משתמשת:אמא של גולן/כלת הצאר
| מלחין | ניקולאי רימסקי-קורסקוב |
|---|---|
| ליברטיסט | איליה טיומנב |
| מבוסס על | כלת הצאר של לב מאי (Lev Mei) |
| סוגה | אופרה דרמטית |
| מספר מערכות | 4 |
| זמן התרחשות העלילה | סתיו, 1572 |
| שפה | רוסית |
| שנה | 1898 (בכורה) |
| מקום התרחשות העלילה | רוסיה |
| תפקידים | |
| |
כלת הצאר (ברוסית:Царская невеста) היא אופרה בארבע מערכות, שנכתבה על ידי המלחין ניקולאי רימסקי-קורסקוב.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הזמן: סתיו 1572
איוון האיום מחפש כלה. הגיבורה היא מרפה, האישה השלישית שלו. מההיסטוריה יודעים שאישתו השלישית מתה זמן קצר אחרי הנישואין והיא אולי הורעלה. וזה הבסיס לסיפור. מחפש כלה מכל רוסיה, ובשלב הראשון יש 2000 מועמדות ואז מצתמצם ל12 ושתיים מהדמויות הן בגמר ומרפה לא מעוניינת כי היא אוהבת מישהו אחר. אביה מכבד את דעת בתו. משולש אהבה גריזנוי לובשה מרפה. גריזנוי מבוסס דמות היסטורית לא סימפטית? מבקש את היד של מרפה הולך לפומליוס לשיקוי אהבה ומחכה לרגע שיוכל למזוג לכוס של מרפה היה פומליוס באותה תקופה שידע לרקוח סמי מוות שאיוון האיום השתמש לחיסול אויבים. לובשה הולכת גם היא לפומליוס ובקנאה היסטרית מבקשת שיקוי שיכער את מרפה ופומליוס רוצה את לובשה בתמורה, ו היא לאחר היסוס מסכימה להתמסר פומליוס תמיד מסווג כזר ודמות שלישית
בינתיים מרפה דואגת שהיא תיבחר ככלת הצאר. כשלובשה רואה את מרפה הקנאה שלה גוברת. מרפה חייבת להנשא לצאר ובמשתה הנישואין כל אחד בא לוודא שמרפה שותה את השיקוי שלו. ויש סצנת שיגעון לפני שמרפה מתה מדמיינת שגריזנוי הוא האהוב שלה ומאבדת את שפיותה לפני שהיא מאבדת את חייה גריזנוי מתוודה ואז לובשה מודה מה שהיא עשתה גריזנוי הורג אותה כנקם
גורלן של נשים בספרות הרוסית זה לחיות ולסבול מהאהבה שלא מתממשת אבל ברוב האופרות יש סצנות שבהן הורגים את הגיבורה הפקה עם מקהלה גדולה
מערכה ראשונה: המשתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גריגורי גריזנוי, אחד משומרי ראשו של הצאר איבאן האיום, מבכה את כשלון הצעת הנישואין שלו למרפה. אביה של מרפה, הסוחר סובקין, השיב בשלילה מאחר וידה של מרפה הובטחה כבר לאהוב ילדותה, איוואן ליקוב. הוא מארגן משתה גדול ומזמין אליו את ליקוב שזה עתה חזר מחו"ל. בתום הנשף מבקש גריזנוי מבומליוס, רופאו האישי של הצאר, שיקוי אהבה אותו הוא מייעד לידיד, אך לובשה, אהובתו של גריזנוי המאזינה בסתר מבינה כי השיקוי מיועד לאישה אחרת בה מאוהב אהוב ליבה. בקנאתה נשבעת לובשה לנקמה ביריבתה המסתורית.
מערכה שניה: שיקוי האהבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרפה ודוניישה מטיילות ברחוב, כשמרפה מספרת לחברתה על האושר שבנישואיה לאהובה ליקוב. את שיחת הבנות קוטע הגעתו הפתאומית של איוון האיום, המציג עצמו בתור הצאר שמחפש מועמדות לכלה. סובקין וגריזנוי מצטרפים לבנות, וכולם נכנסים לבית סובקין. לובשה מגיעה, מציצה דרך החלון ומבינה כי גריזנוי מנסה להשיג את מרפה היפהפייה בעזרת שיקוי האהבה. היא יודעת כי לא תוכל להתחרות עם מרפה ביופי ולכן מבקשת מבומליוס להחליף את שיקוי האהבה. בומליוס מוכן לתת לה את השיקוי אך רק במחיר אהבתה שלה. לובשה מסרבת לעסקה, אך השנאה הבוערת בליבה משכנעת אותה להסכים.
מערכה שלישית: השושבין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבית סובקין, סובקין ליקוב וגריזנוי מדברים על החתונה הצפויה של מרפה וליקוב. הבעיה היא שכל עוד הצאר לא בחר בכלתו אין אפשרות להמשיך בהכנות. הצאר בחן כמעט 2000 בנות מכל רחפי רוסיה, ובין 12 המועמדות הסופיות מרפה ודוניישה גם יחד. ליקוב מדוכא ודואג וגריזנוי מרגיע אותו. כשמרפה חוזרת לבסוף כולם נרגעים וממשיכים בהכנות לחתונתה של מרפה. גריזנוי מנצל את ההזדמנות כשאף אחד לא שם לב, ונוסך אל תוך המשקה המסורתי לחיי הכלה שיקוי שהוא בטוח שהוא שיקוי אהבה. ברגע זה מגיעות החדשות שהצאר בחר במרפה ככלתו.
מערכה רביעית: הכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סובקין מקונן על מחלתה של בתו מרפה. בהוראתו של הצאר דואג גריזנוי להוציא את ליקוב להורג. כאשר מרפה שומעת על כך היא מתעלפת ומתעוררת זמן מה לאחר מכן כשהיא מעורערת בנפשה ואינה מוכנה להאמין כי אהובה מת. גריזנוי מודה כי הוא היה זה שהוציא להורג את ליקוב וללא כוונה הרעיל את מרפה. לובשה מתוודה כי היא זו אשר החליפה את השיקויים. אחוז טירוף, גריזנוי הורג את לובשה.