מיקרוסטלייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מיקרוסטלייט זהו אזור גנומי המורכב מחזרות רבות של רצף קצר בן 2-6 נוקלאוטידים. המיקרוסטלייטים משמשים כמרקרים גנטיים הודות לוריאביליות הקיימת בהם באוכלוסייה. הוריאביליות הזו נובעת ממספר החזרות המשתנה של המיקרוסטלייטים באנשים שונים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה נפוצה למיקרוסטלייט היא (CA(n כש-n הוא מספר הפעמים שהרצף CA חוזר על עצמו והוא משתנה באללים שונים. מספר הנוקלאוטידים של הרצף החוזרני הוא לרוב 1 עד 4 , אם כי גם 5 ו-6 קיימים ומספר הפעמים שהרצף חוזר על עצמו נע בין 3 ל-100 חזרות. החזרה CA נפוצה מאוד אצל בני אדם וביצורים אחרים והיא מופיעה כל כמה אלפי בסיסים. הסיבה לפולימורפיזם הרב במיקרוסטלייטים היא הקצב הגבוה של אירועי המוטציות (שינויים בDNA) באזורים אלו, אשר נובע עקב הנטייה של רצפים מסוג זה ליצור לולאה בזמן הכפלתם, המובילה לאירוע של אינסרשן (אירוע שתוצאתו היא הוספת רצף DNA חדש לרצף DNA קיים).

אפליקצייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקרוסטלייט יכול לעבור אמפליפיקצייה בתגובת PCR על ידי שימוש ברצפים הצדדיים של המיקרוסטלייט כתחלים. תהליך זה יכול ליצור מספיק DNA כדי לראותו לאחר הרצה בג'ל אלקטרופורזה וצביעתו בעזרת צבען DNA כגון אתידיום ברומיד. הודות לכך המיקרוסטלייט משמשים כשיטת אבחון גנטי בה משתמשים על מנת להבדיל בין פרטים שונים מאותו המין, תוך השוואת דגימות הDNA שלהם. דוגמאות למצבים בהם משתמשים בשיטה הזו:

  1. הפללת חשוד על פי דגימת דם, שיער, רוק, זרע שנמצאו בזירת האירוע.
  2. בדיקת אבהות.

לאחר הרצה בג'ל מתקבלים 2 בנדים (פסים של DNA באורך מסוים המתקבלים לאחר הרצתו בג'ל) עבור כל אדם (לכל כרומוזום 2 עותקים - אחד מהאם ואחד מהאב ולכן מתקבלים 2 בנדים בסוף הבדיקה). על ידי השוואת תוצרי ההרצה בג'ל של בדיקה זו ניתן לאמת או להפריך קשר בין 2 דגימות, למשל - התאמת DNA של חשוד בפשע וDNA שנמצא בזירת הפשע: אם 2 הבנדים של הDNA מזירת הפשע ושל החשוד יהיו זהים - תהיה התאמה.

יש לציין כי על אף שהסיכוי שלשני אנשים זרים יהיו אללים זהים במיקרוסטלייט מסוים הוא מאוד נמוך, כדי לצמצם את האפשרות הזו למינימום האפשרי מבצעים בדיקה זו על מספר מיקרוסטלייטים במקביל.