אלברטו קונטדור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלברטו קונטדור
Contador angouleme.jpg
קונטדור לובש את החולצה הצהובה במהלך הקטע ה-19 בטור דה פראנס של 2007
תאריך לידה 6 בדצמבר 1982
מקום לידה מדריד שבספרד Flag of Spain.svg
כינוי אל פיסטולרו (האקדוחן)
תחום כביש
התמחות רב גוני/מטפס
קבוצה נוכחית סאקסו בנק - טינקוף בנק
קבוצות עבר ONCE‏ (2003-2006)
דיסקברי צ'אנל (2007)
אסטנה (2008-2010)
הישגי שיא החולצה הצהובה טור דה פראנס (2007, 2009)
החולצה הלבנה דירוג הצעירים (2007)

החולצה הוורודה ג'ירו ד'איטליה (2008)
החולצה האדומה וואלטה אספניה (2008,2012)

החולצה הלבנה הדירוג המשותף (2008)

Flag of Spain.svg אלוף ספרד נגד השעון
פריז - ניס (2007, 2010)
סטמנה קטלנה (2005)
וואלטה באיס באסקו (2008, 2009)
וואלטה קאסטייה ולאון (2007, 2008)

אלברטו קונטדור ולסקוספרדית: Alberto Contador Velasco; נולד ב-6 בדצמבר 1982 בפינטו, מדריד) הוא רוכב אופני כביש ספרדי המתחרה כיום עבור קבוצת סאקסו בנק - טינקוף בנק מהסבב המקצועני של ה-UCI. קונטדור ניצח בטור דה פראנס של 2007 כאשר רכב במדי דיסקברי צ'אנל, ובג'ירו ד'איטליה והוואלטה אספניה של 2008 ובמרוץ הטור דה פראנס של 2009, כאשר רכב במדי אסטנה. בכך הוא הפך לרוכב החמישי בהיסטוריה ולספרדי הראשון, שזכה בכל שלושת ה"גרנד טורס". בהמשך הקריירה שלו ניצח בוואלטה אספניה ב-2012 (במדי קבוצת סקסו בנק - טינקוף בנק). קונטדור מתחרה באופן קבוע על הזכייה בדירוגים הכלליים במרוצים, והוא מומחה בטיפוסים בקטעים הרריים. בעקבות הישגיו הרבים, הוא נחשב לאחד מרוכבי האופניים הטובים בעולם כיום.

ב-2010 נפתחה חקירה בעניינו של קונטדור על ידי הרשויות בספרד לאחר שנתגלו עקבות חומרי אמרוץ אסורים במהלך בדיקה שנערכה לו במהלך הטור דה פראנס ב-2010. בינואר 2011 נמסר כי על קונטדור יוטל עונש השעייה של שנה אחת, אולם באמצע פברואר נמסר כי העונש בוטל וכי קונטדור נוקה מאשמה ורשאי לחזור מידית לתחרויות.‏[1] בסוף 2011 נדון מקרהו של קונטדור על ידי בית הדין הבינלאומי לערעורים בספורט וב-6 בפברואר 2012 קבע בית דין זה עונש השעייה של שנתיים לקונטדור (שהסתיים ב-5 באוגוסט 2012) וביטל את ניצחונותיו מיולי 2010 ועד מועד מתן הפסיקה, כולל הטור דה פראנס ב-2010 והג'ירו ד'איטליה ב-2011.‏[2]

משפחתו וראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונטדור נולד במדריד לאביו פרנסיסקו ולאימו פרנסיסקה, והיה השלישי מבין ארבעת ילדיהם. הוא החל לפתח עניין בענף האופניים בגיל 14, הודות לאחיו המבוגר, פרנסיסקו חבייר. קודם לכן, הוא התאמן בענפי ספורט אחרים, כמו כדורגל ואתלטיקה. בהיותו בן 15 החל להתחרות בקטגוריית הקדטים בתחרויות אופניים, ושנה לאחר מכן הצטרף למועדון "ריאל ולו קלאב פורטיו" מהעיר מדריד. למרות שלא השיג ניצחונות באותה שנה ובשנה שלאחריה, הפגין יכולת טובה, ועתיד היה להיקרא בכינוי "פנטאני" בשל יכולות הטיפוס שלו.‏[3] בשנתו השנייה בקטגוריית הנערים, השיג את ניצחונו הראשון, תוך שהוא מפגין התמחות בהרים.‏[4] קונטדור יצא מבית הספר התיכון בגיל 16 וחתם בקבוצה הבסקית "איברדרולה-לוינז", קבוצת נוער של הקבוצה המקצוענית ONCE. בשנת 2002 זכה באליפות ספרד נגד השעון עד גיל 23.

קריירה מקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ONCE[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונטדור הפך למקצוען בשנת 2003, כאשר חתם בקבוצת ONCE-ארוסקי. בשנתו הראשונה כמקצוען ניצח בקטע השמיני, נגד השעון, בטור של פולין. במהלך הקטע הראשון במרוץ וואלטה אסטוריאס ב-2004 החל קונטדור להרגיש שלא בטוב, ולאחר ארבעים קילומטרים הוא נפל ונכנס לעוויתות. הוא חש בכאב ראש מספר ימים, לפני שאובחן אצלו קריש דם במוח, שנבע מגידול שפיר של תאי הדם. הוא עבר בהצלחה ניתוח מסוכן, ולאחר תקופת החלמה ארוכה חזר להתחרות.‏[5] כתוצאה מהניתוח, יש לו צלקת הנמתחת מאוזנו לכל החלק העליון של ראשו.

קונטדור החל להתאמן שוב בסוף שנת 2004, ושמונה חודשים לאחר הניתוח ניצח בקטע החמישי בטור דאון אנדר. בהמשך אותה שנה ניצח בקטע השלישי וסיים במקום הראשון הכללי במרוץ סטמנה קטלנה, ולפיכך היה זה מרוץ הקטעים הראשון שבו ניצח בקריירה שלו כמקצוען. הוא ניצח גם בקטע נגד השעון במרוץ וואלטה פאיס באסקו, שבו הוא סיים במקום השלישי, ואת הקטע הרביעי בטור דה רומנדי, שבו הוא סיים רביעי. בסוף עונת 2005 הוא השתתף לראשונה בקריירה שלו בטור דה פראנס, וסיים במקום ה-31 הכללי ובמקום השלישי בדירוג הרוכבים הצעירים.

בשנת 2006 קונטדור ניצח בקטעים בטור דה רומנדי ובטור של שווייץ, כהכנה לטור דה פראנס. לפני פתיחת הטור דה פראנס, הוא הואשם על ידי הרשויות הספרדיות במעורבות בפרשת מבצע פוארטו, ולא יכול היה להתחרות. קונטדור נוקה מההאשמות מאוחר יותר על ידי איגוד האופניים הבינלאומי.‏[6] במרוץ שהתקיים בהמשך השנה, וואלטה בורגוס, סיים במקום החמישי בקטע הרביעי, אך מאוחר יותר איבד את הכרתו ונאלץ לפרוש מהמרוץ.

דיסקברי צ'אנל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונטדור במרוץ פריז - ניס ב-2007

לאחר התפרקות קבוצת ONCE, קונטדור נותר ללא חוזה מקצועני עד לינואר 2007. הוא חתם בקבוצת דיסקברי צ'אנל, תחת חשדות על שימוש בסמים אסורים בשל פרשת מבצע פוארטו, שהופרכו לבסוף.

המרוץ החשוב הראשון של קונטדור בשנת 2007 היה מרוץ פריז - ניס, שבו ניצח לאחר סיום דרמטי בקטע האחרון. קבוצת דיסקברי התישה ביעילות את המוביל במרוץ, דווידה רבלין מקבוצת גרולשטיינר, מאמץ שאפשר לקונטדור לפתוח בתקיפה בטיפוס האחרון של המרוץ, ולעקוף את רבלין. הוא ניצח, לראשונה בקריירה שלו, במרוץ קטעים יוקרתי, מהסבב המקצועני של איגוד האופניים הבינלאומי.

בטור דה פראנס של 2007, קונטדור ניצח בקטע ה-14 שהסתיים בפלטו דה ביילה, לאחר ספרינט דרמטי בפסגת ההר. בעקבות כך, עלה למקום השני בדירוג הכללי של המרוץ, אחרי מייקל ראסמוסן. ראסמוסן הודח מהמרוץ לאחר קטע מספר 17 בשל היעדרות מבדיקות סמים לפני הטור, וקונטדור נטל את ההובלה בטור דה פראנס ולבש את החולצה הצהובה (החולצה שלובש מוביל הטור, על מנת להבדיל בינו לבין שאר הרוכבים). בקטע מספר 19, שהיה נגד השעון, הצליח לשמור על החולצה הצהובה בפער של 23 שניות בלבד מקאדל אוונס, ובעקבות כך הבטיח את ניצחונו הראשון בקריירה בטור דה פראנס, מרוץ האופניים היוקרתי בעולם. הוא זכה גם בחולצה הלבנה של הרוכב הצעיר הטוב ביותר. הייתה זו גם הזכייה הראשונה של קבוצת דיסקברי צ'אנל בטור דה פראנס, מאז זכייתו של לאנס ארמסטרונג בשנת 2005.

לאחר שערוץ דיסקברי החליט להפסיק לממן קבוצת רכיבה מקצוענית, התפרקה קבוצת דיסקברי צ'אנל. ב-23 באוקטובר 2007 הודיע קונטדור על מעברו לקבוצה הקזחית אסטנה לעונת המרוצים של 2008.

אסטנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונטדור במדי אסטנה, עם החולצה הזהובה במהלך הוואלטה אספניה

קונטדור הצטרף לאסטנה יחד עם יוהאן ברוינל, המנהל הספורטיבי של דיסקברי צ'אנל שעבר לנהל את אסטנה. באסטנה נבנתה קבוצה חזקה, כשבנוסף לקונטדור רכבו בקבוצה גם לוי ליפהיימר (חברו של קונטדור לדיסקברי) ואנדראס קלודן.

ב-13 בפברואר 2008, מארגני הטור דה פראנס הודיעו כי אסטנה לא תוכל להשתתף באף אחד משלושת ה"גרנד טורס" (הטור דה פראנס, ג'ירו ד'איטליה ווואלטה אספניה) בעונת המרוצים של 2008. בעקבות כך, קונטדור לא היה יכול להגן על תאריו במרוצי הטור דה פראנס ו"פריז - ניס" משנת 2007. קונטדור פתח את השנה עם ניצחונות במרוצים הספרדיים וואלטה קאסטייה ולאון ווואלטה פאיס באסקו, תוך שהוא מנצח בהם את הקטע הראשון והקטע האחרון נגד השעון. לפני שהיה אמור להתחרות במרוץ דופינה ליברה, קבוצת אסטנה קיבלה במפתיע, שבוע בלבד לפני פתיחת הג'ירו ד'איטליה, הזמנה להשתתף בשניים מתוך שלושת הגרנד טורים. קונטדור היה בחוף הים בעת שמע את הבשורה ממנהלו, יוהאן ברוינל, ושוכנע על ידו להגיע למרוץ.‏[7]

למרות ההכנה הלקויה, קונטדור פתח היטב את הג'ירו ד'איטליה, וסיים במקום השני בקטע הראשון נגד השעון. הוא לקח את החולצה הוורודה (החולצה שלובש מוביל הג'ירו ד'איטליה) לאחר הקטע ה-15 שהסתיים בפאסו פדאייה. הוא הבטיח את ניצחונו סופית בג'ירו ב-1 ביוני 2008 במילאנו. הוא הפך לרוכב הראשון שאינו איטלקי שזוכה בג'ירו ד'איטליה, מאז עשה זאת פאבל טונקוב ב-1996, וכמו כן לרוכב הספרדי השני שזוכה בג'ירו לאחר שמיגל אינדוראין עשה זאת ב-1992 ו-1993. לאחר הזכייה, העיד קונטדור כי הניצחון בג'ירו היה חשוב לו יותר מאשר ניצחון שני בטור דה פראנס.‏[8]

באולימפיאדת בייג'ינג (2008), השתתף קונטדור במרוץ הכביש ובמרוץ האישי נגד השעון. בשל החום הרב ששרר, לא הצליח לסיים את מרוץ הכביש, והיה אחד מ-53 רוכבים שלא סיימו מתוך 143 רוכבים שפתחו אותו. במרוץ האישי נגד השעון הוא סיים במקום הרביעי, אחד אחרי המקום המזכה במדליה. הוא סיים 8 שניות אחרי חברו לקבוצת אסטנה, לוי ליפהיימר, שבמקום השלישי.

קונטדור היה המועמד הבכיר ביותר לזכייה בוואלטה אספניה של שנת 2008. המתחרה העיקרי שלו בוואלטה היה קרלוס סאסטרה הספרדי, שניצח בטור דה פראנס באותה שנה, חודש בלבד לפני המרוץ. קונטדור ניצח בקטע ב-13 בזכות מתקפה באנגלירו, ולקח את החולצה הזהובה בתור מוביל המרוץ. הוא הגדיל את יתרונו בדירוג לאחר שניצח בקטע ה-14 שהסתיים בפואנטה דה אינביארנו, והבטיח את זכייתו במרוץ בקטעים המישוריים שהתקיימו מאוחר יותר ובקטע האחרון נגד השעון. בדירוג הכללי הסופי של הוואלטה אספניה, קונטדור סיים ראשון בפער של 46 שניות מלוי ליפהיימר שסיים במקום השני, ובפער של למעלה מארבע דקות פחות מקרלוס סאסטרה שסיים שלישי. הניצחון בוואלטה אספניה הפך אותו לרוכב החמישי בהיסטוריה שניצח בכל אחד משלושת הגרנד טורים, לצד ז'אק אנקטיל, פליצ'ה ג'ימונדי, אדי מרקס וברנאר אינו. כמו כן, קונטדור שבר מספר שיאים נוספים של זכייה בשלושת הגרנד טורים: הספרדי הראשון שעושה זאת, הרוכב הצעיר ביותר, והזמן הקצר ביותר של זכייה בשלושת המרוצים (14 חודשים). קונטדור הפך גם לרוכב השלישי בהיסטוריה שזוכה בג'ירו ד'איטליה ובוואלטה אספניה בשנה אחת, לצד אדי מרקס שעשה זאת ב-1973 וג'ובאני בטאגלין שעשה זאת ב-1981.

בסיום שנת 2008, קונטדור זכה בפעם השנייה ברציפות בפרס אופני הזהב, המוענק לרוכב האופניים המצטיין של השנה. הוא נבחר לזכייה בפרס על ידי הצבעה של כתבי אופניים בינלאומיים, וגבר בהצבעה על זוכה המרוץ נגד השעון האולימפי, פביאן קנצ'לארה, ועל מנצח הטור דה פראנס, קרלוס סאסטרה.

קונטדור לובש את החולצה הצהובה במהלך הקטע ה-21 בטור דה פראנס של 2009, בשדרות שאנז אליזה

בספטמבר 2008, רוכב האופניים האגדי לאנס ארמסטרונג, שזכה שבע פעמים בטור דה פראנס, הודיע כי הוא חוזר לרכיבה המקצוענית במטרה לזכות בטור דה פראנס של 2009. מנהל אסטנה, יוהאן ברוינל, שהיה המאמן והמנהל הספורטיבי של לאנס ארמסטרונג במשך שמונה שנים בעבר, החתים אותו על חוזה באסטנה וצירף אותו לקבוצה. בעקבות כך, קונטדור רצה לעזוב את אסטנה, מאחר שלא רצה שמעמדו ייפגע והוא לא יהיה הרוכב המוביל של הקבוצה בטור דה פראנס. הדבר גרם לפרשנים לחזות במתיחות שתשרור בין קונטדור לארמסטרונג ובקבוצה כולה. אף על פי כן, ארמסטרונג העיד על קונטדור כי הוא "הרוכב הטוב ביותר מכולם", ואמר שאם יצטרך לסייע לקונטדור לנצח בטור דה פראנס, הוא יעשה זאת; קונטדור חזר בו מאיומיו לעזוב לקבוצה אחרת.‏[9]

את עונת המרוצים של 2009 פתח קונטדור בצורה טובה, וניצח בקטעים רבים נגד השעון, שחלקם העניקו לו גם זכיות במרוץ כולו. בפברואר הוא ניצח בטור של אלגארבה. הוא חזר להתחרות במרוץ פריז-ניס, וסיים בו במקום הרביעי, תוך שהוא מנצח בו בשני קטעים. בחודש אפריל הוא זכה בפעם השנייה ברציפות במרוץ וואלטה פאיס באסקו. בהמשך השנה הוא זכה באליפות ספרד במרוץ נגד השעון, לאחר שהקדים את לואיס לאון סאנצ'ס ב-37 שניות, ובכך לבש את החולצה האדומה-צהובה של אלוף ספרד. ניצחון זה הגיע כחלק משיפור גדול ביכולתו של קונטדור נגד השעון באותה שנה.

בטור דה פראנס של 2009, ניצב קונטדור עד לקטע ה-15 במקום השני בדירוג הכללי, שש שניות בלבד מאחורי רינאלדו נוצ'נטיני שהוביל, ושתי שניות בלבד מעל לאנס ארמסטרונג שהיה במקום השלישי. בקטע מספר 15 הציג קונטדור בריחה מרשימה בסוף המסלול וניצח בקטע, וכתוצאה מכך לקח מנוצ'נטיני את החולצה הצהובה, ואף פתח פער של 1:37 דקות פחות מארמסטרונג שעלה למקום השני. הוא הצליח לשמור על החולצה הצהובה בקטעים הבאים, ובקטע מספר 18, שהיה נגד השעון, רשם ניצחון נוסף שהגדיל את הפער ל-4:11 דקות מאנדי שלק שבמקום השני ול-5:25 דקות מארמסטרונג שבמקום השלישי. בקטע הלפני אחרון שנערך על המון ונטו הקשה, הבטיח קונטדור באופן סופי את זכייתו השנייה בטור דה פראנס.

בטור דה פראנס של 2010 נאבק קונטדור לאורך רוב המרוץ ברוכב הלוקסמבורגי, אנדי שלק, והצליח לנצח אותו בהפרש של 39 שניות בלבד. קונטדור לא ניצח באף קטע במהלך המרוץ.

בסוף ספטמבר 2010 נודע כי בבדיקת שתן שנערכה לקונטדור במהלך הטור דה פראנס, ב-21 ביולי 2010, נתגלה חומר האמרוץ האסור בשימוש, קלנבוטרול. קונטדור טען כי מקור הבדיקה הוא בבשר שהובא מספרד במיוחד לתזונתו האישית וכי הבשר היה מקולקל. בנוסף, נטען כי בדמו של קונטדור נתגלו סימנים המחשידים אותו בביצוע עירוי דם עצמי האסור גם הוא.‏[10] בפברואר 2011 נוקה קונטדור מאשמה על ידי איגוד האופנים הספרדי לאחר שנטען כי הוכח שקונטדור צרך את התכשיר האסור ללא ידיעתו (באמצעות אכילת הבשר).‏[1] וניתן לו אישור להמשיך ולהתחרות. מאוחר יותר, לאחר דיון משפטי שערך כשנה וחצי, נקבע בפברואר 2012 כי קונטדור לא הצליח להסביר את הימצאות החומר האסור בגופו ועל כן נשלל ניצחונו בטור דה פראנס והוענק לאנדי שלק.‏[2]

סקסו בנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 באוגוסט 2010, עוד בטרם נמסר על מציאת החומרים האסורים בדמו בטור דה פראנס, הודיעה קבוצת סקסו בנק כי קונטדור חתם איתה חוזה לשנתיים לשנתיים (2011-2012).‏[11]

קונטדור ניצח בשני מרוצי קטעים בשלב מוקדם יחסית של העונה; וואלטה א-מורסיה וואלטה א-קטלוניה, תוך שהוא מנצח גם בקטעים בודדים במרוצים אלו. כיוון שלא היה ברור אם ASO - הגוף המארגן של הטור דה פראנס, יאפשר לקונטדור לזנק למרוץ, החליטו קונטדור וקבוצתו כי הוא יזנק לג'ירו ד'איטליה במטרה לנצח במרוץ. קונטדור ניצח בקטע התשיעי במרוץ שהסתיים בפסגה שעל מורדות הר האטנה בסיציליה ועבר להוליך בדרוג הכללי במרוץ. בהמשך הוא ניצח גם בקטע 16; מרוץ אישי נגד השעון שאף הוא הסתיים בפסגה. הוא החזיק בחולצת המוביל הוורודה עד הסיום במילאנו והקדים את מיקלה סקרפוני (מקום שני) ואת וינצ'נזו ניבאלי (מקום שלישי) בפער של מעל ל-6 דקות. בכך השיג קונטאדור ניצחון שני בג'ירו ד'איטליה. הוא אף זכה בקטגורית הנקודות במרוץ. לאחר כ-9 חודשים, בפברואר 2012, נשלל ניצחונו של קונטדור על ידי בית הדין העליון לערעורים בספורט (CAS) בשל מציאת חומרים אסורים בגופו בטור דה פראנס של 2010 והניצחון הוענק למיקלה סקרפוני.‏[2]

עקב דחיות חוזרות ונשנות של שמיעת מקרהו על ידי בית הדין הבינלאומי לערעורים, התאפשר לקונטדור לזנק לטור דה פראנס. בחלקו הראשון של המרוץ, בקטעים הנחשבים כמישוריים בדרך כלל, סבל קונטאדור משורת בעיות; תחילה הוא התעכב בשל נפילה בדבוקה. בקטע הקבוצתי נגד השעון הוא ספג פיגור נוסף בגלל חולשתה היחסית של קבוצתו ובקטעים הבאים הוא היה מעורב במספר נפילות ונחבל ופציעה בברכו אף איימה על המשך השתתפותו במרוץ. בקטעים ההרריים ניסה קונטדור לתקוף את מי שנחשב ערב המרוץ כיריבו העיקרי, אנדי שלק. בקטע ה-16 נשאה התקפה שכזו פרי כשיחד עם קאדל אוונס וסמואל סנצ'ז הוא הצליח להשיג יתרון על שלק. אולם, אנדי שלק גמל ליריביו בהתקפה אמיצה בקטע ה-18 שהסתיים במעבר גאליבייה וקונטאדור אף נכשל בנסיונו להצמד לאוונס שרדף אחרי שלק. בקטע ה-19, שהסתיים באלפ ד'ואז, תקף קונטאדור בהתחלת הקטע והשיג תחילה יתרון, אך כוחו לא עמד לו והוא סיים יחד עם שלק אחרי המנצח הצרפתי, פייר רולאן. בסיום המרוץ בפריז דורג קונטאדור במקום החמישי בדרוג הכללי, 3:57 דקות אחרי המנצח, קאדל אוונס. היה זה כישלונו הראשון של קונטאדור לאחר שרשרת ניצחונות של 6 גראנד טורים אליהם זינק וניצח.

בדצמבר 2011 הגיע קונטאדור, יחד עם כל סגל קבוצת סאקסו בנק ומנהלה, ביארנה ריס, למחנה אימון בישראל. הקבוצה, ששהותה בישראל מומנה על ידי עמותה לקידום הגליל המערבי בראשות רעיה שטראוס בן-דרור, סייעה גם בהקמת בית ספר לאופניים בעכו. בנוסף לאימוני הקבוצה היא אף נטלה חלק בקריטריום לילי שנערך בירושלים העתיקה והסתיים בשער יפו. קונטדור ניצח במרוץ והקדים את רוכב הקבוצה הישראלי, רן מרגליות ואת ניב ליבנר. לאחר הביקור נטען על ידי אחד מבעלי קבוצת רדיושק (בה רוכב אנדי שלק) כי מטרת הביקור הייתה השפעה על שיקול דעתו של השופט הישראלי, אפרים ברק, שעמד בראש בית הדין העליון לערעורים בספורט שדן בעניינו של קונטדור. טענה זו נדחתה על ידי בית הדין ועל ידי האיגוד הבינלאומי לאופניים.‏[12]

באוגוסט 2012 הסתיימה השעייתו של קונטאדור והוא חזר להשתתף במירוצים במדי קבוצת סקסו בנק שהפכה בינתיים לסקסו בנק - טינקוף בנק. בוואלטה אספניה של 2012 הוא זינק כאחד המועמדים המובילים לניצחון. עד הקטע ה-17 במרוץ התנהל המרוץ בשליטתו של ג'ואקים רודריגס (Joaquim Rodríguez). קונטדור ניסה לתקוף את רודריגס בקטעים הרריים רבים, אך נכשל ורודריגס אף הגדיל את הפער וניצח ב-3 קטעים הרריים. בקטע ה-17 ביצעה קבוצתו של קונטדור מהלך מורכב ובו תקף קונטדור את רודריגס וחבר לרוכבים בני קבוצתו שהיו בבריחה ואלו סייעו לו לפתוח פער גדול מרודריגס. בסיום הקטע ניצח קונטדור בקטע (הקטע היחידי בו ניצח במרוץ זה) ועבר ללבוש את חולצת המוביל, החולצה האדומה. הוא שמר על הבכורה עד סיום המרוץ במדריד והשלים בכך ניצחון חמישי בגרנד טור.

בטור דה פראנס של 2013 נחשב קונטדור כאחד המועמדים לניצחון. במהלך המרוץ הוא הפגין כושר טוב אך נכנע לעדיפותו הבולטת של המנצח, כריס פרום. הוא דורג שני בתחילת הקטע הלפני אחרון במרוץ שהיה קטע הררי. בקטע זה תקפו אותו נאירו קינטנה וג'ואקים רודריגס והצליחו לחלוף על פניו. בסיום המרוץ בפריז דורג קונטדור במקום הרביעי.

הישגים בולטים כמקצוען[עריכת קוד מקור | עריכה]

2003 - ONCE-ארוסקי
2004 - ליברטי סגורוס
2005 - ליברטי סגורוס-וורת'
2006 - אסטנה-וורת'
2007 - דיסקברי צ'אנל
2008 - אסטנה
2009 - אסטנה
2010 - אסטנה
2011 - סאקסובנק
2012 - סאקסובנק

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Confirmed: Alberto Contador cleared of Clenbuterol charges,‏ cyclingnews.com ‏ 15 בפברואר 2011
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Confirmed: Contador handed two year doping ban, loses 2010 Tour title, אתר Velonation, ‏6 בפברואר 2012
  3. ^ eldiariomontanes.es, Talento y sacrificio para llegar a lo más alto
  4. ^ albertocontador.es, Alberto Contador Biography
  5. ^ אתר cyclingfans.com
  6. ^ cyclingnews.com, Latest Cycling News for August 17, 2006, 17.08.2006
  7. ^ VeloNews, Contador: from the beach to the Giro, 9.05.2008
  8. ^ uk.eurosport.yahoo.com, Vuelta a Espana - Contador plays down favourite tag, 20.08.2008
  9. ^ ספורט 5, ארמסטרונג: קונטדור הוא הכי טוב בעולם, 5.12.2008
  10. ^ alberto contador tests positive for clenbuterol
  11. ^ Alberto Contador Signs With Riis Cycling, אתר Team Saxo Bank
  12. ^ CAS denies prejudice in Contador case, אתר cyclingnews.com, ‏10 בינואר 2012
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 13.3 ניצחונו בוטל ב-2012 עקב שימוש בחומרים אסורים
הקודם:
פאולו בטיני
רוכב השנה בעולם (אופני הזהב)
2007, 2008
הבא:
-