מנהל התקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מנהל התקן (שם מקובל דרייבר, מאנגלית: Driver) הוא תוכנית מחשב המאפשרת לתוכנית מחשב אחרת, בדרך כלל מערכת ההפעלה, לתקשר עם חומרה כלשהי.

מטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטרה המרכזית של מנהלי התקן היא הפשטה, הסתרת מידע ומודולריות. מנהל ההתקן מהווה מעין חוצץ בין תוכניות המחשב העושות שימוש בחומרה מסוימת, לבין אותה חומרה. ההפרדה הזו טובה למטרות הבאות:

  • נחסכת מתוכנית המחשב הבעייתיות של תקשורת ישירה עם חומרה. במקום זאת התוכנית עושה שימוש ב-API של ההתקן.
  • הדבר מקל על יצרני חומרה שונים לייצר רכיבי חומרה. כל יצרן חומרה מספק מנהל התקן עם החומרה שלו. כל עוד מנהל התקן זה נותן את אותו API הדבר שקוף לשאר התוכנות.
  • הדבר מקל על שדרוגי חומרה. אין בעיה להחליף מוצר חומרה, במוצר יעיל יותר, מהסיבות הנ"ל.

מנהל התקן מספק API מוגדר. אם קיימת תוכנה המהווה סטנדרט, כמו מערכת הפעלה, אזי יצרני אותה תוכנה קובעים את ה-API הנ"ל, ויצרני החומרה הם אלה שצריכים להתאים עצמם.

לעתים תוכנה מסוימת שהיא התוכנה הנפוצה ביותר בסוג התוכנה שלה (כמו AutoCad בתב"ם) היא זו שקובעת את הסטנדרט עבור סוג מסוים של מנהלי התקנים.

מצב שבו אין סטנדרט עבור מנהל התקן נחשב לבעייתי ומקשה מאוד על הקישור בין חומרה לתוכנה. למשל כל תוכנת DOS השתמשה בסטנדרט אחר עבור מנהל התקן למדפסות, דבר שחייב את המשתמש לעבוד עם מדפסות מסוימות בלבד או בהדמיה של מדפסת אחרת שאיפשרה לו להשתמש רק בחלק מהתכונות של המדפסת.

פיתוח מנהל התקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח מנהל התקן נחשב אתגר למהנדסים משום שהוא משלב בין חומרה לתוכנה, ולכן דורש הבנה של שני התחומים גם יחד. מנהל ההתקן זוכה לרוב להרשאות מאוד חזקות במערכת, ולכן כל שגיאה עלולה לגרום להתרסקות. הדבר מקשה על תהליך ניפוי השגיאות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]