ממלכת הולנד
ערך זה עוסק בממלכה שהייתה קיימת בין השנים 1806–1810. אם התכוונתם למדינה האירופית המודרנית, ראו הולנד.
ממלכת הולנד (הולנדית: Koninkrijk Holland, צרפתית: Royaume de Holland) הוקמה ב־5 ביוני 1806 על ידי נפוליאון בונפרטה ושימשה "ממלכת בובות" של אחיו השלישי, לואי בונפרטה, על מנת לייעל את השליטה בהולנד. הממלכה נקראה על שם המחוז החשוב בהולנד של אותה תקופה, ואף משמש היום בעברית כשמה של הולנד המודרנית. בשנת 1807 סופחו לשטח הממלכה פריזיה המזרחית ויפר (Jever), אך בעקבות פלישה אנגלית שנערכה ב־1809, נאלצה הולנד למסור את השטחים שמדרום לנהר הריין לצרפת.
אף על פי שהמלך לואי (שנקרא בהולנדית לוֹדֶוֶוייק) הושם בתפקידו כזרוע של אחיו נפוליון, הוא שירת את האינטרסים של ההולנדים יותר מאשר את אלו של אחיו, ובשנת 1810 הפסיקה הממלכה להתקיים כיישות עצמאית והולנד סופחה לצרפת כבר בשנת 1813. ממלכת הולנד השתרעה על פני השטח של הולנד של ימינו, פרט למחוזות לימבורג וזילנד שהיו אז בשליטת צרפת. מזרח פריזיה נמצאת היום בשטח גרמניה[1].
שלט האצולה [עריכה]
בדצמבר 1806 עוצב סמל המחולק לרבעים ובהם האריה מסמל איחוד שבעת המחוזות והנשר הנפוליוני מסמל ממלכת איטליה. ב־20 במאי 1807 שינה המלך לואי את הסמל: הוסיף קסדה, השמיט את הכוכב של אחיו והחליף את הנשר הנפוליוני בנשר משלו והוסיף מסביב לסמל את המוטו: Eendracht maakt macht שפירושו "האחדות יוצרת כוח" (כיום המוטו של בלגיה). מעל הסמל מופיעים שרביט ויד, המסמלות את הכתרתו של לואי על ידי נפוליון.
