משפט קרומיי-הונשה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
גרמניה  |
  | |
משפט קרומיי-הונשה (בגרמנית: Krumey-Hunsche-Prozess) היה הליך פלילי פלילי נגד הרמן קרומיי ואוטו הונשה אשר התרחש ב-27 באפריל 1964 עד 3 בפברואר 1965 בפני בית המשפט האזורי בפרנקפורט אם מיין.[1]
הרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
האישום היה "רצח קולקטיבי בהמון סעיפים לא מוגדרים". ספציפית, התובע הציבורי האשים את "פקידי המשרד" מילולית "פקידי השולחן" קרומיי והונשה בהשתתפות ברצח של לפחות 300,000 יהודים שגורשו מהונגריה למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו ב-1944.[2]
המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפט חבר המושבעים נערך ב"בית גאלוס" (אנ') בפרנקפורט, שם התקיים גם משפט אושוויץ בהשני (בפרנקפורט). גם הצדדים המעורבים בתהליך היו זהים בחלקם. התובע הציבורי הראשון הנס גרוסמן (אנ') והתובע הציבורי אדולף שטיינבאכר הובילו את התביעה, נציגי התובעים המשותפים היו עורכי הדין הנרי אורמונד, כריסטיאן ראבה (אנ') ורוברט קמפנר.[3] הנס לטרנסר ופריץ סטיינאקר פעלו כפרקליטי ההגנה של הונשה, קרומיי יוצג על ידי אריך שמידט-לייכנר (גר'). במשפט זה כמו כן במשפט אייכמן העידה ניצולת השואה היהודייה-הונגרייה-ישראלית אלישבע (ארז'י) סנש.
פסקי הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר תשעה חודשי משפט, אוטו הונשה זוכה, הרמן קרומיי נידון לחמש שנות מאסר. בקיזוז זמן שהייה במעצר מאז 1960, הוא שוחרר.
גם הפרקליטות וגם ההגנה ערערו, ועל כך החליט בית המשפט הפדרלי לצדק על ביטול פסק הדין. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי, שהמליץ להחמיר בעונשו של קרומי. כתוצאה מכך, הוא נידון למאסר עולם באוגוסט 1969, אך גם הונשה נידון לשתים עשרה שנים על היותו מסייע לרצח.
בינואר 1973, הערעור של קרומיי נדחה על ידי בית המשפט הפדרלי לצדק (בגרמנית Bundesgerichtshof}, BGH) הוא בית המשפט הגבוה ביותר בתחום השיפוט האזרחי והפלילי בגרמניה, כך שפסק הדין הפך לסופי. בשנת 1981 שוחרר קרומיי מהכלא עקב מחלה ומת זמן קצר לאחר מכן. לא ידוע דבר על חייו של הונשה לאחר מתן גזר הדין.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Christian Ritz:. In:. Nr. 40. Nomos Verlagsgesellschaft mbH, 2007.
- Robert Max Wasilii Kempner:. Hrsg.: Delphi Politik (= Band 4). 2. Auflage. Greno-Verlag, Nördlingen 1987, ISBN 3-89190-953-5.
- Kerstin Freudiger:. Mohr Siebeck Verlag, Tübingen 2002, ISBN 3-16-147687-5.
- Landgericht Frankfurt/Main (Hrsg.):. 3. Februar 1962.
- Torben Fischer, Matthias N. Lorenz:. 2007, ISBN 978-3-8376-2366-6.
- Bundesgerichtshof (Hrsg.):. 22. März 1967.
- Landgericht Frankfurt/Main (Hrsg.):. 29. August 1969.
- Bundesgerichtshof (Hrsg.):. 17. Januar 1973.
- Stefan D. Yada-Mc Neal:. Books on Demand, 2018, ISBN 978-3-7481-2924-0.