משתמשת:Simalivny/אייל שוורצברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרופ' אייל שוורצברג הוא מנהל מערך הרוקחות והאכיפה[1]  של מוצרים רפואיים ורוקחיים, תרופות ותמרוקים במשרד הבריאות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1970 בפתח תקווה. סיים תיכון ושרת בצבא עד 1991. התחתן עם מיכל וביחד נסעו ללמוד באנגליה.

סיים לימודי רוקחות קלינית ב-1995 וכשחזרו לישראל, הצטרף לצוות הרוקחים של בית חולים הלל יפה, כרוקח קליני. תפקיד זה לא היה מוכר עד אז ונדרש מדר' אורן, מנהל בית החולים, מאמץ מיוחד להקצות תקן מיוחד כדי לשבץ אותו כרוקח קליני במחלקה הכירורגית. בתפקידו זה הצליח להוכיח שדרוג של הטיפול התרופתי וחסכון משמעותי בעלויות התרופות, על ידי הצטרפותו כרוקח קליני לביקורי הרופאים היומיים במחלקה. ההצלחה תועדה במאמר מדעי ב"רפואה" עתון הרופאים בישראל [2]. ב-2002 קבל את הניהול של בית המרקחת ושירותי הרוקחות של ההלל יפה, וב-2007 קבל את ניהול המעבדות שם. בתקופתו נבנה מחדש כל מערך המעבדות, כשרות אחד מרכזי.

ב-2012 , לאחר שנים רבות שאגף הרוקחות היה בניהול מגר' בתיה הרן, זכה שוורצברג במכרז לראש אגף הרוקחות בישראל. בהיותו רוקח קליני בהכשרתו ובניסיונו, הוא הבין שעולם הרוקחות צריך לקבל חיזוק לכיוון של ייעוץ תרופתי והחל בפעילות אינטנסיבית לקידום נושא הייעוץ התרופתי כחלק מתפקידו של הרוקח. שני נהלים שנוגעים בתחום זה הם נוהל 112 [3] שמסדיר את חובת התשאול הרוקחי של כל רוקח לפני שמגיש את התרופות ללקוח שלו, שמטרתו לוודא שמדובר בחולה הנכון, במחלה הנכונה ובטיפול הנכון. נוהל 113 [4] שהגרסה הראשונה שלו פורסמה ב-2013 הסדיר את נושא הייעוץ התרופתי היזום ע"י רוקח, כולל הנחיה להחתמת המטופל על טופס הסכמה לפני תחילת הייעוץ וכולל הנחיות נוספות לגבי מי המטופלים המתאימים לייעוץ היזום, ומהן דרישות המינימום מהרוקח היועץ. בעדכון משנת 2015 נוספה לרוקחים האפשרות לערוך בדיקות כחלק מהייעוץ הרוקחי, הנושא אוסדר בנוהל מורחב ומפורט.

שוורצברג פעל לאסדרת הפרסום הישיר של חברות התרופות למטופלים, עורר סערה בתעשיה הפרמצבטית בדרישותיו לאישורים מוקדמים לכל פרסום עקיף למטופלים עם דגש על אסדרת השפעת חברות התרופות על רישום מרשמים ע"י רופאים, ואיזון השפעתן הישירה על הלקוח. על מנת לשפר את ההיענות לטיפול התרופתי, הוא פרסם את נוהל 137 [5] שמאפשר ומעודד שימוש מושכל בתכשירי מרשם באמצעות מידע שאינו מסחרי וזאת בדרכים שונות שפורטו בנוהל. שוורצברג מבין שלאמצעי התקשורת ועמותות מטופלים יש תפקיד חשוב בהעלאת המודעות להיענות לטיפול התרופתי, והנושא הוסדר באותו נוהל במטרה לשמור על המידע שמועבר לציבור שיהיה מאוזן, עובדתי, חופשי מפרסום וקידום של תכשיר מסוים. (מתוך ההקדמה לנוהל 137 [5] )

לאחר שנים רבות שבהן ארגוני הרוקחות השונים ניסו להשפיע על שיפור ועדכון פקודת הרוקחים, שוורצברג קדם את הפרסום של הנוסח החדש לפקודת הרוקחים. [6]

תפקידיו של פרופ' שוורצברג הורחבו בתחילת 2017, וכוללים היום גם את תחום האכיפה, שבעבר היה יחידה עצמאית במשרד הבריאות שנקראה היחידה לפשיעה פרמצבטית. יחידה זו עסקה באיתור ולכידת זיופים של תרופות והסדירה את הנושא להקטנת התופעה.

ביולי 2017 הוזכר שמו של שוורצברג כמי שהחריג 4 תחומי תמרוקים מהרפורמה שיצאה לדרך כאשר הוא מסביר בראיון לגבי גזית שאלה הם תחומים שזיופים בהם יכולים לעלות בחיי אדם. התחומים שהוחרגו קשורים בתמרוקים שבאים במגע עם הפה, ותמרוקים שנועדו לתינוקות.[1]

פרופ' שוורצברג תרם את חלקו ונמצא כמברך על "ההנחיות לרישום תרופות בגריאטריה" שיצאו בינואר השנה ע"י האגף לגריאטריה. תחום שבו, לפי התפיסה של שוורצברג, לרוקחים יש תפקיד נכבד.[7]

במקביל לכל הפעילות לאסדרת תחום הרוקחות והאכיפה הפרמצבטית בישראל, פרופ' שוורצברג הינו מרצה פעיל באוניברסיטת בן גוריון, ולאחרונה קבל תואר פרופסור חבר מאוניברסיטת לונג איילנד שבניו יורק.

שוורצברג נשוי + שלושה ילדים

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוורצברג למד רוקחות באנגליה, וקבל תאר ראשון ברוקחות קלינית מאוניברסיטת Cardiff University, UK ב 1996 . את התואר השני MsC עשה ב"טיפול תרופתי מוכח ומבוסס" באוניברסיטת Aston University בבירמינגהם וסיים אותו בשנת 2001. את ה - PhD - דר' לפילוסופיה, עשה בתחום "ניהול מערכות בריאות" וקבל אותו בשנת 2010 מאוניברסיטת בן גוריון

נסיון מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכו המקצועית החל עם שובו מאנגליה, בחברת התרופות תרו בתפקיד רוקח רישום, ובהמשך ב-1997 התקבל לעבודה במשרה חלקית כרוקח קליני, במחלקה כירורגית א' בבית חולים הלל יפה בחדרה. שם גם פרסם את המאמר הראשון שלו שהראה כיצד רוקח קליני יכול לחסוך בעלויות לבית חולים בעצם היותו נוכח בביקור הרופאים במחלקה והשפעתו המקצועית ליד מיטת החולה. [2].

בשנת 2002 קבל את הניהול של בית המרקחת וב-2007 קבל גם את הניהול של המעבדות כחלק מתפקידו.

ב-2012 כאמור, התקבל לאגף הרוקחות לתפקיד הרוקח הראשי של מדינת ישראל, מנהל אגף הרוקחות בשם הקודם שלו, והיום התפקיד נקרא "מנהל אגף הרוקחות והאכיפה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרסומים של דר' אייל שוורצברג ב PUBMED

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אייל שורצברג, באתר בעלי תפקידים
  2. ^ 1 2 Eyal Schwartzberg, Sima Livny, Ahud Sterenberg, Anton Troitsa, [Evaluation of the impact of a clinical pharmacist on the quality and cost of pharmacotherapy in a general surgical department, the Hillel-Yaffe Medical Center], Harefuah 142, 2003-01-01, עמ' 5–9, 80
  3. ^ אגף הרוקחות, [נוהל 112 תשאול והדרכה רוקחית בעת ניפוק תרופות בבית מרקחת וחדר תרופות בקהילה], באתר https://www.health.gov.il/hozer/DR_112.pdf, ‏יולי 2013
  4. ^ אגף הרוקחות, [נוהל 113 ייעוץ רוקחי יזום, מידע תרופתי ופעולות ניטור וסקר על- ידי רוקח בבית מרקחת ובמוסד רפואי], באתר https://www.health.gov.il/hozer/DR_113.pdf, ‏אוקטובר 2013, עדכון 1/2015
  5. ^ 1 2 אגף הרוקחות, [נוהל 137 כללים לשיפור שימוש מושכל והיענות לטיפול התרופתי במטופלים שנרשמו עבורם תכשירי מרשם, באמצעות מידע שאינו מסחרי], באתר https://www.health.gov.il/hozer/DR_137.pdf, ‏5.1.15 עדכון 08/2016
  6. ^ מדינת ישראל, [עדכון 2016 פקודת הרוקחים ]נוסח חדש[, התשמ"א-1981], באתר https://www.health.gov.il/LegislationLibrary/Rokhut23.pdf, ‏1.6.1981 עדכון אחרון התשע"ו 7.4.2016
  7. ^ חברי הוועדה: ד"ר לאה אהרוני MS,MD - יו"ר הוועדה, מומחית לרפואת משפחה ולגריאטריה, גריאטרית מחוזית, מנהלת השירות הגריאטרי במחוז חיפה וגליל מערבי, שירותי בריאות כללית. ד"ר איריס רסולי MPH, MD - מומחית לבריאות הציבור ולמנהל רפואי, מנהלת המחלקה לשירותי גריאטריה בקהילה, האגף לגריאטריה, משרד הבריאות. פרופ' ארתור ליבוביץ MD - מומחה לרפואה פנימית ולגריאטריה, ראש ענף גריאטריה קופת חולים מאוחדת, מרצה בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א., [משרד הבריאות שימוש מושכל בתרופות בגיל המבוגר], באתר https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Rational_use_of_drugs_By_Elders.pdf, ‏ינואר 2017