 נלקח כחתן לרחל פיגא בתו של ר' ברוך פרנקל-תאומים, בעל ה"ברוך טעם". התחתן אחר כך עוד שלוש פעמים, בשנית עם אחות אשתו הראשונה, בשלישית עם בתו של הרב יחיאל צבי הירש אונגר מטרנוב (בנו של רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה) וברביעית עם בתו של הרב אלימלך טארים (בנו של רבי נתן לייב בנו של רבי מנחם מנדל מרימנוב). מנשותיו הראשונה והשלישית (שאף שמה היה רחל) נולדו לו שמונה בנים ושבע בנות.

רבותיו בחסידות היו רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב. הוסמך להוראה על ידי הרב אפרים זלמן מרגליות מברודי. רבי חיים היה ידוע בדורו כאחד מגדולי הדור, כפי שניתן ללמוד מהתכתבויות שהיו לו עם גדולי רבני דורו. עוד בזמנו כללה חסידות צאנז אלפי חסידים.

רוב בניו וחתניו שימשו באדמורו"ת, כשהמפורסם שבהם הינו בנו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה. אחד מבניו, רבי אהרן, מונה על ידו לכהן ברבנות צאנז. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הינן : צאנז-קלויזנבורג, צאנז-זאמיגראד, באבוב, סטרופקוב, חסידות צאנז-גריבוב.

נפטר ביום כ"ה בניסן תרל"ו.

שיטתו בלימוד והלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטתו של רבי חיים מצאנז הייתה מבוססת על חריפות לימודית המבוססת בעיקרה על בקיאות רבה. אמר שאין להורות הלכה בהלכות שבת אלא למי שבקי במסכת שבת בעל פה. אף שהיה אדמו"ר חסידי לא היה מהמעודדים פרסום קבלה ברבים כחסידויות אחרות (ראה חסידות). זו גם הייתה דרכו בשיחותיו שעיקרן כלל שיחות מוסר וביאורים בגמרא ולא כלל קבלה בדבריו. דוגמה לדבר מספרים ששני ילדים הגיעו אליו לקבל ממנו ברכה לקראת הבר מצווה שלהם. רבי חיים בירכם ואמר להם שיעסקו בגפ"ת ורק אחרי שיסימו את הש"ס יחזרו אליו.

בהלכה ידועה בייחוד שיטתו בנוגע להנחת תפילין שאין להקפיד על מקומם בראש בדיוק. כמו כן שיטתו בהלכות מקואות נחשבת בין המחמירות. התנגד בחריפות לשימוש במצות שנאפו במכונה, וללבישת ציצית שנטוותה במכונה. כמה מפסיקותיו ההלכתיות הסעירו את העולם החסידי, ביניהם הפסיקה כי על בחורים לא נושאים להניח תפילין בחול המועד (בניגוד למנהג המקובל) והפסיקה כי האדמו"רות אינה אמורה לעבור בירושה. בין ממשיכי ופרשני שיטתו ההלכתית המובהקים היו רוב רבני הונגריה וגאליציה.

הנהגה ופעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמנו התפתחה מחלוקת בין שתי החצרות החסידיות זו של סדיגורה וזו של צאנז לגבי דרך התנהגותם של חסידים, וכמו כן על התנהגותו של רבי דוב בער מליווא אחיו של הרבי מסדיגורה (בנו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין)

רבי חיים פעל בוויכוח הגדול שהיה בקרב יהדות הונגריה סביב מבנה הקהילות, ויכוח שהביא להיפרדות החרדים והקמת קהילות אורתודוקסיות נפרדות ביהדות הונגריה.

במיוחד יצא שמעו בצדקת פזרונו המופלג. היה מחלק סכומי עתק לעניים ונצרכים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים נישא כאמור ארבע פעמים, נשותיו היו הרבניות: רחל פייגא, אחותה של רחל פייגא, רעכיל דבורה ורבקה.
חמשת בניו הגדולים ושלושת בנותיו הגדולות היו מזיווג ראשון. השאר מזיווג שלישי.

בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי משה אונגר מדומברובה, בעלה של מרים (בתו השישית).
  • רבי אליעזר ירוחם בארון מקראקא. בנו של רבי ישראל יצחק מרדושיץ. בעלה של יוטא (בתו השביעית).
  • רבי מרדכי דב טברסקי מייסד חסידות הורניסטייפול. בעלה של רייצא (בתו השמינית).
  • הרב יצחק טוביה רובין מצאנז. בעלה של נחמה (בתו התשיעית).
  • רבי אהרן הורוויץ מדז'יקוב-בייטש. בעלה של טילא (בתו העשירית).
  • רבי אלעזר רוזנפלד מאושפיצין, בנו של רבי יהושע מקמינקא. בעלה של פראדיל (בתו הארבע עשרה).
  • רבי בצלאל יהושע מושקוביץ מגלינא. בעלה של גיטשא (בתו החמש עשרה).

כמו כן גידל את בתו החורגת, הינדא רחמה (בת אשתו רבקה והרב נפתלי צבי פרנס) שנישאה לרבי מאיר מלינסק. רבי מאיר גר אצלו לאחר חתונתו ושימש כדיין בבית דינו.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו של רבי חיים נקראו בשם "דברי חיים" הנושאים עליהם כתב:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביטאוני חסידות צאנז המביאים מדי חודש סיפורים ועובדות מחייו.
  • אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות, ספר א', ירושלים תש"ט.
  • י"י אפל, משנתו ודמותו של ר’ חיים האלבערשטאם, ‬המעין יג, ד (תשל"ג) 60-71; יד, א 35-43 ‬
  • מאיר וונדר, כמה שנים חי רבי חיים מצאנז?, המעין יד, ג (תשל"ד) 41-44. ‬
  • יצחק רפאל, דברי הספד של הגאון רבי שמואל מוהליבר על האדמו"ר רבי חיים מסאנדז, סיני פ,ה/ו (תשל"ז) 193-200. ‬
  • יחזקאל סלומון, השפעת מרן ה"דברי חיים" מצאנז על התפשטות החסידות בהונגריה, ‬היכל הבעש"ט א,א (תשס"ג) צ-קג; א,ג: קיח-קכח. ‬
  • איריס בראון, ר’ חיים מצאנז : דרכי פסיקתו על רקע עולמו הרעיוני ואתגרי זמנו, ‫ רמת גן תשס"ד (דיסרטציה, אוניברסיטת בר-אילן).
  • יוסף וייסברג, רבנו הקדוש מצאנז, סדרת ספרים בהוצאת מפעל "קסת שלמה" ירושלים תשל"ו.
  • דוד אסף, הציץ ונפגע: אנטומיה של מחלוקת חסידית, ידיעות ספרים, תשע"ב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו עליו בקובץ המאור.
תקופת חייו של חיים הלברשטאם על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן