ספרדית
ספרדית (español) הנקראת גם קסטליאנו (castellano) היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.
הספרדית היא השפה הרומאנית המדוברת ביותר. עם 417 מיליון איש דוברי ספרדית ברחבי העולם, ספרדית היא שפת הדיבור השלישית בתפוצתה בעולם (מבחינת מספר הדוברים הכולל, כשפת אם וכשפה זרה), לאחר מנדרינית ואנגלית. ספרדית משמשת כשפת אם בפי 332 מיליון דוברים ובפי השאר כשפה זרה. כשפת אם היא השנייה המדוברת ביותר בעולם.[1] ספרדית מדוברת בפי 40 מיליון איש בספרד ומלבדה היא מדוברת ב-43 מדינות נוספות בחמש יבשות. היא גם אחת השפות הרשמיות של האומות המאוחדות.
המסמכים המוקדמים ביותר בהם הספרדית הופיעה בכתב מתוארכים למאה האחת עשרה לספירה. אוצר המילים הספרדי מכיל בעיקר אוצר מילים לטיני אך גם אוצר מילים ערבי רב. הספרדית התפתחה מהלטינית הוולגארית שדוברה במושבות העבר של האימפריה הרומית בימי הביניים המוקדמים בהשפעת הבסקית והערבית והתפשטה בכל רחבי חצי האי האיברי בתקופת הרקונקיסטה ובכל רחבי אמריקה הלטינית בתקופת האימפריה הספרדית. מאוחר יותר התפתחו הבדלים בהגייה בין הספרדית האירופאית לספרדית הדרום-אמריקאית.
תוכן עניינים |
שמות השפה [עריכה]
שני השמות העיקריים של השפה הספרדית הם español ו-castellano.
מקור השם השם español (אספניול) הוא השם España, שמה העצמי של ספרד. המונח הספציפי español בצורתו הסופית לקוח כנראה מהשפה האוקסיטנית.
השם castellano (קסטֶיַאנוֹ - או בניב הדרום־אמריקאי קסטֶזַ'אנוֹ) נגזר משמה של ממלכת קסטיליה ממנה התפתחה ספרד. פירוש שמה של ממלכת קסטיליה הוא "ארץ הטירות" שכן בזמן הכיבוש המוסלמי של רוב חצי האי האיברי הייתה הממלכה מוקפת טירות, ועם הרקונקיסטה (הכיבוש הנוצרי) התפשטה לשאר חלקי חצי האי האיברי.
לרוב השימוש במונח español הוא בהשוואה לאנגלית, ערבית, רוסית, גרמנית, צרפתית וכדומה בעוד שהשימוש במונח castellano הוא בהשוואה לקטלאנית, גליסית, בסקית ועוד שפות אזוריות בספרד. הבחנה זאת נעשית בעיקר בספרד בעוד שבשאר העולם דובר הספרדית ישנה העדפה לאחד השמות.
בארגנטינה, אורוגוואי, פרגוואי, בוליביה, אקוואדור וונצואלה יש עדיפות לשם castellano; בקולומביה, מקסיקו, גואטמלה ופרו ישנה עדיפות לשם español, ובצ'ילה שני המונחים בשימוש באותה המשמעות כאשר המונח español נפוץ בתקשורת והמונח castellano הוא שם המקצוע בביה"ס.
שם השפה בעברית, ספרדית, נגזר מהשם המסורתי לחצי האי האיברי, ספרד. כפי הנראה רצו היהודים בימי הביניים להשתמש בשם עברי לספרד, ושאלו שם זה מספר עובדיה (א, כ), שם הוא מוזכר כיעד ההגליה מירושלים. בעברית מקובל הביטוי "חלומות באספמיה". אספמיה היא למעשה ספרד. מקור השם הינו המלחים שחצו את הים התיכון ונתקלו בספרד. הם גילו שם ארנבות רבות אותן חשבו לשפנים ולכן קראו למקום "ארץ השפנים" הוא שפניה. שפניה הפך לספמיה בגלגולים שונים ומציין עד היום ארץ רחוקה ומסתורית, כביטוי.
הגיית השפה הספרדית וכתיבתה [עריכה]
- כאשר מופיעה המלה כנ"ל בצד הלטינו-אמריקאי, השורה מוסבת על מקבילתה בצד האיברי.
| העיצורים | ||||
| הסימון הגראפי |
ספרדית איברית | ספרדית לטינו-אמריקאית | ||
|---|---|---|---|---|
| תעתיק IPA | הערך הפונטי | תעתיק IPA | הערך הפונטי | |
| Bb | b | נהגה כהגיית בי"ת בתחילת משפט או לאחר M | b | נהגה כהגיית בי"ת בתחילת מלה או לאחר M |
| β | נהגה כהגיית בי"ת רפה דו-שפתית בכל מקום אחר | β | כנ"ל | |
| Cc | θ | נהגה כהגיית ת"ו רפה לפני e i | s | נהגה כהגיית סמ"ך לפני e i |
| k | נהגה כהגיית כ"ף בכל מקום אחר | k | כנ"ל | |
| Ch/ch | ʧ | נהגה כהגיית צד"י גרושה | ʧ | כנ"ל |
| Dd | d | נהגה כהגיית דל"ת בתחילת משפט או לאחר N | d | כנ"ל |
| ð | נהגה כהגיית דל"ת רפה בין תנועות ולאחר כל עיצור אחר | ð | כנ"ל | |
| t | נהגה כהגיית ת"ו לעתים בסוף מלה | |||
| Ff | f | נהגה כהגיית פ"א רפה | f | כנ"ל |
| Gg | x | נהגה כהגיית כ"ף רפה לפני e i | x | נהגה כהגיית כ"ף רפה או ה"א לפני e i |
| h | ||||
| ɡ | נהגה כהגיית גימ"ל בתחילת משפט או לאחר N | ɡ | כנ"ל | |
| ɣ | נהגה כהגיית גימ"ל רפה בכל מקום אחר | ɣ | כנ"ל | |
| Gu/gu | ɡ | נהגה כהגיית גימ"ל | ɡ | כנ"ל |
| Gü/gü | ɡw | נהגה גְּוו (כשהו"ו עיצורית) | ɡw | כנ"ל |
| Hh | – | אינו נהגה | – | כנ"ל |
| Ii | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית לפני תנועה אחרת | j | כנ"ל |
| Jj | x | נהגה כהגיית כ"ף רפה | x | נהגה כהגיית כ"ף רפה או ה"א |
| h | ||||
| Kk | k | מופיע במלים שאולות בלבד, אז נהגה כבשפת המקור | k | כנ"ל |
| Ll | l | נהגה כהגיית למ"ד | l | כנ"ל |
| Ll/ll | ʝ | נהגה לרוב כהגיית יו"ד חוככת מעט | ʎ | פונמה זו (lh או lj) - בכתיב התקני "ll" - הולכת ונעלמת עקב תופעה המכונה "ייסמו" (yeísmo) הגורמת לשינוי הגייתה ל-y, ובניבים שונים ל-ז' או ג'. היא שורדת במקומות דוברי ספרדית כשפה שנייה לקטלאנית, קצ'ואה או כל שפה ששימרה מלים שבתוכן הפונמה (אזורים מסוימים בחלק מארצות האנדים), באזורים מבודדים (למשל צ'ילואה) ובאזורים מסוימים בצפון ספרד (שאינם דוברי שפות נוספות). בפיליפינים מבטאים אך ורק כ-"ʎ" |
| ʒ | זי"ן גרושה | |||
| ʤ | גימ"ל גרושה | |||
| Mm | m | נהגה כהגיית מ"ם | m | כנ"ל |
| Nn | m | נהגה כהגיית מ"ם לפני V | m | כנ"ל |
| n | נהגה כהגיית נו"ן בכל מקום אחר | n | כנ"ל | |
| Ññ | ɲ | נהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית | ɲ | כנ"ל |
| Pp | p | נהגה כהגיית פ"א | p | כנ"ל |
| Qu/qu | k | נהגה כהגיית כ"ף לפני e i | k | כנ"ל |
| kw | נהגה קְוו (כשהו"ו עיצורית) לפני a o u | kw | כנ"ל | |
| Rr | r | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת בראש מלה או לאחר n ו-l | r | כנ"ל; בניבים מסוימים בדרום אמריקה - זי"ן גרושה |
| ʒ | ||||
| ɾ | נהגה כהגיית רי"ש לשונית קצרה בכל מקום אחר | ɾ | כנ"ל | |
| Rr/rr | r | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת | r | כנ"ל; באמריקה המרכזית נהגה כהגיית כ"ף רפה |
| x | ||||
| Ss | s | נהגה כהגיית סמ"ך | s | כנ"ל |
| z | בניבים מסוימים (בעיקר במקסיקו) נהגה כהגיית זי"ן לפני עיצור קולי (b d g l m n) | |||
| h | בניבים מסוימים ובאיים הקנריים נהגה כהגיית ה"א בסיום מלה ולפני עיצור אחר | |||
| Tt | t | נהגה כהגיית ת"ו | t | כנ"ל |
| Uu | w | נהגה כהגיית ו"ו עיצורית לפני תנועה אחרת | w | כנ"ל |
| Vv | b | נהגה כהגיית בי"ת בתחילת משפט או לאחר N | b | כנ"ל |
| v | נהגה כהגיית בי"ת רפה בכל מקום אחר | v | כנ"ל; בניבים מסוימים גם לאחר N | |
| Ww | - | מופיע במלים שאולות בלבד, אז נהגה כבשפת המקור | - | כנ"ל |
| Xx | ks | נהגה קְסְ בין תנועות | ks | כנ"ל; בניבים מסוימים גם לפני עיצור אחר (בעיקר במקסיקו) |
| s | נהגה כהגיית סמ"ך לפני עיצור אחר | s | כנ"ל; בניבים מסוימים כהגיית ה"א לפני עיצור אחר (בדומה ל-s); במלים השאולות משפות מקומיות במקסיקו כהגיית כ"ף רפה (México = מֶכִיקוֹ) או כהגיית סמ"ך |
|
| h | ||||
| x | ||||
| Yy | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית | j | כנ"ל |
| ʒ | בניבים מסוימים נהגה כהגיית זי"ן גרושה, גימ"ל גרושה או שי"ן ימנית לפני תנועה אחרת וכיו"ד עיצורית בסוף מלה |
|||
| ʤ | ||||
| ʃ | ||||
| Zz | θ | נהגה כהגיית ת"ו רפה | s | נהגה כהגיית סמ"ך |
התנועות [עריכה]
| התנועות | ||
| הסימון הגראפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
|---|---|---|
| Aa | ä | נהגית כהגיית פתח |
| Ee | e̞ | נהגית כהגיית צירי |
| Ii | i | נהגית כהגיית חיריק |
| Oo | o̞ | נהגית כהגיית חולם |
| Uu | u | נהגית כהגיית שורוק |
| Yy | i | נהגית כחיריק תנועתי רק במלה y (וְ-) |
| j | נהגית כחיריק עיצורי כשהמלה הבאה אחרי y (וְ-) מתחילה בתנועה/באות האלמת h | |
| הדיפתונגים | ||
| הסימון הגראפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
| Ai/ai | נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית) | |
| Ay/ay | נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית) | |
| Au/au | נהגה כפי שנכתב (ה-u כו"ו עיצורית) | |
| Ei/ei | נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית) | |
| Ey/ey | נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית) | |
| Eu/eu | נהגה כפי שנכתב (ה-u כו"ו עיצורית) | |
| Oi/oi | נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית) | |
| Oy/oy | נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית) | |
- אותיות המייצגות תנועות עשויות להופיע בליווי סימנים דיאקריטיים: Áá, Éé, Íí, Óó, Úú על מנת להצביע על הטעם במלה במקרים שמיקומו חורג מהחוקים הרגילים של השפה. יש שחריגות כאלה הן נפוצות ביותר.
- בספרדית נעשה שימוש בסימן שאלה הפוך (¿), בראש משפטי שאלה, וסימן קריאה הפוך (¡), בראש משפטי קריאה.
| תנועות | ||||||
| אחוריות | כמעט אחוריות | מרכזיות | כמעט קדמיות | קדמיות | ||
|---|---|---|---|---|---|---|
| סגורות | u · | · i | ||||
| כמעט סגורות | ||||||
| חצי סגורות | ||||||
| אמצעיות | o̞ · | · e̞ | ||||
| חצי פתוחות | ||||||
| כמעט פתוחות | ||||||
| פתוחות | · ä | |||||
הדקדוק הספרדי [עריכה]
מערכת הפועל הספרדי [עריכה]
הפעלים הרגילים בספרדית נוטים לפי 3 נטיות בסיסיות: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב-ar, ב-er וב-ir.
| Amar - לאהוב, פועל רגיל ar | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הווה | עבר לא-מושלם | עבר לא-מוגדר | עתיד | תנאי | |||||||
| גוף ראשון יחיד (Yo) | amo | amaba | amé | amaré | amaría | ||||||
| גוף שני יחיד (Tú) | amas | amabas | amaste | amarás | amarías | ||||||
| גוף שלישי יחיד (El Ella) |
ama | amaba | amó | amará | amaría | ||||||
| גוף ראשון רבים (Nosotros) | amamos | amábamos | amamos | amaremos | amaríamos | ||||||
| גוף שני רבים (Vosotros) | amáis | amabais | amasteis | amaréis | amaríais | ||||||
| גוף שלישי רבים (Ellos Ellas) |
aman | amaban | amaron | amarán | amarían | ||||||
| Comer - לאכול, פועל רגיל er | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הווה | עבר לא-מושלם | עבר לא-מוגדר | עתיד | תנאי | |||||||
| גוף ראשון יחיד (Yo) | como | comía | comí | comeré | comería | ||||||
| גוף שני יחיד (Tú) | comes | comías | comiste | comerás | comerías | ||||||
| גוף שלישי יחיד (El Ella) |
come | comía | comió | comerá | comería | ||||||
| גוף ראשון רבים (Nosotros) | comemos | comíamos | comimos | comeremos | comeríamos | ||||||
| גוף שני רבים (Vosotros) | coméis | comíais | comisteis | comeréis | comeríais | ||||||
| גוף שלישי רבים (Ellos Ellas) |
comen | comían | comieron | comerán | comerían | ||||||
| Vivir - לחיות, פועל רגיל ir | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הווה | עבר לא-מושלם | עבר לא-מוגדר | עתיד | תנאי | |||||||
| גוף ראשון יחיד (Yo) | vivo | vivía | viví | viviré | viviría | ||||||
| גוף שני יחיד (Tú) | vives | vivías | viviste | vivirás | vivirías | ||||||
| גוף שלישי יחיד (El Ella) |
vive | vivía | vivió | vivirá | viviría | ||||||
| גוף ראשון רבים (Nosotros) | vivimos | vivíamos | vivimos | viviremos | viviríamos | ||||||
| גוף שני רבים (Vosotros) | vivís | vivíais | vivisteis | viviréis | viviríais | ||||||
| גוף שלישי רבים (Ellos Ellas) |
viven | vivían | vivieron | vivirán | vivirían | ||||||
- העבר הלא-מוגדר (Pretérito indefinido) מציין פעולה שהתרחשה והסתיימה בעבר, בעוד שהעבר הלא-מושלם (Pretérito Imperfecto) מציין פעולה בעבר שלא ידוע מתי החלה או מתי נגמרה, ואילו העבר הנוצר באמצעות פרפקט ההווה מציין פעולה שהתרחשה בעבר ויש לה השפעה על ההווה.
- התנאי מציין את תנאי ההווה שהוא תנאי היפותטי, בניגוד לתנאי העבר הנוצר באמצעות פרפקט התנאי המציין תנאי שלא התממש והוא בטל או תנאי העתיד הממשי.
הבינוני [עריכה]
בינוני ההווה [עריכה]
צורת בינוני ההווה הינה סוג של שם תואר הנגזר מפועל וכתואר הוא נוטה לפי נטיות התארים והוא עשוי לשמש את הזמנים המתמשכים בעזרת נטיות פועל העזר Estar.
בינוני ההווה נוצר בדרך הבאה:
- עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~ar בצורת המקור, סיומת ה~ar מתחלפת ב~ando.
- עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~er בצורת המקור, סיומת ה~er מתחלפת ב~iendo.
- עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, סיומת ה~ir מתחלפת ב~iendo.
בינוני העבר [עריכה]
צורת בינוני העבר הינה סוג של שם תואר הנגזר מפועל והוא נוטה לפי נטיית התארים, אך הוא עשוי לשמש גם את הקול הסביל יחד עם נטיות הפועל Ser או את זמני הפרפקט יחד עם נטיות הפועל Haber
בינוני העבר נוצר בדרך הבאה:
- עבור פעלים המסתיימים ב~ar בצורת המקור, סיומת ה~ar מתחלפת ב~ado.
- עבור פעלים המסתיימים ב~er בצורת המקור, סיומת ה~er מתחלפת ב~ido.
- עבור פעלים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, סיומת ה~ir מתחלפת ב~ido.
- עבור פעלים אשר בסיסם מסתיים בתנועה, סיומת ה-er או ir מתחלפות ב-ído.
זמני הפרפקט [עריכה]
זמני הפרפקט מופקים באמצעות פועל השייכות וצורת הבינוני.
- פרפקט ההווה, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר וצורת הבינוני ומציין פעולה שהתרחשה בעבר ויש לה השפעה על ההווה.
- פרפקט העבר, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר וצורת הבינוני ומציין פעולה שהתרחשה לפני פעולה אחרת בעבר ויש בין שתיהן קשר, כמין פלאשבק.
- פרפקט העבר הפרטוריטרי נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר הפרטוריטרי וצורת הבינוני ומציין את אותה המשמעות של פרפקט העבר רק שכאן ידוע זמן תחילת הפעולה וסיומה.
- פרפקט העתיד, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעתיד וצורת הבינוני ומציין פעולה שתתרחש לפני פעולה אחרת בעתיד ויש בין שתיהן קשר.
- פרפקט התנאי נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בזמן תנאי וצורת הבינוני ומציין תנאי שלא התרחש והוא בטל.
| Haber - פועל שייכות | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הווה | עבר לא-מושלם | עבר לא-מוגדר | עתיד | תנאי | |||||||
| גוף ראשון יחיד (Yo) | he | había | hube | habré | habría | ||||||
| גוף שני יחיד (Tú) | has | habías | hubiste | habrás | habrías | ||||||
| גוף שלישי יחיד (El Ella) |
ha | había | hubo | habrá | habría | ||||||
| גוף ראשון רבים (Nosotros) | hemos | habíamos | hubimos | habremos | habríamos | ||||||
| גוף שני רבים (Vosotros) | habéis | habíais | hubisteis | habréis | habríais | ||||||
| גוף שלישי רבים (Ellos Ellas) |
han | habían | hubieron | habrán | habrían | ||||||
הזמנים המתמשכים [עריכה]
הזמנים המתמשכים נוצרים באמצעות שימוש בנטיות פועל העזר Estar בזמנים השונים ושם הפעולה והם מוסיפים לזמנים ממד מתמשך.
| Estar - להיות | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הווה | עבר לא-מושלם | עבר לא-מוגדר | עתיד | תנאי | |||||||
| גוף ראשון יחיד (Yo) | estoy | estaba | estuve | estaré | estaría | ||||||
| גוף שני יחיד (Tú) | estás | estabas | estuviste | estarás | estarías | ||||||
| גוף שלישי יחיד (El Ella) |
está | estaba | estuvo | estará | estaría | ||||||
| גוף ראשון רבים (Nosotros) | estamos | estábamos | estuvimos | estaremos | estaríamos | ||||||
| גוף שני רבים (Vosotros) | estáis | estabais | estuvisteis | estaréis | estaríais | ||||||
| גוף שלישי רבים (Ellos Ellas) |
están | estaban | estuvieron | estarán | estarían | ||||||
- הפועל Estar מבטא גם מקום ומצב, אם הם זמניים או אם הם קבועים, לתאר מצב רגעי של אדם ולהפיק את הזמנים המתמשכים.
הסביל [עריכה]
הקול הסביל נוצר באמצעות שימוש בנטיות הפועל ser בזמנים השונים וצורת הבינוני.
| Ser - להיות | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הווה | עבר לא-מושלם | עבר לא-מוגדר | עתיד | תנאי | |||||||
| גוף ראשון יחיד (Yo) | soy | era | fui | seré | sería | ||||||
| גוף שני יחיד (Tú) | eres | eras | fuiste | serás | serías | ||||||
| גוף שלישי יחיד (El Ella) |
es | era | fue | será | sería | ||||||
| גוף ראשון רבים (Nosotros) | somos | éramos | fuimos | seremos | seríamos | ||||||
| גוף שני רבים (Vosotros) | sois | erais | fuisteis | seréis | seríais | ||||||
| גוף שלישי רבים (Ellos Ellas) |
son | eran | fueron | serán | serían | ||||||
נטיות שמות העצם [עריכה]
שמות העצם בספרדית הם בעלי מגדר, זכר או נקבה. בדרך כלל, שם עצם המסתיים בצליל O הוא זכר, ושם עצם המסתיים בצליל A הוא נקבה. גם הסיומות ión ו-ad אופייניות לשמות עצם בנקבה.
בצורת הרבים בשמות העצם בספרדית אין הבחנה בין זכר לנקבה. צורת הרבים נוצרת בדרכים הבאות:
- שם עצם המסתיים בתנועה, מתווספת לו סיומת s ברבים.
- שם עצם המסתיים בעיצור, מתווספת לו סיומת es ברבים.
- שם עצם המסתיים בעיצור z, בצורת הרבים ה-z מתחלף ב-ces.
שמות העצם עשויים להיות מיודעים באופן מסוים או באופן בלתי מסוים.
| תוויות היידוע בספרדית | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכר יחיד | נקבה יחיד | זכר רבים | נקבה רבים | ||||||||
| יידוע בלתי מסוים | un | una | unos | unas | |||||||
| יידוע מסוים | el | la | los | las | |||||||
- לאחר מילת היחס a מתלכד יידוע הזכר המסוים (el) עם מילת היחס לכדי al (במקום a el).
- לאחר מילת היחס de מתלכד יידוע הזכר המסוים (el) עם מילת היחס לכדי del (במקום de el).
- קיימת מילת יידוע נייטרלי, לא מסוים ולא בלתי מסוים, Lo המיידעת שם מופשט או איכות, ואשר לא נוטה לפי כמות ומגדר.
| תוויות היידוע ההצגתי בספרדית | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכר יחיד | נקבה יחיד | זכר רבים | נקבה רבים | ||||||||
| העצם קרוב לדובר | este | esta | estos | estas | |||||||
| העצם רחוק מהדובר אך קרוב למאזין | ese | esa | esos | esas | |||||||
| העצם רחוק מהדובר ומהמאזין | aquel | aquella | aquellos | aquellas | |||||||
נטיות התארים [עריכה]
שמות התואר בספרדית מתאימים לשמות העצם במגדר ובכמות, והם מופיעים לאחר שם העצם אותו הם מתארים, פרט לתארים הלא מיודעים (לדוגמה: הרבה, כמה, כל וכדומה), אשר יופיעו לפני שם העצם.
מגדר התארים [עריכה]
- תארים שבזכר מסתיימים ב-o בנקבה ה-o הופכת ל-a.
- תארים שבזכר מסתיימים ב-e או ב-a צורתם בנקבה היא זהה.
- תארים שבזכר מסתיימים בעיצור צורתם בנקבה היא זהה.
- תארים שבזכר מסתיימים ב-n או r מקבלים בנקבה סיומת a.
יחיד ורבים בשמות התואר [עריכה]
- שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בתנועה, מתווספת לו סיומת s ברבים.
- שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בעיצור, מתווספת לו סיומת es ברבים.
- שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בעיצור z, בצורת הרבים ה-z מתחלף ב-ces.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
הערות שוליים [עריכה]