ניקולאי רימסקי-קורסקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניקולאי רימסקי-קורסקוב

נִיקוֹלַאי אַנְדְרֶיֶיבִיץ' רִימְסְקִי-קוֹרְסַקוֹב (רוסית: Николай Андреевич Римский-Корсаков)‏ (18 במרץ 1844 - 21 ביוני 1908), מלחין רוסי, נמנה עם הקבוצה הידועה בשם "החמישה"(ארגון-קבוצה)- הקבוצה שיסדה את אסכולת המוזיקה הלאומית המשלבת מוטיבים מקומיים ועממיים ברוסיה.

ניקולאי רימסקי-קורסקוב נולד למשפחה אריסטוקרטית ב-18 במרץ 1844 בטיחבין שליד נובגורוד. הוא גילה כשרון מוזיקלי מגיל צעיר, אך בהתאם למסורת משפחתו למד באקדמיה הימית המלכותית בסנקט פטרבורג, והצטרף לצי הרוסי. רק בשנת 1861, כאשר פגש את המלחין הרוסי מילי באלאקירב, מיוזמי ה"חמישה", החל לעסוק במוזיקה ביתר רצינות. בניגוד לרוב המכריע של המלחינים הקלאסיים לא למד נגינה בפסנתר כך שנאלץ להלחין על הנייר ובראש בלבד. בזמן שירותו בצי הלחין רימסקי-קורסקוב את הסימפוניה "רוסיה", הראשונה שהולחנה על ידי מלחין רוסי. הוא הלחין עוד שתי יצירות קודם לעזיבתו את הצי בשנת 1873.

בשנת 1871 התמנה למורה להלחנה ותזמור בקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג. שם הדריך מלחינים אחדים שזכו לפרסום רב לאחר מכן, ובהם אלכסנדר גלזונוב, סרגיי פרוקופייב, קונסטנטי גורסקי ואיגור סטרווינסקי. הוא המשיך להיות מלחין פורה, שיצר יצירות רבות לתזמורת, ובהן "שחרזאדה" ו"קפריצ'ו ספרדי". הוא כתב 15 אופרות, ובהן "הצאר סאלטאן" שבה נכללת יצירתו הפופולרית ביותר "מעוף הדבורה". בנוסף לכך עיבד ותיזמר את יצירותיהם של חבריו ל"חמישה", מוסורגסקי ובורודין.

בשנת 1905 פוטר ממשרתו בקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג משום שהשמיע דעות פוליטיות בלתי מקובלות. אלכסנדר גלזונוב ואנאטול ליאדוב, שניים מחשובי המורים בקונסרבטוריון התפטרו לאות מחאה, ובעקבות צעד זה ומחאות גוברות הוחזר רימסקי-קורסקוב למשרתו.

ניקולאי רימסקי-קורסקוב נפטר ב-21 ביוני 1908.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


החמישה
מילי באלאקירב | צזאר קואי | מודסט מוסורגסקי | ניקולאי רימסקי-קורסקוב | אלכסנדר בורודין