מארק סולר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מרק סולר)
מארק סולר
Marc Soler
סולר במהלך טור דה פראנס 2018
סולר במהלך טור דה פראנס 2018
לידה 22 בנובמבר 1993 (בן 30)
וילאנובה אי לה ז'לטרו, קטלוניה, ספרד
גובה 186 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 68 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות טיפוס
קבוצה נוכחית יו. איי. אי. אמירטס
קבוצות עבר קבוצת מוביסטאר (2021-2015)
הישגי שיא
גרנד טורס
וואלטה אספניה
קטע אחד (2020)
מרוצי קטעים
פריז - ניס (2018)
טור דה ל'אווניר (2015)
www.marc-soler.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מארק סולר חימנסספרדית: Marc Soler Gimènez; נולד ב-22 בנובמבר 1987) הוא רוכב אופני כביש ספרדי-קטלוני בקבוצת יו. איי. אי. אמירטס. ניצח את הטור דה ל'אווניר ב-2015 ופריז - ניס ב-2018.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בוילאנובה אי לה ז'לטרו (Vilanova i la Geltru) שבקטלוניה.

קבוצת מוביסטאר (2015–2021)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2015 הפך סולר למקצוען עם הצטרפותו למוביסטאר[1]. באותה עונה התחרה בטור דה ל'אווניר תחת נבחרת ספרד, המרוץ הנחשב ביותר לרוכבים עד גיל 23, וניצח את המרוץ, מה שהעלה ממנו את הציפיות לעתיד. ב-2016 ניצח סולר את הקטע הרביעי במרוץ "רוט דו סוד", כשהוא מקדים בארבע שניות את בן קבוצתו נאירו קינטנה ויו קארת'י במקום השלישי. בסופו של דבר סולר סיים שני את המרוץ, 36 שניות אחרי קינטנה, וניצח את קטגוריית הרוכב הצעיר במרוץ.

ב-2017 התחרה לראשונה בפריז - ניס, בקטע השמיני והאחרון סיים במקום השלישי, 5 שניות מדויד דה לה קרוז המנצח ואלברטו קונטדור, וסיים במקום ה-24 כללי את המרוץ, 36:23 דקות מהמנצח סרחיו הנאו. סולר התבלט גם בוולטה אה קטלוניה, בקטע החמישי שהסתיים בעלייה ל"לה פורט" סיים סולר רביעי, 25 שניות מבן קבוצתו אלחנדרו ולוורדה. את המרוץ כולו סיים במקום השלישי, 1:16 דקות מוולוורדה המנצח, וניצח את קטגוריית הרוכב הצעיר. לאחר מכן סיים חמישי בגראן פרמיו מיגל אינדוראין ובלט גם בטור דה סוויס, כששימש כמוביל קבוצתו וסיים בפער של 4:14 דקות מסימון שפילאק המנצח. באליפות ספרד סיים סולר במקום הרביעי במרוץ הכביש ובמקום ה-11 במקצה נגד השעון. לאחר מכן ערך הופעת בכורה בגרנד טור כשנבחר לוואלטה אספנייה, בקטע החמישי במרוץ הייתה חלק מקבוצת בריחה גדולה ששרדה עד הסיום, אך סיים במקום השלישי, 52 שניות מאלכסיי לוצנקו המנצח. גם בקטע ה-10 היה חלק מקבוצת הבריחה, וסיים במקום השישי, 56 שניות ממטאו טרנטין, כשבן קבוצתו, חוסה חואקין רוחאס, מסיים שני. בסופו של דבר סיים סולר את הוואלטה במקום ה-48.

ב-2018 סיים שלישי בוואלטה אה אנדלוסיה, 27 שניות מטים ולנס המנצח. לאחר מכן התחרה בפריז - ניס, בקטע נגד השעון במרוץ, שהיה הקטע הרביעי, סיים סולר במקום השני, 11 שניות מווט פולס המנצח. לפני הקטע השמיני והאחרון, ניצב סולר במקום השישי הכללי, 37 שניות מסיימון ייטס המוביל. בקטע השמיני עצמו, התקיף סולר ביחד עם דויד דה לה קרוז ועומאר פראיילה יותר מ-34 קילומטרים לסיום המרוץ, השלושה שמרו על ההובלה שלהם עד הסיום ובספרינט גבר דה לה קרוז על פראיילה וניצח את השלב, כשסולר חוצה את קו הסיום 3 שניות אחריהם. דבוקת הדירוג הכללי, שכוללת את ייטס, חצתה את קו הסיום כ-38 שניות אחרי דה לה קרוז ופראיילה, ובזכות שניות הבונוס שסולר השיג עקב העובדה שסיים שלישי את הקטע, הוא עבר להוביל את המרוץ וניצח אותו, 4 שניות מייטס ו-14 שניות מגורקה איסאגירה. לאחר מכן התחרה בוולטה אה קטלוניה וסיים שני בקטע השביעי והאחרון, 13 שניות מסיימון ייטס המנצח. את המרוץ כולו סיים סולר במקום החמישי, 1:10 דקות מבן קבוצתו אלחנדרו ולוורדה שניצח את המרוץ. לאחר מכן סיים שישי בגראן פרמיו מיגל אינדוראין ובמרוץ הקטעים "וואלטה ארגון"[2]. לאחר מכן ערך הופעת בכורה בטור דה פראנס ושימש כפועל של ולוורדה, מיקל לנדה ונאירו קינטנה. התוצאה הטובה ביותר שלו הייתה מקום 9 בקטע ה-16 ובקטע ה-20 שהיה נגד השעון. הוא סיים את הטור במקום ה-62, כשלנדה מסיים שביעי, קינטנה עשירי וולוורדה במקום ה-14.

גם ב-2019 התחרה בטור דה פראנס ושימש כפועל של אותם שלושת הרוכבים, הוא סיים את הטור במקום ה-37 כשהתוצאה הטובה ביותר שלו הייתה מקום שביעי בקטע ה-9, 21 שניות מדריל אימפי המנצח. בסופו של דבר הוא סייע ללנדה לסיים שישי את המרוץ, קינטנה שמיני וולוורדה תשיעי. לאחר מכן התחרה גם בוואלטה אספניה ובלט יותר, בקטע התשיעי הוביל סולר את הקטע אך נתפס פחות משלושה קילומטרים לסיום על ידי טאדיי פוגאצ'אר ובן קבוצתו קינטנה, בסופו של דבר עבד סולר עבור קינטנה ובעקבות כך סיים את הקטע חמישי, התוצאה הכי טובה שלו במרוץ, 57 שניות אחרי פוגאצ'אר שניצח, קינטנה סיים שני את הקטע ובעקבות כך עבר להוביל את המרוץ. גם בקטע ה-10, קטע נגד השעון האישי היחיד במרוץ, התבלט סולר וסיים במקום השמיני, 1:22 מפרימוז' רוגליץ' המנצח. בקטע ה-13 סיים סולר במקום התשיעי, 1:01 דקות מפוגאצ'אר המנצח, גם בקטע ה-14 התבלט סולר וסיים שישי, בקטע שהסתיים בספרינט ובניצחונו של סם בנט. בסופו של דבר הצליח סולר לראשונה להיכנס לעשירייה הראשונה בגרנד טור, כאשר סיים תשיעי, אך בפער גדול של 22:27 דקות מרוגליץ' שניצח את המרוץ, כשהוא מסייע לוולוורדה לסיים שני ולקינטנה רביעי.

בתחילת עונת 2020 ניצח את המרוץ החד יומי "Pollença - Andratx" וסיים שמיני בוואלטה אה אנדלוסיה, 3:21 דקות מיאקוב פוגלסן המנצח. בהמשך העונה התחרה בפעם השלישית בטור דה פראנס, התוצאה הטובה ביותר שלו הייתה מקום שמיני בקטע ה-13 והוא סיים במקום ה-21 את המרוץ, כשהוא מסייע לאנריק מאס לסיים אותו במקום החמישי וקבוצתו ניצחה את דירוג הקבוצות. לאחר מכן הוא המשיך להשתתפות שלישית גם בוואלטה, בקטע ה-2 סולר התקיף בירידה, 14.5 קילומטרים לסיום, ולקח את הניצחון הראשון שלו בקטע בגרנד טור, מקדים את הפלוטון שהובל בידי פרימוש רוגליץ' ודן מרטין ב-14 שניות. בשאר הוואלטה סולר שימש כמו בטור, כפועל של מאס ואלחנדרו ולוורדה, אך זכה לקבל הזדמנויות לרכוב עבור עצמו בקבוצות הבריחה השונות, כמו בקטע 11, שהיה חלק מקבוצת בריחה ששרדה עד הסיום, אך נכנע לדויד גאודו הצרפתי בספרינט הסיום בין שניהם בעלייה. גם בקטע ה-14 היה חלק מקבוצת בריחה ששרדה עד הסיום אך סיים חמישי את הקטע, 11 שניות אחרי טים ולנס המנצח. סולר סיים במקום ה-18 את הוואלטה, כשהוא מסייע למאס לסיים במקום החמישי ולוולרדה לסיים במקום האחד עשר, כשמוביסטאר פעם נוספת מנצחים את דירוג הקבוצות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מארק סולר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Movistar announce signing of Marc Soler, cyclingnews.com
  2. ^ לאחר פסילתו של בן קבוצתו שניצח את המרוץ, ג'יימי רוסון, הועלה סולר מהמקום השביעי לשישי